קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לצירוף נתבע פורמאלי: רקע ותמצית טענות הצדדים לפניי בקשה לתיקון כתב הגנה והוספת נתבעת. עסקינן בתובענה כספית על סך 300,863 אשר הגישה המשיבה אשר הינה מועצה מקומית, נגד המבקשים. במסגרת התובענה האמורה טוענת המשיבה, כי המבקש מס' 1 (להלן:"המבקש") הפעיל עסק בתחום שיפוטה בנכס אשר הוחזק על ידי המבקשת מס' 2 (להלן:"המבקשת"), שהינה חברה בע"מ אשר המבקש הינו בעל מניותיה ומנהלה היחיד. לטענת המשיבה, למבקשים קיים חוב כלפיה בגין מיסי ארנונה ביחס לנכס האמור. המשיבה טוענת, כי המבקשת הוקמה לצורכי התחמקות מתשלום חיובים והונאת נושים ובין היתר התחמקות מתשלום מיסי ארנונה למשיבה. לטענתה, המבקשים החזיקו בנכס במשך שתי תקופות. תחילה הוחזק הנכס על ידי המבקש ובהמשך על ידי המבקשת. לטענת המשיבה, בעבור התקופה הראשונה חייב לה המבקש מיסי ארנונה ובעבור התקופה השנייה חייבים לה המבקשים, ביחד ולחוד, מיסי ארנונה שכן בהתאם לחוק ניתן לחייב בעל שליטה בחברה פרטית בחובה של החברה בגין מיסים. עוד טוענת, כי יש לחייב את המבקש בגין התקופה השנייה שכן קיימות עילות להרמת מסך וחיובו בתור נושא משרה במבקשת. המבקשים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו, כי אין למשיבה זכות לקבל מהמבקשת את הנטען בכתב התביעה. המבקשת הכחישה כל קשר למושכר וטענה, כי מעולם לא הייתה מצויה בידה החזקה במושכר. כן טענו המבקשים, כי המשיבה חייבה את המבקש בסיווג שונה מהתב"ע החל על הקרקע. לטענת המבקש, המשיבה סירבה לתת לו רישיון להפעיל במקרקעין עסק לאירועים, בית קפה או מסעדה ועל כן נמנע מלהפעיל את המושכר במשך שלוש וחצי שנים. אף על פי כן חייבה אותו בתשלום ארנונה בסיווג 330 במקום בסיווג 650. כן טענו המבקשים, כי המשיבה אמורה הייתה לחייב את בעלת המקרקעין בחיובי הארנונה. המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתב הגנה והוספת נתבע. במסגרת הבקשה טען המבקש, כי שכר את הנכס נשוא התובענה מהמשיבה הפורמאלית- חברת יסוד שירותי דרך בע"מ. לטענתם, הנכס הושכר למטרות הרשומות בהסכם השכירות אולם בפועל התברר, כי חברת יסוד שירותי דרך בע"מ רימתה אותה והשכירה לו שטח חקלאי אשר לא ניתן להשתמש בו לצרכים אליהם התחייבה בהסכם. בנסיבות אלו לא עלה בידו לנהל אירועים בגן האירועים אשר שיפץ בנכס. המבקש טוען, כי הוא והמשיבה הפורמאלית פעלו לשם הסרת המניעה מלהשתמש במקום למטרות המפורטות בהסכם אולם ניסיונותיהם האמורים לא צלחו. לטענת המבקש, מכתב ההגנה אשר הוגש על ידי בא כוחו הקודם נשמטו פרטים רבים, בין היתר באשר לתובענות אחרות המשליכות על התובענה בה עסקינן. בנסיבות אלו טוען המבקש, יהיה זה הוגן לאפשר לו לתקן את כתב ההגנה כך שניתן יהיה להכריע בצורה יעילה בשאלות שבמחלוקת. עוד טוען המבקש, כי הוא לא היה המחזיק בפועל של הנכס ובמהלך כל התקופה האמורה הוא ביקש להחזיר את המקרקעין לידי המשיבה הפורמאלית, אולם היא דחתה הצעתו תוך שהיא הבטיחה להסדיר את העניין כך שיעלה בידו להפעיל במקום גן אירועים. לטענתו, ראוי לצרף את המשיבה הפורמאלית, בהיותה המחזיקה האמיתית בנכס, כצד להליך. בהחלטה מיום 1.12.09 התבקשו הצדדים להמציא תגובתם לבקשה לבקשה לתיקון כתב הגנה, תוך 20 ימים. המשיבה הפורמאלית לא המציאה תגובה לבקשה. ביום 16.12.09 הומצאה לבית המשפט הודעתו של עו"ד איל צורף ממשרד עו"ד שחם, אליו הומצאה הבקשה שלפניי. במסגרת ההודעה האמורה נטען, כי עו"ד שחם אינו מייצג את המשיבה הפורמאלית ואינו משמש כתובת להמצאת כתבי בית דין עבורה. בתגובה טען המבקש, כי משרד עו"ד שחם מייצג את המשיבה הפורמאלית בתובענה אחרת ועל כן די בהמצאת הבקשה למשרד האמור. אין מחלוקת, כי לצד לא מסורה הזכות להביע התנגדות להגשת תובענה נגדו, טרם הגשתה. מצאתי, כי ניתן להכריע בבקשה שלפניי מבלי להידרש לתגובת המשיבה הפורמאלית. לא זו אף זו, כפי שיפורט בהמשך מצאתי, כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות את צירופה כנתבעת נוספת בתובענה. בנסיבות אלו, אינני נדרשת למחלוקת האם די בהמצאת הבקשה למשרד עו"ד שחם אם לאו. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להדחות. לטענתה, במסגרת הבקשה ביקשו המבקשים, כי יותר להם לתקן את כתב ההגנה בדרך של הוספת פרטים אולם הלכה למעשה כתב ההגנה אינו מוסיף פרטים אלא חוזר מהודאה בעובדות מהותיות אשר מצאו ביטוי בכתב ההגנה המקורי. לטענתה, במסגרת כתב ההגנה המקורי הודה המבקש, כי הוא אחז בקרקע והחזקה בה הייתה בידי המבקש ומנגד בכתב ההגנה המתוקן טען המבקש, כי הוא אינו נחשב המחזיק בפועל של המקרקעין ואף לא התנהג כמחזיק קלאסי. כמו כן, בכתב ההגנה המקורי טוען המבקש, כי נפסק שעליו להרוס את הבינוי מיד עם פתיחת המושכר ובכתב ההגנה המתוקן הוא טוען, כי הוא לא ניהל ולא היה בעליו של העסק בשום שלב או מועד. בכתב ההגנה המקורי, במסגרת התייחסותו לסעיף 9 לכתב התביעה, הודה המבקש, כי עשה שימוש בנכס אולם טען, כי החיוב שהושת עליו התבסס על סיווג שגוי. לטענת המשיבה, עסקינן בטענת "הודאה והדחה". במסגרת כתב ההגנה המתוקן הכחיש המבקש את הטענות המופיעות בסעיף 9 לכתב התביעה. עוד טוענת המשיבה, כי בסעיף 15 לכתב ההגנה המקורי טען המבקש, כי הוא אינו מכחיש את הטענה, כי הוא אחז בקרקע ומנגד בסעיף 23 לכתב ההגנה המתוקן הכחיש המבקש את טענת המשיבה לפיה הוא מחזיק במקרקעין. בנוסף טוענת המשיבה, כי קיימות סתירות בגוף הבקשה עצמה עת מחד טענו המבקשים, כי הם לא היו מיוצגים לאורך השנים ומאידך טענו, כי המשיבה הפורמאלית ממנה את ייצוגם בהליכים השונים. לא זו אף זו, כתב ההגנה המקורי הוגש על ידי בא כוחם של המבקשים ולא על ידי המבקשים עצמם. המשיבה טוענת, כי טרם מוגדר חוב ארנונה כחוב סופי עומדות לנישום מספר אפשרויות להשיג על דרישת החוב. לטענתה, המבקש אינו מכחיש פניותיה אליו לשם דרישת החוב ואף על פי כן הוא לא השיג על החוב, בדרכים המוקנות לו לשם כך על פי דין. לטענת המשיבה, משהפך החוב לחוב סופי הרי שבית המשפט הדן בתובענה נשוא הבקשה דנן אינו הפורום הנאות לדון בטענות בעניין זה והסמכות בעניין מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כן טוענת המשיבה, כי משלא ניצלו המבקשים את זכותם להשיג ולערער על החוב הרי שהגשת הבקשה לוקה בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת המשיבה, הטיעונים אשר מבוקש להוסיף לכתב ההגנה המתוקן אינם רלוונטיים. כמו כן, הם היו ידועים למבקשים בעת הגשת כתב ההגנה המקורי. לטענתה, המבקשים לא ציינו במסגרת בקשתם טעם של ממש המסביר מדוע הטענות המופיעות בכתב ההגנה המתוקן לא הוזכרו בכתב ההגנה המקורי. המשיבה טוענת, כי אמנם הבקשה הוגשה בשלביו המוקדמים של ההליך אולם אין בעובדה זו בכדי לרפא את הפגם שדבק בבקשה. עוד טענה, כי במסגרת כתב ההגנה המקורי טענו המבקשים, כי בכוונתם להגיש הודעת צד ג', כך שצד ג' יחויב בתשלומי הארנונה אשר בתשלומם הם יחויבו במסגרת ההליך. לטענתה, על אף האמור לעיל, המבקשים לא הגישו הודעת צד ג' ומשחלף המועד לעשות כן הם מבקשים לרפא את מחדלם בהגשת הבקשה בה עסקינן. המשיבה טוענת, כי הטענות החדשות המופיעות בכתב ההגנה המתוקן רובן ככולן עוסקות במחלוקות שבין המבקשים והמשיבה הפורמאלית. לטענת המשיבה, אין בעניינים אלו כדי להשליך על התובענה בה עסקינן. לטענתה, מהבקשה עולה, כי בין המבקשים והמשיבה הפורמאלית מתנהלים הליכים אשר בהם תוכרע, בין היתר, השאלה על מי מוטל לשלם את המיסים בגין הנכס נשוא התובענה. לטענתה, אין מקום לצרף את המשיבה הפורמאלית, אשר אינה צד דרוש בתובענה בה עסקינן, שכן בין המבקשים והמשיבה הפורמאלית כבר מתנהלים הליכים משפטיים וצירופה לתובענה שלפניי תסרבל את הדיון שלא לצורך. המשיבה טוענת, כי בינה לבין המשיבה הפורמאלית אין יריבות וכי במידה והמבקשים מעוניינים להחיל על המשיבה הפורמאלית את תוצאות התובענה בה עסקינן הרי שהיה עליהם להגיש נגדה הודעת צד ג', במסגרת המועדים הקבועים בחוק. עוד טוענת המשיבה, כי הבקשה נסמכת על הטענה, כי בין המבקשים והמשיבה הפורמאלית מתנהל הליך משפטי. לטענתה, הטענה האמורה לא נתמכה בראיה כלשהי ואף אין לה אזכור בתצהיר התומך בבקשה. כן טוענת המשיבה, כי נספחים א'-ג' לבקשה, שעניינם הליכים משפטיים בין המבקשים והמשיבה הפורמאלית, לא צורפו לבקשה. המשיבה טוענת, כי במסגרת כתב ההגנה המתוקן העלו המבקשים לראשונה טענת קיזוז. לטענתה, הטענה האמורה נטענה בצורה סתמית ולא מפורטת והיא אף אינה נתמכת בתצהיר ועל כן דינה להדחות. המשיבה טוענת, כי במסגרת התצהיר התומך בבקשה מפרט המבקש טענות כלפי המשיבה הפורמאלית. לטענתה, הטענות האמורות אינן רלוונטיות אליה. לטענת המשיבה, המבקשים מנסים במסגרת ההליך הנדון ועל גבה של המשיבה לברר מחלוקות אשר נתגלעו בינם לבין המשיבה הפורמאלית. דיון ומסקנות לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכל החומר המצוי בתיק מצאתי, כי דין הבקשה להוספת המשיבה הפורמאלית כנתבעת בתובענה, להדחות ודין הבקשה לתיקון כתב הגנה להתקבל באופן חלקי, כמפורט. הוספת המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מסמיכה את בית המשפט לצרף לתובענה בעל דין אשר היה צריך לצרפו לתובענה או שנוכחותו בבית המשפט דרושה בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. האפשרות לעתור לצירופו של נתבע נוסף לתובענה עומדת הן לתובע והן לנתבע. נתבע יכול לעתור לצירופו של נתבע נוסף לתובענה אשר הוגשה נגדו. בית המשפט מוסמך להיעתר לבקשה כאמור, מקום בו צירופו של הנתבע הנוסף לתובענה היה אפשרי מלכתחילה על פי תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי וכאשר ההכרעה יכולה לפגוע בזכויותיו החוקיות או שנוכחותו דרושה לשם הכרעה יעילה בתובענה. תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי: "מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד- בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". מתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי עולה, כי המבחן האם לצרף צד לתובענה הינו האם צירופו דרוש בכדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". המשיבה עתרה לחיוב המבקשים בתשלום חוב ארנונה סופי בגין נכס המצוי בשטחה הטריטוריאלי. במסגרת הבקשה בה עסקינן העלו המבקשים טענות נגד המשיבה הפורמאלית. לטענתם, המשיבה הפורמאלית רימתה אותם עת השכירה להם נכס אשר לא ניתן לעשות בו את השימוש המוסכם בהסכם אשר נכרת בין הצדדים. המבקש טוען, כי ביקש להחזיר את החזקה בנכס לידי המשיבה הפורמאלית אשר הינה המחזיקה האמיתית בנכס. "השאלות הכרוכות בתובענה" הן הפלוגתאות העולות מן התביעה. כאמור, המשיבה עתרה, כי בית המשפט יחייב את המבקשים בתשלום חוב ארנונה סופי. טענתה העיקרית של המשיבה היא, כי המבקשים חייבם לה כספים בגין חוב ארנונה פסוק בנוגע לנכס שהיה בחזקתם. הנה כי כן, המחלוקת הינה האם על המבקשים חלה חובה לשלם את חוב הארנונה הסופי. במסגרת הבקשה טוענים המבקשים, כי לאור התנהלות המשיבה הפורמאלית יש לראות בה כמי שהחזיקה בנכס ועל כן כמי שאמורה לשאת בתשלומי הארנונה. אין זהות בין שתי הפלוגתאות האמורות. אף אם קיימות למבקשים טענות במישור יחסיהם עם המשיבה הפורמאלית אין בכך בכדי לקבוע, כי צירוף המשיבה הפורמאלית דרוש לשם הכרעה בשאלות הכרוכות בתובענה. מצאתי, כי לשם הכרעה בפלוגתאות אשר נתגלעו בין הצדדים שלפניי אין צורך להכריע בפלוגתא אשר נתגלעה בין המבקשים והמשיבה הפורמאלית. כאמור לעיל, המשיבה מתנגדת לבקשה לצירוף המשיבה הפורמאלית כנתבעת נוספת בתובענה נשוא הבקשה שלפניי. המבחן לצירופו של בעל דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע, כי אם השאלה האם בעל הדין אשר צירופו מבוקש דרוש בכדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העומדות לבירור במסגרת התובענה (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) 75). אין מחלוקת, כי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת צירופו של נתבע נוסף לתובענה אף בהעדר הסכמה מטעם התובע. עם זאת, לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לצירוף נתבע נוסף על אפו וחמתו של התובע המתנגד לצירוף. לתובע מסורה הזכות לקבוע עם מי הוא רוצה להתדיין וממי הוא רוצה לדרוש זכויותיו. כן, מסורה לתובע הזכות להחליט נגד מי הוא רוצה להגיש תביעה ולמי יהיה עליו לשלם הוצאות משפט במידה ותביעתו תדחה. סבורני, כי בנסיבות המקרה שלפניי אין מקום לכפות על המשיבה להתדיין מול המשיבה הפורמאלית. לא זו אף זו, בכדי לצרף נתבע נוסף לתובענה נדרש קשר בין התובע והנתבע אשר צירופו מבוקש. זאת, בשונה מהוספת צד לתובענה בדרך של הגשת הודעת צד ג', אשר לצורך הגשתה די בקשר בין שולח ההודעה והצד השלישי. המבקשים לא הצביעו על קשר כאמור בין המשיבה והמשיבה הפורמאלית. באם קיימת למבקשים עילת תביעה נגד המשיבה הפורמאלית ובמידה והם זכאים, כי האחרונה תשפה אותם במידה והם יחויבו במסגרת התובענה נושא הבקשה שלפניי הרי שהיה בידם לצרפה כצד לתובענה, על ידי הגשת הודעת צד שלישי. כן פתוחה בפניהם הדרך להגיש תובענה נגד המשיבה הפורמאלית. תקנה 24 אינה מיועדת למנוע ריבוי משפטים (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ), 54). לפיכך, השאלה האם צירוף המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה ימנע ניהול תובענה נפרדת בינה לבין המבקשים אינה רלוונטית לענייננו. העובדה, כי ייתכן שבין המבקשים למשיבה הפורמאלית תתנהל תובענה אשר תעסוק, בין היתר, בסוגיית תשלום מיסי הארנונה בעבור הנכס בו עסקינן, אין בה בכדי ללמד, כי המשיבה הפורמאלית הינה בעל דין דרוש בתובענה. המטרה העומדת בבסיס תקנה 24 היא, שבית המשפט יוכל לצרף כצד לתובענה בעל דין אשר נוכחותו דרושה כדי שבית המשפט יוכל לפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת בבירור. המבחן הוא האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל מבלי שהצד אשר צירופו מבוקש יהיה בעל דין (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ), 54-55). כאמור לעיל מצאתי, כי אין צורך לצרף את המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה לשם הכרעה שלמה ויעילה בשאלות שבמחלוקת. סבורני, כי צירוף המשיבה הפורמאלית כנתבעת נוספת בתובענה נשוא הבקשה שלפניי אינו דרוש לשם הכרעה בפלוגתאות שמחלוקת. אף אם תאמר, כי עדותו של נציג המשיבה הפורמאלית דרושה לשם הכרעה במחלוקת שלפניי אין בכך בכדי לקבוע, כי המשיבה הפורמאלית הינה בעל דין דרוש. אי צירופה של המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה אין בו בכדי למנוע מהמבקשים להוכיח טענתם, כי הם אינם חייבים בתשלום מיסי הארנונה. סבורני, כי צירוף המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה אין בו בכדי לסייע לבית המשפט לפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות העולות מן התביעה. יתרה מזאת, מצאתי כי צירוף המשיבה הפורמאלית כנתבעת נוספת יביא לסרבול הדיון. לאור כל האמור לעיל, איני נעתרת לבקשה לצירוף המשיבה הפורמאלית כנתבעת נוספת בתובענה שבכותרת. תיקון כתב ההגנה המבקשים עותרים לתיקון כתב ההגנה אשר הוגש מטעמם. לטענתם, מכתב ההגנה המקורי נשמטו נתונים רלוונטיים הדרושים לצורך הכרעה בתובענה שלפניי. המשיבה טוענת, כי כתב התביעה המתוקן אינו מוסיף פרטים, כי אם חוזר מהודאה בעובדות מהותיות אשר הופיעו בכתב ההגנה המקורי. כן טוענת המשיבה, כי הטענות החדשות אינן רלוונטיות לענייננו וכי היו ידועות למבקשים בעת הגשת כתב ההגנה המקורי. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". בתי המשפט נוטים להתיר לצד לתקן את כתב טענותיו כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי. הבקשה בה עסקינן הוגשה בטרם נערכה ישיבת קדם משפט בתובענה. עם זאת, נדרש שהבקשה תוגש בהתאם להוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאמור לעיל וכי התיקון יהיה דרוש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. במסגרת סעיף 4 לכתב ההגנה המתוקן מתייחסים המבקשים להליכים נוספים אשר הוגשו על ידי המשיבה מס' 1 בנוגע לסכומים הנכללים במסגרת התובענה. עסקינן בתובענה אשר הוגשה נגד המבקש בשנת 2003. ברי, כי המידע אודות התובענה האמורה היה מצוי בידי המבקשים בעת הגשת כתב ההגנה המקורי בתובענה שלפניי. עם זאת, לאור טענת המבקשים לפיה התברר להם, כי בא כוחם הקודם לא כלל את מלוא העובדות הרלוונטיות בכתב ההגנה אשר הוגש בשמם וכן, לאור השלב בו מצוי הדיון בתובענה ובכדי שכל הפרטים הרלוונטיים יהיו מונחים בפני בית המשפט מצאתי, כי יש להתיר את התיקון האמור. במסגרת סעיף 8 לכתב ההגנה המתוקן טענו המבקשים, כי לנוכח הנסיבות הם אינם נחשבים למחזיקים בנכס שהושכר. לטענתם, כל סכום שיחויב כחוב ארנונה או חוב אחר יש לחייב בו את הבעלים ו/או המחזיק הנכון, קרי המשיבה הפורמאלית. המשיבה טוענת, כי הטענה האמורה עומדת בסתירה לאמור בכתב ההגנה המקורי שם טען המבקש, כי הוא אחז בקרקע וכי החזקה במקרקעין הייתה בידו. כאמור לעיל, הבקשה לצרף את המשיבה הפורמאלית כצד לתובענה נדחתה. טענת המבקשים לפיה על המשיבה הפורמאלית לשאת בתשלום המיסים בשל העובדה, כי הפרה את ההסכם אשר נכרת עמה, אינה רלוונטית לתובענה בה עסקינן. לפיכך, איני מתירה את התיקון האמור. סעיפים 9-14 לכתב ההגנה המתוקן עניינם טענות המבקשים במישור יחסיהם עם המשיבה הפורמאלית. טענות אלו, אינן רלוונטיות לענייננו. עסקינן בתיקון אשר אינו דרוש לשם הכרעה בסוגיות שבמחלוקת ובנסיבות אלו, אין מקום להתיר את התיקון המבוקש. בסעיף 4 לכתב התביעה טענה המשיבה, כי המבקש הפעיל בנכס עסק של מסעדה/בר/מועדון לילה. במסגרת כתב ההגנה המקורי הכחיש המבקש טענה זו וטען, כי המשיבה הוציאה לו צו סגירה מיד עם פתיחת המושכר וכי למעשה הוא לא ניהל את העסקים הנטענים על ידי המשיבה (סעיף 8 לכתב ההגנה המקורי). במסגרת כתב ההגנה המתוקן הכחיש המבקש את הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה וטען, כי לא היה בעליו של מסעדה/בר/ מועדון לילה בשום שלב (סעיף 16 לכתב ההגנה המתוקן). בסעיף 17 לכתב ההגנה המתוקן שב המבקש על הטענה לפיה עם פתיחת המושכר נפסק, כי עליו להרוס את המבנה בשל פעילות בניגוד לתב"ע. סבורני, כי התיקון המבוקש אינו מהווה חזרה מהודאה בעובדה במסגרת כתב ההגנה המקורי. הן בכתב ההגנה המקורי והן בכתב ההגנה המתוקן הכחיש המבקש, כי ניהל בנכס עסק מהסוג הנטען על ידי המשיבה וטען, כי נפסק כי עליו להרוס את המבנה בשל שימוש בניגוד לתב"ע. לפיכך, אני מתירה את התיקון האמור. במסגרת סעיף 9 לכתב התביעה טענה המשיבה, כי היא הטילה על המחזיקים בנכס מיסי ארנונה בשיעורים ובמועדים אשר נקבעו ופורסמו על ידה. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, כי במסגרת סעיף 13 לכתב ההגנה המקורי התייחס המבקש לטענה האמורה והודה, כי הוא עושה שימוש בנכס אולם העלה טענה לפיה החיוב המושת עליו מתבסס על סיווג שגוי ומנגד במסגרת סעיף 22 הכחיש המבקש את הנטען במסגרת סעיף 9 לכתב התביעה. איני מקבלת טענות המשיבה בנדון. הן במסגרת כתב ההגנה המקורי והן במסגרת כתב ההגנה המתוקן הכחיש המבקש את הנטען בסעיף 9 לכתב התביעה. המבקש לא הודה במסגרת כתב ההגנה המקורי, כי הוא עושה שימוש במושכר. המבקש הכחיש טענה זו, במסגרת הסעיף האמור וטענתו הייתה, כי המשיבה לא חייבה אותו בהתאם לסיווג הקרקע, כי אם בהתאם לסיווג מוטעה ועל אף העובדה, כי הוציאה לו צו לפיו היא אסרה עליו לפעול בהתאם לסיווג אשר לפיו היא ביקשה לחייבו. על טענתו האמורה שב המבקש במסגרת סעיף 6 לכתב ההגנה המתוקן. בנסיבות אלו אני מתירה תיקון זה. במסגרת סעיף 14 לכתב ההגנה המקורי טענו המבקשים, כי הם אינם מכחישים את האמור בסעיף 10 לכתב התביעה באשר לגודל הנכס. כן טענו המבקשים, כי המבקש אוחז בקרקע נשוא התובענה, בהתאם להסכם שכירות בינו לבין המשיבה הפורמאלית. לטענתם, משהופר ההסכם האמור ובוטל הרי שעל המשיבה הפורמאלית לשאת בחיובים. כן הכחישו המבקשים את טענות המשיבה באשר לסיווג הנכס. במסגרת כתב ההגנה המתוקן הכחישו המבקשים את האמור בסעיף 10. הנה כי כן, המבקש חזר בו מההודאה כי הוא מחזיק בנכס בהתאם להסכם בינו לבין המשיבה הפורמאלית וכן חזר בו מהודאה באשר לגודל הנכס. כאמור לעיל, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. התיקון המבוקש אינו נתמך בתצהיר אשר צורף לבקשה. בנסיבות אלו, איני נעתרת לתיקון זה. במסגרת סעיף 18 לכתב ההגנה המקורי הכחישו המבקשים את האמור בסעיף 15 לכתב התביעה. המבקשים טענו, כי החזקה במקרקעין הייתה בידי המבקש בלבד ולמבקשת לא היה קשר למושכר. במסגרת סעיף 28 לכתב ההגנה המתוקן שבו המבקשים על הטענה, כי הם מכחישים את האמור בסעיף 15 לכתב התביעה וכן שבו על טענתם לפיה למבקשת לא היה קשר למושכר. במסגרת הסעיף האמור ביקשו המבקשים לתקן את הטענה לפיה החזקה במקרקעין הייתה בידי המבקש. התיקון האמור לא נתמך בתצהיר אשר צורף לבקשה ועל כן אינני מתירה את התיקון האמור. במסגרת סעיף 26 לכתב ההגנה המתוקן טענו המבקשים, כי רישומי המשיבה אינם משקפים את ההתחשבנות בין הצדדים לרבות קיזוזים והעדר קיזוזים שנערכו ביניהם לנוכח עבודות ושירותים אותם נתן המבקש בתמורה וכן הסדרים אליהם הגיעו הצדדים במהלך התקופה הנזכרת בכתב התביעה. על הטוען טענת קיזוז מוטלת החובה לפרט טענתו כדבעי. במיוחד נדרש פירוט של סכום הקיזוז ואופן חישובו. טענת הקיזוז בענייננו נטענה בעלמא, ללא הפירוט הנדרש. על כן אינני מתירה הוספת טענה זו. התוצאה לאור המפורט התוצאה היא, כי הבקשה לצירוף המשיבה הפורמאלית כנתבעת נוספת בתובענה, נדחית. דין הבקשה לתיקון כתב הגנה להתקבל באופן חלקי, על פי המפורט לעיל. המבקשים יגישו כתב הגנה מתוקן בהתאם לאמור בהחלטה זו תוך 20 יום ממועד המצאת ההחלטה. הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון עם סיום ההליך בין הצדדים. משיב פורמלי / צד פורמלינתבע פורמליצירוף נתבעיםצירוף / החלפת בעלי דין