תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

מה הדין בסוגיית תאונת דרכים נגרר / נגרר ? 1. מחד, קיימת גישה בפסיקה לפיה, הנגרר הינו פסיבי ונשלט ע"י נהג הגורר ועל כן, האחריות היא על הגורר בלבד . ראה לדוגמא: ת.א. (שלום ת"א) 75712/00 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. גדנסו ואח' שם נקבע כי: "העובדה שפיזית נגרמה הפגיעה על ידי הנגרר, אינה מעלה ואינה מורידה. הנגרר הוא החלק הפאסיבי בין שתי היחידות. בסיטואציה הספציפית נשוא התביעה, לא הייתה לנגרר חיות משל עצמו. הנגרר הובל על ידי הגורר, ונסע לאשר הסיעו. הנגרר פגע ברכב התובעת, שכן כוון באופן לא נכון על ידי הגורר ונהגו, כתוצאה מכך אין להשית את האחריות לתאונה על הנגרר, אלא על הגורר כמי שכיוון אותו לביצוע החבלה." ראה גם: ת.א. (שלום נתניה) 1490/05 כרמלי סילביו נ. חלף יהודה ואח' וכן ת.א. (שלום ת"א) 66183/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. ביאטרה נידאל ואח'. 2. מאידך, קיימת גישה אחרת בפסיקה לפיה, אף שהנהיגה מתבצעת מתוך הגורר, הרי שהנגרר אינו פסיבי בהתרחשות, שכן שינויי משקל, האורך וכושר התמרון משפיעים באופן אקטיבי מאוד על התנהגות הכביש של הרכב הגורר. לפי גישה זו, הנהג בגורר שולט במכלול ולא הגורר עצמו ומכאן, שאין לייחס אחריות נפרדת לגורר או לנגרר והם בבחינת מעוולים במשותף. ראה גישה זו בפסק הדין בת.א. (שלום ת"א) 39954/05 יורודרייב ניהול ציי רכב בע"מ נ. הפניקס והכשרת היישוב בע"מ שם נקבע כי : "מרגע שחוברו להם הגורר והנגרר יחדיו נוצר יצור חדש בעל איפיוני התנהגות דרך משלו. אף שהנהיגה מתבצעת מתוך הגורר, אין הנגרר רכיב פאסיבי בהתרחשות. שינוי המשקל האורך וכושר התמרון משפיעים באופן אקטיבי מאוד על התנהגות הכביש של הרכב המחובר. הנהג היושב בגורר הוא שולט במכלול - לא ה"גורר" עצמו. מכאן שאין לדעתי לייחס אחריות נפרדת ל"גורר" או ל"נגרר" כפי שנעשה לעתים בפסיקה, שהרי אשם לא יכול ליפול בהתנהגותו של חפץ והנהג (שמאשמו נגזרת חבות המבטח) בגורר ובנגרר הוא אותו אדם עצמו. ניתן לתארו כמי שחובש לראשו שני כובעים נורמטיביים, בדומה לאדם המכהן בשני תפקידים. נורמטיבית הוא נוהג גם בגורר וגם בנגרר. מבחינה פיסית הוא שולט בשניהם באותן תנועות גוף. מבחינה נפשית ההחלטות שהוא מקבל מפעילות את שניהם לאור אותם שיקולים ועל סמך אותו ידע. משמע, מבחינה נורמטיבית נושאים אותם שני נהגים דימיוניים באותה מידה של אשם - והם (השוכנים במקרה באותו גוף גשמי) בבחינת מעוולים במשותף כלפי צד ג'." 3. קיימת גישה שלישית לפיה, במקרה בו פגע נגרר ברכב צד ג' כתוצאה מהפעלתו של הנגרר, ניתן להטיל את מלוא החבות על מבטחת הנגרר בלבד. וראה: ת.א 16491/98 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', שם נקבע: "אמנם הנגרר היה מחובר למשאית שגררה אותו אך לא ניתן לייחס את הנזק למשאית, שרק הביאה את הנגרר למקום אלא לנגרר. אם לא כן, ואם נחשוב שכל נזק שנגרם ע"י הנגרר נגרם ע"י הגורר שהביא אותו למקום, הרי שביטוח צד ג' של הנגרר מיותר לחלוטין. אם הנגרר עומד במקום הוא לא גורם שום נזק. אם הוא מחובר לגורר, הרי לפי תפיסה זו שהנזק נגרם במקרה זה על ידי הנגרר אין צורך בביטוח נפרד לנגרר. על כן, לפי פרשנות תכליתית של הפוליסה יש לקבוע שיש נזקים שנגרר מסוגל לגרום בנפרד מהנזקים הנגרמים על ידי הגורר, ובמקרה שלפנינו הנזק נגרם על ידי הנגרר ולא על ידי המשאית הגוררת". בת.א. (שלום כפ"ס) 3812/05 אבו עביד סלאמה נ. אחים אום חברה לעבודות בניה בע"מ ואח' נקבע, כי לא ניתן לקבוע כלל באופן קטגורי, אלא יש חשיבות בעניין זה לניסוחן של פוליסות הביטוח הנוגעות לעניין. על כן, יש לבדוק, האם פגיעה ע"י הנגרר הוחרגה בפוליסה של הגורר.תאונת דרכיםנגרר