סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה: לאורך כל שלבי המשפט

סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה: לאורך כל שלבי המשפט יחד עם זאת, בית משפט יעשה כן רק בנסיבות נדירות וחריגות וזאת במטרה למנוע ניסיונות מצד נאשמים לחזור בהם מהודאותיהם, כל אימת שלא יהיו מרוצים מן ההכרעה או מהענישה בעניינם. "מתן היתר לנאשם לחזור בו מהודאתו בנסיבות כגון אלה במקרה דנן עשוי לפתוח פתח לתופעה מאוד בלתי רצויה: נאשם, שהודה באשמה, לאחר שהוסבר לו על-ידי סניגורו, כי כך יזכה לעונש קל יותר, או לאחר שהסכים לעיסקת טיעון עם התביעה, יקבע את עמדתו בהתאם לגזר הדין שיושת עליו. אם העונש הינו קל, אזי ישלים עמו, אך אם הוא נראה כבד בעיניו, יבקש לבטל הודאתו מהטעם, שהיא לא נמסרה "מרצון טוב וחופשי", ויתבע בירור משפטו לגופו של עניין. "אפשרות תמרון" זו אינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק."(ר' ע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (2) 572, 579-580). ר' גם : ע"פ (תל אביב-יפו) 1230/96 חברת נאחים בדיר נ' מדינת ישראל, תק-מח 97(2) 1399, 1400: "אין ספק שמתן היתר לחזור מהודאה, ראוי לו שיינתן במשורה, ביד קמוצה ובמקרים יוצאי דופן והכלל הוא שאין להרשות לנאשם לחזור בו מהודאתו (ע"פ 358/76 ירדני נ' מד"י פ"ד לא(1) 411, 412; ע"פ (ת"א) 272/89 בן נון נ' מד"י - לא פורסם; קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ב', 168). אמנם אין רשימה סגורה של מקרים שבהם יינתן היתר שכזה ויש לבחון כל מקרה עפ"י נסיבותיו." חזרה מהודיהמשפט פלילי