##(1) ביטול עיקול חשבון בנק - הקדמה:## ברע"א 10826/05, רע"א 11918/05, "אדר-גלוב" בע"מ ואח' נ. בנק הדואר ואח', קבע בית המשפט כי עיקול זמני המוטל על חשבון בנק חל רק על כספים המצויים בחשבון במועד הטלתו, בשונה מעיקול על פי חוק ההוצאה לפועל, אשר חל אף על נכסים שנתקבלו עד שלושה חודשים לאחר הטלתו של הצו. התחקות אחר תכלית העיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי אל מול תכליתו על פי חוקי ההוצאה לפועל מובילה אל המסקנה, כי צו עיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי "לוכד" אך את הנכסים ביום הוצאתו. נשאלת השאלה המעשית האם על מבקש העיקול לפנות להטלתו בכל יום? התשובה לכך טמונה אף היא במישור המעשי, קרי, אם סבור הוא כי עתידים להיכנס לחשבון כספים שטרם נכנסו ושיש מקום לעקלם, עליו לדאוג לכך במעקב פרטני, אף כי בחיי המעשה הדעת נותנת שהחייב יעשה כל מאמץ כי מקרים אלה לא יהיו רבים. ##(2) בקשה לביטול עיקול חשבון בנק:## התקנה המפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני - הסעד הזמני נשוא הבקשה - היא תקנה 374 לתקנות. תקנה זו קובעת, בין היתר, כי בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" - יסוד ההכבדה. יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 522-520; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29.1.07)). יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 431-429 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי)". ##(3) מהו הנטל להביא ראיות מהימנות לחשש להכבדה ? ## ברע"א 6614/06 כפרית נ' ICC INDUSTRIES INC, נקבע: "ליבה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא יינתן הצו המבוקש. מהי משמעותה של אותה "הכבדה"? מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין... עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה, ואף לשון התקנה (שהוספה לאחר שניתן פסק הדין בעניין מרגליות) אינה מגבילה עצמה להברחת נכסים דווקא. כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם) (השופט גרוניס))". ##(4) להלן דוגמא לבקשה לביטול עיקול חשבון בנק## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על ביטול כלל הליכי העיקול שהוטלו על נכסי המבקש בתיק ההוצאה לפועל, לרבות עיקול חשבון הבנק, עיקול זכויות אצל לקוחות ועיקול זכויות במקרקעין, וכן לחייב את המשיב בהוצאות המבקש. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר איתן כהן, ת.ז. _________, הינו קבלן עצמאי העוסק בעבודות בנייה וגימור, אשר חשבונותיו ונכסיו עוקלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שבכותרת. 2. המשיב, מר דוד לוי, ת.ז. _________, הינו הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, אשר הגיש לביצוע שיק בסך 200,000 ש"ח כנגד המבקש וביקש הטלת עיקולים טרם המצאת אזהרה. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 09/09/2009, הגיש המשיב לביצוע שיק ע"ס 200,000 ש"ח, משוך מחשבונו של המבקש בבנק "האומה", ז"פ 07/09/2009, ופתח תיק הוצאה לפועל. 4. בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הגיש המשיב בקשה להטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה, בטענה כי השיק חולל וכי המבקש מבריח נכסים, תוך פירוט חובות שונים של המבקש. 5. רשמת ההוצאה לפועל אישרה את הטלת העיקולים, כמבוקש, לפני המצאת אזהרה, ברישום בלבד, וקבעה כי הזוכה ימציא את הבקשה וההחלטה לחייב תוך 14 יום. 6. המבקש הגיש התנגדות לבקשת הביצוע בתוך תקופת האזהרה, והדיון בהתנגדות קבוע בפני בית המשפט הנכבד ליום 17/02/2010. 7. המבקש הגיש בקשה לביטול העיקולים, בטענה כי סיכוייו לזכות בתובענה טובים, כי הותרת העיקולים תשבית את פעילותו העסקית ותסב לו נזק כבד, וכי העיקולים לא "תפסו" דבר. 8. המבקש טוען כי השיק נמסר למשיב כשיק ביטחון לצורך הבטחת ביצוע עבודות גמר, וכי לא מדובר בהלוואה כפי שטען המשיב, וכי המשיב אף חייב לו כספים בגין עבודות שבוצעו. 9. המשיב נחקר בחקירה נגדית ואישר כי סכום ההלוואה שנתן למבקש עמד על 150,000 ש"ח, כי לא נחתם הסכם בכתב ביחס להלוואה, וכי השיק שהוגש לביצוע מגלם את ההסכם בעל פה. 10. המשיב אישר כי סיבת החזרת השיק היא מתן הוראת ביטול, וכי בוצעו עבודות גמר על ידי המבקש, אך אלו לא בוצעו לשביעות רצונו, וכי קיים סעיף בוררות בהסכם בין הצדדים. 11. המבקש נחקר וציין כי חתם על יותר מהסכם אחד עם המשיב, כי חשבונו בבנק "האומה" מצוי ביתרת חובה אך במסגרת אשראי גבוהה ובטוחות, וכי מכר דירה ורכש אחרת. 12. המבקש העיד כי הכסף שקיבל מהמשיב בסך 150,000 ש"ח היווה מקדמה עבור עבודות הגמר, וכי השיק בסך 200,000 ש"ח נמסר למשיב מטוב לב וכמחווה של רצון טוב. 13. בית המשפט הנכבד קבע כי אין ממש בטענות המבקש לתחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, וכי רשם בית המשפט אינו ערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. 14. בית המשפט הנכבד קבע כי העיקול על חשבון המבקש בבנק "האומה" לא "תפס" מאומה, וכי הוא מייצר לחץ שלא לצורך על מסגרת האשראי של המבקש, ועל כן יש לבטלו. 15. בית המשפט הנכבד קבע כי העיקול על דירת המגורים שנמכרה נעשה על סמך מידע שמסר המבקש, וכי המשיב ידע על הסכם המכר, ועל כן הותרת העיקול לא תביא תועלת אלא נזק. 16. בית המשפט הנכבד קבע כי גם העיקול שהוטל אצל חברת "אופק" לא תפס מאומה ומן הדין לבטלו, וכי משלא תפס העיקול דבר, יש לבטלו. 17. בית המשפט הנכבד קבע כי מעת שהוגשה התנגדות בתוך תקופת האזהרה וההתדיינות הועברה לבית המשפט, יש לחייב את מבקש העיקול להפקיד ערובות וערבויות. 18. לאור המסקנות, הורה בית המשפט הנכבד על ביטול כל העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל, וחייב את המשיב בהוצאות המבקש בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## אי-תפיסת העיקולים בפועל ## 19. העיקול שהוטל על חשבון המבקש בבנק "האומה" לא "תפס" מאומה, לא ביום הטלתו ולא בחלוף למעלה משלושה חודשים מאז, כפי שעולה מתדפיסי החשבון שהוגשו וכפי שקבע בית המשפט הנכבד בהחלטתו. 20. מצב זה, בו העיקול אינו מניב כל תועלת מעשית למשיב ואינו משמש כבטוחה כלשהי, מצדיק את ביטולו המיידי, שכן הוא מהווה נטל מיותר ופוגעני על המבקש ללא כל תכלית חוקית או מעשית. 21. הותרת עיקול שאינו "תופס" בפועל, במיוחד על חשבון עסקי, יוצרת לחץ בלתי מוצדק על מסגרת האשראי של המבקש, פוגעת ביכולתו לנהל את עסקיו השוטפים ועלולה להסב לו נזקים כלכליים כבדים ובלתי הפיכים. 22. הפסיקה קבעה כי עיקול זמני נועד להבטיח את מימוש פסק הדין ולא לשמש ככלי לחץ פסול על החייב, ומשעה שהעיקול אינו משיג מטרה זו, יש לבטלו לאלתר. 23. העובדה כי העיקול לא תפס דבר במשך תקופה כה ארוכה, מעידה על כך שאין בנמצא נכסים הניתנים לעיקול בחשבון זה, ועל כן המשך קיומו מהווה הליך סרק הפוגע בזכויות המבקש. ## פגיעה במסגרת האשראי ופעילות עסקית ## 24. העיקול על חשבון הבנק העסקי של המבקש, גם אם לא "תפס" כספים בפועל, פוגע באופן ישיר ומהותי ביכולתו לנהל את עסקיו הקבלניים, שכן הוא מגביל את מסגרת האשראי שלו ויוצר חסמים בפני פעילותו הכלכלית השוטפת. 25. המבקש, כקבלן, נזקק למסגרת אשראי זמינה ופעילה לצורך תשלום לספקים, קבלני משנה, רכישת חומרים וכיסוי הוצאות תפעוליות, והעיקול משבש את כל אלה באופן קריטי. 26. הפגיעה במוניטין העסקי של המבקש, הנגרמת כתוצאה מהעיקול על חשבונו, עלולה להיות בלתי הפיכה, שכן ספקים ולקוחות עלולים לחשוש מלהתקשר עמו בעסקאות עתידיות. 27. הותרת העיקול על כנו, כאשר יתרת החובה בחשבון נמוכה ממסגרת האשראי הקיימת, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותו של המבקש לחופש עיסוק ולקניין, ואינה עומדת במבחן מאזן הנוחות. 28. בית המשפט הנכבד קבע כי העיקול מייצר "לחץ" שלא לצורך ולטעמו גם שלא כדין, דבר המעיד על כך שהמטרה האמיתית של העיקול אינה הבטחת חוב אלא פגיעה מכוונת במבקש. ## העיקול על דירת המגורים שנמכרה ## 29. העיקול שהוטל על דירת המגורים של המבקש, אשר נמכרה זה מכבר, הינו חסר תכלית לחלוטין, שכן זכויות המבקש בנכס כבר הועברו לרוכשים, והוא אינו יכול לשמש כבטוחה לחוב. 30. המשיב ידע על מכירת הדירה עוד בטרם הטלת העיקול, שכן המידע נמסר לו על ידי המבקש עצמו, ועל כן הטלת העיקול על נכס זה נעשתה בחוסר תום לב או בחוסר תכלית. 31. הותרת העיקול על דירה שנמכרה גורמת נזק כבד למבקש, שכן היא מסכלת את השלמת עסקת המכר ורישום הזכויות על שם הרוכשים, ועלולה לחשוף את המבקש לתביעות מצד הרוכשים. 32. הפסיקה קבעה כי אין להטיל עיקול על נכס שאינו בבעלות החייב או שזכויותיו בו מוגבלות באופן מהותי, ועל כן יש לבטל את העיקול על דירת המגורים לאלתר. 33. טענת המשיב כי המבקש מבריח נכסים נסתרה על ידי העובדה שהמבקש עצמו מסר את המידע על מכירת הדירה, וכי הוא רכש דירה אחרת בסכום גבוה יותר, מה שמעיד על התנהלות עסקית רגילה ולא על הברחת נכסים. ## חוסר תום לב של המשיב ## 34. המשיב נמנע מלציין בבקשת הביצוע כי השיק מבטא הלוואה, כפי שמתחייב מחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, ובכך פעל בחוסר תום לב דיוני. 35. המשיב הציג גרסאות סותרות בחקירתו באשר לאופי ההתקשרות עם המבקש, כאשר מחד טען להלוואה ומאידך התחמק ממתן פרטים אודות תנאי ההלוואה והריבית, דבר המעיד על חוסר מהימנות. 36. המשיב לא צירף את הסכם ההלוואה לבקשת הביצוע, למרות שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מחייב זאת, ובכך מנע מבית המשפט לבחון את תנאי ההלוואה ואת חוקיותה. 37. טענת המשיב כי המבקש חייב לו סכומים גבוהים בגין עבודות גמר, בעודו מאשר כי בוצעו עבודות אך לא לשביעות רצונו, ובה בעת מתחמק מלהציג את הסכם הבוררות הנטען, מעידה על ניסיון להטעות את בית המשפט. 38. התנהלות המשיב, אשר הטיל עיקולים על נכסים שאינם רלוונטיים או שאינם "תופסים", וזאת תוך הצגת מצגי שווא וחוסר שקיפות, מהווה חוסר תום לב מובהק המצדיק את ביטול העיקולים. ## אי-הפקדת בטוחות על ידי המשיב ## 39. מעת שהוגשה התנגדות לבקשת הביצוע וההתדיינות הועברה לבית המשפט, חלות תקנות סדר הדין האזרחי, המחייבות את מבקש העיקול להפקיד ערובות וערבויות להבטחת נזקי החייב, כאילו הוטל העיקול לכתחילה. 40. המשיב לא הפקיד כל בטוחות, למרות שהליכי ההוצאה לפועל עוכבו והתיק הועבר לדיון בבית המשפט, ובכך הפר את הוראות הדין ואת עקרון מאזן הנוחות. 41. אי-הפקדת בטוחות על ידי המשיב חושפת את המבקש לנזקים כבדים ובלתי הפיכים, ללא כל הגנה או פיצוי במקרה שיתברר כי העיקולים הוטלו שלא כדין או בחוסר יסוד. 42. הפסיקה קבעה כי דרישת הערבות נועדה לאזן בין האינטרסים של הצדדים ולהגן על החייב מפני נזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מהטלת עיקול זמני, ועל כן יש לאכוף דרישה זו. 43. בהיעדר בטוחות, הותרת העיקולים על כנם מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות המבקש, ומעניקה למשיב יתרון בלתי הוגן, שכן הוא אינו נושא בכל סיכון בגין הנזקים שעלולים להיגרם. ## מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ## 44. הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מהותרת העיקולים על כנם, ובמיוחד העיקול על חשבון הבנק העסקי, הינו ניכר ובלתי ניתן לפיצוי כספי, שכן הוא פוגע ביכולתו לנהל את עסקיו ולפרנס את משפחתו. 45. מנגד, התועלת שהמשיב יכול להפיק מהותרת העיקולים הינה אפסית, שכן העיקולים לא "תפסו" דבר ואינם משמשים כבטוחה ממשית לחוב הנטען. 46. הותרת העיקולים על כנם, כאשר סיכויי המבקש לזכות בתובענה טובים, וכאשר העיקולים אינם משיגים את מטרתם, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות המבקש. 47. בית המשפט הנכבד קבע כי העיקול על חשבון הבנק מייצר "לחץ" שלא לצורך, וכי העיקול על דירת המגורים לא יביא תועלת כלשהי, דבר המעיד על כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש. 48. לאור העובדה שהמבקש הגיש התנגדות לבקשת הביצוע, והדיון בהתנגדות קבוע, הרי שאין מקום להותיר עיקולים שאינם משיגים את מטרתם וגורמים נזק כבד למבקש. ## היעדר יסוד סביר להכבדה ## 49. טענת המשיב בדבר חשש להברחת נכסים על ידי המבקש נסתרה, שכן המבקש עצמו מסר למשיב את המידע אודות מכירת דירתו, ורכש דירה אחרת בסכום גבוה יותר, מה שמעיד על התנהלות עסקית רגילה. 50. המבקש הציג ראיות לכך שחשבונו העסקי פעיל, בעל מסגרת אשראי גבוהה ובטוחות, וכי הוא פורע את חובותיו בזמן, מה שמפריך את הטענה בדבר חובות בהיקף בלתי סביר. 51. העובדה כי העיקולים שהוטלו על נכסים שונים לא "תפסו" דבר, מעידה על כך שאין בנמצא נכסים הניתנים להברחה, וכי חשש ההכבדה שהועלה על ידי המשיב אינו מבוסס. 52. הפסיקה קבעה כי על מבקש עיקול להוכיח קיומו של חשש סביר להכבדה, וכי חשש כללי אינו מספיק, ובענייננו, המשיב לא עמד בנטל זה. 53. הותרת העיקולים על כנם, בהיעדר יסוד סביר להכבדה, מהווה פגיעה בלתי מוצדקת בזכות הקניין של המבקש ובחופש הפעולה הכלכלי שלו. ## סתירות בגרסת המשיב ## 54. המשיב הציג גרסאות סותרות באשר לאופי ההתקשרות עם המבקש, כאשר מחד טען להלוואה ומאידך התחמק ממתן פרטים אודות תנאי ההלוואה והריבית, דבר המעיד על חוסר מהימנות. 55. המשיב טען כי השיק בסך 200,000 ש"ח ניתן כהחזר הלוואה בסך 150,000 ש"ח, פער של 50,000 ש"ח שלא הוסבר באופן סביר, ומעלה תהיות לגבי מהות העסקה. 56. המשיב טען כי בוצעו עבודות גמר על ידי המבקש, אך אלו לא בוצעו לשביעות רצונו, ובה בעת התחמק מלהציג את הסכם הבוררות הנטען, דבר המעיד על ניסיון להסתיר מידע מבית המשפט. 57. המשיב טען לחובות של המבקש כלפי צדדים שלישיים, אך המבקש הציג ראיות הסותרות טענות אלו, כגון אישור מחברת "הנסון" על יתרת חוב אפסית ואישור מחברת "אופק" על שביעות רצון מעבודת המבקש. 58. הסתירות בגרסת המשיב, וחוסר יכולתו להציג מסמכים תומכים לטענותיו, פוגעות באופן מהותי במהימנותו ומחלישות את עילת התביעה שלו, ובכך מחזקות את הצורך בביטול העיקולים. ## סיכויי הצלחה גבוהים של המבקש ## 59. המבקש הציג גרסה עובדתית מפורטת וקוהרנטית, הנתמכת במסמכים, לפיה השיק נמסר כשיק ביטחון ולא כהחזר הלוואה, וכי המשיב אף חייב לו כספים בגין עבודות שבוצעו. 60. הסתירות בגרסת המשיב, חוסר תום ליבו ואי-הצגת מסמכים מהותיים, מחלישים באופן ניכר את סיכוייו לזכות בתביעה, ומחזקים את סיכויי ההצלחה של המבקש. 61. העובדה כי המשיב לא פירט את תנאי ההלוואה, ובמיוחד את נושא הריבית, מעלה חשש כי מדובר בהלוואה בלתי חוקית או בתנאים בלתי סבירים, דבר שיפגע בסיכוייו לזכות בתביעה. 62. טענות המבקש בדבר קיזוז חובות בגין עבודות שבוצעו עבור המשיב, וכן טענותיו בדבר שכר פיקוח, הינן טענות מהותיות שיש בהן כדי להפחית באופן ניכר את סכום החוב הנטען, אם בכלל קיים. 63. לאור מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד, קיים סיכוי גבוה כי התנגדות המבקש לבקשת הביצוע תתקבל, ועל כן אין מקום להותיר עיקולים על כנם. ## אי-תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ## 64. בית המשפט הנכבד קבע כי אין ממש בטענות המבקש לתחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, שכן היקף ההלוואה הנטענת עולה על הסכום הנקוב בחוק. 65. למרות קביעה זו, עדיין קיימת חובה על המשיב לציין בבקשת הביצוע כי מדובר בהלוואה, ולפרט את תנאיה, וזאת מטעמי שקיפות ותום לב דיוני. 66. אי-ציון העובדה כי מדובר בהלוואה בבקשת הביצוע, ואי-פירוט תנאיה, פוגע בזכותו של המבקש להתגונן באופן מלא ויעיל מפני התביעה. 67. גם אם החוק אינו חל באופן ישיר, עקרונות השקיפות והגילוי הנאות, המעוגנים בחוק זה, רלוונטיים לעניין חובת תום הלב של המשיב בהגשת התביעה ובבקשה להטלת עיקולים. 68. אי-התחולה של החוק אינה פוטרת את המשיב מחובתו להציג גרסה עובדתית מלאה ומהימנה, ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, ובמיוחד את הסכם ההלוואה הנטען. ## העיקול אצל חברת "אופק" ## 69. העיקול שהוטל אצל חברת "אופק" (שם פיקטיבי לחברת צים), לא "תפס" מאומה, כפי שקבע בית המשפט הנכבד בהחלטתו, ועל כן אין כל תכלית בהותרתו על כנו. 70. המבקש הציג נספח המעיד על שביעות רצון חברת "אופק" מעבודתו, ועל היעדר חוב כלשהו כלפיה, מה שמפריך את טענת המשיב בדבר חוב של המבקש לחברה זו. 71. טענת המשיב כי הסיק את קיומו של חוב המבקש לחברת "אופק" מהודעת מחזיק, אינה מספקת, שכן הודעת מחזיק אינה מהווה ראיה לקיומו של חוב בפועל, אלא רק אינדיקציה אפשרית. 72. הותרת עיקול על נכסים אצל צדדים שלישיים, כאשר אין כל ראיה לקיומו של חוב או נכס הניתן לעיקול, מהווה הליך סרק הפוגע במוניטין העסקי של המבקש וביחסיו עם לקוחותיו. 73. משנעלה מכל ספק כי העיקול לא תפס דבר, וכי אין בנמצא חוב של חברת "אופק" למבקש, מן הדין לבטל את העיקול לאלתר. ## נזק בלתי הפיך למבקש ## 74. הותרת העיקולים על כנם, ובמיוחד על חשבון הבנק העסקי, עלולה לגרום למבקש נזקים כלכליים כבדים ובלתי הפיכים, לרבות קריסת עסקיו, אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין. 75. הנזקים הנגרמים למבקש כתוצאה מהעיקולים עולים לאין ערוך על כל תועלת שהמשיב יכול להפיק מהם, במיוחד כאשר העיקולים לא "תפסו" דבר. 76. המבקש, כקבלן עצמאי, תלוי באופן מוחלט ביכולתו לנהל את עסקיו באופן שוטף וללא הפרעות, והעיקולים משבשים את יכולתו זו באופן קריטי. 77. הפגיעה בזכותו של המבקש לחופש עיסוק ולקניין, הנגרמת כתוצאה מהעיקולים, הינה בלתי מידתית ואינה עומדת במבחן האיזון הנדרש בין האינטרסים של הצדדים. 78. לאור הנזק הניכר והבלתי הפיך שעלול להיגרם למבקש, ולאור העובדה שהעיקולים אינם משיגים את מטרתם, יש להורות על ביטולם המיידי. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול כלל העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל, לרבות עיקול חשבון הבנק בבנק "האומה", עיקול זכויות אצל לקוחות ועיקול זכויות במקרקעין, וכן לחייב את המשיב בהוצאות המבקש בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה בלבד מהיום ועד לפירעון בפועל. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.בנקחשבון בנקעיקולעיקול חשבון בנק