טענות הקיזוז של המעביד בגלל שכר עודף והודעה מוקדמת

טענות הקיזוז של המעביד בגלל שכר עודף והודעה מוקדמת הנתבע טען הן לקיזוז בשל תשלום של שכר עודף על המגיע לתובעת והן לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת. בענין שכר עודף, הרי שמהנתונים שבטבלה שהבאנו בסעיף 17 לעיל, עולה כי אכן - התובעת קיבלה שכר מעבר למגיע לה. העודף לזכות הנתבע היה בסך של 383.48 ₪. על כן, אנו מקבלים חלק זה של טענת הקיזוז, אך לא בסכום שהנתבע טען לו. גם בענין תמורת ההודעה המוקדמת, אנו מקבלים את טענת הקיזוז, שכן מהעובדות שקבענו לעיל עולה כי התובעת התפטרה מעבודתה בלא שהיא נתנה לנתבע הודעה מוקדמת על כוונתה לעשות כך, ובלא שההתפטרות היתה בנסיבות האמורות בסעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (שייקרא להלן: "חוק הודעה מוקדמת"). סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת, מחיל את הוראות סעיף 4 לאותו חוק בקשר למשך ההודעה המוקדמת בעניינו של "עובד בשכר". על פי סעיף 4(3) לחוק הודעה מוקדמת, מאחר שהתובעת התפטרה במהלך שנת העבודה השלישית, אך בטרם השלימה אותה, היה על התובעת לתת הודעה מוקדמת בת 26 ימים (קלנדריים). על כן, בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת, התובעת חייבת לשלם לנתבע תמורת הודעה מוקדמת בשיעור של 26/31 מהשכר החודשי הרגיל שלה. השכר הרגיל לענין חוק הודעה מוקדמת, כמוגדר בסעיף 1 לאותו חוק, הוא זה אשר מובא בחשבון לענין פיצויי פיטורים. בעניינה של התובעת מדובר בשכר בעד שעות העבודה הרגילות ב-12 חודשי העבודה האחרונים (ממרץ 2010 ועד פברואר 2011). בהתאם לנתונים שבטבלה שבסעיף 16 לעיל (הטור הרביעי לאותה טבלה), השכר הכולל בעד שעות העבודה הרגילות שהגיע לתובעת באותם 12 חודשים, מגיע לסך של 36,303.50 ₪. לפיכך, השכר הממוצע באותה תקופה, בעד שעות העבודה הרגילות, היה בסך 3,025.29 ₪. שיעור של 26/31 מסכום זה עומד על סך של 2,537.34 ₪. זה הסכום שלגביו נכון לקבל את טענת הקיזוז של הנתבע בענין תמורת הודעה מוקדמת. קיזוזהודעה מוקדמת