תיקון 43 לחוק התכנון והבניה

תיקון 43 לחוק התכנון והבניה עד תיקון 43 לחוק התכנון והבניה היתה הועדה המקומית גורם ממליץ בלבד לוועדה המחוזית ורוב תפקידה הסתכם בהכנת תוכניות מתאר מקומיות ותוכניות מפורטות לצורך הגשתן לוועדה המחוזית, אשר מכוח הסמכויות שהוקנו לה בחוק, היתה מופקדת על ההליך התכנוני. לועדה המקומית היה אופי מפקח ומבצע של תוכניות הבניה והיא פעלה ליישום נאות של התוכניות ברשויות המקומיות בעוד שהוועדה המחוזית הייתה הגורם שהופקד על קביעת התשתית הנורמטיבית. חלוקת תפקידים זו נבעה מהשוני המהותי בהרכבן של הוועדות. הועדה המקומית מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות ופעילים מקומיים והיא רואה לנגד עיניה את צרכי הציבור המתגורר בשטח שיפוטה. היא מושפעת מההכרה הקרובה של צרכיי התושבים במרחב התכנון שלה, אך חשופה ללחצים והשפעות של הסביבה. הרכב הועדה המחוזית אמור להיות מנותק מאינטרסים מקומיים והיא מתרכזת במדיניות תכנון מרחבית. ראה לעניין זה בג"צ 5145/00, הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חוף השרון נ' שר הפנים, פ"ד נז (2) 179: "תפיסה זו של חלוקת האחריות בין מוסד התכנון המחוזי-הממלכתי, המאשר את התכניות, לבין מוסד התכנון המקומי, המפקח על הביצוע ועל היישום שלהן, הוצבה כבריח תיכון במבנה רשויות התכנון במדינה ובחלוקת הסמכויות ביניהן על-פי החוק. היא נשענה על ההנחה כי התכניות מהוות את התשתית הנורמטיבית של ההליך התכנוני וקובעות ככאלה את פניו של אזור התכנון ממכלול היבטים - עיצוב הנוף; תנאי שימוש בקרקע; תשתיות תחבורה, מים, חשמל ועוד; חלוקה בין שטחי בינוי לשטחים פתוחים; שמירה על איכות הסביבה וכיוצא באלה עניינים. חשיבותן המכרעת של התכניות בעיצוב פני הארץ והשלכתן על איכות חייו של הפרט והציבור הולידו את הגישה שעוגנה בחקיקה, ושלפיה ראוי שאישור תכניות מקומיות ייעשה בידי גוף תכנוני בעל אופי ממלכתי-מקצועי, ולא יושאר כסמכות אוטונומית בידי גורם התכנון המקומי המורכב מנבחרי הרשות המקומית, והעלול להיות נתון ללחצים ולהשפעות של גורמים פרטיים וציבוריים העלולים להכביד על אופן הפעלת שיקול-הדעת הענייני בהליך התכנוני..." בתיקון 43 נמסרו לוועדה המקומית סמכויות תכנון שעוגנו בסעיף 61א(א) לחוק הקובע: "בחוק זה - "תכנית בסמכות ועדה מקומית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים בסעיף 62א(א)(1) עד (12), או תכנית שמתקיימים לגביה ולגבי הועדה המקומית הוראות סעיף 62א(ג); "תכנית בסמכות ועדה מחוזית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית." בבסיס התיקון עמדו לנגד עיני המחוקק שילוב ואיזון שיש בהם כדי להביא להקלה בעומס. לוועדות המקומיות הועברו עניינים בעלי אופי נקודתי מוגבל בהיקפו ובהשפעתו, בתחומים שלא משפיעים על מדיניות התכנון הכוללת. רשימת הנושאים שהם בסמכות הוועדה המקומית מצויה בסעיף 62א (א) ובכללם סעיף 62א(א)(5) הקובע: "תכנית מפורטת או תכנית מקומית, הכוללת אך ורק? אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית כאמור בסעיף 61א(א): ... (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;..." ואולם, סמכות התכנון שנמסרה לוועדה המקומית נמצאת תחת פיקוח השר, מכח סעיף 109 לחוק התכנון והבניה, שהואצלה לממונה על המחוז. סמכויות הועדות המקומיות על פי סעיף 62א הן, אפוא, חלקיות ומוגבלות, ואין בהן כדי לשנות תפיסה תכנונית שלטת, לפיה קביעת תשתית התכנון הנורמטיבית הבסיסית היא בידי הוועדה המחוזית. תכנון ובניהחוק התכנון והבניהבניה