סעיף אריכות ימים בחשבון משותף

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא סעיף אריכות ימים בחשבון בנק משותף: 1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון), מיום 6/9/12 בתיק תא"מ 13109-04-11, לפיו נדחתה תביעת המערער לפיצוי נזקים שנגרמו לו עקב כך שנמנעה ממנו האפשרות לפעול בחשבון הוריו, מכוח היותו שותף לחשבון, ומכוח סעיף 'אריכות ימים' בחשבון. המערער העמיד את נזקיו בכתב התביעה המקורי על סכום של 13,000 ₪ ובכתב התביעה המתוקן על סכום כולל של 24,241 ₪. התביעה המקורית הוגשה ב- 10/4/11 וכתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר הוגש ב- 3/4/12. 2. במהלך הדיון בערעור, הועלתה הצעה על ידי בית המשפט לסיום המחלוקת בהסדר, משלא ניתנה הסכמה, יש ליתן פסק דין. הנסיבות הצריכות לעניין: 3. הורי המערער, מר הרשקוביץ מנחם ז"ל וגב' הרשקוביץ פריבה ז"ל (להלן: המנוחים), פתחו חשבון מס' 372824 אצל המשיב (להלן: הבנק) ב- 30/4/1981. המדובר הוא בחשבון מט"ח של ניצולי שואה, המקבלים פיצויים מגרמניה, כשעל פי תנאי הבנק והחוק במדינת ישראל זכאי החשבון להטבות רבות, כגון: פטור מתשלום מס על הכספים הנכנסים, ריביות גבוהות, שער חליפין בתנאים מיוחדים ועוד (ראה סעיף 4 של כתב ההגנה). המנוחים פתחו את החשבון כחשבון משותף ובנוסף לשמות ההורים כשותפים, הופיעו שמות ילדיהם: הרשקוביץ מרדכי, רח' איינשטיין 37, חיפה, שהוא המערער (להלן: המערער), וכן הגב' בראון רחל, רח' עוזיאל 111, ירושלים (להלן יכונו השניים: השותפים המוצהרים). על גבי מסמך פתיחת החשבון, נלקחו דוגמאות חתימה של המנוחים. אין חולק כי ליד השמות של הילדים -השותפים המוצהרים לא מופיעה חתימה שלהם. עוד יצויין כי בסעיף הערות נכתב: "מצ"ב טופס חשבון משותף, כ"א רשאי לחתום ולפעול לחוד בחשבון" (ההדגשה אינה במקור - ש'ו'). 4. בעת פתיחת החשבון חתמו המנוחים על סעיף אריכות ימים המאפשר פעילות בחשבון לאחר מות שותף בחשבון. להלן לשון הסעיף: "במקרה של פטירת אחד או אחדים מאיתנו, יעמוד החשבון המשותף לרשותו/תם הבלעדית והיחידה של הבעל/ הנותר/ים בחיים, או מי שפועל מכוחם בדין. לבעל/ים הנותר/ים בחיים תהיה הזכות לפעול ולעשות פעולות בחשבון המשותף, ולהשתמש ביתרת החשבון ללא כל הגבלה. היורשים של הבעל המשותף שנפטר לא יהיו רשאים לפעול בחשבון לגמרי, וגם לא תהינה להם כל זכויות שהן ביחס לחשבון זה או זכויות הנובעות ממנו. נא לרשום בפניכם שניתנו רשות לכל אחד מאיתנו לחוד/לכולנו יחד...". 5. בשנת 2005 נפטרה הגב' פריבה הרשקוביץ ז"ל, אמו של המערער. אביו של המערער חתם ביום 25/4/05 על טופס הנושא כותרת: "בקשה לשינוי פרטי חשבון 041-372824". באותו טופס נמצא ליד הכותרת: "בעל החשבון" גם שמו של המערער "הרשקוביץ מרדכי" וכן מופיעה חתימתו, כאשר ההצטרפות היא להוראה טלפונית. אין חולק כי בטופס זה הוזכר המערער כשותף בחשבון, ועוד אין חולק כי המסמך הנ"ל אינו כולל סעיף 'אריכות ימים'. 6. בשנת 2010 נפטר אביו של המערער. אין חולק כי המערער לא הודיע לבנק על מועד הפטירה. לטענתו לא עשה כן, מאחר שסבר שהוא חתום על סעיף "אריכות ימים" שמכוחו הוא יכול להמשיך ולפעול בחשבון. ואולם, ב- 18/12/10 אחרי מות אביו, התקשרה אל המערער הגב' רוז שלומית מטעם הבנק והודיעה לו שאין לו שום זכות פעולה בחשבון מאחר שלא חתם על סעיף "אריכות ימים", ולכן לא יוכל להמשיך ולפעול בחשבון עד אשר יוצג צו ירושה חתום. לטענת המערער הייתה זו הפעם הראשונה בה שמע על אודות סעיף "אריכות ימים" (ראה סעיף 13 לכתב התביעה המתוקן). ב- 21/3/11 הציג המערער צו ירושה של אביו. באותו מועד נאמר לו שעליו להציג גם צו ירושה של אמו ורק אז יוכל למשוך כסף מהחשבון. צו הירושה של אמו הוצג ב- 1/6/11. לאחר המצאת צווי הירושה חילק הבנק את הכספים שהיו בחשבון בין היורשים וגבה עבור השירות 650 ₪ עמלה, כמו כן לא זיכה את הכספים בשער חליפין גבוה, כפי שמתחייב בנוגע לחשבון של ניצולי שואה המקבלים רנטה במטבע זר מגרמניה. למרות עמדתו של הבנק, איפשר הבנק - לטענתו, לפנים משורת הדין - אישור מיוחד וחריג למערער לבצע המרות כספים, אך ללא הוצאת כספים מהחשבון. 7. לטענת המערער בשל העובדה שהבנק לא ראה בו שותף לחשבון הוריו, אשר חוסה תחת קיומו של סעיף "אריכות ימים", ומאחר שלא ניתן לו לפעול בחשבון המנוחים לאחר מותם, נגרם לו נזק במכירת מניית טבע של כ- 18,000 ₪. פסק הדין של בית משפט השלום: 8. בית משפט השלום דחה התביעה וקבע כי: - נטל הראיה להוכיח זכותו של המערער להמשיך ולפעול בחשבון ניצולי שואה, הנהנה מהטבות שונות, מוטל על המערער והוא לא עמד בו; - המערער הודה כי לא חתם על מסמכי פתיחת החשבון יחד עם הוריו; - העובדה שניתנה למערער אפשרות לפעול בחשבון לצורך מתן הוראות טכניות ואחרות אינה מקנה לו מעמד של בעלים בחשבון, במיוחד כאשר הוכח על פי עדותו שמעולם לא משך כספים מאותו חשבון; - המערער הצטרף למעשה כשותף בחשבון רק לאחר פטירת האם, ומכאן שלא היה בעלים של החשבון עד למועד חתימתו כשותף על המסמכים שנחתמו על ידי אביו ועל ידי המערער. בהתאם לכך קבע בית משפט השלום שלא חל על המערער סעיף "אריכות ימים" ואין הוא יכול להסתמך עליו ובנסיבות אלה גם דרישת הבנק להציג צווי הירושה כדי לאפשר למערער לפעול בחשבון, אם בכלל, הייתה כדין. בית משפט השלום דחה טענתו של המערער שהייתה לו זכות בלעדית לפעול בחשבון ללא כל הסתייגות או מניעה אחרת, וקבע כי מדובר בטענה לא סבירה לאור קיומם של יורשים נוספים, כשאין חולק שהכספים בחשבון חולקו בסופו של דבר בין כלל היורשים, והמערער מצדו לא נקט כל הליך כדי למנוע חלוקה כזו. לעניין היות המערער רשום כשותף בחשבון עוד קודם לעדכון הפרטים על ידי אביו ב-2005, הוצגו מסמכים לפיהם במסמך הראשון נכתב כי בעלי החשבון הם: "הרשקוביץ מנחם, פריבה ומרדכי". מסמך זה הוצא בשעה 09:49, לאחר מכן על פי השעות המוקלדות שם יצאו המסמכים הנוספים שהם עדכון הפרטים. בנוגע לשעות המפורטות לעיל, קבע בית משפט השלום כי בנושא זה מקובלת עליו טענת הבנק כי השעה המופיעה על המסמכים אינה מעידה בהכרח על סדר הפעולות שננקטו בבנק, ובכל מקרה מדובר ב"נתון טכני התלוי בשיטות העבודה של הבנק ומועד הפקת המסמכים...". עוד נתקבלה טענת הבנק לפיה, משהלכו המנוחים לעולמם, לא עמדה עוד למערער כל זכות לפעול בחשבון כחשבון ניצולי שואה, וכפועל יוצא גם לא היה זכאי ממילא ליהנות מהטבות הניתנות במסגרתו. בית משפט השלום הוסיף וקבע שדין תביעתו של המערער להידחות גם מן הטעם שהנזקים שנטענו לא הוכחו בחוות דעת מקצועית, וזאת למרות שהוגשה חוות דעת מטעם המערער מאת רו"ח רמי כהן, ואולם זה לא התייצב לדיון, ומן הטעם האמור, לא ניתן להסתמך על חוות הדעת. בנוגע למניית הטבע, קיבל בית משפט השלום את טענת הבנק כי זו נמכרה ביום 29/5/11, זאת עוד בטרם הומצא על ידו צו הירושה של האם. מכאן שהטענה העובדתית של המערער כי פעולת המכירה של אותה מניה נעשתה בו זמנית ביום המצאת צו ירושה, אינה יכולה להיקבע כממצא. לאור האמור לעיל, נדחתה כאמור תביעת המערער והוא חוייב לשלם לבנק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין. טענות בעלי הדין בערעור: 9. לטענת המערער טעה בית משפט השלום בקביעת ממצאים שאינם עולים מן הראיות שהוצגו בפניו. מבחינת מהות החשבון, מדובר בחשבון עו"ש עם הטבות מיוחדות, כאשר באותו חשבון מתנהלים מניות, חסכונות וגם מט"ח שמקורו בפיצויים מגרמניה. בשל כניסת פיצויים, זכאי החשבון להטבות. לטענתו, מות ההורים לא שינה את מהות החשבון, ובוודאי שאין בו כדי לשנות מהתחייבויותיו של הבנק לגבי תנאי ניהול החשבון, כשמעולם לא נאמר לו או להוריו שאחרי מותם ייפסקו ההטבות באותו חשבון. לכן, בהסתמך על המסמכים שהוצגו יש לטענתו, לראות בו שותף בחשבון מלכתחילה, וכך גם אחרי פטירת שני ההורים סעיף "אריכות ימים" ממשיך לחול. לטענתו, מסקנה זו תואמת לאופן בו נהג הבנק עמו בפועל, כאשר הבנק ראה בו כשותף בחשבון. מעמדו זה, לטענתו, לא השתנה עם מות אמו וככל שלא נחתם סעיף "אריכות ימים" במסמכים הנוספים שנחתמו על ידי אביו המנוח, יש לראות בכך התרשלות של הבנק. השינויים שהבנק נדרש להם לאחר פטירת האם לא הצדיקו הוצאת סעיף "אריכות ימים". מכל מקום, לשיטתו, חובת הבנק הייתה להפנות את תשומת הלב של אביו לקיומו של סעיף אריכות הימים בעת פתיחת החשבון, ולא הייתה כל סיבה לשנות ולהוציא סעיף כזה בעת עדכון הפרטים החדשים לאחר פטירת האם. לטענת המערער, טפסי עדכון הפרטים לאחר פטירת אימו, נדרשו מאחר שאביו היה בן 92, והם הגיעו לבנק לצורך המצאת דוגמאות חתימה (סעיף ו' להודעת הערעור). בנוגע לנזקים, טען המערער שכב' בית משפט השלום טעה כשקבע שלא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו. משהגיש חוות דעת של מומחה, לא חלה עליו החובה להזמינו אלא אם כן היה נדרש לעשות כן על ידי הבנק. משלא באה דרישה כאמור, לא קמה החובה להזמין את המומחה לבית המשפט וחוות הדעת יכולה לשמש ראייה לעניין הנזקים. עוד מדגיש המערער כי למעשה לא הייתה מניעה לקבוע את הנזקים גם ללא חוות דעת של מומחה ודי היה בחיבור מספרים כדי לצרף את ההפרשים בין שער ההמרה לו התחייב הבנק לעומת שער ההמרה שניתן בפועל, ועוד להשיב את העמלות שנגבו. לכן עתר המערער לקבלת הערעור ולחיוב הבנק במלוא הנזקים הנטענים. 10. הבנק, במסגרת הסיכומים בבית משפט השלום העלה טענה כי למערער אין למעשה עילת תביעה כנגדו, מאחר שלא הייתה מחלוקת - גם לעמדתו של המערער - שמדובר בכספי עיזבון והזכויות בחשבון שייכות גם הן לעיזבון. מכאן שאין כל יריבות בין המערער לבין הבנק. ככל שמדובר בזכותו של המערער כיורש, הרי שאין הוא רשאי לפעול בחשבון אלא על פי צו ירושה ומאחר שאין הוא יורש יחיד על פי צווי הירושה שהוגשו, ובהעדר הודעה להיותו מנהל עיזבון, אין הוא יכול לייצג את האחרים. על טענה זו חזר הבנק בערעור. לגוף המחלוקת הודה הבנק, כי בנק המזרחי אכן הבטיח עוד בשנות ה-80 ללקוחות ניצולי השואה הטבות ואולם אלו ניתנות לחשבון פיצויים של ניצולי שואה, ומשחדל החשבון לשמש חשבון פיצויים, הופך החשבון לחשבון רגיל שאינו מקנה עוד אותן הטבות. הבנק חזר וטען שהמערער היה לשותף רק בשנת 2005 משאביו המנוח צירפו לחשבון וצירוף כזה לא כלל סעיף "אריכות ימים". בנסיבות כאלה ממילא לא הייתה לו זכות לפעול בחשבון עם פטירת אביו המנוח. עוד טען הבנק כי בית משפט קמא קבע שהמערער לא הוכיח את נזקיו, כשקביעה זו היא קביעה עובדתית, ואין בעניין זה מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. כל קביעה אחרת של ערכאת הערעור, משמעותה "התעלמות מקיום הליכי הוכחות והליך משפטי תקין, ולכן יטען הבנק כי כל סכום שיטען המערער הינו בגדר "סכום בעלמא" ובמצב זה "כל מספר זוכה" (סע' 3 להודעת הבנק לבית משפט זה בעקבות הדיון שהתקיים). דיון ומסקנות: 11. אכן, ההלכה היא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, ואולם הכלל האמור אינו מוחלט, ואינו חל למעשה כאשר מדובר בקביעת ממצאים שהם פועל יוצא מהסקת מסקנות בהסתמך על מסמכים שהוגשו, וכאשר הפרשנות שניתנה לצורך הסקת אותן מסקנות, אינה תואמות לתוכנם של אותם מסמכים (רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, פ"ד נו(5) 779, 792 (2002)). הדברים נכונים במיוחד שעה שהממצאים אינם מבוססים בעיקרם על מהימנות (ראו לצורך השוואה ע"פ 7653/11 ידען נ' מדינת ישראל. ניתן ביום 26/7/12. להלן: פס"ד ידען). במקרה כזה של קביעת ממצאים שלא על סמך מהימנות, אין למעשה יתרון של הערכאה הדיונית ביחס לערכאת הערעור, או לפחות הצטמצם אותו יתרון (פס"ד ידען, סעיף 20 פסקה אחרונה). 12. טענת הבנק להעדר יריבות בין המערער לבנק מאחר שהכספים בחשבון הם כספי עזבון ולפיכך יש מקום לדחות את הערעור על הסף, דינה להידחות מאחר שהשאלה המקדמית היא באשר למעמדו של המערער בחשבון, טרם היה ליורש ובטרם הומצאו צווי הירושה. 13. למעשה, הבנק אינו חולק שאביו המנוח של המערער יכול היה להמשיך ולפעול בחשבון בצורה סדירה, גם לאחר מות האם, מכוח סעיף "אריכות ימים" (סע' 6 לעיקרי הטיעון). לעניין זה יש להדגיש שהאב המנוח עצמו לא קיבל קצבה מגרמניה וכי אמו של המערער כמקבלת הקיצבה הייתה רשאית לצרף שותף לחשבון, שהוא "קרוב", המוגדר כשורה ארוכה של בני משפחה, לרבות צאצא - וכי אביו של המערער פעל בחשבון גם לאחר מות האם וזכאי היה לכל ההטבות שניתנו לאותו סוג חשבון על ידי הבנק, מכוח היותו שותף בחשבון וחתום על סעיף "אריכות ימים". ועוד, על פי אוגדני הפיקוח על מט"ח המאגדים את חוזרי המפקח על מט"ח, נרשם בסעיף 5.3 בעמ' A-200 שכותרתו "אובדן המעמד של פקדון תושב (פיצויים)", בין היתר "...שכאשר מקבל הפיצויים ומכאן בן זוגו מוסיפים שם של קרוב לשם החשבון, הזכאות לפטור ממס לכל הריבית על הפיקדון ממשיכים להתקיים רק בהנחה שהקרוב ששמו הוסף לא קיבל חלק בבעלות על החשבון. ברוח זה נקבע בקטע 2.ג של פרק 8.3 של הוראות המפקח: "כאשר קרובו של מקבל הפיצויים צורף לחשבון בעוד מקבל הפיצויים בחיים ההנחה היא כי לא הייתה העברת בעלות או חלק מבעלות בפיקדון הנחה זו מתבססת על כך שמקבל הפיצויים הוא הבעלים המקורי של הפיקדון וצירוף הקרוב נעשית מטעמי נוחיות ולצרכי פעולה בחשבון. כוחה של הנחה זו יפה גם כשהחשבון הוא ביחד ובנפרד (ו/או)". הפועל היוצא מהאמור לעיל שיש להבחין בין ההטבות המגיעות לחשבון ככזה, לבין מעמדו של מי שפועל בחשבון כשותף ותובע בעלות על הכספים שבחשבון. בענייננו, כפי שהבהיר המערער בערעור - לא הייתה לו כל כוונה לקבל "בעלות" על הכספים ולשלול את זכותם של היורשים מן הכספים שהיו בחשבון, כאשר בשלב מסויים הפכו אלה לכספי עיזבון. כול שביקש המערער כי ערכי הכספים המופקדים באותו חשבון לא יופחתו על דרך זיכוי עמלות שהבנק התחייב שלא לגבות בשל אופיו של החשבון ו/או בשל שער המרה נמוך מן המתחייב. העובדה שהכספים בחשבון הפכו בשלב מסוים להיות שייכים לעיזבון, אין בה כדי לשלול את הדרישה בנוגע לגובה הסכומים שצריכים להיות בחשבון קודם שיהיו לכספים של העיזבון, במיוחד כאשר ההטבות ניתנו לחשבון כחשבון הטבות, וכאשר אין חולק כי אביו המנוח זכאי היה ליהנות מאותן הטבות, על אף שהוא עצמו לא קיבל רנטה מגרמניה וזכאותו קמה מהיותו שותף בחשבון ומכוח תחולתו של סעיף "אריכות ימים". כשם שעמדה זכות לאביו המנוח של המערער לבצע המרה של כספים לפי שער המרה גבוה ולא לשלם עמלה בגין אותו חשבון, זכות כזו עמדה למערער אם אכן היה לשותף בחשבון וחתום על סעיף "אריכות ימים". 14. כפי שפורט לעיל, ב- 30/4/81 חתמו המנוחים בעת פתיחת החשבון, על חשבון משותף שכולל את שם המערער. יתר על כן, באותו מועד חתמו ההורים על סעיף "אריכות ימים" ולפיו יכול כל אחד מן השותפים להמשיך ולפעול בחשבון לחוד גם לאחר פטירת השותפים האחרים. מכאן שסעיף "אריכות ימים" מאפשר המשך פעילות בחשבון על פי התנאים שהיו בעת פתיחת החשבון, לרבות ההטבות, אלא אם כן שונו התנאים במפורש במהלך קיומו של החשבון. יודגש עוד שבטופס נוסף שצורף במסמכי הבנק נכתב מפורשות (ראה סע' 3 בפרק "הנסיבות הצריכות לעניין"), כי כל אחד רשאי לחתום ולפעול לחוד בחשבון. הדברים עולים גם מהוראותיו של סע' 13א(א) לפקודת הבנקאות, 1941 שלפיו: "קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לעניין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה". לא יכולה להיות מחלוקת כי ההורים המנוחים וכל אחד מהם - ובענייננו בעיקר מקבלת הפיצוי מגרמניה, האם - הבהירה מפורשות כי לא רק שהבן המערער הוא שותף בחשבון אלא שהוא גם זכאי להמשיך ולפעול בחשבון לאחר פטירתה. נכון הוא שהמערער לא חתם על אותם טפסים, ואף לא נתן דוגמת חתימה הנדרשת במסמכי פתיחת החשבון, ואולם אין בעובדה זו לכשעצמה כדי לשנות את מעמדו בחשבון מבחינת היותו שותף ומבחינת תחולת סעיף "אריכות ימים" בנוגע ליכולתו להמשיך ולפעול בחשבון גם לאחר פטירת האם, ובלבד שלצורך פעילות כזו ימסור דוגמת חתימה כדי להקל על העבודה הבנקאית הנדרשת. ואולם אין בהעדר חתימתו על אותם טפסים כדי לפגום במהות הזכות שהוענקה לו מכוח הסכמתה של האם המנוחה, והבעת הרצון בפועל באותם מסמכים עליהם חתמה באופן מפורש. 15. התוצאה מן האמור, שעם פטירת האם, למעט הצורך בעדכון פרטים, לא היה מקום ולא היה צורך לדרוש מאביו המנוח של המערער לחזור ולצרף את המערער כשותף בחשבון, ו/או לדרוש מאביו של המערער לחזור ולחתום על סעיף "אריכות ימים" - הוראה שלמעשה נחתמה על ידו בעת פתיחת החשבון. הראיה הברורה והחד משמעית שגם הבנק עצמו ראה במערער כשותף לחשבון, וזאת עוד קודם להגשת הפרטים המעודכנים של החשבון לאחר פטירת האם, היא בעובדה שהמסמכים שהוצאו על ידי הבנק עצמו, קודם לעדכון הפרטי בשנת 2005 על ידי אביו המנוח - ויש משמעות מהותית לזמנים הנקובים על גבי אותם טפסים (ולא כפי שקבע בית משפט השלום כי נתון זה טכני התלוי בשיטות העבודה של הבנק) - שגם שמו של המערער הופיע כשותף בחשבון. בטופס "שינוי פרטי חשבון" ליד המלים "שם החשבון והמספר" צויין שם המערער כשותף בחשבון הקיים ובהמשך חוזר ומופיע השם 'הרשקוביץ מרדכי'. 16. יש גם לקבל את טענת המערער - טענה שלא הוכחשה - שבמהלך 20 השנים שנוהל החשבון היה המערער מכותב כמו בעלי החשבון האחרים, ואף ניהל את החשבון מול הבנק בנוגע לריביות ושאר פעולות. למעשה היה המערער לקוח של הבנק, מכוח היותו במעמד של שותף בחשבון ובמעמד זה בלבד, וזאת עם פתיחת החשבון ועוד קודם לפטירת האב. גם עיון במסמכים עליהם הוחתם בתאריך 25/4/05 מעידים כי המערער היה רשום כאחד מבעלי החשבון, קודם לעדכון האמור. לא היה מקום לקבוע, כפי שקבע בית משפט השלום, שהמערער היה במעמד של מקבל אינפורמציה בלבד, שהרי על פי חובת הפרטיות, לא יעלה על הדעת שהבנק ימסור פרטי חשבון למי שאינו בעל חשבון. יש גם לקבל את טענת המערער כי הוריו רשמו אותו כבעל החשבון ועל סעיף "אריכות ימים", שאם אכן הצטברו כספים באותו חשבון והם לא יזדקקו להם במהלך חייהם יוכל המערער - גם אם אינו יורש יחיד - לעשות שימוש באותם כספים לטובת המנוחים או לטובת כלל היורשים, קרי; לדאוג לכך שכל ההטבות המגיעות לחשבון יינתנו על ידי הבנק. יש להדגיש כי התביעה כפי שהוגשה, לרבות הערעור דנן אינם נוגעים לניסיון כלשהו מצד המערער לנהוג באותם כספים כבעלים. ועוד, כפי שהבהיר המערער עצמו, וכפי שעולה גם מהנתונים שהובאו בפני הערכאה הדיונית, למרות שהמערער ידע שהוא יכול למשוך כספים מהחשבון, בפועל לא עשה כן. החשבון נשאר כפי שהיה, ודאגתו של המערער, לא הייתה לענייניו הפרטיים, אלא למצבו של החשבון בכלל. 17. לאחר מות האם, החליט הבנק להחתים את אביו המנוח של המערער ב-2005 ולצרף את שמו של המערער כשותף. באותה עת חתם המערער כשותף וכן מופיעה חתימתו בבקשה להצטרפות להוראה טלפונית. באותו מועד לא חתם אביו המנוח על סעיף "אריכות ימים". יודגש כי כאמור לא היה כל צורך לעשות כן לצורך מעמדו של המערער כשותף בחשבון, וזאת למעט הצורך באותה עת בעדכון פרטים. ככל שסבר הבנק שיש מקום לחזור ולהחתים את אביו המנוח של המערער וכן את המערער עצמו על סעיף "אריכות ימים" - ומאחר שהבנק היה צריך להיות מודע לקיומו של סעיף כזה בעת פתיחת החשבון, חובה הייתה על הבנק להסב את תשומת לב לקוחותיו לקיומו של הסעיף, וככל שביקש אביו המנוח לבטל את הסעיף, לעשות כן במפורש. חוסר ההקפדה מצד הבנק על הפרטים הנדרשים במילוי מסמכים עולה גם מנתון נוסף. במסמך הנושא תאריך 25/4/05 מופיעה הגב' הרשקוביץ פריבה כבעלת החשבון כמי שנותנת הסכמתה לצרף את המערער כשותף בחשבון, וזאת למרות שמדובר במסמך שהוצא לאחר פטירתה, כך שבאותו מסמך אין ולא יכולה להיות חתימה של המנוחה. בנסיבות אלה, אין מקום לקבל פרשנות כי המסמך האחרון מ-2005 הוא הקובע, מאחר שלא היה צורך לחזור ולאשר את היותו של המערער שותף בחשבון, בכלל, ולאור התנהלותו לש הבנק על אף העדר חתימתו של המערער, בפרט. בנושא זה מכוח דיני החוזים הכלליים ובנוסף למסמכים שפורטו לעיל, יש לקבוע כי הייתה הסכמה הן של המערער והן של הבנק לראות במערער שותף בחשבון, כאשר סעיף "אריכות הימים" ככל שלא בוטל מפורשות ב-2005, ממשיך לחול מאז פתיחת החשבון בשנת 1981. 18. לגוף המחלוקת הודה הבנק כי אכן הבטיח עוד בשנות ה-80 ללקוחות ניצולי השואה הטבות כגון: חילופי מטבע בשיעורים גבוהים וללא עמלות (סעיף 10 לתצהיר עדות ראשית בבית משפט קמא של הגב' שלומית רוז, מנהלת לקוחות עסקיים בסניף הדר-חיפה), אך הטבה כזו ניתנת רק חשבון המסווג כחשבון פיצויים. לכן מרגע שהחשבון חדל להיות חשבון פיצויים לניצולי השואה והפך לחשבון רגיל, הרי שאין עוד לדבר על אותן הטבות. עובדה זו לכשעצמה אין בה כדי לפגוע במקרה דנן בהטבות שיש לזכות את החשבון, ויכולתו של המערער לפעול בחשבון לצורך השגת ההטבות האמורות מכוח היותו שותף ובמסגרת סעיף "אריכות ימים". הבנק לא התכחש לעובדה שאילו היה חתום המערער על סעיף "אריכות ימים" יכול היה להמשיך ולפעול בחשבון, כפי שיכול היה אביו לעשות לאחר פטירת אמו המנוחה של המערער. 19. המערער טען שהחשבון כחשבון של ניצולי שואה זכאי היה להטבות, ולא היה מקום לשלול אותן, מאחר שהתחייבות הבנק הייתה בשל סיווגו של החשבון. על הבנק היה למלא התחייבותו זו, גם אם ניתנה בעל-פה. זאת ועוד, המערער טען כי הבנק לא יידע אותו שאביו המנוח אינו חתום על סעיף אריכות ימים לאחר מות האם בשנת 2005. הבנק לא הכחיש הטענה, אך טען שאין זו חובתו לעשות. בנסיבות העניין, יש לדעתי לראות באי הבאת מידע כזה בפני המערער ואי הסבת תשומת לב לאביו המנוח בעת עדכון הפרטים לאחר פטירת האם, כי עליו לחזור ולחתום על סעיף "אריכות ימים" - חובה שמוטלת הייתה על הבנק בנסיבות העניין, במיוחד כאשר שני ההורים חתמו על סעיף כזה בעת פתיחת החשבון - משום "הטעייה" לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, המורה על "איסור הטעיה": "לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים: [...] (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות; [...] (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו". 20. התוצאה מן האמור שיש לתקן את פסק הדין של בית משפט קמא ולקבוע: - המערער הוכיח במידה הנדרשת כי הוא היה שותף בחשבון וכי סעיף "אריכות הימים" חל עליו; - המערער לא חתם דוגמת חתימה בעת פתיחת החשבון כשותף בחשבון, ואולם לא היה בכך בלבד כדי לשלול את מעמדו, מכוח ההוראה שניתנה על ידי הוריו המנוחים, ובלבד שקודם לתחילת פעילותו בחשבון ימציא דוגמת חתימה; - בדרך התנהלותו של הבנק ראה במערער שותף בחשבון. הדבר עולה ממסמכי הבנק עוד קודם לעדכונם ב-2005, ואין לקבל את טענת הבנק כי האפשרות לפעול בחשבון הייתה למטרות טכניות ואחרות; המערער היה לשותף בחשבון, וסעיף "אריכות ימים" חל בעניינו מיום פתיחת החשבון ולא היה במסמכים שנחתמו ב-2005 כדי לשנות מן העובדה האמורה. החשבון כחשבון של ניצולי שואה זכאי היה להטבות שהובטחו על ידי הבנק, הן להוריו המנוחים והן למערער עצמו. יחד עם זאת, יש לחזור ולאשר את קביעת בית משפט השלום כי היה צורך בהצגת צווי הירושה לא לצורך המשך פעילותו של המערער בחשבון כמי שדואג לקבלת ההטבות בחשבון, אלא לצורך חלוקת הכספים בחשבון, מאחר שגם המערער עצמו לא טען לבעלות על הכספים. הנזקים: 21. עוד יש לקבל את הערעור בנוגע לנזקים הנטענים של המערער., ככול שמדובר בנזקים בגין הפרשי המרה ועמלה שנגבתה בשל אותה פעולה. בנוגע לנזקים הנטענים לגבי מניית טבע, יש לחזור ולאשר קביעתו של בית משפט השלום, תוך אישור הנתונים שנקבעו בנוגע לאותה מנייה. לא הוכח קשר סיבתי בין הנזק הנטען לאופן התנהלות הבנק, מאחר שהמנייה נמכרה ב- 29/5/11 עוד קודם הוצאת צו ירושה של האם. 22. המערער הבהיר שהמרת כספים בחשבון צריכה הייתה להיעשות ללא עמלה ושער ההמרה הוא השער היציג (ללא תוספת עבור קניה ומכירה). השער שניתן בפועל נמוך מהשער היציג ואף נגבתה עמלת המרה (ראה מכתבו של המערער לבנק מיום 7/3/11, לכב' מנכ"ל בנק המזרחי טפחות, כאשר הנושא הוא "מכירת מטבע זר"). המערער תבע סכום של 16,478 ₪ בשל אי היכולת למכור מניית טבע, סכום של 650 ₪ בשל עמלת חלוקת הירושה, אגרות לצווי ירושה: 260 ₪ + 924 ₪, ובסה"כ 18,312 ₪ הפסדים שנגרמו לו עקב רשלנות הבנק בעניין סעיף אריכות ימים ועוד עמלות בסך של 5,929 ₪ ובסה"כ 24,241 ₪. 23. די בראיות שהוצגו כדי לקבוע כי המערער הוכיח קיומו של נזק. כאמור, יש בדעתי לפצות בגין נזקים הנוגעים להטבות לחשבון הנדון. אין מקום לפצות בגין אגרות צווי הירושה שנדרשו כדין לצורך חלוקת הכספים, וכן יש לדחות התביעה בנוגע לעמלה שגבה הבנק בשל חלוקת הירושה. פעילות זו שייכת ליורשים, ואין היא קשורה לחשבון על הייחוד שבו, בנוגע להטבות. לא כן, בנוגע לשערי ההמרה ולעמלות שנגבו על ידי הבנק בקשר לאותן המרות. 24. לעניין הנזקים יש להפנות לחוות הדעת שהוגשה על ידי המערער על ידי רו"ח רמי כהן, בה פורטו הפרשי העמלה שזכאי היה החשבון ליהנות ממנו, תוך התייחסות מפורטת להמרות שנעשו לפי הפירוט הבא: ב-8/2/11 הומר סכום של 51,709.75 ליש"ט פער שער המרה + עמלת חליפין שחויב החשבון 3,142.93 ₪ ב-18/2/11 הומר סכום של 47,470.42 ליש"ט הפרש שער המרה + עמלת חליפין שחויב החשבון 2,460.81 ₪ ב-15/3/11 הומר סכום של 28,644.40$ ארה"ב פער שער המרה + עמלה חליפין שחויב החשבון 969.70 ₪ סה"כ הפרשים 6,573.44 ₪ בית המשפט לא הסתמך על חוות הדעת. כאמור, יש לקבל הערעור גם בנושא זה. המערער הגיש את חוות דעת לעניין נזקיו לתיק בית המשפט. עותק מחוות הדעת הומצא לבנק. בנסיבות אלה, היה מקום כי בית המשפט יקבל את חוות הדעת כראיה לעניין הנזקים אם סבר שהוא נדרש לחוות דעת, ויפעל לפי האמור בסימן ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, להלן: פקודת הראיות), ויורה על קבלת חוות הדעת כראיה (ראה סע' 20 לפקודת הראיות). אם ביקש הבנק לחקור את המומחה על חוות דעתו, היה עליו לפנות לבית המשפט ובמקביל למערער ולהודיע על כוונתו לחקור את המומחה. במקרה כזה היה יכול בית המשפט להיעתר לבקשת הבנק ולצוות על הופעת המומחה לצורך חקירתו (ראה סע' 26(א) לפקודת הראיות). יתר על כן אין להתעלם מן העובדה שגם אילו הייתה מוגשת בקשה כזו, ומאחר שמדובר בחישוב פשוט של הנזק המדבר על פער של שערי המרה וסכומי העמלות שנגבו בגין אותן המרות, גובו במסמכים, יכול היה בית המשפט לדחות את הבקשה או לקבוע כי אין צורך בחקירה כזו, וככל שיעמוד הבנק על דרישתו, אף לשקול חיובו בהוצאות (ראה סע' 26(ב) לפקודת הראיות). מכל מקום, משלא יזם הבנק פניה לצורך חקירת המומחה, לא היה מקום להתעלם מחוות הדעת. די היה בראיות שהוצגו ובמסמכים שצורפו כדי לקבוע קיומו של הנזק האמור. התוצאה: 25. אשר על כן אני מורה על קבלת הערעור ועל ביטול ההוצאות בהן חוייב המערער בבית משפט השלום. אני מחייבת את המשיב להעביר לידי המערער סכום של 6,573.44 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18/2/11 ועד למועד מתן פסק דין זה, תוך הבהרה כי גם סכום זה, ככל שלא הוצא מכיסו של המערער, עליו לחלקו בין היורשים על פי צווי הירושה, כחלק מן הסכומים שהיו בחשבון הבנק של המנוחים 372824. כמו כן אני מחייבת את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ בשתי הערכאות, נכון למועד מתן פסק דין זה. ככל שסכום ההוצאות שחויב בהם המערער בערכאה הדיונית שולמו לבנק, יושבו אלה למערער, משוערכים ממועד תשלומם ועד למועד מתן פסק דין זה. הבנק יבצע את החיובים הנ"ל בתוך 30 ימים מהיום. הערבון שהופקד, אם הופקד, יוחזר למפקידו. חשבון בנק משותףבנק