האם מגישים עתירה מנהלית בחובות ארנונה של חברה ?

האם מגישים עתירה מנהלית בחובות ארנונה של חברה ? הליך העתירה המנהלית אינו הליך מתאים לבירור עובדתי מקיף. לעיתים קרובות ההכרעה האם הועברו נכסים לבעל השליטה והיקפם של אלו תחייב בירור עובדתי נרחב, מינוי מומחים לבדיקת ספרי החשבונות, זימון צדדים שלישיים לבירור זכויות בנכסים שהועברו, האם היו של החברה, האם הועברו לבעל השליטה וכדומה. הכלים העומדים לרשות הצדדים בהליך בבית המשפט לעניינים מנהליים אינם מתאימים לבירור שכזה. הליך שכזה מתאים לבירור בגדרה של תביעה אזרחית שתוגש לערכאה המתאימה בהתאם לסכום התביעה. ודוקו, אף כי בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לשמוע עדויות, הרי שהדבר נעשה במשורה ורק במקרים חריגים (ראו עע"מ 10811/04 סורחי נ' משרד הפנים, פ"ד נט(6) 411 (2005)). כאן נדרשת הערה נוספת. הצורך לקבוע ממצאים עובדתיים אינו זר להליך המנהלי, שהרי גם טענת חיוב הארנונה כי אינה ממחזיק, עשויה להתברר במסגרת עתירה מנהלית (כידוע, טענה זו אינה בסמכותם הייחודית של מנהל הארנונה ושל ועדת הערר). עם זאת, קיים שוני בין המצבים. כאשר בעל השליטה מעלה טענות אחרות, כגון הטענה כי החברה לא העבירה לו או לחברה קשורה נכסים וכדומה, המצב מורכב יותר. אם זכות הבחירה תוותר בידי הרשות להחליט האם להגיש תביעה אזרחית לחיובו האישי או שמא לפתוח בהליכי גביה ולהטיל על החייב לפנות בעתירה לעיכובם, עלול הדבר לפגוע באופן לא מידתי בזכותו של החייב להישמע בטרם חיובו האישי. כאשר בעל השליטה חולק על הדרישה ומעלה טענות שמקומן בהליך השגה על פי חוק הערר, כלומר כי אינו בעל שליטה או שהחברה אינה חייבת, מסלול התקיפה היחיד העומד לרשותו הינו המסלול על פי חוק הערר (ראו על ייחוד הליך ההשגה רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י. ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 (2000); ע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פתח-תקוה, פ"ד מו(4) 778 (1992); עע"מ 5640/04 הנ"ל)). עתירה מנהליתארנונהחובשאלות משפטיותארנונה (חובות)