הלכת פוליטי

מהי הלכת פוליטי ? ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין ע"א 8569/06, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי, מיסים כב/3 ה-81 (יוני 2008) (להלן: הלכת פוליטי). בפסק דין פוליטי קבע בית המשפט העליון כי לעניין קביעת שיעור המס בגין שבח ממכירת מקרקעין אין להתיר סטייה מהנוסחה שנקבעה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), היא הנוסחה הליניארית. טענתם העיקרית של המערערים היא כי הלכת פוליטי יפה לעניין מס שבח מקרקעין, אך אינה חלה בנושא רווח הון. בפסק דין פוליטי נידון עניינו של נישום אשר מכר מקרקעין לאחר היום הקובע, ולעניין מס שבח מקרקעין הוא היום 7.11.2001, אשר נרכשו לפני היום הקובע. חוק מיסוי מקרקעין קובע בסעיף 48א(ב1) כי על השבח שנצבר עד ליום הקובע יוטל על יחיד מס בשיעור מס שולי (שיכול היה להגיע עד ל-50%), בעוד שעל השבח שנצבר לאחר היום הקובע יוטל מס בשיעור מס קבוע ומוגבל. סעיף 47 לחוק מגדיר את השבח שצמח עד ליום הקובע כחלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד ליום הקובע לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה. נוסחה זו לחישוב חלוקת השבח שבין התקופה שלפני ואחרי היום הקובע כונתה הנוסחה הליניארית, מאחר שהיא מניחה שהשבח צומח באופן ליניארי, קרי בחלקים שווים מידי שנת מס. בפרשת פוליטי הצליח הנישום להוכיח כי מרבית השבח בגין המקרקעין שמכר צמח בפועל לאחר היום הקובע. בשל כך התעוררה השאלה האם ניתן לסטות מהנוסחה הליניארית שעה שיכול הנישום להוכיח את מועד צמיחת השבח בפועל. בית המשפט העליון השיב לשאלה זו בשלילה וקבע כי הנוסחה הליניארית היא היא הדרך היחידה לחישוב שיעור המס החל בגין שבח ממכירת מקרקעין. בית המשפט הגיע למסקנתו לאור שני טעמים. ראשית, קבע בית המשפט כי לא ניתן למצוא נקודת אחיזה לשונית מינימאלית לפרשנות שהציע הנישום כי הנוסחה הליניארית מהווה חזקה הניתנת לסתירה. שנית, בית המשפט התחקה אחר כוונת המחוקק וסקר את הליכי החקיקה של תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, וביניהם את דוח ועדת רבינוביץ שעל המלצותיו התבסס התיקון האמור. מכל אלו הסיק בית המשפט כי המחוקק ביכר במקרה זה את תכליות הפשטות, הוודאות והיעילות בגביית המס על פני מיצוע נכון של השבח על פני התקופות.