##דוגמא לכתב תביעה:## # א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת, חברת _______ בע"מ, ח.פ. _________, הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים, אשר משרדה הרשום נמצא ב_________, _________. 2. הנתבעת, חברת _______ בע"מ, ח.פ. _________, הינה חברה אשר משכה את השיקים נשוא התובענה, ואשר משרדה הרשום נמצא ב_________, _________. # ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין המורה לנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 179,736 ₪ בגין שבעה שיקים שמשכה הנתבעת, אשר הוצגו לפירעון וחוללו מחמת הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. # ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובעת קיבלה לידיה שבעה שיקים על סך כולל של 179,736 ₪ (להלן: "השיקים"), המשוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובעת, לתאריכי פירעון החל מיום 18.06.2010 ועד ליום 04.08.2010. 5. השיקים הועברו לתובעת במסגרת עסקת ניכיון שיקים שבוצעה עם חברת _______ בע"מ (להלן: "_______"), אשר קיבלה את השיקים מהנתבעת. 6. התובעת נתנה תמורה מלאה בעד השיקים במסגרת עסקת הניכיון, ובכך הפכה לאוחזת בשיקים כדין. 7. השיקים הוצגו לפירעון במועדם, אך חוללו על ידי הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת. 8. עילת התביעה נולדה במועד חילול השיקים, כאשר הנתבעת הפרה את התחייבותה השטרית לפרוע את השיקים. # ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 9. סכום התביעה, העומד על 179,736 ₪, מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום. מקום מושבה של הנתבעת, ב_________, מקנה סמכות מקומית לבית משפט השלום ב_________. # ה. פירוט הטענות ## # מעמד התובעת כאוחזת בשיקים ## 10. התובעת קיבלה את השיקים לידיה במסגרת עסקת ניכיון שיקים לגיטימית ותקפה, אשר בוצעה עם חברת _______, ובמסגרתה שילמה התובעת תמורה מלאה ובתום לב עבור השיקים, ובכך רכשה זכויות מלאות בהם. 11. התובעת פעלה בהתאם לנהלים המקובלים בענף ניכיון השיקים, ובדקה את תקינות השיקים ואת זהות הצדדים המעורבים בעסקה, ועל כן יש לראותה כמי שרכשה את השיקים בתום לב ובעד ערך. 12. העובדה כי התובעת הטביעה את חותמתה על גבי השיקים כמוטבת, נעשתה כדין ובהתאם להרשאה שקיבלה, ואין בה כדי לפגוע במעמדה כאוחזת בשיקים, אלא רק להשלים פרט חיוני שהיה חסר בהם. 13. התובעת הסתמכה על תקינות השיקים ועל התחייבותה השטרית של הנתבעת לפרוע אותם, ושינתה את מצבה לרעה בכך ששילמה תמורה עבורם, ועל כן יש להגן על זכויותיה כאוחזת בשיקים. 14. גם אם השיקים לא היו שלמים בעת העברתם לתובעת, הרי שהשלמתם על ידי התובעת, בהתאם להרשאה, הפכה אותם לשטרות תקפים, והתובעת זכאית לאכיפתם כנגד הנתבעת. # חובת הפירעון של הנתבעת ## 15. הנתבעת, כמושכת השיקים, התחייבה באופן בלתי מסויג לפרוע אותם במועדם, וזאת בהתאם להוראות פקודת השטרות [נוסח חדש], ואין לה כל עילה חוקית להתנער מחובה זו כלפי התובעת. 16. חתימת הנתבעת על גבי השיקים מהווה התחייבות שטרית עצמאית ומוחלטת, אשר אינה תלויה בעסקת היסוד שבין הנתבעת לבין _______, ועל כן הנתבעת חייבת לפרוע את השיקים לתובעת. 17. הוראת הביטול שניתנה על ידי הנתבעת לבנק הנמשך, נעשתה שלא כדין וללא הצדקה חוקית, ומהווה הפרה בוטה של התחייבותה השטרית, אשר גרמה לתובעת נזק כספי ישיר. 18. הנתבעת לא הציגה כל טענת הגנה קבילה כנגד התביעה השטרית, וטענותיה בדבר גניבת השיקים או כשלון תמורה אינן רלוונטיות כלפי התובעת, שהינה צד שלישי תם לב. 19. כבוד בית המשפט מתבקש לאכוף את חובת הפירעון של הנתבעת, וזאת על מנת להגן על יציבות המסחר בשטרות ועל עקרון הסחירות, המהווים אבן יסוד בדיני השטרות. # דחיית טענת הגניבה ## 20. טענת הנתבעת בדבר גניבת השיקים אינה מהימנה ואינה עקבית, כפי שעולה מסתירות מהותיות בגרסאותיו של מנהל הנתבעת, מר _______, הן בתצהיריו והן בעדויותיו בפני כבוד בית המשפט. 21. חוסר העקביות בגרסת הנתבעת באשר למקום ממנו נגנבו השיקים (בית פרטי לעומת רכב), מעיד על חוסר אמינותה של הטענה ועל ניסיון להתחמק מחובת הפירעון השטרית. 22. הנתבעת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית ומוצקה התומכת בטענת הגניבה, כגון דו"ח משטרה מפורט או עדויות נוספות, ועל כן יש לדחות את טענתה מכל וכל. 23. סכומי השיקים ומועדי פירעונם, שחלקם חופפים, אינם מתיישבים עם גרסת הנתבעת בדבר הכנתם לספק רהיטים, ומחזקים את המסקנה כי השיקים לא נגנבו אלא נמסרו מרצון. 24. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי טענת הגניבה הינה טענת בדים, אשר נועדה להתחמק מחובת הפירעון, וכי השיקים נמסרו מרצון על ידי הנתבעת במסגרת עסקת חילופי שיקים. # עסקת חילופי השיקים בין הנתבעת ל_______ ## 25. השיקים נמסרו על ידי הנתבעת לחברת _______ במסגרת עסקת חילופי שיקים, כפי שעולה מעדותו המהימנה של מר _______, מנהל _______, אשר העיד כי קיבל את השיקים מידי מנהל הנתבעת. 26. צורת מילוי השיקים, ללא ציון שם נפרע, מתאימה יותר לעסקת חילופי שיקים, שבה הצדדים מעוניינים בגמישות בשימוש בשיקים, מאשר לעסקה עם ספק ספציפי. 27. עדותו של מר _______, לפיה הנתבעת נהגה לבצע עסקאות חילופי שיקים עם _______, מחזקת את הטענה כי השיקים נמסרו במסגרת עסקה כזו, ולא נגנבו. 28. גם אם השיקים לא נמסרו ישירות על ידי מנהל הנתבעת למר _______, הרי שהם הגיעו לידי _______ במסגרת עסקת חילופי שיקים, וזאת בהתאם לעדותו של מר _______ בדבר קבלת השיקים "במזומן דרך _______, ואולי חלק ישירות מ_______". 29. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי השיקים נמסרו על ידי הנתבעת ל_______ במסגרת עסקת חילופי שיקים, וכי טענת הגניבה הינה ניסיון להתחמק מאחריות שטרית. # העדר מעמד "אוחז כשורה" של התובעת ## 30. התובעת אינה עונה על דרישות "אוחז כשורה" כהגדרתן בסעיף 28(א) לפקודת השטרות, שכן השיקים הועברו אליה כאשר הם אינם שלמים ותקינים לפי מראית עין, בהיותם חסרים את שם הנפרע. 31. הפסיקה קבעה באופן חד משמעי כי אוחז שנטל לידיו מסמך שאינו שלם, אינו יכול להיחשב כאוחז כשורה, וזאת גם אם פעל בתום לב, שכן עצם נטילת מסמך חסר מהווה פגם מהותי. 32. השלמת פרט חיוני בשטר, כגון שם הנפרע, על ידי האוחז עצמו, אינה מקנה לו מעמד של אוחז כשורה, שכן מעמד זה דורש קבלת שטר שלם ותקין מלכתחילה. 33. הרציונל העומד מאחורי דרישה זו הוא להגן על מושך השטר מפני שימוש לרעה במסמכים חסרים, ועל כן יש לדחות את טענת התובעת למעמד אוחז כשורה. 34. משנקבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה, הרי שהיא כפופה לכל טענות ההגנה העומדות לנתבעת כנגד _______, לרבות טענת כשלון תמורה מלא. # כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד ## 35. הנתבעת לא קיבלה כל תמורה מ_______ כנגד השיקים שמסרה לה במסגרת עסקת חילופי השיקים, וזאת כפי שעולה מעדותו של מר _______, מנהל _______, אשר אישר כי השיקים שמסרה _______ לנתבעת מעולם לא נפרעו. 36. עדותו של מנהל הנתבעת, מר _______, לפיה אינו מכיר את השיקים שהוצגו כשיקים נגדיים מ_______, מחזקת את הטענה כי הנתבעת לא קיבלה תמורה כלשהי מ_______. 37. כשלון התמורה המלא בעסקת היסוד שבין הנתבעת ל_______, מהווה טענת הגנה תקפה כנגד התביעה השטרית, וזאת מכוח סעיף 29(ב) לפקודת השטרות. 38. משלא קיבלה הנתבעת כל תמורה עבור השיקים שמסרה, הרי שאין כל הצדקה לחייבה לפרוע אותם, וזאת במיוחד כאשר התובעת אינה אוחזת כשורה. 39. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי עומדת לנתבעת טענת כשלון תמורה מלא, וכי טענה זו מהווה הגנה טובה כנגד תביעתה של התובעת. # העדר תמורה ספציפית לשיקים מצד התובעת ## 40. התובעת לא הוכיחה כי נתנה תמורה ספציפית עבור השיקים נשוא התובענה, אלא רק טענה כי התמורה ניתנה כנגד מכלול שיקים שהועברו אליה מ_______, וזאת מבלי שניתן לייחס תמורה מסוימת לשיקים אלו. 41. עדותו של מר _______, מנהל _______, לפיה התמורה הועברה "מתי שהכסף יתפנה" ולא כנגד שיקים ספציפיים, מחזקת את הטענה כי לא ניתנה תמורה ייעודית לשיקים אלו. 42. מכיוון שהשיקים לא היו שטרות שלמים בעת העברתם לתובעת, הרי שהתובעת אינה יכולה להסתמך על חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השטרות, ונטל ההוכחה בדבר מתן תמורה רובץ עליה. 43. התובעת לא עמדה בנטל זה, ולא הציגה כל ראיה אובייקטיבית המעידה על מתן תמורה ספציפית לשיקים, כגון אסמכתאות בנקאיות או רישומי הנהלת חשבונות מפורטים. 44. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי התובעת לא הוכיחה מתן תמורה עבור השיקים, וכי העדר תמורה זה מהווה נדבך נוסף לדחיית התביעה. # חוסר תום לב של התובעת ## 45. התובעת, כחברה העוסקת בניכיון שיקים, הייתה צריכה לדעת כי קבלת שיקים חסרים, ללא ציון שם נפרע, טומנת בחובה סיכון משפטי ועלולה לפגוע במעמדה כאוחזת כשורה. 46. התנהלות התובעת, אשר השלימה את פרט הנפרע בשיקים בעצמה, מבלי לוודא את הסכמת הנתבעת או את תקינות העסקה שבין הנתבעת ל_______, מעידה על חוסר זהירות וחוסר תום לב. 47. התובעת לא ביצעה בדיקה נאותה של נסיבות קבלת השיקים על ידי _______, ולא וידאה כי _______ אכן נתנה תמורה לנתבעת, ובכך התרשלה בחובתה כגורם מקצועי. 48. התובעת ניסתה להציג עצמה כאוחזת כשורה, למרות שידעה או הייתה צריכה לדעת כי השיקים חסרים, ובכך ניסתה להתגבר על טענות ההגנה של הנתבעת בחוסר תום לב. 49. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי התובעת פעלה בחוסר תום לב, וכי התנהלותה זו מצדיקה את דחיית תביעתה. # השלכות העדר מעמד אוחז כשורה ## 50. משנקבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה, הרי שהיא כפופה לכל טענות ההגנה העומדות לנתבעת כנגד _______, לרבות טענת כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד. 51. העדר מעמד אוחז כשורה מונע מהתובעת ליהנות מההגנות המוענקות לאוחז כשורה, ובכלל זה ההגנה מפני טענות הגנה אישיות העומדות למושך השטר. 52. לפיכך, טענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה מלא מ_______, אשר התקבלה על ידי כבוד בית המשפט, עומדת גם כנגד התובעת, ומצדיקה את דחיית התביעה. 53. התובעת, אשר קיבלה את השיקים כשהם חסרים, נטלה על עצמה את הסיכון כי יתברר שקיימות טענות הגנה כנגד _______, ועל כן עליה לשאת בתוצאות סיכון זה. 54. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי העדר מעמד אוחז כשורה של התובעת, בשילוב עם כשלון התמורה המלא, מוביל לדחיית התביעה. # נטל ההוכחה ## 55. נטל ההוכחה בדבר מתן תמורה עבור השיקים, וכן בדבר מעמדה כאוחזת כשורה, רובץ על התובעת, וזאת מכיוון שהשיקים הועברו אליה כשהם חסרים. 56. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ולא הוכיחה כי נתנה תמורה ספציפית לשיקים, וגם לא הוכיחה כי היא עונה על דרישות "אוחז כשורה". 57. מנגד, הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי השיקים נמסרו במסגרת עסקת חילופי שיקים, וכי היא לא קיבלה תמורה מ_______, ובכך ביססה את טענת כשלון התמורה המלא. 58. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, וכי הנתבעת הוכיחה את טענות ההגנה שלה במאזן ההסתברויות הנדרש. 59. אי עמידת התובעת בנטל ההוכחה, בשילוב עם הוכחת טענות ההגנה על ידי הנתבעת, מצדיקה את דחיית התביעה במלואה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין בנושא תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק:## בפניי תביעה אשר ראשיתה בבקשה לביצוע שיקים על סך כולל של 179,736 ₪ המשוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובעת, לתאריכי פירעון החל מ 18.06.2010 ועד 04.08.2010 (להלן: "השיקים"). השיקים הוצגו לפירעון וחוללו מחמת מתן הוראת ביטול. הצדדים: התובעת הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים. הנתבעת היא עושה השיקים נשוא התובענה, אשר הגישה התנגדות לביצוע שטר במסגרת תיק הוצל"פ 26-08537-10-4. השיקים: שבעה שיקים על סך כולל של 179,736 ₪ שמועדי פירעונם: 18.06.10, 20.06.10, 23.06.10, 28.06.10, 30.06.10, 30.06.10, 04.08.10. חתומים על ידי מנהל הנתבעת, ועל כולם הוטבעה חותמת התובעת כנפרעת. השיקים חוללו עקב הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת. רקע כללי וטענות הצדדים בקליפת אגוז: התובעת העוסקת בניכיון שיקים קיבלה לידיה את השיקים, מבלי שצוין בהם שם הנפרע, במסגרת עסקת "ניכיון שיקים" מחברת איזי מרקט בע"מ (להלן: "איזי מרקט"). אין מחלוקת כי השיקים לא הועברו מהנתבעת לתובעת במסגרת עסקת יסוד שנעשתה בין הצדדים. לטענת התובעת במסגרת "עסקת הניכיון" שעשתה מול איזי מרקט נתנה היא תמורה בעד השיקים, אשר סוחרו לה והיא הפכה אוחזת כשורה, ומשחוללו השיקים לא נפרע החוב על -ידי איזי מרקט ולא על-ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת השיקים הוכנו לצורך העברה לספק רהיטים - "ש.ב. גלריה לריהוט", אך נגנבו ממכוניתו של מנהל הנתבעת שנפרצה ביום 20.03.10, ועל כן נתנה היא הוראת ביטול לבנק. לפיכך טוענת הנתבעת כי לא קיבלה כל תמורה בעד השיקים. לנוכח העלאת טענה זו על ידי הנתבעת, טענה התובעת כי השיקים הגיעו לידי איזי מרקט במסגרת עסקת "החלפת שיקים" שנעשתה בין הנתבעת לבין איזי מרקט. הראיות שהובאו: בתיק הוגש תצהירו של יצחק שלום מנהל הנתבעת בתמיכה בהתנגדות לביצוע השיקים; הוגשו תצהירים של עו"ד אייל רייף, מנהל התובעת, ומשה פרחי בתמיכה לתגובה לבקשת ההתנגדות לביצוע שטר והוגשו תצהירי עדות ראשית של יצחק שלום ועו"ד אייל רייף. העידו בפניי המצהירים וכן אסי מוהיב - מנהל איזי מרקט אשר הופיע בפניי פעמיים, יחזקאל שינחי ופרחי משה. אבחן את הראיות ביחס לשאלות הדורשות הכרעה, אדון בהן ואכריע בהן אחת לאחת. טענת הנתבעת כי השיקים נגנבו ממנה: אמנם סעיף 20 לפקודת שטרות קובע חזקה כי מסירת השטר נעשתה כדין. אך היות שאין מחלוקת כי עובר להטבעת שמה של התובעת על השיקים לא נרשם בשיקים שמו של נפרע, לא ניתן לראות בהם כשטרות באותה עת אלא מסמכים שאינם שלמים. שהרי נקבע בסעיף 3(א) לפקודת השטרות: " שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה." בהתאם לסעיף 3(ב) לפקודה, מסמך אשר לא התקיימו בו התנאים המפורטים בסעיף 3(א) איננו שטר-חליפין. מקום בו שם הנפרע נותר ריק, המדובר במסמך חסר, טעון השלמה (לפי הוראות סעיף 19 לפקודה) ואיננו שטר למוכ"ז שסיחורו במסירה (ראו בספרו של ש' לרנר "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל (1999) בעמ' 183 וכן ע"א 1209/97 קטן ואח' נ' כהן, (09.03.1999)) ראשיתה של טענה זו בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הנתבעת, שם במסגרת התצהיר שמסר מנהל הנתבעת, יצחק שלום, הוצהר בסעיף 39 כי: " השיקים נשוא תיק הוצל"פ זה, נגנבו מביתי הפרטי ביום 20.03.2010 ..." וכן בסעיף 40: " במהלך הפריצה נגנבו מביתי מפתחות מכוניתנו שלי ושל אישתי מסוג מיצובישי שמספרו 9035959 והרכב עצמו." יצחק שלום חזר על כך שהשיקים נשוא התובענה נגנבו מביתו גם בסעיף 41: " השיקים שבבעלות המבקשת שהנני בעליה ומנהלה היחיד, נגנבו מביתי עקב פריצה כאמור..." בדיון שהתקיים ביום 04.04.2011, בהתנגדות לביצוע שטר, בפני כבוד הרשמת עדי אייזדורפר (כתוארה אז) נחקר יצחק שלום בחקירה נגדית על תצהירו (עמוד 3, שורות 6-4): " ש: השיקים היו ברכב. מה עושים ברכב שיקים פתוחים בסכום של כ- 180 אלף ₪ שניתנים לסיחור? ת: זה קורה. גם עכשיו אם תסתכל ברכב שלי תראה שם שיקים. ברגע שפרצו לי לרכב ישר הלכתי למשטרה והגשתי תלונה ועם זה הלכתי לבנק." בתצהיר העדות הראשית חזר יצחק שלום על גרסתו כפי שצוטטה לעיל מתצהיר ההתנגדות לביצוע השטר, הפעם בסעיפים 8-6 לתצהיר העדות. ובעדותו בפניי ביום 27.11.2012 העיד: " ש: אתה טוען שביום 23.10 גנבו ממך שיקים שמילאת אותם בסכומים ובתאריכים מדוייקים חתמת עליהם ופשוט השארת אותם בבית ? ת: השארתי את זה באוטו." חוסר יכולתו של יצחק שלום למסור גרסה עקבית באשר למקום ממנו נגנבו השיקים מלמדת על חוסר מהימנות הגרסה. יצחק שלום הסביר במסגרת עדותו בדיון ההתנגדות לביצוע שטר מיום 04.04.2011, כי הכין את השיקים נשוא התובענה לספק שלו בתחום הרהיטים (עמוד 1 שורה 22 עד עמוד 2 שורה 14) : " ש: למי היו מיועדים השיקים ? ת: לספק שלי בתחום הרהיטים, קוראים לו נגריית ש.ב. ש: הסכומים על גבי השיקים מדוייקים וספציפיים, בעבור מה ניתנו השיקים? ת: יומיים לפני שהכנתי את השיקים הייתי אמור להכין אותם לספק בסכום הרהיטים, נגרייה גדולה, והשיקים היו בתוך הרכב. השיקים היו פתוחים. לא רשמתי לפקודת מי, כי עדיין לא קיבלתי חשבונית וכשנגר נותן לי חשבונית ואם זה שם אחר שאני מכיר, אני רושם לפקודת זה. ש: מדוע לא צרפת את הספח לכל שיק, מתי נכתב, עבור מה ולמי ? ת: עדיין לא השלמתי את העסקה כשרשמתי את השיקים. פרצו לי את האוטו, מי חתך ומי עשה אני לא יודע. ש: אתה טוען שהשיקים נגנבו. הוצאת שיקים אחרים במקומם ? ת: לא. כי העסקה אמורה היתה לצאת לפועל. בתחום הרהיטים עושים עסקאות, 20 מזנונים, 15 פינות אוכל, עשיתי עסקה מול נגר, עסקה גדולה, ש.ב. וכשבאתי לעשות את העסקה פרצו לי את הרכב והכל השתבש. לאחר מכן עשיתי עסקה אחרת כי בתחום הרהיטים ברגע שמקבלים את ההזמנה כותבים את השיקים. יומיים לפני כן דיברתי עם אותו נגר קוראים לו שמעון, הוא הכין לי את המוצרים, הכנתי תמורת זה את השיקים האלה. לקחתי בסוף את הסחורה, עבור הסחורה שילמתי חלק במזומן וחלק לא שילמתי כי כל העסקה השתבשה. חלק מהמוצרים קניתי, לא את כולם". גם סיפור זה הבא לתמוך בטענת הגניבה אינו מתיישב עם סכומי השיקים ומועדי פרעונם שחלקם הם לאותו תאריך ממש, לא הובהרה הסיבה להכין לספק עימו מתעתדת הנתבעת לבצע עסקה גדולה שיקים בסכומים שונים לאותו מועד פרעון. מנגד נטען כי השיקים נשוא התובענה הועברו מיצחק שלום לידי אסי מוהיב במסגרת "החלפת שיקים". העיד בפניי אסי מוהיב ביום 10.10.2011 (עמוד 3 שורה 18 עד עמוד 4 שורה 11 ): "ת: אני מכיר את איציק דרך לקוח משותף שלנו בשם חזי שנחה, כמה שנים בערך, לפחות שלוש שנים, אני מכיר אותו. הייתי אצלם גם בעסק. אני מכירו כמנכה שיקים. ... אחר כך התחיל לבוא אלי וביקש בין היתר שנעשה החלפות שיקים דהיינו, "שיקים טובה". כלומר אתן לו שיק של איזי מרקט והוא נותן לי שיק שלו ואנו דואגים לקבל כל אחד את השיקים של השני. ש: בדרך הזו לקבל אשראי? האם באמצעות דרך של החלפת שיקים עשיתם כדי לקבל אשראי מצדדים שלישיים. ת: כן. ... ש: השיקים האלה הספציפיים שאני מציג בפניך, נשוא תיק ההוצל"פ, נמסרו לך על ידי איציק ביד. ת: כל השיקים של שירה דיזיין נמסרו לי על ידי איציק במשרדי לרבות השיקים שאתה מציג לי נשוא תיק ההוצל"פ. יש שיקים שהוא רשם אצלי על השלחן ויש שיקים שנתתי לו וחזר אחרי יום יומיים..." בעדות נוספת שנתן בפניי ביום 27.11.2012 חזר אסי מוהיב על הטענה כי קיבל את השיקים, עם כי בגרסה מעט שונה (עמוד 29 שורות 8-7): " ש: ממי קיבלת את השיקים נשוא התיק דנן? ת: במזומן קיבלתי את השיקים דרך הראל, ואולי חלק ישירות מאיציק." צורת מילוי השיקים מתאימה יותר לטענה שהשיקים נמשכו במסגרת עסקת חילופי שיקים, מאשר לעסקה הנטענת על ידי מנהל הנתבעת. לפיכך, והן מתוך התרשמותי במהלך מתן העדות בפניי, איני מוצאת לתת אמון בגרסת הנתבעת כי השיקים נשוא התובענה נגנבו ומעדיפה אני את הגרסה שהשיקים הועברו אם במישרין ואם בעקיפין לאסי מוהיב במסגרת עסקת חילופי שיקים שנעשתה ביניהם. טענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה והעדר תמורה: בסעיף 44 להתנגדות לביצוע שטר טענה הנתבעת לכישלון תמורה מלא היות שהשיקים נגנבו כאמור ולפיכך הנתבעת לא קיבלה כל תמורה בעדם. כמו כן, בסעיף 58 להתנגדות נטען בין היתר, כי התובעת לא נתנה תמורה בעד השיקים. עסקינן בשתי טענות הגנה שונות אשר הנטל להוכיחן רובץ לפתחה של הנתבעת, לפיכך אבחן האם הורם נטל זה לַמצער במאזן ההסתברויות. הנתבעת קושרת לטענת הגניבה את טענת כשלון התמורה, אך לא כך היא. טענת כשלון התמורה טומנת בחובה, הודאה בקיומה של עסקת יסוד במסגרתה נמשכו השיקים והועברו, וטענה שעסקת היסוד הופרה וכי התמורה שהובטחה למושך לא סופקה. בטענת הגניבה נטען למעשה כי לא הייתה כלל עסקת יסוד וכי השיקים כלל לא נמסרו. טענה זו דומה יותר לטענת "העדר תמורה" בה טוען המושך כי השיק נמשך מלכתחילה ללא תמורה. טענה זו מועלית נגד תביעה שטרית, היות שהדין דורש תמורה כדי לבסס התחייבות שטרית. משדחיתי את טענת הגניבה מהבחינה העובדתית, נדחית מאליה גם הטענה המשפטית המשתמעת ממנה - העדר תמורה. כפי שקבעתי לעיל, מצאתי להעדיף על פני טענת הגניבה את העדויות בדבר עסקת "החלפת השיקים" כנסיבות משיכת השיקים והוצאתם מידי הנתבעת, לפיכך אבחן האם עומדת לנתבעת טענת כשלון תמורה מלא, כפי שנטען על ידה. פרטים, ממקור ראשון, ביחס לעסקה זו מצאתי רק בעדותו של אסי מוהיב, אשר טען כאמור, כי השיקים הועברו לו כנגד העברת שיקים של איזי מרקט לנתבעת במסגרת עסקת "החלפת שיקים". בחקירתו הנגדית ביום 27.11.0212 העיד כי השיקים שמסרה איזי מרקט מעולם לא נפרעו (עמוד 34, שורות 18-16): " ש: הציגו לך את השיקים המקוריים של איזי מרקט לנתבעת. תאשר לביהמ"ש שהשיקים האלה מעולם לא נפרעו על ידי הנתבעת ? כוונתי לשיקים המהווים נספח ה' לתצהיר עדות ראשית? ת: לא." תשובה זו של אסי מוהיב מהימנה בעיני ויש בה כדי לחזק את טענותיו של יצחק שלום אשר בחקירתו הנגדית, מיום 27.11.2012, שלל כל הכרות עם השיקים המהווים את נספח ה' לתצהיר העדות הראשית (עמוד 13, שורות 20-8): " ש: מה זה השיקים שאני מציג בפניך? מפנה לנספח ה' מכיר את השיקים האלה? ת: לא יודע מה זה השיקים האלה. ... ש: איזי מרקט אומרת שאתה ביצעת החלפות שיקים דהינו, הוצאת שיקים שלך לאיזי מרקט, נתת ביד לאסי מועיד שאתה אומר שאתה לא מכיר אותו, ומנגד אני מראה לך שיקים נגדיים לאותם תאריכים בסכומים זהים שאיזי מרקט נתנה לך. אתה אומר שלא היתה ביניכם עיסקה של החלפת שיקים ? ת: לא." לפיכך אני קובעת כי הנתבעת לא קיבלה תמורה מאיזי מרקט כנגד השיקים שלה שהגיעו לידי איזי מרקט, אם מפני שהשיקים המהווים את נספח ה' לתצהיר העדות לא נמסרו לה כלל או מפני שלא ניתן היה להפרע מהם, ועומדת לה טענת ההגנה של כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד. על השלכות טענת הגנה זו כנגד תביעתה השטרית של התובעת אעמוד בהמשך הדברים. טענת התובעת כי השיקים הגיעו לידיה במסגרת עסקת "ניכיון שיקים": לטענת התובעת השיקים הוסבו לה במסגרת עסקת ניכיון שיקים בינה לבין איזי מרקט אשר קיבלה בגינם תמורה. טענה זו באה לידי ביטוי בתצהיר העדות הראשית של עו"ד אייל רייף, מנהלה ובעליה של התובעת אשר פרט בסעיף 6 לתצהירו: " התובעת קיבלה את השיקים מחברת איזי מרקט בע"מ (להלן - "איזי מרקט") אשר הסבה לה את השיקים (שקיבלה בפועל מהנתבעת) לשם ביצוע עסקת ניכיון ואשר בגינן נתנה התובעת תמורה, עסקה אשר באה לידי ביטוי בקבלה על ביצועה." בעדותו בפניי ביום 27.11.2012, הסכים עו"ד רייף כי השיקים אינם נושאים חתימת הסב (עמוד 19 שורות 29-27): " ש: האם על גב השיק יש הסבה? ת: על גב השיק אין." עוד העיד עו"ד רייף כי הוא או מישהו מטעמו בהרשאתו הטביע את חותמת החברה כמוטב לתשלום על גבי השיקים (עמוד 20 שורות 8-2): " ש: מי כתב את המוטב שהיא החברה בבעלותך ? האם אתה הטבעת את החותמת של החברה שלך כמוטב לתשלום ? ת: יכול להיות. ש: יכול להיות מישהו מטעמך ? ת: יכול להיות. ש: בניגוד להרשאתך ? ת: לא" לגבי העסקאות בין התובעת לבין איזי מרקט העיד בפניי אסי מוהיב שהסביר בעדותו ביום 27.11.2012 (עמוד 33 שורות 28-25): " אני יכול להסביר בדיוק למה הכוונה, נוהג העבודה ביני לבין אייל שאני מביא לו מעטפה של שיקים, מליון שקל, מליון וחצי היה מביא לי כספים מתי שהכסף יתפנה. היה מתקשר אלי יש לי היום פנוי 300 אלף פעילות במיליונים קשה לי לזכור. אני לא הגשתי לאייל ארבעה שיקים וקיבלתי כסף נגדי במקום." אין מחלוקת כי בין התובעת לבין איזי מרקט היתה מערכת יחסים במסגרתה הועברו שיקים מאיזי מרקט לניכיון אצל התובעת. השיקים נשוא תובענה זו לא זכו, כך לפי העדויות, ליחס מיוחד והועברו כחלק ממכלול השיקים שהעבירה איזי מרקט לניכיון אצל התובעת, וכך גם התמורה לא ניתנה כנגד שיקים אלו דווקא אלא כנגד מכלול השיקים וכפי שהסביר זאת אסי מוהיב - תמורה הועברה מתי שהכסף התפנה. מתוך מכלול דברים זה לא ניתן לקבוע כי אכן נתנה תמורה ספציפית לשיקים נשוא תובענה זו. מכיוון שבמועד העברת השיקים מאיזי מרקט לתובעת לא היו השיקים שטרות כמשמעותם בפקודת השטרות הרי שהתובעת אינה יכולה להבנות מהחזקה הקבועה בסעיף 29 לפקודה - כי צד נעשה צד לשטר בתמורה. לפיכך אני מוצאת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שניתנה תמורה עבור השיקים נשוא התובענה. טענת התובעת כי היא "אוחזת כשורה" בשיקים: בסעיף 7 לתצהיר העדות הראשית טוען עו"ד רייף כי התובעת היא במעמד אוחז כשורה בשיקים: " התובעת הנה, למעשה, צד ג', אוחז כשורה, אשר העבירה תמורה על חשבון השיקים אשר הועברו אליה לניכיון על ידי איזי מרקט ואשר חוללו. כאמור, תנאי דרישת האחיזה כשורה, כהגדרתה בחוק, קרי תום לב והעברת תמורה, נתמלאו במקרה דנן." שאלת מעמדו של האוחז בשטר היא עובדתית ומשפטית. הדרישות לאחיזה כשורה נקבעו בסעיף 28(א) לפקודת השטרות: " אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה." כאמור לעיל, אין מחלוקת שהשיקים הועברו מאיזי מרקט לתובעת כאשר לא מצויין בהם שם הנפרע. הפסיקה קבעה שאוחז שנטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי: מסמך שחסר בו פרט חיוני בהתאם לסעיף 3(א) לפקודה - לא נטל שטר ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ראו ע"א 377/68 מטע בית חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' שאול פרל, פ"ד כג(1) 98). ההשלמה אמנם הופכת את המסמך לשטר על פי סעיף 19 לפקודה, אך עצם ההרשאה להשלים את המסמך אינה יכולה להקנות לאוחז, שהשלים את הפרט החיוני, מעמד של אוחז כשורה. על הרציונל שבכך עמד ש' לרנר בספרו : " נטילתו של מסמך כזה היא, במובן מסוים, חוסר תום לב. כך, למשל, בנוסח הקוד המסחרי שלפני שנת 1990 נאמר, כי אם השטר איננו שלם או אינו תקין, ייחשב הרוכש כמי שיודע על הגנה או תביעת זכות כלפיו. עם זאת, גורמים אלו זכו בפקודה למעמד עצמאי, וגם אם האוחז הוא תם לב, הוא לא ירכוש אחיזה כשורה בשטר לא שלם או לא תקין." (ש' לרנר "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל (1999) בעמ' 275) לפיכך התובעת אינה בעלת מעמד של אוחזת כשורה ועומדת לנתבעת הגנתה מעסקת היסוד גם כנגד התובעת. סיכום מצאתי כי השיקים הועברו מהנתבעת לאיזי מרקט כשהם אינם עונים להגדרת שטר, בהיותם מסמכים חסרים, היות שלא נרשם בהם שם נפרע. מצאתי כי השיקים הנגדיים שהוציאה איזי מרקט לנתבעת לא הועברו לה או שלא נפרעו וכי יש בכך משום כשלון תמורה מלא. מצאתי שהשיקים הועברו מאיזי מרקט לתובעת כאשר הם עדיין אינם עונים להגדרת שטר, והתובעת הפכה לאוחזת בשטרות רק כאשר הטביעה בשיקים את חותמתה כנפרעת, ולכן אינה בעלת מעמד של אוחזת כשורה. לפיכך מצאתי כי עומדת לנתבעת ההגנה של כשלון תמורה מלא כנגד התובעת ומשכך הרי היא פטורה מחבות על פי השיקים, ואי לכך אני מורה על דחיית התובענה. כפועל יוצא, הנני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 26-08537-10-4 וביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו. בנסיבות תיק זה, כל צד ישא בהוצאותיו. כתב תביעהמסמכיםשיקיםניכיון שיקים