שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק 1. הוגשה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלול את זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. במכתב הדחיה מיום 11/1/11 נכתב כי לתובעת נרשמו הכנסות ע"ס 3,347 ₪ לחודש יוני 2010, הגבוהות מסכום הגמלה לחודש זה. 2. בישיבת קד"מ מיום 24/6/12 הוסכם לכלול במסגרת התביעה, שלילת זכאות לחודש ינואר 2011. התיק הועבר להוכחות בשאלה האם לתובעת היו הכנסות השוללות את הבטחת ההכנסה בגין החודשים יוני 2010 וינואר 2011. 3. כך נאמר בתצהיר התובעת: "1. אני ילידת 89, רווקה ואם חד הורית לילד בן שנתיים. 2. ביום 11.1.11 דחה הנתבע את תביעתי התובעת להבטחת הכנסה החל מחודש 6.10 ולאור הפקדות שנעשו לחשבון הבנק שלי בהן ראה הנתבע כהכנסות אשר עלו על גובה הגמלה. 3. אטען, כי שלילת זכאותי לקצבה לתקופה הנ"ל אינה בדין היא. אטען כי לא היתה לי הכנסה בתקופה הנ"ל. 4. אוסיף ואטען, כי בתקופה הרלוונטית התגוררתי בבית הוריי. 5. מצבם הכלכלי של הוריי לא טוב וחשבונות הבנק שלהם מוגבלים. אבי, אגב מוכר כנכה ע"י הנתבע ומקבל קצבת נכות. 6. אטען כי לאור מצבם הכלכלי של הוריי ומאחר והינם מוגבלים בחשבון כאמור, נזקקו מעת לעת לעזרה כספית ועזרתי להם במידת יכולתי והם החזירו לי את הכספים במזומן. כך לדוגמא, בחודש מאי או בסמוך לו, לקחתי עבורם הלוואה מחשבון הבנק שלי בסך של 5,000 ₪ בהחזר בסך של 1,000 ₪ והם החזירו לה את סכום ההלוואה בתשלומים במזומן. 7. בנוסף בחודש אוגוסט לקחתי עבור הוריי הלוואה נוספת בסך 20,000 ₪ בהחזר חודשי בסך 1,000 ₪. 8. בנוסף, ביצעתי תשלומים בעזרת כרטיס האשראי שברשותי לטובת רכישות שבוצעו ע"י הוריי כך למשל שילמתי עבור קניית מזון בסופר דו"ש בסך של 1,300 ₪ ובנוסף עבור סקייט מקצועי שקנו הוריי לאחי ורכישת מכשירי חשמל: טלויזיה, תנור וגז, ששולמו הן חלק בכרטיס האשראי בתשלומים וחלק בשקים, כאשר הוריי החזירו לי מעת לעת את הכספים במזומן. 9. בנוסף, כשנולד לי בני, הוריי עשו לי הפתעה וקנו לי במתנה חדר לתינוק הכולל עגלה שידה ולול בעלות 4,600 ₪ לצורך תשלום נתתי שקים שלי, וכן היתה פעם שאימי רכשה מצעים שמיכות וכו' ושילמה באמצעות שקים שנתתי לה. כמובן שגם את הכספים האלו החזירו לי הוריי מעת לעת במזומן. 10. אטען, כי הכספים לא הושבו לי באופן מדוייק לכספים שנתתי או שירדו מחשבון הבנק שלי אלא כל פעם סכום אחר ע"פ יכולתם באותו חודש. 11. אטען כאמור, כי ההפקדות שבצעתי היו כספים שהוחזרו לי ע"י הוריי בגין ההלוואות והתשלומים שבצעתי עבורם. 12. אטען, כי פעם אחת אימי הביאה לי שק שקבלה שהיה פתוח כהחזר והפקדתי אותו לבנק. 13. אטען כאמור, כי המדובר בכספים שהושבו לי ע"י הוריי אותם הפקדתי בחשבון הבנק ואינם מהווים הכנסה. 14. אטען בנוסף, כי בשקלול הסכומים שנתתי להוריי בתקופה בה נדחתה תביעתי עם הסכומים שהפקדתי לחשבון הרי שההפקדות אינן עולות דיין לכסות את כל ההלוואות והתשלומים, ובכל מקרה אין לראות בהן כהכנסות שוללות את קצבת הבטחת הכנסה". 4. התובעת העידה בישיבת 14/7/13. לדברי התובעת, נטלה שתי הלוואות מהבנק והעבירה את כספי ההלוואה להוריה, אשר החזירו לה את הכסף בתשלומים. הלוואה אחת על סך 5,000 ₪ והלוואה שניה על סך 20,000 ₪. לדבריה, הוריה הפקידו לה מידי חודש ב- 10 או ב- 15 לחודש סך 1,000 ₪ כהחזר הלוואה ובנוסף "היו ויזות, שיקים", לא בסכומים קבועים מידי חודש. עוד העידה שלא כל חודש ההורים החזירו לה תשלומים עבור ההלוואה שקיבלו וגם כשהחזירו, לא היה זה בסכומים קבועים. התובעת נשאלה לגבי הטענה להפתעה שעשו לה הוריה בכך שקנו ריהוט לתינוק שנולד. התובעת אישרה שבסופו של דבר מי ששילם על הריהוט היתה היא בעצמה. לטענתה, ההורים החזירו לה את הכסף אך אישרה שאין לה ראיות לכך. 5. מטעם התובעת הוגש תצהיר של אימה, גב' לימור לוגסי. כך נאמר בתצהיר האם: "2. חן התגוררה אצלי עד לחודש מאי 2012. 3. מצבנו הכלכלי של בעלי ושלי אינו טוב אנו מוגבלים בחשבונות הבנק אין לנו ויזה ואין אנו יכולים להוציא שקים. 4. לאור מצבנו הלכלי נזקקנו לא אחת לעזרתה של חן אשר לה היה חשבון בנק פעיל. 5. חן עזרה לנו בנטילת הלוואה כאשר נזקקנו לכסף פעם אחת בסך 5,000 ₪ ולאחריה הלוואה בסך של 20,000 ₪. 6. בנוסף כאשר רצינו לקנות משהו לבית שמחירו היה גבוה נעזרנו בחן לצורך ביצוע תשלומים בפריסה אם באמצעות שקים ואם באמצעות כרטיס האשראי שהיה ברשותה. 7. כך לדוגמא, רכשתי לבני סקייט מקצועי בסך 700 ₪ לערך, ביצעתי קנייה של מזון בסופר דוש בסך 1,300 ₪ לערך ביצעתי קנייה של אביזרים לבית בנעמן פורצלן ועל כל אלו ושילמתי בכרטיס האשראי של חן. בנוסף רכשתי מכשירי חשמל, טלויזיה תנור וגז עליהם שילמתי בכרטיס האשראי של חן ובשקים שנתנה לי ורכשתי מצעים ושמיכות באמצעות השקים שנתנה לי חן. 8. בנוסף, כשהנכד שלי קניתי לחן במתנה חדר לתינוק הכולל עגלה שידה ולול בעלות של 4,600 ₪ ולצורך תשלום חן נתנה שקים שלה, והבטחתי להשיב לה את סכום הרכישה מאחר וכאמור רציתי לתת לה מתנה. 9. אטען, כי הכספים שהחזרנו לחן לא הוחזרו במדוייק לכספים שנתנה לנו באותו חודש או שירדו מחשבון הבנק שלה אלא כל פעם סכום אחר אקראי ע"פ יכולתנו באותו חודש. 10. ידוע לי שאת הכספים שחן קבלה מאיתנו הפקידה לחשבון הבנק. בנוסף אטען כי פעם אחת נתתי לחן שיק בסך 1,000 ₪ שקיבלתי כחלק מהחזר הכספים. 6. בעדותה טענה שלגבי ההלוואות ע"ס 5,000 ₪ וע"ס 20,000 ₪, החזירו לתובעת מידי חודש, במזומן או בהפקדה לבנק. לטענתה, מדובר בהחזרים קבועים מידי חודש, שנעשו בדר"כ ב- 28 לחודש. העדה נשאלה מתי החזירה לביתה את הכסף עבור הריהוט לתינוק וטענה שאינה זוכרת. 7. בסיכומי התובעת נטען כי לאור מצב כלכלי קשה של הוריה, היא נטלה עבורם הלוואות והם החזירו לה בתשלומים, במזומן. נטען כי עדותה של התובעת היתה אמינה ולא נסתרה. נטען עוד כי האם התרגשה במהלך העדות ולכן עדותה היתה מבולבלת. לחלופין נטען כי מדובר בסיוע של בני משפחה שאין להתחשב בו בקביעת הכנסות המבוטח. 8. בסיכומי הנתבע נטען כי התובעת לא הגישה את מסמכי ההלוואה למרות שנדרשה, כי לו הכספים בחשבון היו אכן בגין החזר ההלוואה, היה מצופה לראות בחשבון גם את הפקדת ההלוואה. נטען כי התובעת אישרה שההפקדות לחשבונה לא תאמו את ההוצאות שהוציאה לטובת הבית. 9. לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין. 10. סעיף ז (ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה, תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה שהיה זכאי לה לבלי ההכנסה, לבין ההכנסה. 11. התובעת מקבלת קצבת הבטחת הכנסה. לחודשים יוני 2010 וינואר 2011, נשללה הזכאות, עקב הכנסות העולות על שיעור הגמלה. התובעת טוענת כי הכנסות אלה אינן אלא החזרי הלוואות שנתנו לה הוריה, כנגד הלוואות שנטלה מהבנק ונתנה את הכספים להורים. עיון בתדפיס שצורף מעלה כי מופיעה הפקדה לחשבון של 20,000 ₪ ומשיכת מזומן של סכום זה מספר ימים לאחר מכן. ההלוואה ע"ס 5,000 ₪ לא מופיעה בתדפיסים שצורפו. כמו כן, לא הוצגו מסמכי ההלוואה אף שב"כ הנתבע ביקשה, במהלך עדות התובעת, לצרפם לתיק. 12. התובעת טוענת שהוריה החזירו לה כספים עבור ההלוואה ב- 10 או ב- 15 לחודש, בסך 1,000 ₪, אך לא כל חודש. מנגד, אימה טוענת שהחזירו לה מידי חודש בחודשו, ב- 28 לחודש. 13. התובעת טוענת שההורים רכשו לה בהפתעה ריהוט לחדר של בנה, אך למעשה מי ששילם עבור הריהוט היתה התובעת. בעניין זה צרפה צילומי המחאות שהוצאו מחשבונה. לטענתה, הוריה החזירו לה את הכסף אך לא הובא לכך כל תיעוד. 14. מהתדפיסים שצורפו לתצהיר התובעת עולה כי קיימות הפקדות חודשיות בסכומים לא מבוטלים: 1,500 ₪ ביום 15/9/10, 2,200 ₪ ביום 20/9/10, 1,000 ₪ ביום 27/9/10, 1,000 ₪ ביום 27/10/10, 1,500 ₪ ביום 15/11/10, 1,220 ₪ ביום 28/11/10, 2,000 ₪ ביום 6/12/10, 1,000 ₪ ביום 26/12/10. 15. התובעת טוענת שמדובר על כספים שהפקידו הוריה לחשבונה, כהחזר עבור הוצאות שהוציאה היא עבורם. לעניין ההלוואות, כאמור, לא הוצגו הסכמי ההלוואות ואין כל תימוכין לטענה שכספי ההלוואות הועברו להורים. כמו כן, התגלתה סתירה בין עדות התובעת לעדות אמה, לגבי החזר ההלוואה, מה מועד ההחזר, מה שיעור ההחזר, האם מידי חודש באופן קבוע או לעיתים. לגבי רכישת ריהוט לחדר התינוק, אף כאן לא הוכח שההורים החזירו לתובעת כספים שהוציאה היא מחשבונה. התובעת והעדה מאשרות שההפקדות הכספיות לחשבונה, לא היו "אחד לאחד" מול ההוצאות שהוציאו התובעת. 16. סיכום האמור מעלה כי התובעת לא הציגה הסבר מניח את הדעת להכנסות של סכומים משמעותיים שהופקדו בחשבון הבנק שלה מידיי חודש. 17. בתי הדין לעבודה עוסקים לאחרונה רבות בשאלה איזו הכנסה תחשב בגדר "הכנסה" לצורך קביעת זכאות מבוטחים לקצבת הבטחת הכנסה. השאלה עולה ביתר שאת נוכח העובדה שהקצבה הינה בסכום נמוך יחסית, אשר אין חולק כי אין בו די כדי לאפשר קיום בכבוד. 18. כאשר מדובר בהכנסה של המבוטח שנועדת לצרכי מגורים, ניתנו מספר פסקי דין הקובעים שאין להתחשב בהכנסות אלה במסגרת הכנסות המבוטח. ראו בל 45821-07-12 ננה מיכאלי נ' המל"ל (מיום 9/1/14) בו סקרה חברתי השופטת איצקוביץ את הפסיקה בסוגיה זו. ראו גם עב"ל (ארצי) 2109/09 דיזי דניאל נ' המל"ל (מיום 28/6/13). 19. כאשר מדובר בתמיכה משפחתית שלא למטרות מגורים דוקא, ניתן פסק הדין בעניין עב"ל (ארצי) 681/07 בנישו נ' המל"ל (מיום 6/7/09). בפסק הדין נקבע כי כאשר מדובר בתמיכה של בני משפחה, אין מדובר ב"הכנסה" כמשמעה בחוק ואין להתחשב בתמיכה זו לצורך בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. כך נאמר: "הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מידי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה". 20. מאידך, בעניין עב"ל (ארצי) 258/09 ספליארסקי מינקה נ' המל"ל (מיום 1/12/11) נקבע כי יש לאבחן את הלכת בנישו הנ"ל, למצב שבו מדובר על הפקדות ספורדיות של בני משפחה. לעומת זאת, בפסק הדין שם נקבע כי מדובר על תמיכה חודשית של בני המשפחה, בסכומים של 300 עד 3,500 ₪ לחודש, מידי חודש. נטען כי במצב כזה, אין להתעלם מהתמיכה המשפחתית ויש להביאה בחשבון בעת חישוב הכנסות המבוטח. 21. כפי שפורט לעיל, בנסיבות התביעה כאן, אין מדובר בתמיכה ספורדית וחד פעמית אלא בתמיכה משמעותית ורציפה. בנסיבות אלה, אין להחיל על התובעת את הלכת בנישו אלא דווקא את ההלכה שנקבעה בעניין ספליארסקי. 22. לאור האמור, החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניינה של התובעת התקבלה כדין. 23 התביעה נדחית. אין צו להוצאות. בנקהבטחת הכנסהחשבון בנק