גובה שכר טרחת עורך דין תאונת דרכים בהליך ערעור

סעיף 16 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), שכותרתו: "שכר טרחה" ולשונו כדלקמן: "16(א) המועצה הארצית של לשכת עוה"ד תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכ"ט של עו"ד בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכ"ט שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכ"ט העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף. (ב) הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכת עוה"ד לפי הסיפא של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה". חל שינוי בפסיקה, בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 7204/06 ארליך נ' ברטל ( 22.8.12), אשר במסגרתו בית המשפט העליון עמד בהרחבה על פירושים אפשריים לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים ועל הקשיים הגלומים ביחס לכל פירוש אפשרי: מחד גיסא, הפירוש לפיו סעיף 16(א) חל רק על הערכאה הדיונית ומאידך גיסא, הפירוש לפיו סעיף 16(א) חל גם על ערכאת הערעור, ופסק פה אחד כי יש לראות את סעיף 16 (א) לחוק הפיצויים כחל גם על שכר הטרחה הנגבה בעבור הטיפול בהליך הערעור. קרי שכר הטרחה המירבי שניתן יהיה לגבות בעבור הטיפול בהליכים משפטיים המתנהלים לפי חוק הפיצויים הוא 13% מהסכום הסופי שנפסק לטובת הניזוק בערכאה הדיונית או בערכאת הערעור, הכל לפי המאוחר. ואלה דבריו של בית המשפט העליון: "התמונה העולה מן האמור לעיל היא כי לאור פישוט ההליכים והרצון למנוע "נגיסה" יתרה בפיצוי המועבר לידי הניזוק בתאונת הדרכים, הרי שיש לפרש את הוראת סעיף 16(א) לכאורה בצורה "נוקשה" יחסית, המונעת גביה של שכר טרחה נוסף גם מקום בו טיפל עורך הדין, בעקבות התביעה שהוגשה לפי חוק הפלת"ד, אף בהליך ערעור..." (דברי כב' השופט מלצר, סעיף 37 לפסק הדין); "כל פרשנות אחרת תעמוד בניגוד לתכלית החוק, המבקש להגן על מגיש התביעה, ולהגביל את יכולתו של עורך דין תאונות דרכים לגבות שכר טרחה גבוה יתר על המידה" (דברי כב' השופט ג'ובראן בפסק הדין); " הוראת סעיף 16(א') לחוק הפיצויים ברורה ותכליתה אחת. היא קובעת תעריף מקסימלי - ואין להוסיף עליו, לא בדרך של פסיקת שכר נוסף בערעור ולא בדרך אחרת." (דברי כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) ריבלין, בסעיף 25 לפסק הדין).שכר טרחהשכר טרחת עורך דיןערעורתאונת דרכיםעורך דין