מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי הגעה לדיון בגלל מחלה: .1לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לאחר שהמבקש לא התיצב. פסק הדין ניתן ביום 28/10/97, ונמסר למבקש ביום .05/11/97בקשה לביטול פסק הדין, הוגשה ביום .22/12/97הנימוק הנקוב בבקשה לביטול הינו, כי המבקש היה חולה, במועד הדיון. בהחלטה מיום 25/12/97, נקבע כי הבקשה תידון במעמד שני הצדדים היום, ולמועד זה יביא עימו המבקש את אישור המחלה. .2ב"כ הנתבע, התנגדה לבקשה לביטול פסק הדין, הן מהטעם שהמבקש לא הביא אישור מחלה כפי שנדרש על ידי בית הדין ומהטעם שהבקשה לביטול לא הוגשה במועד. טעם נוסף הינו, העובדה שבתו של המבקש הגישה בקשה למחיקת התביעה יום לפני הדיון. .3התביעה של המבקש לקבלת הבטחת הכנסה, נדחתה על ידי פקיד התביעות מאחר ובחשבונו של המבקש היו חסכונות בסך של כ - 66אלף ש"ח. סכום זה, נלקח בחשבון לצורך בדיקת זכאותו של המבקש להבטחת הכנסה ובהתחשב בו נדחתה התביעה. המבקש בתחילת עדותו בפנינו, ביום 12/06/97, מסר כי מדובר בכספים שהעבירה בתו לחשבונו לצורך קנית דירה בבאר-שבע. בנסיבות אלה, סבר בית הדין שנכון להפסיק את הדיון וליתן למבקש הזדמנות להמציא מסמכים בנקאיים היכולים לתמוך באופן ברור בגרסתו ולהביא לכך שהמשיב ישקול בשנית את עמדתו.כמו כן, הוצע למבקש להביא את בתו כדי שתעיד ותאשר את גרסתו. .4לדאבון הלב, המבקש לא המציא מסמכים כאמור למשיב ולפיכך נקבע הדיון ליום .29/09/97במועד זה שוב פעם הוצע למבקש להביא את בתו לעדות או להביא מסמכים אך הוא לא עשה כן. ביום 12/10/97, התקיים דיון נוסף, במועד זה, לאחר שהתובע לא הביא את בתו לעדות ואף לא מסמכים, ניתנה החלטה לזמן את הגב' דודפור אביבה, בתו של המבקש, למועד שנקבע להוכחות ליום .28/10/97 .5ביום 27/10/97, נתקבלה בפקסמליה הודעתה של הגב' דודפור אביבה, בה היא מבקשת בשם המבקש, לבטל את הדיון שנקבע למחרת היום. למחרת היום, לא התיצב המבקש ולפיכך, בשים לב להודעה הנ"ל, נדחתה התביעה בהתאם לתקנה 49ב (1). .6כאמור פסק הדין הומצא למבקש ביום .05/11/97רק ביום 22/12/97, נתקבלה הבקשה לביטול פסק הדין. לכאורה הבקשה לא הוגשה תוך המועד הקבוע בתקנה 50, לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991, על פיה יש להגיש בקשה לביטול פסק דין לא יאוחר מ- 30יום לאחר המצאת פסק הדין. מקרה דומה נדון בביה"ד הארצי לעבודה בדב"ע נג/252- 3יעקב כהן נ. מאיר לוי (לא פורסם( מיום .94/2/10 ביה"ד הארצי דחה את הערעור על החלטת ביה"ד האיזורי שלא להעתר לבקשה לביטול פסק דין מחמת העובדה כי הבקשה לא הוגשה במועד. די איפוא בכך שהבקשה לא הוגשה במועד כדי להביא לדחיתה. לו היתה הבקשה מוגשת במועד הינו דוחים אותה כפי שנראה להלן. .7בבקשה לביטול החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין קיימות שתי אפשרויות: א. ביטול מתוך חובת הצדק, כאשר לא בוצעה הזמנה כדין או קיים פגם בהליך שבעטיו חייב ביהמ"ש להמנע ממתן החלטה. ב. ביטול בתוקף שיקול דעתו של ביהמ"ש - כאשר לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה. במקרה האחרון ביה"ד יציב לעצמו שתי שאלות: .1 מהי הסיבה שגרמה לכך שהמבקש לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? .2 מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין? השאלה השניה היא העיקר ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית באשר אין ביה"ד רוצה לעשות מלאכת סרק. כן, מנחה את ביה"ד בענין זה פסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה בדיון מס' נב/155- 9סולתם בע"מ נ. חנניה אסרף פורסם בפד"ע כד' עמ' 279שם קבע כב' נשיא ביה"ד הארצי, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, הרי שהדין וההלכה הם כי גם שעה שהיו מחדלים מצד בעל דין או בא כוחו, ישמע הדיון לגופו, תוך קביעת פיצוי בהוצאות. ביה"ד מצטט שם את פסקי הדין שניתנו בביה"ש העליון, ואומר: "אכן, ראוי כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסויימות, יעדיף ביהמ"ש חרף מחדלי בעלי הדין, את השגת מטרותו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פרשנות מוגזמת". .8בפתח הדיון בבקשה היום, טענה רעייתו של המבקש כי אין ברשותם גם היום מסמכים היכולים להעיד כי הכספים שנמצאו בחשבונו של המבקש הינם כספי הבת. כמו כן, טענה כי אין ברשותם אישור מחלה ביחס למועד שנקבע לדיון ביום 28/10/97, ובכל אופן הם לא נדרשו להביאו. ענין אחרון זה, בודאי אינו תואם עם ההחלטה מיום 25/12/97, שהומצאה להם ולפיה נכתב במפורש, כי הם נדרשים להביא אישור מחלה. נציין כי סיפור "המחלה" ביום 28/10/97, אינו מתיישב עם הפקס ששלחה הבת של המבקש ביום 27/10/97בו היא מבקשת בשמו את ביטול התביעה, ואינה תולה הענין כלל במחלה ואף לא מבקשת דחית מועד הדיון, בעטיה של "מחלה". .9גירסת המבקש כאמור בעדותו בפנינו, לפיה הכספים היו כספי בתו, ניתנת להוכחה בקלות על ידי הצגת מסמכים בנקאיים באשר להעברת הכספים מחשבונה של הבת לחשבונו של המבקש כפי שגם הוסבר למבקש על ידי האב"ד. בענין זה נמסר לנו על ידי המבקש כי הבנק אינו מוכן למסור מסמכים כאלה. תשובה זו, אינה סבירה ואינה הגיונית. המבקש אף לא טרח להביא את בתו להעיד, ולאחר שהוצא צו לזימונה כאמור, התקבלה בקשתה לבטל את הדיון. "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". ע"א 78/548שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760ועל הלכה זו ע"א 90/2273לימה בע"מ - פרל רוזנברג פד"י מז (2( 605, .615 בהתאם לגירסת המבקש, הוא סייע לבתו שהעבירה כספים לחשבונו. לא סביר להניח שהבת תימנע מלסייע בידו ותמנע מלבוא להעיד. המנעותו מהבאתה לעדות כמו גם מהבאת מסמכים בנקאיים, פועלת כמובן לחובתו. .10על המבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד להביא כאמור הסבר טוב לאי התיצבותו לדיון. העדר טעם כזה ירוקן מתוכן כל משמעת דיונית מינימלית, כל חובה לעשות פעולה בעיתה כאשר לכל היותר יתחייב המזלזל בהוצאות משפט. גירסתו של המבקש לפיה היה חולה ביום הדיון אינה מהימנה עלינו. המבקש נדרש להביא אישור רפואי אך לא עשה כן. יום לפני הדיון הוגשה בקשה לביטול התביעה בשמו. לא נתבקשה בקשה לדחות את המועד מהטעם שהתובע חולה אלא בקשה לביטול ההליך. המנעותו מהבאת מסמכים בנקאים בקשר לכספים שבחשבונו על אף שהוסברה לו חשיבות הענין, אף היא פועלת לחובתו כאמור הסברו כי הבנק אינו מוכן לתת מסמכים אינו סביר. כל האמור בנוסף להתרשמותנו מעדותו מובילים אותנו לדחית גרסתו שלא מהימנה עלינו. כיוון שכך, אין כל הסבר טוב לאי התיצבותו למועד הדיון ודין תביעתו איפוא להידחות מטעם זה, בלבד. .11גם לגופו של ענין, לא נראה כי יש למבקש סיכוי כלשהו בתביעתו בנסיבות הקיימות דהיינו, בהעדר מסמכים בנקאיים שיוכיחו כי הכספים שנמצאו בחשבונו האישי שייכים לאדם אחר. הנטל להוכחת טענה זו רובץ לפיתחו של המבקש שבחשבונו האישי נמצאו הכספים ונראה בהעדר המסמכים והעדויות שהמבקש לא יוכל להרים את הנטל הרובץ לפיתחו, ואף מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. .12מכל אחד מהטעמים האמורים לעיל, אנו דוחים את הבקשה, ומשאירים על כנו את פסק הדין שניתן ביום 97/10/28, הדוחה את התביעה. בנסיבות הענין, ובשים לב לכך שבתיק זה נדרש המשיב להתיצב שש פעמים, ישלם המבקש למשיב הוצאות משפט בסך - 500, 1ש"ח.רפואהדיוןאי התייצבות לדיון