בקשה לפסילת שופט לאחר דיון הוכחות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת שופט לאחר דיון הוכחות: בפני בקשה לפסילת שופט שהגיש בא כח התובע - פסחוביץ ראובן ביום 5.8.2010. א.רקע : הבקשה הוגשה בתום שלב הבאת הראיות , לאחר 11 דיונים ., ולאחר מתן החלטה להגשת סיכומים -על פי החלטתי מיום 10.6.2010 , אשר ניתנה בתום הבאת הראיות (לפני חקירת נציג משטרת ישראל). זאת לציין ולהעיר כי בעקבות חקירתו של רב פקד שמש מיום 24.12.2009 הסכימו הצדדים כי תיק החקירה יהווה חלק מהראיות בתיק!!!. בהתאם גם החלטתי כדלקמן : "מאחר וההליך שבפני הוא הליך אזרחי ואמינות גרסאות כל אחד מהצדדים היא שעל המדוכה ומאחר והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית לרבות התובע ועל מנת לבחון את גרסתו ואם היא עיקבית היא ואמינה היא - ניתן בין היתר להסתייע בהודעות בחתימתו במשטרה ומאחר ובפועל לא התנגד בא כוחו לצירוף התיק המשטרתי והגשתו בפני מתירה הגשת העתק התיק המשטרתי והודעות התובע בחקירתו כראיות בתיק דנן " במהלך הדיון סיכמו ביניהם באי כח הצדדים כי בא כח התובע ., הוא שימציא העתק של תיק החקירה לצד שכנגד ולתיק בית המשפט. בהתאמה הגיש בבקשה מספר 13 לתיק - מיום 12.10.2009 בלווית מסמכים. בפועל ., ובשלב מאוחר יותר הגיע לידי בא כח הנתבעים העתק מסמך - צ'ק שנשא מחיקות. צ'ק זה היווה לכאורה חלק מתיק החקירה את התובע במשטרת ישראל, אלא שלא צורף כחלק מתיק החקירה וחומר הראיות בתיק - על פי הודעת בא כח התובע המצוטטת לעיל. מביאה להלן העתק מפרטיכל הדיון מ9.6.2010 המדבר בעד עצמו והכולל את זימון נציג המשטרה שיביא עימו את מלוא תיק החקירה. " "ע"ד אסטרייכר אבקש להבהיר לביהמ"ש כי בהודעה מטעם התובע, אשר הומצאה לתיק ביהמ"ש בעקבות ההחלטה מיום 24.9.09, הומצאו מסמכים מתיק המשטרה, אלא שכנראה חסרים מסמכים - זאת מעיון בתיק ביהמ"ש. בנסיבות אלה, נבקש מביהמ"ש לזמן את נציג משטרת ישראל, ממחלק הונאה ת"א, בהתייחס לתיק חקירה 74415/06, על מנת שיביא עימו את מלוא התיק ובעיקר שיקים ה34 עד ה48. במידת האפשר, נבקש להורות לו להמציא צילומים פנים וגב של השיקים המדוברים גם כן. "החלטה מזמנת את נציג משטרת ישראל, ממחלק הונאה ת"א, בהתייחס לתיק חקירה 74415/06, על מנת שיביא עימו את מלוא התיק ובעיקר מסמכים מקוריים של תיק החקירה, ובעיקר - שיקים ה34 עד ה48. במידת האפשר, מורה להמציא צילומים פנים וגב של השיקים המדוברים גם כן. הזימון ליום 13.7.10 שעה 19:00." ויודגש ., בעמוד 7 לפרטיכל מיום 28.12.2009 הודיע בא כח התובע מפורשות כי אין לו התנגדות להגשת תיק החקירה לתיק בית המשפט : " אין לי התנגדות מבלי שאני ראיתי את התיק. אין לי התנגדות שתיק המשטרה יוגש לביהמ"ש" ולא זאת אף זאת ., בפרטיכל הדיון מיום 21.7.2010 חזר והבהיר בא כח התובע כי אין לו התנגדות שאותו תיק חקירה שעוד קודם לכן הסכים להכללתו במסגרת הראיות בתיק ובהתאם גם הוריתי כך ., חזר והצהיר: " ב"כ התובע אין לי התנגדות לכך שב"כ הנתבעים יעיינו בכל תיק החקירה אלא שאין בכך הסכמה מראש או ויתור של התובע על מי מטענותיו או זכויותיו." ב. עילות הפסילה בבקשת הפסילה במהלך עדותו של חחוקר המשטרה איתן ., נטען שביקשתי לידי את המסמכים שנתפסו אצל המבקש ., ללא קשר למטרת הדיון שנקבעה מלכתחילה ., והפניתי תשומת לב באי כח המשיבים למסמכים"חשודים" כי המלצתי לצדדים לבדוק את השטרות., אצל מומחית לשטרות מגרמניה, כדי לראות אם לא מדובר בזיוף.- סעיפים 22-25 לבקשה: בתום הדיון ולאחר שהצדדים יצאו מאולם הדיונים ., חזרו ונכנסו בנות הנתבעים לאולם הדיונים ., "הסתודדו " עם בית המשפט ., ניהלו "שיחה ערה" איתי ., תוך מסירה פרטי "המומחית". לטענת בא כח התובע - די במסירת פרטי המומחית כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט לטענת בא כח התובע ניהלתי שיחה "בעניין מהותי" עם בנות הנתבעים במעמד צד אחר בלא נוכחות התובע - שיחה שלא נערך לה פרטיכל ולתובע לא ידוע תוכנה התובע מבסס בקשתו על הילכת בן שושן - רע"פ 2672/01 פדי נה(4) 794 בע' 798 לאמור כי ניהול שיחה בענין מרכזי של המשפט ללא נוכחות שני הצדדים להליך אסור . "כאשר מדובר בחומר הנוגע למשפט גופו אשר עשוי להשפיע על תוצאו המשפט ....". אדגיש ., כי בפועל לא נטען בכל דרך על השפעה בפועל על תוצאות המשפט לא כל שכן על ניסיון מטעם הנתבעים להגיש חוות דעת מומחה זה או אחר לדיני שטרות במשפט הגרמני. כל זאת על רקע העובדה שהשיקים נשוא המחלוקת בין הצדדים משוכים על בנק בגרמניה, לכאורה מחשבונו של אדם שנפטר, זמן פרעון לא רשום על גביהם ., גם לא שם בעל החשבון., אלא שבכתב התביעה המתוקן אשר הגיש התובע ,טען., כי השיקים משוכים על חשבון אחי זוגתו של הנתבע. ג. תגובת הנתבעים : הנתבעים היו מיוצגים על ידי עו"ד אסטרייכר אשר ייצג את המשיב 1 - הנתבע - מרדכי הרשקוביץ בתיק 26229/06והן על ידי עו"ד עודד גיל אשר ייצג את הנתבעים השקוביץ וקופפרברג בתיק 67295/06. אשר לעדותו של מומחה מז"פ משטרת ישראל הבהיר עו"ד אסטרייכר כי מומחה המז"פ הובא לעדות ביוזמת בא כח התובע . מה גם שבא כח התובע הסכים מפורשות לכך שתיק החקירה יהווה חלק מחומר הראיות בתיק. התובע הוא שהתנדב להמציא את תיק החקירה לצדדים אלא שבפועל הומצא התיק בחלקו. משהסתבר בפועל כי לא כל תיק החקירה הובא בפני בית המשפט למרות הודעתו של בא כח התובע - ביקש בא כח הנתבע 1 לזמן את חוקר המשטרה על מנת שייחשף מלוא תיק החקירה. בפועל ., ולאחר שצילמו באי כח הנתבעים בעצמם את כל תיק החקירה "התגלו" מסמכים רבים ונוספים בעלי משקל לטענתם לגירסת בא כח הנתבעים - השאלה בדבר מומחה המכיר את הדין הזר - באה מיוזמתו. לעניין חילופי הדברים במעמד צד אחד נטען כי הדברים היו לאחר סיום הבאת הראיות - באופן שאינו מאפשר השפעה על מהלך הדיון לא כל שכן על הכרעה במחלוקת בין הצדדים אדגיש בהקשר זה כי ביום 12.9.2010 הורייתי לבנות הנתבעים להגיש תצהיר מטעמן בהתייחס לאירוע נשוא בקשת הפסילה. למצער ., תצהירן לא הוגש. ד. הכרעה 1. שיהוי- על פי תקנה 471ב:      "     בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". דהיינו ., "אם קיימת עילת פסלות עליה להיטען לאלתר" - ע"פ 732/85 חליווה נגד מיש', . בענייננו - הבקשה הוגשה 14 ימים לאחר הדיון נשוא בקשת הפסילה!. חילופי הדברים נשוא בקשת הפסילה ארעו עת שהה בא כח התובע מעבר לדלת אולם הדיונים . לאמור ., אין מדובר ב"דברים" שנודעו לו כעבור זמן. אין חולק כי עסקינן בשיהוי!. התצהיר אשר הוגש מטעם בא כח התובע לתמיכה בבקשה אינו נותן כל הסבר או הבהרה לפרק הזמן הארוך יחסית שחלף עד להגשת בקשת הפסילה. שהרי גם לגרסתו ועל לפי תצהירו נכח בעצמו מחוץ לאולם הדיונים באירוע נשוא בקשתו!. בעניין זה מורה ההלכה הפסוקה בזו הלשון : "הלכה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 7158/97 בטון רמות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד (, 13.1.1998); ע"א 10035/03 פרג' נ' נזאל (, 10.3.2004" כבוד הנשיאה בייניש בע"א  4287/08 חיים גבריאלי נגד אלון דוד מסיבה זו יש בהחלט מקום לדחות הבקשה כבר בשלב זה. יחד עם זאת מוצאת לנכון להתייחס גם לגופן של טענות בא כח התובע : 2. אשר לטענה בדבר עיון במסמכי תיק החקירה "מיוזמת בית המשפט" - טענה זו תמוהה נוכח העובדה כי באי כח הצדדים הסכימו מפורשות כי תיק החקירה יוגש לבית המשפט. משכך ., אין כל פגם בהגשתו גופו, על חלקיו. - אשר על כן דוחה הטענה לעניין זה. 3.אשר לחילופי הדברים במעמד צד אחד בנוכחות בנות הנתבעים לאחר תום הדיון ולאחר שבאי כח הצדדים עזבו את אולם הדיונים : למרבה הצער לא מסרו בנות הנתבעים ., אשר העידו מספר ישיבות קודם לכן תצהיר מטעמן. ואדגיש., בעקבות דברים שנאמרו בעת הדיון במעמד באי כח הצדדים על ידי חוקר המשטרה שחקר את התובע ., לאמור ,כי למרות שהשיקים נשוא החקירה וכן שיקים נוספים משוכים על בנקים זרים נתפסו במסגרת חיפוש שנערך בביתו של התובע - הבהיר כי אינו קורא גרמנית וגם לא התייעץ עם דובר גרמנית או רומנית (רומנית- השפה השגורה בפי הנתבעים) "לשאלת עו"ד גיל, לא עבר על התיק דובר גרמנית או רומנית. בתיק בוצעה חקירה, התובע פסחוביץ נחקר אודות מסמכים ואודות כספים, נתן תשובות לא מספקות מהיכן הגיעו הכספים, מדוע הכספים לא הועברו בשיקים או העברות בנקאיות, מי רשם את שטרי החוב, אם אני זוכר פעם אחת הוא אמר מלצרית בבית קפה ובעיני התשובות לא מספקות. לכן החלטתי שנדרשת קביעת מז"פ האם הגב' מגדה קופפרברג חתמה או לא חתמה והוא הדין בהתייחס למרדכי הרשקוביץ. כשקיבלתי חו"ד ראשונית שהרישומים אכן בכתב ידה וכתב ידו של המתלוננים, לא חשבתי להביא מישהו שדובר רומנית או גרמנית." על רקע זה ועל רקע צורתם המיוחדת של השיקים נשוא ההליך בפני - בשונה מהמקובל בישראל - שם בעל החשבון - אינו מצויין., והשיקים אינם נושאים תאריכי פרעון .,התייחסתי לאפשרות - ואינני זוכרת אם בעקבות פניית מי מבאי כח הנתבעים ,של היוועצות עם מומחה לדיני השטרות בגרמניה .בהקשר זה הערתי כי מוכרת לי עורכת דין - חברה ,שפעלה באיזור שוייץ ושולטת בגרמנית שייתכן והיא בעלת בקיאות בתחום. יחד עם זאת הערתי כי היא חברתי ולכן בכל מקרה לא ניתן להיעזר במומחיותה. לאחר תום הדיון - שהיה למעשה הדיון האחרון בשרשרת ארוכה של דיונים ולאחר החלטה לעניין המועדים להגשת סיכומים ., משיצאו באי כח הצדדים את אולם הדיונים ואני כשופטת נותרתי באולם ביחד עם הקלדנית ,לצורך סגירת יום העבודה אל מול המחשב ותוכנת נט המשפט - חזרו בנות הנתבעים ובקשו את פרטי אותה עורכת דין. אכן ., טעיתי כאשר אפשרתי להן לפנות אלי שלא במעמד באי כח הצדדים ואף טעיתי כאשר מסרתי להן את מספר הטלפון של עורכת הדין ,יחד עם זאת הדגשתי כי מדובר בחברתי ., ולפיכך אין זה ראוי להיוועץ בה בהקשר לתיק זה הנדון בפני. שהותן ארכה להערכתי לא יותר מ2 3 דקות באולם הדיונים ושלא בנוכחות באי כח הצדדים. ברור כי טעיתי בכך שנעניתי לפניית בנות הנתבעים. אלא שאינני סבורה כי יש בכך כדי להביא לפסילה מלדון בתיק זה ., ומאחר ושלב הדיונים נסתיים - למעשה בקשת הפסילה היא בקשה מלהכריע בתיק בתוך שלב הדיונים והבאת הראיות ובטרם סיכומים. להלן הנמקותי : ככלל ניפסק ., וגם לגבי חילופי דברים במעמד צד אחד לאמור : ".      עם זאת עצם קיומם של חילופי דברים עם שופט במעמד צד אחד לא יוביל, כשלעצמו, לפסילת השופט מלדון בעניין. עילת פסלות תקום רק כאשר יוכח חשש ממשי למשוא פנים. כך, שיחה שאינה רלוונטית לאותו עניין או חסרת כל ערך לגבי המשפט לא תוביל, כשלעצמה, לסברה כי ייתכן שדעת השופט הושפעה ממנה. "יתכן, למשל, שתוכן הדברים שנמסרו לשופט בצורה הנזכרת הוא בלתי רלבנטי או חסר כל ערך לגבי המשפט, באופן שברור לכל אחד לא בלבד שאותם הדברים לא השפיעו בפועל על דעת השופט, אלא כי גם לא יכלו להשפיע עליה באיזו מידה שהיא. ברור כי במקרה כזה, אם כי אין לראות בעין יפה דבר זה, אף על פי כן לא יהא בכך כדי לפסול את השופט או את פסק-דינו" ע"פ 152/51 טריפוס נ' היועץ המשפטי [1], בעמ' 23- בע' 27 וכבוד הנשיא בייניש בשנת 2008 : "אכן, ככלל יש להימנע ממגע במעמד צד אחד בין אחד מבעלי הדין לבין בית המשפט. עם זאת, עצם קיומם של חילופי דברים עם השופט במעמד צד אחד, לא יוביל, כשלעצמו, לפסילת השופט מלדון בעניין (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (תשס"ו), 186; ע"פ 6812/02 בוארון נ' מדינת ישראל (, 13.8.2002); ע"פ 8689/02 טסה נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "לודים" (, 12.12.2002)). הטעם לכך הוא כי על פניו, אין סיבה להבחין בין מצבים אלו לבין מצבים אחרים של חשש ממשי למשוא פנים, במובן זה שהדגש צריך להיות על יכולתו האובייקטיבית של השופט לשמוע את הצדדים בלי ש"המשחק מכור" ומתוך נכונות להשתכנע. החשש העיקרי במצב זה הוא שמא המידע שנמסר לשופט במעמד צד אחד ובלא ידיעת הצד שכנגד עלול להשפיע על השופט באופן בלתי הוגן. ישנו חשש שהשופט ייחשף למידע לא קביל או בלתי מאוזן, בהיעדר יכולתו של צד להליך להביע או להעיר לפני השופט את עמדתו שלו (ע"פ 2672/01 בן שושן נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 794 (2001)). כמו כן, קיים חשש שמא הנכונות להיפגש עם צד אחד בלבד ולשמוע את עמדתו מרמזת בפני עצמה, או יכולה להיראות כמרמזת, על נטייתו של השופט כלפי צד מסוים ועל משוא פנים שלו (מרזל לעיל, בעמ' 186). כבוד הנשיאה בייניש בע"א  4287/08 גבריאלי נגד אלון דוד כן ראו כבוד הנשיא ברק בע"א 5735/96 b.g. assistance ltd נ פליציה ויוסף גורה , " המבחן הנקוט בידינו לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לצורך החלטה בפסלותו של שופט מלשבת בדין בתיק, הוא מבחן אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים. עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו: " בית המשפט בודק את העובדות שקשורות להכרעה השיפוטת, ואת ההתבטאויות של השופט במשפט ומשמעותן ועובדות כיוצא באלה וזאת לאור זיקתם לנושאים הנתונים להכרעה. הוא נותן דעתו לכך שמדובר בדיין מומחה ולא בהדיוט וכי יש להעריך את יכולתו של השופט בהתאם לרקעו המקצועי ובהתאם לעצמתם ומשקלם האמיתי של האירועים אשר עליהם מתבססת טענת הפסול" (מ. שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", ספר גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז) 87, 106). אותה שיחה במסדרון שנוהלה בין שופט מומחה ומקצועי לבין בעל דין, אינה מעלה חשש ממשי למשוא פנים. לעניין זה יש להתחשב בין השאר בכך שאותה שיחה לא זומנה מבעוד מועד. כי היא היתה אקראית לגמרי. כי היא ארכה זמן קצר בלבד. שבא כוח המערערת היה נוכח בקרבת מקום כאשר התנהלה, ומעל לכל, יש להתחשב בכך שאותה שיחה לא עסקה כלל בתיק שהמערערת והמשיב מס' 2צדדים לו אלא באופן אגבי וכללי ביותר. אכן, חשדנותה של המערערת היא מופרזת וסובייקטיבית. אין בנסיבות העניין חשש ממשי למשוא פנים על פי המבחן האובייקטיבי." במשמע. שיחה אקראית קצרה שלא בעניין מהותי הנוגע להליך אלא באופן אגבי וכללי ביותר - בקשת פסילה בגינה - נדחתה!. וכן ., כבוד הנשיא ברק ב ובע"א 7916/00 עו"ד דן שפריר נגד בל"ל " גם חילופי הדברים הקצרים שהתקיימו באולם בית המשפט (במעמד בעלי דין שאינם צד להליך כאן) אינם מקימים עילת פסלות. אכן, ככלל יש להימנע מחילופי דברים בין אחד מבעלי הדין לבין בית המשפט שעה שהצד שכנגד אינו נוכח ואינו יכול לטעון או להגיב (וראו: ע"א 7840/96 זיידנברג נ' זיידנברג, פ"ד נ (4) 260). אולם עצם קיומם של חילופי דברים מסוג זה אינו מוביל בהכרח לפסילתו של ההליך. לעניינן זה ייבחן גם תוכן הדברים, משכם והפורום בו נאמרו (וראו: ע"א 5735/96 BG Assistance נ' פליציה גורה, לא פורסם ; ע"פ 599/87 יוסף חוברה נ' מדינת ישראל, פ"ד מא 4) 614). בעניינו נאמרו הדברים באולם בית המשפט ואין בהם כדי להשליך על זכויות הצדדים או על ההכרעה בהליך. אפשר שמוטב היה אילו נמנע בא כוח המשיב מהתייצבות באולם בית המשפט ומהתייחסות לתיק שלא היה קבוע לדיון אותה עת. אולם גם כך לא היה בדברים שנאמרו כדי לעורר חשש ממשי אובייקטיבי כי בית המשפט גיבש משוא פנים בעניינו של המערער" וכן : כבוד הנשיא בייניש ב ע"א  5991/06 פלונית נגד בנק דיסקונט : " אשר לניהול השיחה עם המערערת לבד באולם, הכלל הוא כי עצם קיומם של חילופי דברים עם השופט במעמד צד אחד לא יוביל כשלעצמו לפסילת השופט מלדון (ע"פ 8689/02 טסה נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "לודים" (לא פורסם) ). הדגש צריך להיות על יכולתו האובייקטיבית של השופט לשמוע את הצדדים בלי שה"משחק מכור" ומתוך יכולת להשתכנע (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 186 (תשס"ו-2006)). ............" והמבחן שיושם - האם יש בשיחה זו כדי לפגוע באוביקטיביות של בית המשפט. . בית המשפט דחה בקשת פסילה כאשר שוכנע כי לא הוכח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. גם למקרה ובראייתו של מבקש הפסילה נוצר חשש כי אמירות בית המשפט והתנהלותו מעידים על קיום משוא פנים כלפיו, וקבע כי חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות . ראו גם פסקי הדין שצוטט שם - (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם) ; ע"א 7857/04 צ'רטוק ואח' נ' וינקלר ואח' (לא פורסם) ); ע"א 10763/05 עו"ד יורם חכם ואח' נ' אלי סיאג ואח' (לא פורסם) ). בשונה מהמקרים שנסקרו לעיל ., חילופי דברים קצרים אקראיים אגביים אשר לא נגעו לעניין מהותי הקשור בהליך ., ניתקבלה בקשת פסילה בעקבות חילופי דברים במעמד צד אחד ., כאשר קבע בית המשפט בערעור אזרחי מס'   7840/96 זיידנברג  נ זיידנברג כי השופטת שם קיבלה החלטה לאחר ששמעה צד אחד בלבד. בבחינת פגיעה הנוגעת לעניינים רלוונטיים בעלי  ערך לגבי המשפט.  או אז הסיק פגיעה ממשית הנוגעת לעניינים שהינם רלוואנטיים לגבי המשפט ושהשפיעו על השופטת בהחלטתה לגבי תסקירי הסעד. עוד ניקבעה הפסלות לאור המסקנה כי להחלטה זו של השופטת השלכות מעשיות לגבי המשך המשפט ותוצאותיו. - כל זאת בשונה מאוד מהמקרה דנן . בתמצית ., כאמור ., המבחן הוא מבחן אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים. יש לבחון חילופי הדברים במעמד צד אחד - האם נאמרו בעניין מהותי הנוגע להליך.,האם השפיעו על מתן החלטה הקשורה בהליך ., האם נאמרו באולם הדיונים ., באיזה שלב דיוני נאמרו ובעיקר - מה משקלם , ועד כמה מהותיים הם בהתייחס להליך המדובר. ולענייננו ., חילופי הדברים במעמד צד אחד .,היו לאחר תום שלב הראיות., לא היה בהם בכל דרך להשפיע על ההליך ., ובפועל גם לא השפיעו שכן לא נעשה כל נסיון בתיק להגשת חוות דעת של מאן דהוא בנושא הדין הזר - שיקים משוכים על בנק בגרמניה. חילופי הדברים- דהיינו ., חוות דעת מומחה לדין הגרמני בנושא שטרות, היו בנושא שלא היה מהותי להליך - ולפחות בא כח התובע לא ראה אותו כמהותי להליך לכל אורכו, לכל היותר אגבי מאוד!. חילופי הדברים היו באולם בית המשפט ., עת שהה בא כח התובע מעבר לדלת. בנקל יכול היה להיכנס ובכך לסיים הפרשה. חילופי הדברים לא השפיעו ., לא ישפיעו ואינם יכולים להשפיע על ההליך ולא כל שכן על פסק הדין בכל דרך- לא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית! התוצאה היא שדוחה בקשת הפסילה .פסלות שופטדיוןדיון הוכחותשופטים