רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים: 1. עניינם של שני התיקים בהם אתן הכרעתי במסגרת פסק דין זה עוסקים בטענת התובע - ועד הט"מ, ( להלן: " הועד" או התובע) , כנגד הנתבעת - רשות שדות התעופה , ( להלן: " הרשות" או "הנתבעת"), כי קיימה שני מכרזים פסולים ופגומים, אשר לטענת התובע דינם להיפסל . 2. לבית הדין הוגשו על ידי ועד הט"מ של עובדי רשות שדות התעופה שתי בקשות לסעד זמני אשר עניינן תקיפת שני מכרזים שהוצאו על ידי רשות שדות התעופה הבקשה הראשונה הוגשה בתיק בש"א 1434/10 של התובע ועוד 3 תובעים נוספים כנגד הרשות והנתבע 2 מר אמסלם הזוכה במכרז. בקשה זו נדחתה בהחלטה מנומקת של מותב בראשות הש' אהובה עציון. הבקשה השניה בתיק 21338-05-10 , הוגשה כשלושה חודשים לאחר הבקשה הראשונה וזו הוגשה רק על ידי הועד כנגד הרשות באשר למכרז שהוצא על ידי הנהלת הרשות, ובו ביקש הועד כי בית הדין ימנע מהרשות לכנס את ועדת המכרזים עד אשר יאושר נוהל המכרזים על ידי הממשלה , או לחילופין לקבוע כי נוהל הרשות בדבר הרכב ועדת המכרזים בת ארבעה חברים הינו פסול. (אף בקשה זו נדחתה על ידי מותב בית הדין בראשות הש' סאמט ). 3. כך בפני בית הדין עמדו שתי תביעות אשר עוסקות באותה סוגיה והיא האם יש לפסול את שני המכרזים נשוא הבקשות דלעיל שבוצעו על ידי הרשות בשל הרכב פסול של ועדת המכרזים. טענה נוספת אשר הועלתה על ידי התובעים בתיק עב' 2964/10 כנגד הרשות, היתה כי המכרז שנערך ע"י הרשות, בו נבחר הנתבע 2, היה מכרז "תפור" ועל כן אף בשל כך יש לפסול את המכרז. 4. לאחר שהחלה שמיעת הראיות בתיק עב' 2964/10 ונשמעו בתיק זה חקירות של חלק מהתובעים, הגישו הצדדים בקשה להסדר דיוני בדבר איחוד התובענות , השלמת שמיעת הראיות בשני התיקים במאוחד בשל זהות הצדדים, העדים וזהות הפלוגתא העיקרית העולה בשני התיקים וכן אף ביקשו כי פסק הדין יינתן בשני התיקים יחד. כמו כן בדיון הראשון שהתקיים בתיק המאוחד , התייצב נציג ציבור אחד בלבד ( כאשר בדיון הראשון לא התייצבו כלל נציגי ציבור) ואז התברר כי יש מניעות לנציג ציבור זה לישב בתיק בשל הכרות אישית עם אחד העדים. לאור זאת הסמיכו הצדדים את מותב זה לדון בדן יחיד. 5. העידו בתיק זה התובעים, כאשר מטעם ועד הט"מ העיד מר אבי ניסנבוים, יו"ר הועד. כמו כן העיד מר גברי נבו מטעם ועד הט"מ בתיק 21338-05-10. מטעם הנתבעת העידו מר שלמה אורן , סמנכ"ל מנהל וארגון, מר קובי מור מנכ"ל הרשות, מר שמואל קנדל מנהל נתב"ג מר נתי שיפריס, עוזר לסמנכ"ל הנדסה, ומר פנחס עידן ,יו"ר ועד העובדים התעופתי, מר שמואל זכאי סמנכ"ל למנהל וארגון קודם לשלמה אורן. עוד עמדו בפני בעת הכרעה זו בנוסף לתצהירים והמסמכים אשר צורפו אליהם והעדויות שנשמעו, גם תצהירי ועדויות העדים בהליכים הזמניים. 6. יאמר על ידי בראשיתה של הכרעה זו כי ממכלול כל העדויות שנשמעו בתיקים אלו עלתה עוינות העדים זה לזה , לא רק מתוקף תפקידם, ועלה הרושם כי אין מדובר בחילוקי דעות נקיים הנובעים אך ורק מרצון להסדיר את טוהר המידות בעריכת המכרזים ברשות, אלא למדתי כי יצרי נקמנות וכעסי עבר ורצון לכיפוף ידיים בעתיד הביא את הצדדים לניהול הליך זה עד תומו , חלף פניית הצדדים למו"מ ענייני ביניהם במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים הקיימים ברשות. 7. אוסיף ואומר כי בעת הכרעתי זו בחרתי להתעלם מחלקים ניכרים של העדויות אשר לטעמי לא היו רלבנטיים להכרעה בשאלות שבסכסוך בפני, ואתמקד להלן בעובדות ובעדויות אשר היה בהם כדי להביאני להכרעה בשתי הפלוגתאות כפי שהוגדרו על ידי הצדדים כבר בראשית התיק וכך גם בסיכומים. אוסיף ואומר בראשית ההכרעה כי מצאתי שטענות הנתבעת בדבר השתק ומניעות וחוסר סמכות עניינית לדון בתיק, הגם שלשם הכרעה בסעד הזמני יש לבוחנם במסגרת השיקולים, לא היה מקום להעלותם בתיק העיקרי משבחרו הצדדים לנהל דיון לגופו בתיק . לכן בחרתי שלא לדון בטענות מקדמיות אלו כטענות סף, בטרם הכרעתי, אך לא נעלמו מעיני הטענות בדבר השתק ושיהוי , אשר ינתן להם משקל חלקי בהכרעתי להלן. 8. ואלו הן העובדות הרלבנטיות להכרעתי בפסק דין זה כפי שהן עלו מתצהירי ועדויות הצדדים והמסמכים שצורפו אליהם: א. התובע 1 הינו ועד עובדים המייצג את עובדי המשיבה בדירוג הנדסאים, טכנאים ומהנדסים. בנוסף קיימים בנתבעת שני ועדי עובדים נוספים המייצגים את עובדי הנתבעת בדירוג התעופתי הכללי ובדירוג האקדמאים. התובעים 2-4 הינם עובדי הרשות המשתייכים לדירוג הט"מ ואשר הגישו מועמדותם למכרז עוזר מנהל נתב"ג. ( יוער כי עלה מהראיות כי לתפקיד ניגשו 19 מועמדים ונדונו בפני הועדה 16) ב. הנתבעת 1, הרשות, הינה גוף ציבורי אשר הוקם מכח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז - 1977. ג. מר שמואל אמסלם, הנתבע 2 הינו הזוכה במכרז עוזר למנהל נתב"ג. ד. בסעיף 25 לחוק הרשות נקבע כי סדרי קבלת עובדים לרשות יהיו מותאמים לאלה של עובדי המדינה, בשינוים שתקבע הרשות באישור הממשלה. בהחלטת השרים מיום 29/1/78 נקבע כי הרשות תהיה פטורה מחובת קיום מכרז בהתייחס לששה סוגי משרות בכירים. ה. בין התובע 1 לנתבעת 1 מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים ואף נחתם הסכם קיבוצי מיוחד הכולל בחובו הסכמות והסדרים ובין היתר כי קבלת עובדים למשרה קבועה תעשה בדרך של מכרז. ו. בשנת 2001 עתר ועד הט"מ לבג"צ (בג"צ 8299/01 )וביקש לחייב את הרשות לגייס עובדים בכירים באמצעות מכרז וליתן ייצוג הולם לנציגות העובדים בוועדות המכרזים. ז. בהכרעת בג"צ מיום 15/9/05 בוטל נוהל גיוס העובדים הבכירים שהונהג ברשות בתקופה הרלוונטית ונקבע כי על הרשות להתאים את סדרי גיוס ומינוי עובדים לאלו המקובלים בשרות המדינה וכי סמכותה לקבוע שינויים באופן ביצוע המכרזים ובהרכב ועדת המכרזים בהתאם לסע' 25(א) לחוק הרשות, מוגבלת לשינויים "אשר לא יפגעו בתכליותיו של המכרז כאמצעי למינוי עובדים". כן נקבע כי "בסמכותן של הרשות ושל הממשלה לקבוע שינויים מסוימים בהרכב ועדת המכרזים לעומת שירות המדינה, מבלי להבטיח רוב מוחלט לאף אחד מהגורמים המיוצגים בהן". ח. בעקבות פסיקת בג"צ, ביום 8/2/06 עודכן נוהל גיוס ובחירת עובדים על ידי המשיבה (נוהל מס' 15-02-04.00), וביום 12/3/06 אושר הנוהל המעודכן על ידי הממשלה (להלן: "הנוהל המעודכן"). בנוהל המעודכן נקבע בין היתר כי ועדת המכרזים הפנימית למשרות במעמד של ראש אגף תמנה 4 חברים: מנכ"ל הרשות, סמנכ"ל הרשות, נציג ציבור ונציג ועד העובדים הרלוונטי. ט. במקביל התנהל בין הרשות לבין שלושת ועדי העובדים, בכללם ועד הט"מ, משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי כולל, שיסדיר את מכלול הנושאים הקשורים לאיוש משרות בכירים ברשות, לרבות הגדרת משרות בחוזים אישיים, תנאי העסקתם של עובדים בכירים וכללים לביצוע מינויים ברשות לרבות הרכב ועדת המכרזים (להלן: "הסכם בכירים"). בפועל לא נחתם הסכם הבכירים בין הצדדים. עלה מהעדויות כי במסגרת המשא ומתן, הוחלפה בין הצדדים טיוטת הסכם קיבוצי , בה נקבע בין היתר כי ועדות המכרזים במכרז פנימי תהיינה בהרכב של 3 או 5 חברים, בהתאם לרמת המשרה. י. אין חולק כי במחצית השניה של שנת 2008 התקיימו מספר בודד של מכרזים פנימיים ברשות , בהסכמה של ההנהלה עם ועד הט"מ בהרכב שונה מהנוהל, אך לא כפי שהומלץ בנוהל גיוס עובדים שהתגבש בין הצדדים ואף לא כפי המוסכם בטיוטת הסכם הבכירים (להלן: "טיוטת הנוהל החדש"). יא. בעקבות אחד המכרזים שהתקיים על פי טיוטת הנוהל החדש, פנה אחד המתמודדים במכרז, שלא זכה במכרז, בתלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. בעקבות בירור התלונה התחייבה הרשות כי כל מכרז נוסף יתקיים על פי הנוהל התקף זה אשר אושר על ידי הממשלה, וכל עוד לא יאושר הנוהל החדש שיתגבש על ידי הממשלה, לא יעשה בו שימוש. יב. בחודש 9/09 פורסם מכרז פנימי ברשות לתפקיד עוזר למנהל נתב"ג. מכרז זה הינו מכרז חדש לאחר שהמכרז הקודם לאותו תפקיד שפורסם שנה קודם לכן בוטל. בפועל שימש בתפקיד מאז ינואר 2008 מר שרון בן עזרא. לאחר שהוגשו המועמדויות, נקבע הרכב הועדה על פי הנוהל התקף של 4 חברים. יו"ר הועדה מר קובי מור- מנכ"ל הרשות, מר שלמה אורן- סמנכ"ל למנהל וארגון( נציג הרשות) ,גב' רות מלאך - נציגת ציבור וגב' אפרת בן שושן - נציגת ההסתדרות. מר קנדל מנהל נתב"ג החדש, אליו יהיה כפוף זה אשר יבחר לתפקיד, שימש כמשקיף בוועדה. הועדה התכנסה פעמיים במהלך חודש 1/10, הועדה ראיינה את המועמדים בישיבות אלו, התאפשר למשקיף, מר קנדל להביע את עמדתו על המועמד המועדף מטעמו. מר קנדל לא היה חלק מחברי הועדה שהכריע מי יהיה המועמד ולבסוף לאחר בחינת מכלול הנתונים של כל המתמודדים, קיבלה החלטה לבחור לתפקיד את מר שמואל אמסלם, הנתבע 2. בין שתי ישיבות הועדה פנה מר ניסנבוים במכתב אל העובדים המועמדים במכרז והתריע בפניהם כי המכרז הוכרע מראש וכי הרכב הועדה פגום. המכתב אף נשלח לכלל חברי הועדה. מעבר למכתב לא נעשה דבר על ידי התובע 1 לעצור את הליכי המכרז או לבקש ביטולם. אין חולק כי מי שמילא בפועל את התפקיד מר שרון בן עזרא היה בין המועמדים לתפקיד, אשר לא זכה. זאת ועוד מר ניסנבוים הודה בחקירתו כי לו היה נבחר מר בן עזרא לתפקיד אזי לא היה מגיש את בקשתו לפסילת המכרז. יד. התובעים עתרו לבית הדין בבקשה למתן סעד זמני כנגד מינויו של מר אמסלם לתפקיד עוזר למנהל נתב"ג . בבקשה נטען בין היתר כי התפקיד הובטח למר אמסלם עוד בטרם קיום המכרז וכי נפל פגם בהרכב ועדת הבוחנים, אשר אינה תואמת את הסכמות המשיבה עם ועדי העובדים. בקשת התובעים למתן סעד זמני נדחתה . עוד נטען כנגד מבחני ההתאמה של מר אמסלם ואדון בכך בהמשך פסק הדין. כאמור הבקשה לסעד הזמני נדחתה. טו. ביום 6/4/10 פרסמה הרשות מכרז פנימי נוסף שמספרו 21/10, לתפקיד ראש אגף שירותי קרקע. ועד הט"מ פנה בבקשה לסעד זמני נוסף כנגד הרשות, כאשר בבקשה זו תקף את הרכב ועדת הבוחנים וביקש למנוע כינוסו של המכרז. אף בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין אשר התיר קיומו של המכרז. הרכב ועדת המכרזים - האם כטענת התובעים פסול הוא? 8. באשר לפלוגתא זו, מבקשים התובעים שני סעדים, בתביעה הראשונה מבקשים הם פסילת המכרז ואילו בתביעה השניה כמו גם בסיכומים טוען התובע 1 לענין פלוגתא זו כי בית הדין מתבקש למנוע כינוסן של ועדות מכרזים על פי נוהל 2006 וכן לחייב את הרשות להביא לאישור הממשלה את עקרונות היסוד של דיני המכרזים ופסיקת בג"צ כפי פרשנותו וכן כפי שהתחייבה הרשות כלפיו. 9. הרשות טענה כי דינם של סעדים אלו בשתי התביעות להידחות על הסף בהעדר סמכות בשל שיהוי ומניעות ובנוסף טענה הרשות לגופן של טענות כי היא פעלה ופועלת באופן דווקני על פי פסיקת הבג"צ וכי טיוטת ההסכמות שטרם נחתמה ואושרה ,אינה יכולה להוות בסיס לתביעת התובע 1 ולסעדים המבוקשים על ידו. 10. כאמור עלה מהראיות כי לאחר פסיקת בג"צ 8299/01 , פעלה הרשות ועדכנה את נוהל איוש משרות בהתאם לפרשנות שנתן הבג"צ לסעיף 25 (א) לחוק רשות שדות התעופה . נוהל זה תוקן על פי פסיקת הבג"צ ואושר כדין על ידי הממשלה ב- 8.2.06. כך בפועל הוכח בראיות כי מאז ועד להגשת הבקשות יושם נוהל זה במכרזים רבים שקיימה הרשות למשרות בכירות. בענין זה הצדדים הפליגו כל אחד בראייתו כיצד יש לפרש את פסיקת בג"צ, אולם הדברים ברורים ונאמרים באופן מפורש על ידי הבג"צ. 11. השופטת בייניש ( כתוארה אז) קבעה כי אין להבטיח רוב מוחלט לאף אחד מהגורמים המייצגים בועדת המכרזים וכן יש למנוע רוב מכריע להנהלת הרשות. הוסיף וקבע הבג"צ כי " השאלה כיצד יקבע האיזון בהרכבה של ועדת המכרזים, או ועדה מקבילה אחרת שהיא דמוית ועדת המכרזים, אינה ענין הנתון להכרעתינו, ובלבד שלא יהיה בה רוב מכריע להנהלת הרשות" עוד קבע הבג"צ כי על פי החוק על הרשות לאשר את הנוהל וכך אף נעשה והנוהל שהוצא ב- 2006 אושר על ידי הממשלה. 12. גם לאחר אישור הנוהל על ידי הממשלה ואף טרם אישורו, ידע יו"ר ועד הט"מ על הנוהל והסדרתו לאחר הבג"צ וככל שסבר כי הרשות פועלת בניגוד לפסיקת הבג"צ, היה עליו לפעול כנגד אישור הנוהל בממשלה בפניה נוספת לבג"צ , או הגשת צו מניעה כפי שבחר להגיש ב-2010 . ברם, מר ניסנבוים, אשר שימש כיו"ר הועד הן אז והן עתה וזאת , כך במשך שנים ארוכות, בחר לטעון טענתו זו לראשונה רק עת הוגשו בקשותיו בשנת 2010. מר ניסנבוים נחקר ארוכות בענין זה בפני ולטעמי לא הצליח ליתן כל הסבר של ממש לשיהוי הרב של שנים בפניה לערכאות ולמניעות בה נקט בפניה לערכאות. אמנם לאחר אישור הנוהל, נערכו פניות בכתב על ידי התובע בהן הציע לשנות את הנוהל זאת במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שאמור היה להיחתם בין הועד לרשות המכונה הסכם הבכירים, אך מעבר לתכתובת זו ולהבנות חלקיות שהגיע התובע עם הרשות, משלא שונה הנוהל שאושר בשנת 2006, היה ברור באופן חד משמעי למר ניסנבוים כי הרשות פועלת כדין במכרזים אותם קיימה. 13. לא זו אף זו, אין חולק כי בכל המכרזים מאז 2006 ידע הועד כי זהו הרכב ועדות המכרזים, תמיד ישב נציג הועד בכל המכרזים ומעולם ולו פעם אחת לא הועלתה כל טענה בענין זה ,אלא לראשונה עת נבחר מר אמסלם לתפקיד. לטעמי התנהלות זו הינה חסרת תום לב והיא נולדה רק בשל התנגחות אישית של מר ניסנבוים כנגד מר אמסלם או ראשי הרשות באותה עת . בנוסף גם הוצא המכרז ונקבע לועדה עבור מכרז עוזר מנהל נתב"ג הן ב- 2008 והן ב- 2009 היה ידוע לועד הט"מ מהו הרכב ועדת המכרזים ומספר חברי הועדה ולא נעשתה כל פניה או דרישה לפסילת ההרכב אלא רק לאחר שהתקבלה החלטת הועדה. על כן טענת התובעים ובמיוחד התובע 1 כי לא ידעו על הרכבי הועדות אלא לראשונה בינואר 2010 נמצאה כלא נכונה וזו בלשון המעטה. 14. גם הפניה אשר נעשתה על ידי מר ניסנבוים לכאורה בין שתי ישיבות הועדה לא באה בדרישה לפסול את הרכב הועדה ולו לכאורה, כטענתו בשל הרכב פסול שלא על פי פסיקת הבג"צ או הנוהל, ברי כי ידע מר ניסנבוים מהו הנוהל המעודכן והקובע על פיו צריכה לנהוג הרשות. 15. בנוסף הוכח בראיות הרשות , עדות מר זכאי שהיתה אמינה וקוהרנטית וכן אף כך עלה מחקירת מר ניסנבוים ,כי הסכמת הרשות במספר מכרזים בודדים לפעול על פי טיוטת הסכם הבכירים היה במספר בודד של מכרזים אך ורק אל ועד ההט"מ.( יוער כי ועד ההט"מ מייצג רק שישית מכלל עובדי הרשות ואילו הסכם הבכירים שעליו נוהל המו"מ היה בין שלושת הועדים לרשות.) לכן לטעמי התנהלות הרשות באותם מכרזים שלא על פי הנוהל המאושר ובהרכב שונה מהאמור בנוהל, היוותה חריגה שאינה ראויה, ועל כן לא בכדי עת נשלחה הערה בענין זה ממשרד מבקר המדינה , חזרה הרשות לפעול על פי הנוהל במחצית 2008 . 16. עוד אוסיף ואומר כי גם אם יש לקבל את טענת מר ניסנבוים כי היה סיכום בינו לבין מר זכאי כי כך תפעלנה ועדות המכרזים, אזי אין סיכום זה יכול להחליף את הנוהל התקף שאושר על ידי הממשלה ולא שונה מאז 2006. 17. יתרה מכך אף במועד בו נחקרו העדים בפני ינואר 2011 , לא הוכח כי טיוטת ההסכם החדש שכונתה על ידי התובע "הסכם הבכירים" תוכנה היה ידוע למי מעובדי עת"מ (יתר עדי התובעים) וברי כי טיוטה זו לא נחתמה ואף לא אושרה על ידי הצדדים ועל כן יש לדחות את טענת התובעים כי יש לקיים את סעיפיה בכל הקשור להרכב ועדת המכרזים. בנוסף הוכח על ידי עדי הרשות, הן הגב' גנות והן מר פנחס עידן, יושבי ראש הוועדים האחרים כי תוכן הסכם הבכירים לא היה מוסכם עליהם ועל כן אין מדובר בהסכמות בדבר נוהל לאיוש משרות. 18. כך משהסכם הבכירים לא נחתם ואף עלה מהעדויות כי היו מספר טיוטות להסכם זה , לא כל שכן אף לנוהל גיוס ובחירת עובדים , הרי שלא ניתן להיעתר לבקשת התובעים לחייב את הרשות להעביר לאישור הממשלה טיוטת נוהל שאינה מוסכמת לא על תובעים , לא כל שכן לא על הוועדים האחרים והרשות. 19. לסיכום - מצאתי כי הנוהל הקיים כעת ברשות אשר קיבל את אישור הממשלה עוד ב- 2006 תואם את פסיקת בג"צ וועדת המכרזים המורכבת מארבעה חברים תואמת את ההוראות כללי שירות המדינה ( מינויים) ובלבד שלא יהיה רוב מוחלט לאף אחד מהגורמים המיוצגים בוועדה וליו"ר הועדה אין זכות לדעה מכריעה. בנוסף לא מצאתי כל פגם כי נציג היחידה הקולטת , כפי שהיה במכרז נשוא תביעת התובעים, ישב כמשקיף בועדה ויהיה רשאי לומר את עמדתו והעדפתו, כאשר החלטת הועדה הסופית ניתנת ללא נוכחותו ובהתבסס על מכלול החומר שבפניה לרבות ציוני המבחנים, והראיונות שערכה. בענין זה העיד שלמה אורן בפני בית הדין הן בסעדים הזמניים והן בפני, ועדותו היתה אמינה קוהרנטית ונחרצת והשתכנעתי כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הועדה , בכל הקשור לנוהל גיוס העובדים. 20. בשים לב לכל קביעותיי דלעיל, אזי נדחית תביעת התובע בתיק 21338-05-10 על כל הסעדים שהתבקשו ואף נדחית טענת התובעים בענין הרכב הועדה בבחירת עוזר מנהל נתב"ג. הטענה בדבר מכרז "תפור" - מכרז עוזר מנהל נתב"ג 21. התובעים טענו בנוסף לטענתם כי יש לפסול את המכרז בשל הרכב הועדה השגוי, כי מלכתחילה המכרז לתפקיד עוזר מנהל נתב"ג היה למראית עין בלבד וכי הוא נתפר במיוחד על ידי מנהל נתב"ג עבור הזוכה מר אמסלם. נטען על ידי התובעים כי מאחר וטוענים הם למכרז "תפור" ומאחר והוכחתו היא מלאכה קשה שכן דברים אלו נעשים בחדרי חדרים, הרי שיש להטיל את הנטל על הרשות להוכיח כי ההחלטה במכרז לא התקבלה משיקולים זרים. 22. באשר לראשית הראיה למכרז ה"תפור" כטענת התובעים, הובאה בעיקר עדות מר ניסנבוים , אשר טען באופן כללי לתרבות ארגונית קלוקלת במכרזים ברשות , ובפרט לטענת התובע, מעורבות מר עידן ( יו"ר הועד הכללי ברשות) במינוי של מר קנדל כמנהל נתב"ג וכן דברי מר שיפריס אשר נאמרו למר ניסנבוים , עת נודע לו כי אין בכוונת מר קנדל להעבירו יחד איתו כעוזרו בתפקיד. עוד טען מר ניסנבוים במסגרת הסעד הזמני כי אף הגב' גנות סיפרה לו כי קנדל אמר לה כי מחויב למנות את מר אמסלם לתפקיד. 23. טענה נוספת שנטענה על ידי התובעים כי המכרז לתפקיד שיצא לראשונה בשנת 2008 , בוטל והוחלף באחר בספטמבר 2009 , על מנת שיקבעו תנאי סף חדשים במכרז ומר שיפריס לא יוכל לגשת למכרז. 24. הגם שספק בעיני כי במסגרת נטלי הראיה היה על הרשות להרים את הנטל כנטען על ידי התובעים, הרי שבמסגרת העדויות הן בצו הזמני והן בתיק העיקרי, העידו הגב' גנות ומר שיפריס , באשר לאמירות שיוחסו להם , אשר הביאו אל פתחו של בית הדין את טענת המכרז התפור. בענין זה עת בחנתי את מכלול העדויות שנשמעו בפני, עדותו הארוכה והמתפתלת של מר ניסנבוים, שנמצאה על ידי מגמתית ביותר מחד, ומאידך את עדי הרשות ובפרט עדויות מר שיפריס ומר אורן, נוכחתי כי התיאוריה בדבר מכרז ,תפור" הינה רחוקה מרחק רב מהאמת. 25. ראשית עלה מעדות מר ניסנבוים כי כולה התבססה על שיחה אחת עם מר שיפריס וכל יתר הפגמים לכאורה להם טען נודעו לו מחרושת שמועות וכך לא הוצגה כל ראיה מוצקה כי מדובר היה במכרז "תפור". כל שטען מר שיפריס כי התאכזב מרות מהחלטת מר קנדל שלא ראה כמובן מאליו כי יקח אותו לתפקיד העוזר. כך עלה מעדות שיפריס כי דווקא הוא ניסה לקבל את תפקיד עוזר מנהל נתב"ג ללא מכרז, או תוך השפעה קודמת טרם נפתח המכרז. בנוסף העיד מר קנדל בענין זה כפי שאף השיב מר שיפריס בחקירתו כי מעולם לא אמר כי הוא מחויב למנות את מר אמסלם לתפקיד ובשיחה בין מר שיפריס למר קנדל לא הוזכר כלל שמו של מר אמסלם. לכן כל התיאוריה של התובע 1 כי מר קנדל תפר את התפקיד למר אמסלם בהתבסס רק על השיחה עם מר שיפריס נמצאה חסרת כל בסיס. 26. כך גם לכל הנטען כנגד מר עידן. לא הוכח ולו בראשית ראיה כי מר פנחס עידן התבקש על ידי הנהלת הרשות להפעיל קשרים אצל השר עבור מר קנדל וזה יחזיר לו טובה וימנה את אמסלם. לטעמי גם אם זו היתה לכאורה חרושת השמועות שהגיעה לאוזניי מר ניסנבוים, דבר אשר אני מטילה בספק רב, לאחר ששמעתי את עדויות מר קנדל מר עידן ומר מור, אשר עדותם היתה אמינה ביותר, אני סבורה כי הכל חרושת של לשונות רעות ולא מעבר לכך. 27. טענה נוספת שעלתה היתה ,כי למר קנדל היתה דעה נחרצת מראש למנות את מר אמסלם והוא פעל בענין זה במסגרת היותו משקיף בועדת המכרזים. גם טענה זו נסתרה במסגרת כל העדויות שנשמעו על ידי חברי הועדה ובפרט עדותם של מר אורן ומר קנדל. אין לשכוח כי בפני הועדה התראיינו 16 מועמדים בשני מועדים. הועדה כללה את העובדים הבכירים בתחום ברשות. בפני הועדה עמדו כל המסמכים שהגישו המועמדים, חוות הדעת, מבחני הערכה נתונים והמלצות. לא מצאתי כי הועדה הטתה את תוצאת בחירתה רק מאחר והתבקשה לעשות כן על ידי המשקיף מר קנדל כפי שנטען. 28. יתרה מכך, אף מר קנדל העיד בענין זה ועדותו היתה אמינה ביותר כי לאורך כל הליך הבחירה שימש כמשקיף בלבד , בחן את מכלול המסמכים והראיונות שנכח בהם ורק לאחר מכן גיבש את המלצתו. הניסיון לטעון כי טרם כינוס הועדה העביר מר אמסלם העתק מהמסמכים שהגיש למכרז למר קנדל, אין להם כל רלבנטיות. ברם גם מר יוסי ציון התובע 2 עשה כן ולמרות האמור לא מצא התובע 1 בכך משום מניעות. 29. גם בבואי לבחון את התנהלות ועדת המכרזים כפי הנטען על ידי התובעים כי ההחלטה, היתה מוטה באופן ברור למי שיש לו ניסיון מבצעי וניסיון בתחום יחסי העבודה, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בעבודת הוועדה. ועדת הבוחנים היתה רשאית להחליט לתת העדפות לתחומי ניסיון המתאימים לתפקיד בו הוגש המכרז בפרט שהדברים צוינו במסמכי המכרז. תוצאות מבחני ההתאמה היו כלי עזר בלבד , כמו גם ההמלצות שהגישו המועמדים . עלה ממסמכי הועדה שהוגשו כי הראיונות היו על פי שאלות מובנות וגם אם לא הופנו חלק מהשאלות לחלק מהמועמדים, אין בכך למצוא פסול בעבודת הועדה וטיב הראיון או ההתרשמות מהמועמדים. לא זו אף זו, לא עלה מפרוטוקול הועדה ואף לא נטען כי הועדה התייחסה באופן שונה ומופלה כלפי התובעים 2-4 אל יתר המועמדים האחרים ואף בשל כך לא קמה להם עילה לטעון להפלייתם על ידי הועדה. 30. מעדויות כל חברי הועדה אותם הביאה הרשות לעדות בתיק זה, עלה כי הועדה בחנה את כל הנתונים שהיו בפניה לגבי כל המועמדים ועמדתו של מר קנדל שולבה רק בקריטריון של התרשמות כללית, ובכך לא היה משקל עודף להחלטה כי מר אמסלם הוא המתאים ביותר לתפקיד. מה שהכריע את ההחלטה לבחור במר אמסלם , היה מכלול הניקוד בכל הפרמטרים וכן ההתרשמות מניסיונו המקצועי והדבר עולה מהפרוטוקולים של ועדה. 31. לכן לאור כל האמור לעיל, הגם שספק אם היה מוטל על הרשות להרים את נטל הראיה בטענה שהועלתה כנגד הועדה בדבר מכרז "תפור", הרי שעדויות עדי הרשות ובפרט של חברי הועדה ומר קנדל , הרימו את הנטל הנדרש והוכיחו כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה בבחירתו של מר אמסלם. 32. מאידך דווקא מחקירתו הארוכה של מר ניסנבוים עלה כי הליך זה התנהל על ידי התובע 1 בשל שתי סיבות , האחד רצונו של מר ניסנבוים לכופף את הרשות ולשנות את הנוהל על פי טיוטת הסכם הבכירים . הסיבה השניה היא ניסיון לסכל את מינוי של מר אמסלם, הכל בשל רדיפה אישית של מר ניסנבוים. מר ניסנבוים הודה בכך כי לולא היה זוכה מר אמסלם ,לא היה מגיש את ההליך ואף המשיך ואמר כי אם מר בן עזרא היה נבחר , לא היה מגיש את הבקשה אלא פונה רק במכתב להנהלה בענין הרכב חברי ועדת המכרזים . כן הודה מר ניסנבוים כי דיבר בגנותו של מר אמסלם בנאום שנשא לעובדים לקראת החג ודברים אלו יחד עם עדותו הביאו אותי למסקנה ברורה כי דווקא הליך זה נולד רק בשל רדיפה אישית של מר ניסנבוים כנגד אמסלם ולא בשל כל יתר העילות אשר נטענו בבקשה ובתביעה מלכתחילה. 35. לסיכום - כפי שפירטתי לעיל, נדחות אף כל טענות התובעים בדבר מכרז "תפור" או אי תקינות החלטת ועדת המכרזים ומצאתי כי החלטת הועדה ניתנה על פי הנוהל ופעלה בהליך הבחירה באופן תקין על פי כללי דיני המכרזים ולא היה כל מקום להגיש תביעה זו כנגד החלטת ועדת המכרזים לבית הדין. לכן נדחות שתי התביעות שהוגשו על ידי התובעים כנגד הרשות והנתבע 2. 36. הוצאות - לאור כל קביעותיי דלעיל ובפרט לאור קביעותיי בתיק עב 2964/10 כי בחירתו של מר אמסלם על ידי ועדת המכרזים נעשתה כדין ואין לפסול החלטה זו, כי על התובע 1 לשאת בהוצאות ניהול הליך זה. ההליך שנוהל בין התובע 1 לנתבעת בכל הקשור לקביעת הרכב ועדת הבוחנים , כמוהו כסכסוך קיבוצי בין שני צדדים ליחסי עבודה ועל כן איני מוצאת לנכון הגם שנדחו כל טענות התובע , לפסוק הוצאות בהליך זה. ברם בכל הקשור להליך אשר נוהל לפסילת המכרז בו נבחר מר אמסלם לתפקיד עוזר מנהל נתב"ג ,מצאתי כי הליך זה נולד אך ורק בשל גחמות של יו"ר ועד הט"מ, כפי שאף הודה בעדותו, דבר אשר אילץ הן את הנתבע 2 לבזבז זמן ניכר, משאבים ואנרגיית שווא להתגונן בהליך זה ואף גרם לנתבעת 1 לנהל הליך ארוך , עם עדים רבים על מנת להוכיח כי לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. על כן אני קובעת כי על התובע 1 לשאת בהוצאות הנתבעים בתיק עב 2964/10 , כך שהתובע 1 ישלם לנתבעת 1 הוצאות בשיעור של 15,000 ₪ וכן ישלם לנתבע 2 הוצאות בשיעור של 10,000 ₪. סכומי ההוצאות שפסקתי לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לצדדים.רשות שדות התעופהמכרז פנימימכרזתעופה