האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על נהג משאית פרטית ?

האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על נהג משאית פרטית ? 5. בתקופה הרלוונטית לתביעה היה הנתבע בעלים של שתי משאיות (סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית), באמצעותן העניק שירותים של פינוי פסולת ובוצה. התובע הועסק על ידי הנתבע כנהג משאית, משך כ - 4 שנים, ועיקר תפקידו היה להוביל מכולות של פסולת ובוצה במסלולים קבועים מראש. במהלך הדיון נחלקו הצדדים בשאלה אם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על התובע ועל כן ביקשו כאמור, כי פסק הדין ינומק בעניין זה בלבד. מהחומר שהונח לפניי עולה כי תנועותיו של התובע במשאית נרשמו בטכוגרף שהותקן בה, וכן כי התובע נהג למלא מדי יום יומן עבודה להטענת בוצה ודו"ח שתיעד את הובלת מכולות הפסולת. מדי חודש הגיש התובע את הדו"חות לנתבע ולגורמים נוספים (עמ' 7, שורות 15 - 18). עותקים מרישומי הטכוגרף כמו גם מיומני העבודה הונחו לפניי במסגרת תצהיר עדותו הראשית של התובע. התמונה העולה מהמסמכים הללו היא של מתכונת עבודה בת שבעה ימים, בשעות משתנות בהתאם למשימות שהוטלו על התובע. ניכר כי מלבד בימים שישי ושבת, היה התובע גמיש בקביעת לוח הזמנים שלו לביצוע המטלות (ראו גם: עמ' 8 שורה 21 ואילך). אוסיף, כי תקשורת שוטפת בין הצדדים במהלך יום העבודה ולאחריו התבצעה באמצעות הטלפון או באמצעות מכשירי מירס (סעיף 14 לתצהיר הנתבע). 6. לנוכח נתונים אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי לא חלים על עבודתו של התובע החריגים המנויים בסעיפים 30(א)(5) ו-30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה ולפיכך הוראות החוק חלות עליו. הסעיפים האמורים מחריגים מתחולת החוק עובדים המועסקים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, וכן עובדים שתנאי העסקתם אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות עבודתם. אשר למבחן הפיקוח שבסעיף 30(א)(6) - עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם - קבעה הפסיקה כי השאלה הצריכה למבחן היא אם ניתן היה לפקח על עבודת התובע ולא אם היה פיקוח כזה למעשה. עוד נקבע כי עבודה מחוץ למפעל, כשלעצמה, אינה מונעת פיקוח על שעות העבודה של העובד (ראו: ע"ע (ארצי) 570/06 אגרון - כץ (14.10.2007) (להלן: עניין אגרון)). בעניין אגרון נזכר פסק דינו של בית הדין הארצי מראשית ימיו בפרשת דב"ע (ארצי) לג/ 3-4 אברהם רון - המועצה המקומית מצפה רון, פד"ע ד', 386 (1973), שם נקבע כי אין להוציא מתחולת החוק נהג אמבולנס שעבד לבדו וניהל "יומן נהג" שעל בסיסו הגיש למעסיקה דין וחשבון חודשי. נדמה שהדברים שנפסקו בעניין רון לא נס לחם ויפים הם בשינויים המחויבים גם לעבודת התובע. כאמור ובענייננו במשאית שעליה נהג התובע הותקן טכוגרף שכרטיסיו מתעדים את תנועות המשאית לכל אורך שעות היממה; התובע מילא דו"חות ידניים שונים שהעביר בתום החודש גם לנתבע ושוחח עם הנתבע במהלך העבודה או כשנדרש בטלפון או במכשיר מירס. מכאן שאין ממש בטענת הנתבע לפיה לא היה כל פיקוח, או לא הייתה כל אפשרות לפקח על שעות עבודתו של התובע. דעתי היא כי הלכה ולמעשה פיקח הנתבע על עבודת התובע, בין באמצעות הטכוגרף, ובין באמצעות יומני העבודה שהגיש אולם גם אם אין זה מצב הדברים לא הייתה כל מניעה שיעשה כן ובזמן אמת. לא למותר לציין, כי בימנו אלה קיימים שלל אמצעים טכנולוגיים המאפשרים פיקוח הדוק על עבודתו של נהג ולדוגמא מערכת איתור וניווט GPS. מעניין לציין כי בארצות הים התנהלו לא מעט הליכים שדנו במתח האינהרנטי שבין אמצעי פיקוח ממין זה לבין זכות הפרטיות של עובדים. רוצה לומר, הפיקוח הוא בהחלט אפשרי. 7. אשר לסעיף 30(א)(5) - עובדים בתפקיד הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי - נאמר כי בענייננו לא נטען ולא הוכח כי התובע עוסק בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כפי שהדבר פורש בפסיקה (ובין היתר בע"ע (ארצי) 188/06 בוג'ו - קל בניין בע"מ (28.11.2010)), לא כל שכן בתפקיד הנהלה. זאת מבלי למעט מן ההנחה המושרשת בפסיקה כי כל תפקיד דורש מידה מסוימת של אמון אישי בין העובד למעסיקו, ובפרט כאשר מופקד בידי העובד נכס יקר דוגמת משאית. כללו של דבר, על עבודת התובע חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וניתוח הנתונים בכרטיסי הטכוגרף, ביומני העבודה ובתלושי השכר מלמד שהתובע עבד בשעות נוספות שלא שולם לו גמול בגינן. הדברים אמורים במיוחד לגבי שעות העבודה במוצאי שבת, שלעתים קרובות לא קדמה להן מנוחה רצופה בת 36 שעות. או אז נחשבות הן לעבודה במנוחה השבועית (ראו והשוו: ע"ע (ארצי) 402/07 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ ואח' - יאיר חודאדי (19.1.2010)). 8. לנוכח כל האמור ולאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה, לרבות בסיכומיהם, הגעתי לכלל הכרעה כמפורט מטה. 9. הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לו פסק הדין, את הסכומים הבאים: [א] סך של 35,508 ₪ כפיצויי פיטורים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.2.2010 ועד למועד התשלום המלא בפועל. [ב] סך של 120,000 ₪ ברוטו בגין כל יתר רכיבי התביעה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.2.2010 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 10. התובע מחויב בזה לחתום על טופס 161 א' ככל הנדרש, וזאת בתוך 3 ימי עבודה מיום שיומצא למשרדי באי כוחו. כמו כן, רשאי התובע להמציא לנתבע בתוך 15 ימים את החלטת רשות המס בדבר שיעור הניכוי או הפטור מן הסכומים שבסעיף 9 לעיל. בהעדר הודעה ינוכה מס כדין על פי המידע המצוי בידי הנתבע בלבד. 11. למען הסר ספק, פסק דין זה ניתן לשם סילוק סופי ומלא של כל הטענות ההדדיות בגין תקופת עבודתו וסיום עבודתו של התובע אצל הנתבע. 12. הנתבע יישא בהוצאות ושכר טרחת באי כוח התובע בסכום כולל של 5,000 ₪. לא ישולמו ההוצאות ושכר הטרחה בתוך 30 ימים מיו שיומצא פסק הדין לנתבע יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 13. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים. נהג משאיתשאלות משפטיותמשאיתשעות עבודה ומנוחה