האם ניתן לבטל עסקת קניית רכב ? איך מבטלים עסקת קניית רכב ? מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא ביטול עסקת מכירת רכב: 1. התובע עתר בתביעה שלפני בסדר דין מהיר לביטול הסכם מכר של רכב, השבה הדדית בין הצדדים ופיצוי בגין נזק לא ממוני. רקע עובדתי 2. התובע ביקש להחליף רכב שברשותו בחדש יותר, בין היתר, באמצעות חיפוש הצעה רלבנטית בפרסומי עיתונים ומודעות באינטרנט. תוך כך נחשף למודעה שפורסמה באתר יד 2 ע"י הנתבעת, על פיה הוצע רכב מסוג שברולט אבאו LT 1400, 5 דלתות, שנת ייצור 09' (להלן: "הרכב") בהזדמנות. 3. התובע התלהב מפרטי המודעה המצודדים והתקשר עפ"י מס' הטלפון הרשום, ולאחר שיחה עם הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") קבע עמה להפגש ביום 19.7.11 בסמוך לביתה ע"מ להתרשם מהרכב. 4. בהגיעו לכתובת מגוריה, ירדה הנתבעת לרחוב והראתה לו את הרכב שחנה בפתח הבניין. בסקרו את חיצוניות הרכב התרשם התובע שהרכב שמור ובמצב כללי טוב ולכן התעניין בפרטיו. 5. הצדדים חלוקים בשאלת הפרטים שגולו בשלב הנ"ל ע"י הנתבעת לתובע. לטענת האחרון, סיפרה לו הנתבעת כי הרכב נרכש באמצעות מימון אישי מחברת שלמה תחבורה בע"מ (להלן: "חברת שלמה"), ועל כן גם רשומה הבעלות על שמה ברישיון הרכב. התובע הוסיף ובירר את העניין וביקש לדעת באם מדובר ברכב ששימש להשכרה או לליסינג, ונענה ע"י הנתבעת בתיאור מרגיע, כי מדובר ברכישת הרכב כחדש מהיצרן באמצעות חברת שלמה תחבורה בע"מ, ובידיה ייפוי כוח מהאחרונה, והלכה למעשה הרכב בבעלותה. הנתבעת אף הציגה את רישיון הרכב, כשהיא מחזיקה אותו בידיה והפנתה את תשומת ליבו לכך שבסעיף "הבעלים הקודמים" שברישיון נרשם 00. 6. משהשתכנע התובע לטענתו בהסתמך על דברי הנתבעת ומצבו החיצוני של הרכב, נעשה באותו מעמד ביום 19.7.11 זיכרון דברים בכתב בדבר רכישת הרכב. כבר ביום 21.7.11 הגיע התובע לדירת הנתבעת ושילם לידיה במזומן סך של 46,500 ₪. לאחר שהעברת הבעלות בוצעה בסניף הדואר הסמוך נפרדו הצדדים לדרכם. 7. לטענת התובע, כבר בנסיעה מסניף הדואר לביתו שם לב לרעד ברכב כשנורת אזהרה בלוח השעונים נדלקה תוך כדי הנסיעה. לאחר שפנה לנתבעת הרגיעה אותו בטענה כי הרכב תקין והפנתה אותו ליצרן היות שטרם פקעה אחריותו לרכב. 8. לטענת התובע, פנה למוסך מורשה לבדיקת הרכב, שלא הכיר באחריות ומשם הופנה לחברת שלמה ולמוסך מורשה של היבואן הרשמי. רק במוסך האחרון נמסר לו כי עפ"י רישומים בנוגע לרכב הנ"ל בוצע בו תיקון מקיף בתיבת ההילוכים ואף נפגע בתאונה בשנת 09'. כמו כן, התברר לתובע בינתיים, כי שורת ליקויים ברכב מחייבת ביצוע תיקון מקיף. לצורך הקטנת הנזק פנה התובע למוסך מורשה לצורך תיקון הרכב ושם בוצע שיפוץ מקיף במנוע בהיקף כספי ניכר אשר בגינו לא שילם התובע בשל קיומה של אחריות היצרן, למעט השתתפות עצמית בשיעור של 646 ₪. 9. לאור הגילויים המאוחרים בדבר מצבו של הרכב שנרכש ע"י התובע, ולאור מצג מטעה מצידה של הנתבעת עת שנוכח בדיעבד כי הונתה אותו ולא גילתה לו כי הרכב שימש להשכרה, טען התובע להפרה יסודית של זיכרון הדברים מצידה. טענות הצדדים 10. לטענת התובע, נפל קורבן לנוכלותה של הנתבעת כאשר רכש במיטב כספו רכב שאינו יכול לבצע את ייעודו ובאופן שסופק לו, שאינו תואם את המצגים והצהרות הנתבעת. אי ההתאמה נוגעת הן למצבו של הרכב, הבעלויות הקודמות בו ועברו התפקודי, ומשכך כשנמכר לידיו רכב בעל תכונות שונות מהותית ממה שהוסכם, יש להורות על ביטול העסקה, מה עוד שההודעה אודות אי ההתאמה נמסרה בסמוך מאוד למועד הרכישה, הן בע"פ והן בכתב. זאת ועוד, לא רק שהנתבעת הפרה את חובת הגילוי כלפיו אלא שהטעתה את התובע ואילולא הטעייתה לא היה רוכש את הרכב על פי נתוניו, שהתבררו לו בדיעבד. 11. ב"כ הנתבעת בסיכומיו הדגיש את התנהלותו של התובע אשר ברשלנותו הביא על עצמו את התוצאה הנטענת. יתר על כן, התובע ידע כי מדובר ברכב שהיה רשום בבעלות חברת שלמה, ונרשם לבקשתו בזיכרון הדברים מחיר הרכב ואף נקבע בהתאמה לכך. כמו כן, הוצג לו רישיון הרכב ולכן לא ניתן לקבל את הגרסה כי הוטעה בכל הנוגע לרישום בו. עוד טען ב"כ הנתבעת, כי לא הוכחה כל אי התאמה בהעדר הוכחתה כדבעי משהתובע נמנע להציג ראיות לקיומה של תאונה בעבר. יתרה מזו, לא נגרם לתובע נזק וממילא בהעדר הטעיה אין מקום לביטול העסקה. בנסיבות אלו אף אין מקום להורות על השבה הדדית בהעדר ראיה למצבו העכשווי של הרכב המחייב הפחתה מהתמורה ששולמה. דיון נסיבות ההתקשרות 12. התובע העיד כי עובר להתקשרות עם הנתבעת חיפש לעצמו רכבים שונים במחיר שיתאים לכיסו ו"יד ראשונה". המחיר שנקבה בו הנתבעת בעבור רכב השברולט התאים לו, לרבות המידע במודעה. לכן יצר עמה קשר. הוא אישר כי מחיר המחירון של הרכב למועד ההתקשרות היה גבוה ב-30% מהצעת המחיר של הנתבעת, אולם לדבריו (בעמ' 6 שורה 30 לפר'): "ת: לא חיפשתי לפי המחירון. חיפשתי רכב לפי הכיס שלי. בטווח המחירים האלה ראיתי עוד מכוניות של אוואו, לא רק של הגברת, ואמרתי לה שראיתי רכב אחר, שהבן אדם הצהיר שהוא עבר מכה בפגוש, אז היא אמרה שאני אקח את שלה כי הוא נקי מתאונות. זה התאים לי. ונסעתי עד אליה. ש: היה חשוב שהוא נקי מתאונה? ת: נקי מתאונה, ולפי הכיס שלי. יד ראשונה. ש: רכשת את הרכב ב-30% פחות ממחיר המחירון שלו. ת: מותר לי לקנות פחות ממחיר המחירון? ש: חשבת שקנית מציאה? ת: לא. השוק משקף לפעמים דברים שהמחירון לא. זה מה שאתה סוגר." לגרסת התובע כאמור, הסתירה הנתבעת עם אצבעה את המילה "השכרה" ברישיון הרכב. התובע אישר כי הנתבעת נתנה בידיו את הטלפון ע"מ שישוחח עם מאן דהוא מחברת שלמה. לדבריו, לא שמע את השיחה, אולם השתכנע מדבריה המאוחרים לאחר שהרישיון היה בידיה כי אין בעלויות קודמות ברכב, הואיל והרישום מצביע על "אפס". רק לאחר שבוצעה העברת הבעלות נוכח שהרישיון לא מצוי ברכב וביקש ממנה למסרו. או אז הגיע לביתה וקיבל את הרישיון, לאחר שהורד באמצעות אטב כביסה ממרפסת הנתבעת אל הרחוב. עובדה זו גילה כבר ביום הרכישה כמו גם את קרטועו של הרכב. לגרסת התובע, לאחר שנתקל בתקלה הראשונה ברכב פנה למוסך ולגורם מקצועי שיחווה דעתו באשר למצבו, ואז נוכח כי גם בעניין זה הוטעה ע"י הנתבעת. 13. בחקירתה אישרה הנתבעת כי רכשה את הרכב מספר ימים טרם מכירתו לתובע. הרכישה נעשתה מאדם בשם דורון לחמיש אשר לטענתה רכשה ממנו רכב בעבר והכחישה כי שימשה זרועו הארוכה לצורך מכירת כלי רכב משומשים. אמנם ניסתה להתכחש לפרסום אך אח"כ התרצתה ואישרה כי פרסמה את המודעה. לכשעומתה עם המידע הרשום בה לעניין הבעלויות ברכב אמרה (בעמ' 16 ש' 17): "ש: במודעה הזו אם את קנית את הרכב מדורון לחמיש, איך את מפרסמת שזו יד ראשונה? ת: אני קניתי מדורון לחמיש והוא אמר לי שהרכב הוא יד ראשונה. הוא הראה לי שברישיון מופיע בבעלות 00. אם היה מופיע 01, זה אומר שהרכב לא יד ראשונה. מאחר ומופיע 00, זו יד ראשונה. לכן פרסמתי יד ראשונה. ש: שאלת את דורון לחמיש מאיפה קיבל את הרכב לחזקתו? ת: לא. ש: אבל רשום ברישיון הרכב שלמה תחבורה. ת: אני יודעת. ש: את לא חשבת שהרכב הגיע לדורון לחמיש משלמה תחבורה? ת: אני יודעת את זה. אני יודעת שקניתי רכב שהבעלות היא של שלמה תחבורה ולא מרון לחמיש. זאת אומרת שזה לא רכב פרטי. ש: יש שלמה תחבורה יד ראשונה, יש דורון לחמיש יד שניה, ויש אותך שאת היד השלישית. האם את יודעת שאת היד השלישית? ת: לא, זה לא מדויק. מה שמדויק זה מה שרשום ברישיון הרכב. רשום ברישיון הרכב 00. דורון לחמיש לא נחשב יד הוא דילר. הוא מתווך בין קונה לרוכש, הוא קונה מספר רכבים, ומוכר אותם, וזה לא נחשב יד." 14. הנתבעת נחקרה עוד לגבי המצגים שהציגה לתובע כמו אודות העדר תאונות ברכב והסבירה כי הודיעה לתובע כי הרכב נקי מתאונה בהסתמך על מידע שקיבלה ממי שקנתה, אותו מר לחמיש. על מידע זה חזר באזניה גם לאחר שהתובע התקשר אליה והתלונן על גילוי העובדה שהרכב נפגע בתאונה. על נסיבות המפגש עם התובע העידה ואמרה (בעמ' 17 ש' 12): "ת: כתבתי את המודעה באינטרנט, הוא התקשר אליי, התובע, ואני אמרתי לו שאני בן אדם פרטי, אבל זה רכב השכרה. פרסמתי את המודעה על 49,900 והוא ניסה להוריד לי עוד במחיר. הורדתי לו עוד ל-46,500 וכל הזמן הוא עשה איתי מו"מ על המחיר. הורדתי לו כ"כ הרבה כי זה רכב השכרה, אין לי שום סיבה אחרת להוריד. נסעתי בו כמה ימים, והוא היה תקין. גם כשהוא הגיע לקנות, הוא הסתכל על הרכב, הוא בדק את הרכב בעצמו, הוא לא רצה לקחת את הרכב לבדיקה כי הוא רצה לחסוך את הכסף של הבדיקה. ש: מה סיפרת לו? האם במעמד חתימת ההסכם אמרת לתובע שהרכב שימש להשכרה והיה אצלך בסה"כ 10 ימים? ת: אמרתי לתובע שהרכב היה אצלי מספר ימים, ולא העברתי בעלות, ויש לי ייפוי כוח להעברת בעלות, ולכן נדלקה לו נורה אדומה, הוא הסתכל ברישיון והוא ראה שעבוד ליוניברס אלמוטורוס, הוא שאל מה זה, אמרתי שקיבלתי ייפוי כוח לעשות העברת בעלות, ובגלל זה הוא גם ביקש שניצור קשר ביחד לשלמה תחבורה, והוא שאל אותם מה זה אומר השעבוד." לדבריה, התובע הכתיב לה מה לרשום בזיכרון הדברים, כך התעקש לרשום "00 בעלים קודמים" כי חשש ליד נוספת ברכב. ברם, לכשנדרשה להסביר את היקף הגילוי מצידה בעניין לתובע טענה כי התובע ידע שמדובר ברכב השכרה, וכי הבעלות הקודמת ברכב הייתה של חברת שלמה ,ומשום כך אף זכה להנחה במחיר. עוד אישרה הנתבעת, כי התובע פנה אליה בתלונה על רעידות ברכב, והיא הפנתה אותו לעשות שימוש באחריות היצרן. המצב המשפטי 15. במסגרת עילות ביטול ההסכם מנה התובע מרמה, הטעיה, מצג שווא ואי התאמה. חלק מהעילות הנ"ל יכול שיזכו את התובע בסעד של ביטול ההסכם וחלקן בפיצוי בגין הפרה. 16. על פי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה רשאי לבטל את החוזה. הגדרת ההטעיה על פי הסעיף כוללת הפרת חובת גילוי של "עובדות אשר לפי הדין, לפי הנוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותם". להטעיה שני פנים, האחד, הטעיה אקטיבית בדרך של הצגת מצג שווא במסירת פרטים לא נכונים. השני, הטעיה פסיבית, בהעדר גילוי נתונים שיש בהם להשפיע על ההחלטה להתקשר בחוזה. (ראה ד. פרידמן ונ. כהן, חוזים (תשס"ד), כרך ב' עמ' 784) יודגש כי על המסתמך על טענת ההטעיה אין חובה להוכיח דווקא כוונה להטעות ודי להוכיח רשלנות, אולם עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה לבין טעותו של המתקשר שהוא כאמור תוצאת ההטעיה הנ"ל. לעומת זאת, עילת התרמית דורשת תנאי הוכחה "קשים" יותר לרבות הוכחת כוונה ומזכה בסעד הפיצוי הנזיקי. 17. התובע טען בנוסף, כי הרכב שהועבר לרשותו שונה בתכונותיו מזה שהסכים לרכוש, ועל כן נתגלתה בו אי התאמה בהתאם לחוק המכר. סעיף 11 לחוק הנ"ל מעניק גם כן סעד של ביטול ההסכם מחמת אי התאמה כפוף למספר תנאים, האחד, המקרה נופל באחד ממקרי אי ההתאמה המנויים בסעיף או שאי ההתאמה כאמור בסעיף 16 לחוק, נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת ולא גילה לקונה. השני, האחרון לא ידע על אי ההתאמה בעת כריתת החוזה. השלישי, הקונה מסר הודעה על אי ההתאמה מיד עם גילויה או מיד עם קיום בדיקת המכר. ההטעיה ואי ההתאמה 18. לשון המודעה שפרסמה הנתבעת באתר האינטרנט ציינה כדלקמן: "יצרן: שברולט אזור מכירה: נתניה והסביבה דגם: אוואו 5 החדשה עיר/ישוב: נתניה נפח: 1400 טלפון 1: 052-3944687 שנה: 2009 טלפון 2: יד: 1 איש קשר: עירית ת. הילוכים: אוטומט פרטים נוספים: סוג מנוע: בנזין טסט עד: 03-2012 ק"מ: 66000 צבע הרכב: כסף מזגן: יש בעלות נוכחית: פרטית מוכן להחלפה: לא תאור: בהזדמנות!! יפייפיה שמורה ומטופלת במצב חדש חסכונית נקיה לחלוטין מתאונות מתחייבת בבדיקה. עדיין באחריות יצרן. תוספות: מערכת שמע 3mp נעילה מרכזית חלונות מראות חשמליים קודן 4 כריות אויר ABS" 19. לאור מסכת הראיות שהוצגה ע"י התובע, מצאתי לקבל את גרסתו שהייתה מהימנה עלי ואני מעדיפה את גרסתו על פני גרסת הנתבעת אשר ממילא ברבים מחלקיה היה חיזוק לגרסתו. כבר למול המפורט במודעה עולה, כי הנתבעת מסרה נתון שאינו נכון בדבר מספר הבעלויות ברכב. גם לדבריה לא שמשה כ "יד ראשונה" כי אם רחוק מזה. הוכח כי הנתבעת לא החזיקה ברכב כבעלים ראשון, והמצג שהציגה בפני התובע בדבר "אפס" בעלים, היה מטעה ותוצאתו הובילה לטעותו של התובע בהתקשרות בהסכם. התובע העיד כי ייחס חשיבות למספר הבעלויות ברכב, ועל כן בירר ,שאל ונענה בתשובה שהובילה להסתמכותו. 20. מצג אקטיבי נוסף מצד הנתבעת עלה בכל הנוגע למהות הבעלות. לדבריה כאמור, הסבירה לתובע כי הבעלות רשומה ע"ש חברת שלמה והיא בעלת ייפוי כוח להעברת הזכויות. בחקירתה הודתה כי רכשה את הרכב מאדם בשם דורון לחמיש. לא רק שלא גילתה עובדה זו לתובע עובר לרכישת הרכב אלא שבחרה להטעות ולציין אחרת תוך יצירת רושם אחר שהקים בסיס מטעה כאמור להסתמכות התובע. אמנם התובע תיאר מצב שבו הנתבעת הסתירה מתוך מעשה מכוון את כיתוב המילים "להשכרה" ע"ג רישיון הרכב והדבר שנוי במחלוקת, אולם הוכח כי הטעתה אותו הטעיה פסיבית באי גילוי עובדה זו למול התיאור האחר שמסרה בדבר אופן רכישת הרכב על ידה מלכתחילה. זאת ועוד, על פי זיכרון הדברים הציגה הנתבעת מצג כדלקמן: "מוסכם בזאת שהרכב נקי מתאונות והמנוע והגיר במצב תקין עד לתאריך 21.7.11 " התובע הציג הצעת מחיר של מוסך רם מיום 1.8.11 המהווה לטענתו ראייה על מצבו של הרכב המחייב פירוק המנוע. עוד הציג מסמך שכותרתו " הסטוריה לרכב" של מוסך רם המעיד על שורת טיפולים שבוצעו בו קודם לרכישתו, שמצוין בו " תיקון תאונה " מיום 2.8.09 . אמנם אין די בראיות אלו להוכיח פגימתו של הרכב עובר לרכישה ,אולם יש בו להצביע על מצגים מטעים של הנתבעת כלפי התובע. לטעמי, די בכל האמור כדי לזכות את התובע בביטול ההסכם, גם אם לא הוכחו כל עילות הביטול האחרות. 21. בנוסף אציין, כי עלה בידי התובע להוכיח אף את אי ההתאמה. אין ספק כי לנוכח האמור נפלה אי התאמה בממכר שמסרה הנתבעת לתובע. הרכב שרכש שונה בתיאורו מהמוסכם (סעיף 11(2) לחוק) ואינו מתאים למה שהוסכם (סעיף 11(5) לחוק). התובע טען בנוסף כי השונות מתקיימת גם לגבי איכותו של הרכב. ברם, אני סבורה כאמור כי עלה בידי התובע להוכיח עילה זו רק בחלקה לנוכח מסמכי מוסך רם שהוגשו בנוגע למצבו של הרכב. 22. התובע טען כי הנתבעת עשתה יד אחת עם אחר ע"מ להונות במכירת מכר משומש עד כדי מעשה תרמית. הגם שחלק מהנתונים העובדתיים העלו תמיהות בכל הנוגע לתום הלב של הנתבעת, שביקשה למכור רכב אותו רכשה מספר ימים קודם לכן, בעסקה מהירה במחיר לכאורה אטרקטיבי. יחד עם זאת, לא די בכך כדי לקבע כי התנהלות הנתבעת נעוצה במעשה מרמה שביסודו כוונה הנדרשת בסעיף 56 לפקנ"ז. הסעדים השבה 23. משזכאי התובע לביטול ההסכם, כפי שקבעתי לעיל , יחול האמור בסעיף 21 לחוק החוזים, ועל פיו קמה חובת ההשבה ההדדית. קרי, התובע יכול להשיב את הרכב לנתבעת שחייבת לקבלו לידיה, והיא מצידה צריכה להשיב לו את התמורה בעדו ששולמה לידיה. על חובת ההשבה עמד ביהמ"ש העליון בע"א 5393/03 אברהם פרג' נ' מיטל (18.1.05) בקבעו כי: "...מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין של הצדדים משבוטל החוזה. קיימת פסיקה עניפה על הדרכים למניעת התעשרות שלא כדין של בעלי הדין לאחר שהחוזה שנכרת ביניהם בוטל (ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף, פ"ד מז(1) 540, 554 וההפניות המובאות שם). אין עימנו נוסחה קבועה וקשיחה שתהא ישימה לכל מקרה לקביעת שיעור והיקף ההשבה. שיטת השערוך אינה אחידה ולשופט שיקול דעת רחב בכגון דא." עוד מסביר ביהמ"ש מפי כב' השופטת פרוקצ'יה כי מדובר בהשבה נייטרלית שאינה מתחשבת בנסיבות ובמעמד הצדדים להתקשרות אלא מחייבת התייחסות באופן שוויוני לצדדים הנ"ל. ברם, הואיל והיא קשורה מושגית לדיני עשיית עושר ולא במשפט יש לשקול במסגרת זו גם שיקולי צדק ויושר אשר מאפשרים סטייה מהכלל המאפשרת לשקול את התנהגות הצדדים ביחס להיקף ההשבה עליה יורה ביהמ"ש. ובעניין זה נאמר( פסקה 13 ) : "הוראות ההשבה מקורן בכללי הצדק והיושר מהן צמחה תורת עשיית עושר ולא במשפט. מכח תורה זו, פרוש על עקרון ההשבה בביטול חוזה מחמת פגם בכריתתו גם כלל הפטור המלא או החלקי מהשבה שניתן ליישמו במצבים מיוחדים וחריגים המצדיקים זאת. בהפעלת כללי ההשבה לנסיבות של ביטול חוזה כאמור, נתון לביהמ"ש שיקול דעת בנסיבות יוצאות דופן לסטות מדרישת ההדדיות והנייטרליות של ההשבה ולהתאימה לתכלית עשיית צדק יחסי בין הצדדים, ולהביא בכך לתוצאה הוגנת , אשר תאזן בדרך ראויה את האינטרסים הלגיטימיים שלהם ותתיישב עם ערכים מוכרים של מוסר ויושר חברתי." 24. רק בסיכומיו העלה ב"כ הנתבעת טענה לקיזוז דמי השימוש משווי התמורה ששולמה לנתבעת. לטענתו, הואיל וחלפו חודשים רבים מאז רכישת הרכב, כשהתובע עשה בו שימוש עד לאחרונה אף לשיטתו ,יש לנכות את דמי שימוש ראויים מהתמורה שתושב, אם בכלל. עוד טען כי עול ההוכחה על התובע לעניין שוויו ומצבו של הרכב ,שאותו הוא מבקש להשיב, וכל עוד לא עשה כן, אין הוא זכאי למלא תמורתו. 25. לנוכח שלב העלאת הטענה ע"י הנתבעת וכשהיא מהווה למעשה הרחבת חזית, אין לקבלה. כמו כן בהעדרה של ראיה כלשהי לענין שווי הפחתה או שווי דמי שימוש כשהנתבעת נמנעה מהגשת חוו"ד שמאי לפחות לעניין שווי ההפחתה דין הטענה להדחות. כמו כן ניסיונה להסתמך על תקנות מס הכנסה בדבר שווי הנאה מרכב בלא לטרוח אף להציגן, ראוי גם כן לדחיה. מנגד, טען ב"כ התובע, כי הרכב הועמד לרשות הנתבעת מיד עם הודעת הביטול מיום 2.8.11, ועל כן אין לה להלין אלא על עצמה. 26. אני סבורה כי בנסיבות המקרה שלפני יש לתת משקל להתנהגותם של שני הצדדים מחד ולחוסר המתאם בין השבת המחיר החוזי לבין החזרת הרכב לאחר תקופה של למעלה מ- 20 חודש, מאידך. לפיכך המסקנה המתחייבת היא כי יש להורות על הפחתת התמורה שתושב לתובע בסך של 10,000 ₪. הפיצוי בגין הנזק 27. התובע ביקש לחייב את הנתבעת בנוסף בהוצאות בהן נשא עקב הפרת ההסכם וביניהן סך של 646 ₪ השתתפות עבור תיקון הרכב, אובדן ימי עבודה בסך של 5,293 ₪ ונזק לא ממוני. לטענת הנתבעת, לא נגרם לתובע כל נזק כאשר הרכב תוקן במוסך המרכזי ללא עלות ובמסגרת האחריות, ועל כך אין חולק. כפי שהובהר בע"א 5393/03 הנ"ל, אין בסעד ההשבה כדי לפגוע בתרופת הפיצויים בגין נזק. אכן, הנזק הממוני המוכח של התובע הוא קטן משלא הוכיח את הקש"ס לאובדן 10 ימי העבודה, ולכן אני פוסקת לו רק את ההוצאה שנשא בה בפועל. בכל הנוגע לפיצוי המוסכם ולנזק הלא ממוני, נראה שיש מקום להתחשב בטענת הנתבעת בדבר אשם תורם של התובע. האחרון, שהעיד על עצמו כאיש הייטק בחר להסתמך על הנתבעת באופן עיוור למדי בלא שיבצע מטעמו בדיקות מקדמיות מתחייבות, וזאת בהקשר לגילוי מצבו המכני של הרכב. כזכור, התובע נמנע מבדיקת הרכב, ואף התנהלותו בבדיקת מצבו הרישומי גם היא הצביעה על עצימת עיניים גבוהה בנסיבות. משכך, אין התובע זכאי לפיצוי בגין ראשי נזק זה. לסיכום 28. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה וקובעת כדלקמן: א. התובע ישיב את הרכב לידי הנתבעת בתוך 30 יום והנתבעת מצידה תשיב לתובע סך של 36,500 ש"ח כשהם נושאים הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.7.11 ועד ליום התשלום בפועל. ב. הנתבעת תשלם לתובע סך של 646 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.8.11 ועד לתשלום בפועל. ג. אני פוסקת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ₪. רכבשאלות משפטיותביטול עסקה (רכב)קניית רכב