תביעה למינוי למשרה מקבילה בתקן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה למינוי למשרה מקבילה בתקן: בפנינו תביעתו של התובע לחייב את הנתבעת למנות את התובע למשרה המקבילה בתקן המשרה למשרת מרכז כספים וחשבונות במדפיס הממשלתי, כאשר המשרה תהיה במסגרת הכשרתו המקצועית. כן עותר התובע לפסק דין הצהרתי לפיו הוא זכאי לכל התשלומים להם היה זכאי בעבודתו במשרתו כמנהל מדור משכורת, לרבות תשלומי שכר עידוד החל מחודש ינואר 2006. סעד נוסף לו עותר התובע הוא לחייב את הנתבעת בגין התנהלותה כלפיו בפיצוי עבור נזקים כללים. הנתבעת דוחה את כל טענות התובע וטוענת כי נעשה שינוי ארגוני מתחייב כדין ועל כן התובע אינו זכאי לסעדים הנתבעים על ידו. העובדות התובע החל עבודתו במדפיס הממשלתי ב 12/1970 במחלקת פיקוח כעובד ארעי, שם עבד עד 9/1971. החל מ 16/1/76 החל התובע לעבוד במדפיס הממשלתי כפקיד מחסנים במעמד ארעי, עד 12/1976. החל מ 1/1/1977 1982, עבד התובע במדור תמחור במחלקת הנהלת חשבונות. בתקופה זו אף הוסמך התובע כמנהל חשבונות סוג 1-2. שם עבד התובע עד שנת 2005. בשנת 1982 עבר התובע לעבוד במדור משכורות. עובדי מדור משכורות זכאים לתוספת פרמיה המכונה "שכר עידוד". במהלך תקופה זו הוסמך התובע כמנהל חשבונות סוג 3, ואף קיבל תואר ראשון במדעי הרוח. תואר המשרה האחרון של התובע בשנת 2005 , היה רכז בכיר-מנהל מדור, במדור משכורות-מחלקת הנהלת חשבונות, במדפיס הממשלתי. דרגתו של התובע בעת הזו הייתה 38+ בדרוג המח"ר. מחלקת החשבות באותה תקופה הורכבה משתי יחידות - יחידת כספים וחשבות ויחידת משכורת. ביום 1/9/2005 מונה התובע לתפקיד מרכז כספים וחשבונות, במחלקה אחרת -מחלקת הנהלת חשבונות, כמינוי בפועל. כמרכז כספים וחשבונות קיבל התובע דרגה 39 בדרוג המח"ר. לתובע נמסר כי עתיד להתקיים מכרז פנימי למשרה זו. והתובע ידע כי מדובר במינוי זמני בפועל. בחודש דצמבר 2005, הוחלט ע"י החשב הכללי של משרד האוצר, והנהלת המדפיס הממשלתי, להעביר את יחידת כספים וחשבונות למשרד האוצר, כאשר העבודה תתבצע על ידי אנשי משרד האוצר, ויחידת המשכורת תפעל עם ממונה משכורת אחת ועובדת אחת נוספת. במסגרת זו בוטל תפקידו הקודם של התובע, רכז בכיר במדור משכורת. ביום 8/2/06 עבר התובע לעבוד במחלקת הרכש בהקלדה וקליטת חשבוניות. התובע המשיך גם למלא תפקידו הקודם כמרכז כספים וחשבונות. בתאריך 19.9.2006 התקיים מכרז למשרת מרכז כספים וחשבונות, המשרה בה כיהן התובע במינוי בפועל, והתובע שניגש למכרז הומלץ כ"כשיר שני". לפיכך הוחזר התובע מבחינה תקנית למשרתו הקודמת רכז בכיר במחלקת משכורות. אולם, נוכח השינוי המבני שהתבצע במדפיס הממשלתי כמתואר לעיל, לא שובץ התובע לתפקידו הקודם ביחידת המשכורת. התובע הוצב במחלקת הרכש. מיום 1/10/06 הושב התובע לתקן מנהל מדור שכר ובפועל עבד במחלקת רכש. מיום 1/1/08 קיבל התובע דרגה אישית 39 ותפקידו הוגדר מנהל מדור בנא"ם. התובע פנה למדפיס הממשלתי, לנציבות שירות המדינה ולמבקר המדינה בדרישה להשיבו לתפקידו במדור משכורת, אך כל פניותיו הושבו ריקם בנימוק כי הנתבעת פעלה כדין, ומשבוצע שינוי ארגוני ותפקידו של התובע במדור משכורת בוטל אין להשיבו למשרה זו. משכך הגיש התובע תביעה זו. המחלוקות האם זכאי התובע למשרה מקבילה למשרת מרכז כספים וחשבונות. האם זכאי התובע להפרשי שכר עבודה ורכיבים נלווים ולאיזה דירוג זכאי היה התובע. האם התובע זכאי לפיצוי בגין התנהלות הנתבעת, וככל שכן באיזה שיעור. הכרעת הדין האם זכאי התובע למשרה מקבילה למשרת מרכז כספים וחשבונות כפי שעולה מהעדויות אשר בפנינו, ביום 9/5/04 פורסם מכרז מספר 4/04 למשרת מרכז כספים וחשבונות במדפיס הממשלתי. למכרז ניגשו שני מועמדים ביניהם התובע. מאחר והמועמדת השנייה לא ענתה על תנאי המכרז נותר התובע מתמודד יחיד במכרז אך וועדת הבוחנים מצאה את התובע בלתי מתאים למשרה ופסלה את מועמדתו. התובע טוען כי במקרה בו נותר מועמד יחיד במשרה אשר עונה על התנאים המוקדמים לדרישות המשרה ההליך המקובל והרגיל הוא, שהמועמד היחיד מתמנה למשרה לתקופת ניסיון, בלא שממנים ועדת בוחנים. לעניין זה יש לציין כי על התובע היה, באותה העת, לפעול בדרכים המצוינות בתקשי"ר להשגה על החלטת ועדת הבוחנים בעניין זה ואין מקום במסגרת הליך זה לבחינה האם כדין פעלה הנתבעת באותה עת אם לאו. כאמור, התובע מונה לתפקיד מרכז כספים וחשבונות במינוי בפועל ביום 1/9/05. כאשר הובהר לתובע כי מדובר במינוי זמני וכי עתיד להתקיים מכרז פנימי לתפקיד זה. ביום 19/9/2006 התקיים מכרז למשרה זו (מרכז כספים וחשבונות, בה שימש התובע במינוי בפועל) והתובע נבחר ככשיר שני. המועמדת שנבחרה ככשיר ראשון לא נכנסה לתפקיד ואולם אף התובע לא נקרא למלא את התפקיד ובסופו של יום המשרה בוטלה. התובע טוען כי מאחר ונבחר ככשיר שני, הרי שהיה על הנתבעת לשבצו לתפקיד זה, משהכשיר הראשון ויתר על זכייתו. זה המקום לציין כי ככל שהיו לתובע השגות ביחס לתוצאות מכרז או לאי שיבוצו לאחר שהכשיר הראשון לא אייש את המשרה, היה עליו לפעול בהתאם להוראות התקשי"ר לעניין זה והליך זה אינו האכסניה המתאימה להעלאת הטענות בעניין זה. עוד נציין כי טענתו זו של התובע נטענה בעלמא, מבלי שהונחה בפנינו תשתית עובדתית מספקת על מנת להכריע בשאלה זו, בפרט נוכח טענת הנתבעת, שלא נסתרה, כי המשרה בוטלה. התובע לא הוכיח בפנינו האם המועמדת ויתרה על התפקיד, מתי עשתה כן, מתי בוטלה המשרה ובאיזה אופן.יגענו ולא מצאנו בראיות או בפרוטוקולים מידע זה. אף בנספח ב' לכתב התביעה מתואר לוח זמנים שאינו מצביע על אפשרות למינוי טרם ביטול המשרה.על כן עובדות אלו לא הוכחו. בלא לוח זמנים זה לא הונחה תשתית לטענת שיבוצו במשרה ,ככל שטרם בוטלה, ככשיר שני .משכך טענה זו של התובע נדחית. הנה כי כן, התובע התמודד לתפקיד מרכז כספים וחשבונות, פעמיים, ובשתי הפעמים לא זכה התובע במכרז. יודגש כי מינוי בפועל אין משמעו מינוי של קבע או הבטחה לזכייה במכרז.(ע' 10 ש' 27-32) לא הוכח על ידי התובע כי אי זכייתו בתפקיד נשוא המכרז נגועה בשיקולים זרים או פסולים. כמו כן, הוכח בפנינו כי משרה זו בוטלה במהלך השינויים שהתבצעו במחלקת החשבות במדפיס הממשלתי. עדות מר תמיר לנדנר בעניין זה מציגה עמדה לפיה התובע לא נמצא מתאים(ע' 10 ש' 5-12 ). מעדותו עולה כי "..והוא נשאר מועמד יחיד מציבים אותו ללא וועדה למרות שיש אפשרות להקים וועדה אפילו אם הוא אחד אבל מציבים אותו במשרה לתקופת נסיון שקיימת שמתחילה בחצי שנה...ברוב המקרים המוחלט לא הקימו וועדה אלא ישר הציבו את המועמד לנסיון. במקרה של התובע לא עשו את זה"(ע' 10 ש' 5-10) ערים אנו לטענתו של התובע לפיה בשני המקרים פעלה הנתבעת שלא כדין, משלא שובץ למשרה זו כמינוי תקני,אולם ראינו מדברי מר לנדנר כי אין זה אוטומטי להציב בנסיבות כאלה במשרה וכי אפשר להקים וועדה ובכל מקרה ההצבה היא לתקופת נסיון אשר לא בהכרח עובד צולח אותה. משכך ה"זכות" לקבלת התפקיד רק בשל היותו מועמד יחיד הופרכה בעדות לנדנר שחזקה כי טובת העובד לנגד עיניו. מכל מקום אין זה המקום לבחינת טענותיו של התובע בעניין זה. משלא הובא בפנינו כל נימוק אחר שיש בו כדי להעניק לתובע סעד זה, תביעתו של התובע למינוי כמרכז כספים וחשבונות או במשרה מקבילה נדחית. האם זכאי התובע להפרשי שכר התובע חזר החל מיום 1/10/06 לתקן ולמספר המשרה הקודמים שלו, אך לתפקיד אחר במחלקת הרכש. במסגרת תפקידו במחלקת הרכש, טוען התובע, לא קיבל תוספת שכר עידוד. לטענתו נוכח סעיף 18.212 לתקשי"ר "אישור מינוי בפועל של עובד מותנה בכך שתשמר לעובד משרתו, עד תום המינוי בפועל..." ,היה על הנתבעת להשיבו לתקן, למשרה ולתפקידו הקודם, עם כל תנאי שכרו. עוד טוען כי ביטול משרתו התבצע ללא הודעה לו עצמו ולוועד העובדים מיד עם סיום מינויו בפועל. השינוי המבני לו טוענת המדינה, לגרסתו בוצע בסוף שנת 2005 ואינו נוגע למחלקת השכר. מחלקת השכר של המדפיס הממשלתי הוכפפה אמנם למשרד האוצר אך נשארה ברובה במדפיס הממשלתי, מערכת מרכבה שולבה במערכת הרכש ולא בשכר.לפיכך לגרסתו מדובר בשינויים רגילים ולא הייתה כל הצדקה שלא להשיבו לתפקידו הקודם. מאידך טוען התובע כי אם לגרסת הנתבעת מדובר בשינויים מבניים, הרי שהיה על הנתבעת לנהל מו"מ ו/או היוועצות עם נציגות העובדים. יחידת החשבות הייתה מורכבת משתי יחידות. יחידת הכספים והחשבונות ובה שלושה תקנים: ממונה כספים וחשבונות מרכזת כספים וחשבונות מנהלת מדור כספים וחשבונות יחידת המשכורות כללה 3 תקנים: ממונה משכורת מנהל מדור שכר (התובע) מנהלת מדור שכר. הנתבעת טוענת כי התובע מונה למשרת מרכז כספים וחשבונות כמינוי בפועל עקב מצוקת כח אדם במחלקה. לטענת הנתבעת בעקבות דיונים מקצועיים הוחלט על שינוי מבני במחלקת החשבות במדפיס. על פי המודל החדש הוחלט על העברת יחידת כספים וחשבונות למשרד האוצר על מנת שהעבודה בה תבוצע בידי אנשי החשבות באוצר ללא תוספת כוח אדם מהמדפיס. עוד הוחלט כי מחלקת המשכורת תפעל עם ממונה משכורת ועובדת אחת נוספת לנושא שכר עידוד. בעקבות השינויים הארגוניים המתוארים - בוטל המכרז למשרת מרכז כספים וחשבונות בשל העובדה שלא היה צורך במשרה. לפיכך טוענת הנתבעת, במצב הדברים שנוצר לא ניתן היה להחזיר את התובע למשרתו כמנהל מדור משכורת כיוון שמשרה זו כאמור בוטלה משלא היה בה צורך עוד. לגרסתה תכלית השינוי המתואר לעיל ייעול והוא נבע מצרכים ארגוניים ומקליטתה של מערכת ממוחשבת חדשה (מרכבה). (ראה מכתב מר רוני פרקין נספח א' לתביעה) שינוי זה הכתיב את מבנה המחלקה כפי שהוא היום כאשר נותרה למעשה עובדת אחת העוסקת בנושאי שכר העידוד לעבוד במשרדי המדפיס הממשלתי גם היא עברה למחלקת משאבי אנוש ומבצעת מטלות נוספות פרט לשכר העידוד. הממונה על המשכורות פועלת כיום ממשרד האוצר ואילו תחום קליטת החשבוניות אשר הנו תחום השייך במהותו לנושא החשבות הועבר למחלקת הרכש כתוצאה מקליטת המערכת החדשה. בקליפת אגוז ,שני הצדדים מסכימים כי בוצע שינוי מערכתי בנתבעת במחלקת החשבות.התובע טוען כי מדובר בשינוי רגיל והיה מקום להשיבו לתפקידו הקודם ואילו הנתבעת טוענת כי בוצע שינוי מבני ארגוני. מר שמעון פרקין, מנהל משאבי אנוש בנתבעת ציין לעניין זה: "ש. מה הקשר בין מערכת המרכבה שזו בסה"כ תוכנה שמיועדת לשלוט על הנושא של תגמולים, רכש וכו', לבין הנושא של מחלקת החשבות במדפיס. ת. התקבלה החלטה במסגרת דיונים במשרד האוצר, חשב הכללי, מנכ"ל וחשב משרד האוצר, ומנהל המדפיס הממשלתי, והתקבלה החלטה לבטל את חשבות המדפיס הממשלתי ולהעביר את נושא החשבות למשרד האוצר. ש. מעולם החשב במדפיס הממשלתי הוא היה איש משרד האוצר נכון? ת. מטבע הדברים. ש. וממי קיבל הוראות? ת. מהחשב הכללי. ש. אז לא היתה העברה מהמדפיס הממשלתי לאוצר? ת. בודאי שהיתה. יהודית היתה חשבת המדפיס הממשלתי בתקופה שהיתה... ש. אבל היא היתה איש החשב הכללי? ת. כן, אבל במבנה של המדפיס הממשלתי פיזית וניהלה את כל הקשור לחשבות. ש. ופיזית היא עברה? ת. לא, היא הפסיקה את עבודתה כחשבת המדפיס הממשלתי. ש. ואז מה קרה? ת. חשב משרד האוצר יהיה חשב המדפיס הממשלתי ומשרד האוצר. ש. אבל לא היה שוני פונקציונאלי? ת. ודאי שהיה שינוי. כל הפעילות של אותם אנשים שעבדו במדפיס הממשלתי בוטלה והועברה לחשבות משרד האוצר והתבצעה והיום מתבצעת על ידי חשבות משרד האוצר. ש. כל המשרות שהיו של המדפיס הממשלתי בוטלו? ת. נכון. ש. איזה משרות בוטלו? ת. ממונת כספים וחשבונות פרשה לפנסיה והיה תהליך של מכרזים ובסופו של דבר לא אויישה המשרה. מרכזת כספים וחשבונות פרשה לפנסיה, מונה עובד שהוא התובע במינוי בפועל, ובוטל כל התהליך של המכרז. מנהלת מדור כספים וחשבונות פרשה לפנסיה - בוטל. התובע עבר עם המשרה שלו כמנהל מדור משכורת למחלקת אספקה ורכש - בחשבות לא קיימת המשרה הזאת. ממונה משכורת עברה כלומר היא עובדת המדפיס הממשלתי ועובדת במשרד האוצר ומגיעה פעם בשבוע לטפל בענייני המדפיס הממשלתי מול העובדים, והיא עובדת המדפיס הממשלתי, שמה רותי, והיא מבצעת באוצר מטלות באוצר כפי שמוטל עליה על ידי החשב במשרד האוצר. מיכל עבדה בתחום מחלקת השכר והיתה מתעסקת בנושא שכר עידוד ועברה למחלקת משאבי אנוש, היום היא עובדת תחתיי וחלק מתפקידה גם נושא של שכר עידוד. מכאן מגיעים למסקנה שאין יותר מחלקה שנקראת כספים וחשבונות חשבות או משכורת. .... ש. העובדים קיימים נכון? זה שהמחלקה לא קיימת זה משהו אחר. ת. הממונה משכורת עובדת ומטפלת במשכורות המדפיס הממשלתי, ויש את מיכל שעובדת במשאבי אנוש ומחשבת את שכר העידוד." (עמ' 23-24 לפרוטוקול) בהמשך אמר "...והוכנסה מערכת המרכבה כדי שלמערכת החשב הכללי תהיה שליטה על כל הפעולות שמתבצעות. הכניסה של המערכת החדשה חייבה שינויי עבודה. ש. האם היא חייבה שינויים במערכת המשרות או המינויים? ת. מערכת המרכבה נכנסה למדפיס הממשלתי, במקביל לזה הוחלט במשרד האוצר ובחשב הכללי ומנהל המדפיס, להעביר את החשבות למשרד האוצר. ש. אני מדבר על המשרה של המינוי בפועל. מה ההשפעה שיכלה להיות למערכת המרכבה על קיום או אי קיום של המשרה הזאת? ת. מי ממלא את התפקיד. ש. רק על מי ממלא לא על עצם קיומה? ת. מאחר והפעילות של אותו מרכז כספים וחשבונות של המדפיס, אותה פעילות של ממונה כספים וחשבונות, הועברה כולה לחשבות משרד האוצר, במשרד האוצר יש את אותן פונקציות שהיו במדפיס שהם היום עד לרגע זה ממלאים את התפקידים האלה בנוסף לתפקידים מול משרד האוצר, והם קיבלו חברה נוספת שזו חברת המדפיס הממשלתי שנקראת במרכבה והם מטפלים בתשלומים, התחייבויות וכל מה שקשור. ש. כלומר, משרת מרכז כספים וחשבונות היתה אמורה להתבטל בעקבות המרכבה? ת. היתה אמורה באותה תקופה, מאחר ונוצר שינוי בדפוסי ההתנהלות, משרד האוצר וכל הגורמים לא הכירו מה הצרכים של מערכת המרכבה, אמרו שמעבירים את הפעילות למשרד האוצר, ויתכן שיעבירו את האנשים שמתעסקים במדפיס הממשלתי לעסוק בזה במשרד האוצר, רק שבסופו של דבר החליט חשב משרד האוצר דאז, שהוא מצליח לעשות את הפעילות של המדפיס על ידי אנשים שלו של האוצר. מערכת המרכבה בגלל השינויים, הפך להיות מצב שמי שקולט חשבוניות ואת התשלומים הועבר בתפיסה של מדינת ישראל למחלקת בנא"מ במשרדים מסויים ומחלקת הרכש במדפיס. ת. נכון לתאריך שהעובד מונה לתפקידו כמרכז כספים וחשבונות למינוי בפועל עדיין מחלקת השכר עדיין היתה קיימת, שלושה עובדים עם ממונה משכורת. ש. הם קיימים עד היום נכון? ת. אמרתי שהיו 3 משרות ומאחר והיה שינוי וכמות העובדים במדפיס פחתה וממשיכה לפחות, טיפול של 3 אנשים ב 80 אנשים דאז בערך ונכון להיום זה 62 ועוד חושיים נגיע ל 60 עובדים, לא מצריך בשום מערכת 3 עובדי משכורת. התקבלה החלטה. ש. מתי התקבלה החלטה? ת. בזמנו. ש. באיזה תאריך? ת. לא זוכר. ש. מתי בוטלה המשרה? ת. ברגע שהעובד חזר למספר משרתו חזרה וכשהוא כבר עבד במחלקת הרכש האדם נשאר במחלקת הרכש. ש. חוזר על השאלה. ת. המספר משרה לא בוטל עד היום. ש. מתי התפקיד עצמו התייתר? ת. ב 8/2/06, נספח ב' לתצהיר, זה הסיכום דיון שלי עם התובע(מקריא). המשרה שלו לא בוטלה היא קיימת ברקע כל זמן שהוא במינוי בפועל. העובד הועבר למחלקת רכש. ש. מתי התייתר התפקיד של מנהל מדור משכורת? ת. ברגע שנכנסה מערכת המרכבה, יש מכתב של מנהל המדפיס הממשלתי (מעיין) זה תהליך שהיה קיים בפנים, ברגע שהועבר לנושא של רכש, גמר את המינוי בפועל, בין התאריכים האלה נגמרה הפעילות של המשרה הזאת במחלקת השכר. (עמ' 27-28 לפרוטוקול)(דגשים שלי ש.ש.) עדותו זו לא נסתרה וגרסתו נתמכה אף בעדותו של התובע.מעדותו עולה כי המחלקה פורקה והפונקציות שבה הועברו ספורדית עם האנשים למחלקות אחרות. כך הממונה באה רק יום אחד ומצויה באוצר שאר השבוע בביצוע מטלות באוצר. מיכל עברה למשאבי אנוש ופרט לשכר עידוד שעשתה קודם מבצעת גם מטלות אחרות. ברי איפא כי מדובר שינוי ארגוני מטעמי ייעול ענייני ולא בשינוי רגיל. יש ליתן משקל לעדות יו"ר ועד העובדים , שכן מובנה בתפקידו לייצג את האינטרסים של העובדים. (ע' 9 ש' 8-13).את מענהו לשאלה זו אמנם פותח בכך שלא היה קורא להכנסת המרכבה שינוי ארגוני אולם כל התיאור לאחר הכרזה זו מצביע על שינוי ארגוני .וכך העיד מר תמיר לנדנר, יו"ר ועד העובדים במדפיס הממשלתי: "ת. הכנסת תוכנה לא הייתי קורא לה שינוי ארגוני אלא שינוי בצורת עבודה, המדינה הכניסה את התוכנה רוחבית לכל משרדי הממשלה והמערכת הזאת נקראת מרכבה והיא אמורה לנהל את הרכז ולוגיסטיקה וגם נושא כוח אדם ובסופו של דבר בקץ הימים גם את הנושא של השכר והעובדים." (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 13-15)(דגש שלי ש.ש.) . עולה כי הכנסת התוכנה נעשתה רוחבית לפיכך לא מדובר בהתנהלות ספציפית במדפיס או לגבי התובע, כמו כן עולה כי התוכנה אמורה לשנות דפוסי עבודה, ולייתר עבודה שנעשתה קודם ע"י עובדים. בחקירה נגדית ציין: "אני אגיד לך בדיוק מה קורה, מחלקת השכר כן קיימת וממונת השכר כן ממשיכה לטפל במשכורות ושכר עידוד רק של עובדי המדפיס הממשלתי למרות שהיא נמצאת באוצר ויושבת שם, פעם בשבוע היא מגיעה למדפיס. מיכל מנהלת המדור שהקבילה בתפקיד לתובע, היא היום למיטב ידיעתי משובצת כעובדת מתחת לרוני פרקין, אבל היא ממשיכה לטפל בנושא שכר עידוד שזה חלק מהמטלות של המשכורת וממשיכה לחשב את שכר העידוד, ורותי הממונה עדיין גם מטפלת בזה והיא פיזית במדפיס. " (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 20-25). דהיינו העובדים עצמם קיימים והמטלות מבוצעות אך לא בבלעדיות כקודם אלא במסגרת מיקום אחר ומרקם אחר של מטלות לכל עובד. לא שמענו מיו"ר הועד כי נפל פגם בתהליך זה. אולם באשר בתהליך קבלת החלטה שעה שיש שינוי ארגוני הצביע על חובת ההיוועצות בוועד :"ברגע שהולכים לעשות שינויים מבניים אשר יש להם השלכה או עלולה להיות להם השלכה לגבי עובדים, לגבי תנאי העסקת עובדים , עלולה להיות פגיעה כזו או אחרת ,יש חובת היוועצות עם נציגות העובדים. במקרים קיצוניים מגיעים גם לשביתה"(ע' 11 ש' 23-25). התובע אמר בחקירתו הנגדית "ש. שהחזירו אותך למחלקת השכר, מי מילא את התפקיד הזה? ת. הכפיפו הכל לאוצר, אז התפקיד שלי היה כבר מיותר." (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 24) וכן "ש. תסכים איתי שלאור המצב שנוצר, אחד ממחלקת המשכורת אתה או מיכל היו מועברים כנראה לרכש לנושא החשבוניות? ת. עד כמה שאני מבין זה קודם כל לא שאלה שלי אם כן או לא, לא נאמר לנו שאחד מאיתנו צריך לעזוב, וחוץ מזה אלה דברים שנעשים בשיתוף עם הוועד ולא חד צדדית, ואיתי זה לא נעשה בצורה כזאת. 20 שנה הייתי במחלקת השכר ולא היה נוהל כזה. ש. אני מעריך שאם לא היית ממונה למינוי בפועל והיית נשאר במחלקת המשכורת, היו מעבירים את אחד מכם למחלקת הרכש לטיפול בחשבוניות? ת. אבל זה היה צריך להעשות בשיתוף הוועד וצריך היה גם אז את הסכמת העובד." (עמ' 21 לפרוטוקול ש' 1-6) הנה כי כן רואים אנו כי בוצעו שינויים וצמצומים נחוצים ואמיתיים במחלקת החשבות ונותרה רק עובדת אחת (מתוך 3 עובדים) במשרה מלאה. לטעמנו מדובר בשינויים מבניים מקצועיים מהותיים ולא בשינויים מינוריים, כטענת התובע. משכך סבורים אנו כי אכן לא היה מקום להשיב את התובע לתפקידו ביחידת המשכורת שלמעשה פוזרה. על פי הפסיקה, למעביד הפררוגטיבה לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו. פררוגטיבה זו מעניקה למעביד סמכויות שונות ובהן גם העברת עובד מתפקיד לתפקיד (דב"ע נה/186-3 משה שמעון נ' מדינת ישראל, פד"ע כט 274, דב"ע לה/3-1 עירית רמת-גן - ליבו מרצל פד"ע ו 337, 343; ר' גם דב"ע נד/3-71, מרגלית אילת - שירות התעסוקה, פד"ע כ"ז, 169, 177). ההלכה הכללית לענין העברת עובד מתפקידו סוכמה בפסק הדין מרגלית אילת - שרות התעסוקה (דב"ע נד/3-71, פד"ע כ"ז 169),ולפיה: "הכלל הוא כי במסגרת זכותו של מעביד לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו, מוסמך הוא גם להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, הכל כמובן בכפוף למגבלות המסייגות סמכויות אלה, מכוח חוק הסכם קיבוצי או חוזה אינדוידואלי". כלל זה, של ניוד עובדים ממשרה למשרה כחלק מפרורגטיבת הניהול של המעביד, ככל שמדובר בעובדי מדינה, הוגדר בפיסקה 11.211 לתקשי"ר: "קביעת מקום עבודתו הקבוע או הזמני של העובד בכניסתו לשירות ובהמשך שירותו היא בסמכותו של האחראי. האחראי רשאי להעביר עובד ממקום עבודה אחד למשנהו בקביעות או לזמן מוגבל אגב התחשבות בצורכי השירות ובכפיפות להוראות התקשיר". (דגש שלי ש.ש.). על כן לא קמה לתובע זכות לשוב לתפקידו הקודם קל וחומר משבוטל וסעד זה נדחה. זכותו של מעביד לנהל את עיסקו כראות עיניו הינה זכות בסיסית במשפט העבודה בישראל. אלא שבזכות זו, שאינה בלתי מוגבלת, חל כרסום מסוים עם השנים מחד, למעביד זכות קניינית ממנה נובעת הפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו ועל-פי הבנתו את דרך הניהול היעילה והטובה ביותר לשם הצלחת מפעלו. מנגד, עומדות זכויותיהם של העובדים ובכללן הזכות לעבוד. כמו כן, לעובד זכות מעין קניינית לעבודה (ע"ע 300353/97 מדינת ישראל - נהרי, לה(200) 318). במסגרת זו חלה על המעביד, ובענייננו המדינה, חובת ההיוועצות עם העובדים/נציגות העובדים עת מתעתד הוא לבצע שינוי מבני ארגוני. "חובות הצדדים ליחסים הקיבוציים נובעות בראש ובראשונה מן ההתחייבויות שקיבלו על עצמם בהסכמים הקיבוציים החלים עליהם. בנוסף לכך עליהם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, הן בקיום של חיוב הנובע מחוזה והן בחיובים שאינם נובעים מחוזה. אולם בנוסף לאלה, על פי עקרונות היסוד של משפט העבודה, אופיים של יחסי העבודה הקיבוציים מחייב כל צד להם לקיים היוועצות עם הצד האחר בנושאים שבמסגרת סמכותו וכוחו, הנוגעים לכלל העובדים או שיש להם משמעות עקרונית מיוחדת במקום העבודה. היוועצות זו, בדומה להתייעצות על פי כללי המשפט המינהלי, אסור שתהיה "פורמלית" על מנת לצאת ידי חובה, אלא היא צריכה להיות מבוססת על "נכונותם ההדדית של שני הנוגעים בדבר לשמוע ולהשמיע, לשכנע ולהשתכנע". תהליך ההיוועצות חייב להיות "תהליך דו צדדי - מצידו האחד הגורם המייעץ ומן הצד השני הגורם המקבל, הנותן דעתו בלב פתוח ובנפש חפצה לעצה המובאת בפניו ומכריע לאורה בגדר הסמכות שהוקנתה לו". נטעים כי לענין זה אין נפקה מינה אם מדובר בחברה ממשלתית או במעביד אחר. תהליך ההיוועצות, באשר הוא נעשה כהלכה, יביא כדבר מובן מאליו לשיפור היחסים הקיבוציים, וימנע במרבית המקרים גם שרירות או אי סבירות בהחלטתו של הצד ליחסים הקיבוציים הניתנת במסגרת סמכותו וכוחו" ( עס"ק 1005/00 עתי"ם נ' יצחק לוינסון, ניתן ביום 8.1.04). כן נקבע כי "אין ספק כי שינוי בתנאי עבודתם של העובדים הנובע מביצוע של תוכנית לשינוי מבני או כרוך בה הוא עניין מובהק לציבור העובדים ולנציגיהם המוסמכים. השפעת תוכנית לשינוי מבני על זכויות העובדים מצמיחה לעובדים זכות מוקנית להידברות עם המעסיק ולניהול משא ומתן עימו. (עס"ק (ארצי) 23/06 הסתדרות האחים ואחיות בישראל - מדינת ישראל, ניתן ביום 30.8.06). עוד נפסק שם כי "יחסי עבודה תקינים וחובת המעסיק לנהוג בתום לב כלפי ציבור עובדיו, מחייבת אותו להציג את תוכניתו לשינוי מבני בפני עובדיו, לשמוע את תגובתם והערותיהם ולתת את הדעת לדבריהם בפתיחות ובנפש חפצה. זהו תהליך של היוועצות עם ציבור העובדים, או - אם תרצו - "שימוע"..." בענייני תקן נקבע בפסיקה כי מדובר בהחלטה "מעורבת" שחלה עליה חובת ההיוועצות. (ראו עס"ק (ארצי) 4-5/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי המדינה, הוועד הארצי של עובדי מינהל במשק ובתי החולים הממשלתיים - מדינת ישראל, ניתן ביום 23.1.00 עדותו של מר לנדנר (ע' 11 ש' 23 ) מצביעה כי חובה זו קיימת ספציפית בנתבע. דווקא משום שהנתבע עמד על כך כי מדובר בשינוי ארגוני היה עליו בראש ובראשונה לקיים את חובת ההיוועצות. כפי שהגדיר מר לנדנר , הוכח כי היתה השלכה לגבי תנאי העסקת עובדים, מהתובע נשללה פרמיה , עובדת הועברה פיזית למקום אחר תוך חיוב לבוא יום בשבוע , הוטלו מטלות חדשות ועוד. הוכח איפא כי שינוי זה חייב היוועצות שהנתבע לא קיים. קבענו כי המדינה מחוייבת הייתה בקיום הליך של גילוי והיוועצות, ואין מחלוקת כי בעניינו של התובע לא קויימו חובות אלו בקשר עם ביטול תפקידו והעברתו למחלקת הרכש ובכך נפל פגם מהותי בהתנהלותה של הנתבעת. פגם זה מצדיק היעתרות לתובע בכל הנוגע לאי קיום חובה ופיצוי לא ממוני בגין כך פיצוי בגין פרמיה -שכר עידוד כאמור, עם סיום המינוי בפועל הועבר התובע, לאור השינויים הארגוניים במדפיס הממשלתי וביטול תפקידו של התובע במחלקת משכורת, ושובץ באופן קבוע במחלקת הרכש. התובע טוען כי כפועל יוצא משיבוצו במחלקת הרכש, נמנע ממנו לקבל תוספות שכר, פרמיות "שכר עידוד", שקיבל בתפקידיו הקודמים והמהווה חלק נכבד ומשמעותי משכרו שכן במחלקת הרכש לא מקבלים פרמיית שכר עידוד. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לפרמייה "שכר עידוד" למפרע. שכר העידוד משולם כפרמיה חודשית בהתאם לכללים הקבועים בהסכם ובתקנון ובהתאם לחקר ספיציפי (מועצת ייצור ) המותאם לעובד או לקבוצת עובדים. שכר עידוד לטענת הנתבעת, מסווג כ"עבודה נוספת" שכן היא מהווה דרישה מעבר לדרישות הנדרשות מהעובד במסגרת תפקידו הרגיל והיא ניתנת בעד הישגים בעבודה שהם מעבר לנורמה ואין היא תוספת פנסיונית. מכאן טוענת הנתבעת, אין לשלם שכר עידוד לעובד העובר ממחלקה בה משולמת הפרמיה למחלקה בה לא משולמת הפרמיה. עוד טוענת הנתבעת כי בחודשים ינואר - אפריל 2006 קיבל התובע פרמייה כפולה הן על עבודתו במחלקת השכר והן על עבודתו במחלקת הרכש. החל מחודש 4/2006 קיבל התובע את הפרמיה ששולמה לעובדי מחלקת הרכש. בחודשים 8/2007 - 4/2008 לא קיבלו עובדי מחלקת הרכש פרמיה שכן העובדים לא הגיעו לסך המזכה בפרמייה. החל מחודש 5/2008 מקבלים עובדי מחלקת הרכש פרמייה דומה לזו שקיבל התובע במחלקת הרכש. אכן כטענת הנתבעת, "תשלום שכר עידוד בשירות המדינה מוסדר בהסכם קיבוצי משנת 1969 שנחתם בין ההסתדרות הכללית של העובדים לבין המדינה "למען הבטיח שיתוף פעולה בין העובדים לבין ההנהלות בשירות המדינה לשם חיפוש דרכים ואמצעים לייעול העבודה ולהעלאת פריון העבודה ע"י חקר העבודה, קביעת שיטות וארגון עבודה מתאימים וכן על ידי הנהגת שיטות שכר עידוד בעבודות השונות בהן תינתן ותוכח האפשרות והכדאיות להפעלתו" (ראו דברי הפתיח להסכם). מכוח הוראת סעיף 3 להסכם, הותקן בשנת 1982 תקנון מועצות ייצור משותפות בשירות המדינה. במסגרת התקנון נקבעו הוראות מפורטות בדבר תפקידי מועצות הייצור, לרבות לעניין הגברת הפריון והתפוקה; הפעלת שיטות שכר עידוד ושמירה על עדכניותן, שיפור שיטות ותהליכי עבודה ועוד (סעיף 4). כמו כן ובין השאר נקבעו בתקנון שיטות לקביעת שכר עידוד ודרכי הפעלתו (סעיף 5). ואמנם, כטענת המערערת, אין בהוראות ההסכם ובתקנון שהותקן מכוחו הוראה בדבר "הצמדת" תשלום שכר עידוד לדירוג זה או אחר בשירות המדינה. התשלום מחושב על פי תפוקות עבודה ועבור עבודה. עם זאת ברור הדבר כי השיטות השונות לקביעתו של שכר עידוד מבוססות על מדידות הישגים על פי מדדים כמותיים מסוגים שונים, כמפורט בתקנון. (עע (ארצי) 31265-11-10‏ ‏ רבקה לוין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 27/1/13, ההדגשה במקור) לפיכך, אין ליתן תוספת זאת באופן רטרואקטיבי משתוספת זו מותנית בעמידה ביעדים ותפוקות. לא ניתן להניח כי לו היה התובע אכן מוצב בתפקידו במחלקת המשכורת, אכן היה זכאי בתקופה הנתבעת, לקבלת שכר עידוד או מה שיעורו. יתרה מכך והחשוב מכל בענייננו, התובע לא הוכיח את נזקו בעניין. אמנם התובע הגיש חישוב מפורט ביחס לסכומים להם הוא זכאי לטענתו כפרמיית שכר עידוד, אולם התובע לא הציג בפנינו כל ראייה כי אכן שכרו נפגע מהמעבר למחלקת הרכש. הנתבעת טענה כאמור כי במחלקת הרכש קיבל התובע פרמיות אותם מקבלי עובדי מחלקת הרכש ומדברי יו"ר ועד העובדים, מר לנדנר עולה כי אכן הדבר כך: "ש. לגבי הפרמיות, התובע קיבל פרמיות מעבר אתה יודע? ת. אני יודע, אבל לתקופה מוגבלת." (עמ' 17-18 לפרוטוקול) בחקירה ראשית ציין מר לנדנר ת. אני יו"ר מועצת הייצור. כאשר מחליטה מועצת הייצור להכניס עובד או מחלקה לנושא שכר עידוד, חלק מזכויות העובד כאשר הוא נמצא במחלקה שמקבלת שכר עידוד ומעובר למחלקה אחרת שיש בה שכר עידוד, בודאי חייב להשתלב, אבל אם אין אז הוא מקבל פרמיית מעבר לתקופה מוגבלת עד אשר פותרים את הבעיה. אין כוונה לפגוע בעובד שמעבירים אותו, בודאי לא של מועצת הייצור, התובע קיבל שכר עידוד במחלקת השכר ממנה בא, מחלקת הרכש גם עבדה על פי שכר עידוד, באותה תקופה שהוא עבר לשם בגלל עידכוני המרכבה היה צריך לעשות מדידה חדשה כי היו שינויים בזמנים המוקצבים והמשימות שהוטלו על העובדים שבגינם זכו לשכר עידוד, והיה צריך מדידה שתתאים למציאות החדשה, ויש מהנדסים חיצוניים לצורך זה שזוכים במכרז. המדידה לוקחת זמן, ובאותה תקופה לא ידעו איך לאכול את מערכת המרכבה החדשה. באותה תקופה לא קיבלו במחלקת הרכש בגלל המעבר בין שיטת הפרמיות הקודמת לחישוב החדש של הפרמיות שהיה בתהליך. לא קיבלנו שכר עידוד בתקופה שהמשימות השתנו, לא זוכר כמה זמן לא קיבלנו, אבל תקופה די ארוכה, יותר מחודשיים. (עמ' 14 לפרוטוקול ש' 19-30). עדותו מצביעה הן על כך שהתובע קיבל פרמיות גם במחלקת הרכש ,על כן לא הוכחה פגיעה בשכרו ,אף אם לא שולמה ברצף והן ובעיקר שהכנסת תוכנת המרכבה עשתה שינוי מהותי בהתנהלות מערכות העבודה אפילו בדרך חישוב התפוקות וקביעת שכר העידוד, בכך נתמכת טענת הנתבעת לשינוי הארגוני. משהתובע קיבל פרמיות שונות, והתובע לא הוכיח, ולו בראשית ראיה, כי השכר שקיבל במחלקת הרכש נפל מהשכר אותו קיבל במחלקת משכורת עם או בלי הפרמיה ,נדחית תביעתו של התובע לתשלום שכר עידוד. הפרשי שכר בגין דרגה עם מינוי בפועל למרכז כספים וחשבונות קיבל התובע דרגה 39 (הדרגה הצמודה למשרה). התובע טוען כי זכאי היה לדרגה 40, לאחר שנתיים מיום מינויו - החל מ 1/9/2007. עוד טוען התובע כי מאחר וזכה בתואר עובד מצטיין בשנת 2008, היה זכאי לקיצור זמן המתנה לקידום בדרגה והוא זכאי לדרגה 40 מיום 1.3.2009. אין לקבל את טענות התובע לעניין זה. מינוי של התובע כמרכז כספים וחשבונות הסתיים ביום 30/9/2006. בשלב זה חזר התובע לתקן משרתו הקודמת ולדרגתו הקודמת, 38+ בהתאם למשרה ולתקן. לעניין זה יש לציין את דברי יו"ר הועד בפנינו: "ש. אם התובע לאחר ביטול המינוי בפועל היה חוזר בדיוק לתפקיד שעשה קודם כמנהל מדור מחלקת משכורת, הוא היה חוזר לדרגה 38+? ת. בפירוש כן. ש. וזאת הדרגה שהוא חזר אליה שחזר לרכז כאשר שובץ ברכש? ת. בדירוג מנהלי הוא ישב בדרגה 17+. הוא היה אמור לחזור לאותה דרגה" (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 5-9) הנה כי כן, משחזר התובע לתקן המשרה הקודם, וזו מהות מינוי בפועל משמסתיים, הרי שכל קידום בדרגה יכול להתבצע בהתאם לתקן בו שובץ התובע.על כך נענה גם במכתב גב' מרקוביץ מנש"ם מיום 25/1/07 (נספח ב1 ע' שני לתביעה ונספח ח' לתצהיר).וכלשונה:"עליך להתאזר בסבלנות עד אשר יסתיימו תהליכי הארגון מחדש"(דגש שלי ש.ש.) לפיכך תביעתו של התובע לדרגה להפרשי שכר בשל אי קידום בדרגה נדחית. סוף דבר הוכח כי בוצע שנוי ארגוני ומבני במחלקת החשבות של המדפיס הממשלתי, וכי העברתו של התובע למחלקת הרכש נעשתה בעקבות שינויים אלו. הוכח כי בהתנהלותה של הנתבעת בעניין זה נפלו פגמים מהותיים משלא קיימה הנתבעת את חובת התייעצות עם התובע ונציגות העובדים, הקיימת בכלל ובמדפיס הממשלתי בפרט כמוכח.זאת אף שהשינוי היה בעל משמעות לתובע ולעובדים אחרים. פגם זה מצדיק פיצוי. באשר למכרזים בהם לא זכה ,התובע לא טען כי מדובר בהחלטה אשר נבעה משיקולים זרים, או החלטה בלתי סבירה, כך גם לא עלה בידי התובע לשכנענו בנזק הממוני שנגרם לו כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת בעניין הפרמיה. סוגית מתן הדרגה גם היא נדחתה מששב התובע למשרתו בתקן לרבות הדרגה בה לאחר סיום מילוי התפקיד במינוי בפועל, ועל כן לא קמה זכות לדרגה. .אולם הוכח כי נגרמה לו עגמת נפש(די בפניותיו ובתכתובות שצורפו לתצהירו להוות ראיה לכך). מדובר בעובד מצטיין (לשנת 2008 - חרף "תלאותיו" ) עם רקורד של עשיה אשר בכל עת שנקרא לדגל עשה כראוי רצון מעבידו (ע' 9 ש' 16-18). על כן יש לפצות את התובע בגין אי קיום חובות הנתבעת כמעסיקה ואי נקיטה בנהלי ההיוועצות המחוייבים , ועגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 25,000 ₪. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 25,000 ₪. לסכום זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. חרף תוצאת התביעה , ומשהוכח כי נפלו פגמים בעבודת הנתבעת , שהן חלק מעילות הליך זה, תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובע בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. תקן (עבודה)משרה