##מה הדין במקרה שבית המשפט "נחשף" לראיות לא קבילות במהלך משפט אזרחי ?## היחשפות בית המשפט לחומר שיתכן שיימצא בהמשך ההליך כחומר שאינו קביל, שכיחה גם בהליך אזרחי. טלו, לשם הדוגמה, את החובה הקיימת במשפט אזרחי לצרף לכתבי הטענות העתק של כל מסמך הנזכר בהם (תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על אף שמסמכים אלו טרם נתקבלו כראיה בהליך המשפטי, רשאי בית המשפט כמובן לעיין בהם, למשל, כדי לקבוע אם כתב התביעה מגלה עילה או למטרות אחרות (ראו, יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 175 (1995)). באופן דומה, כאשר מתעוררת מחלוקת באשר לגילוי מסמכים בהליך אזרחי, רשאי בית המשפט (ובנסיבות מסוימות נפסק שאף חייב) לעיין במסמכים שבמחלוקת לשם הכרעה בבקשה לגלותם (ראו, רע"א 4656/11 גבעת השלושה - קיבוץ עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קיסל קיטרינג סנטר-הגן הרומי בע"מ, פיסקה 5 (28.8.2011); רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי (6.1.2008); תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זאת, אף שגם בכך עשוי בית המשפט להיחשף לחומר שאינו קביל. למעשה, חשיפת בית המשפט לחומר המעורר שאלה של קבילות עשויה להתרחש בהליך אזרחי בכל פעם שמבקש בעל דין להגיש מסמך במהלך חקירה של עד ובעל הדין שכנגד מתנגד לכך. זהו גם המצב באשר לכל מסמך המצורף לכתב טענות או לתצהיר המוגשים לבית המשפט, כאשר מטבע הדברים התנגדות בעל הדין שכנגד לצירוף המסמך בשל אי-קבילותו מועלית לאחר ההגשה (ראו, רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס(3) 245, 255-254 (2005)). היטיב לתאר זאת השופט א' ריבלין בעניין קסטן: "הבאת ראיה לידיעת בית-המשפט לצורך מתן ההכרעה בעצם שאלת קבילותה נובעת מעיקרי השיטה הדיונית הנוהגת אצלנו. שיטה זו מתבססת על היעדר הפרדה בין קובע העובדות לבין המכריע בשאלות משפטיות. משום כך הגורם המכריע בשאלת קבילותן של הראיות הוא גם המקבל, בסופו של יום, את ההכרעות העובדתיות בתיק על סמך הראיות שנקבע כי הן קבילות. כפועל יוצא של שיטה זו מוצגות בפני שופט הדן בתיק ראיות עוד לפני שהוחלט כי הן קבילות, וחזקה עליו כי אם ימצא שאינן כאלה יתעלם מהן בבואו לפסוק את פסק-דינו". אם כן, זו פסיקתו העקבית של בית משפט זה בשורה של סיטואציות שבהן נתקלת הערכאה הדיונית במהלך ניהול ההליך המשפטי. אכן, במהלך ניהולו של הליך משפטי, "לעתים אין מנוס מחשיפת בית-המשפט לראיות שיתברר בדיעבד כי הן בלתי-קבילות" (ע"פ 1164/97 יעקובי נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 229, 232 (1997)). מדובר בדבר הנעשה כמעשה של יום ביומו במלאכת השופטים היושבים בדין בערכאה הדיונית. ראיותקבילות ראיותקבילות