בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על צירוף חברת "יסודות הדרך בע"מ" ח.פ _________ (להלן: "הנתבעת הפורמלית") כנתבעת נוספת בתובענה שבכותרת, וזאת מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש 1: מר איתן כהן, ת.ז _________, תושב _________, באר שבע (להלן: "המבקש"). 2. המבקשת 2: חברת "איתן שירותים בע"מ" ח.פ _________ (להלן: "המבקשת"). 3. המשיבה: מועצה מקומית "שער הנגב" (להלן: "המשיבה"). 4. הנתבעת הפורמלית: חברת "יסודות הדרך בע"מ" ח.פ _________ (להלן: "הנתבעת הפורמלית"). ## ב. מסכת העובדות ## 5. המשיבה הגישה תובענה כספית על סך 300,863 ש"ח נגד המבקשים, בטענה לחוב ארנונה בגין נכס המצוי בתחום שיפוטה, אשר הוחזק על ידי המבקש ולאחר מכן על ידי המבקשת. 6. המשיבה טוענת כי המבקשת הוקמה לצורך התחמקות מתשלום חיובים והונאת נושים, וכי יש לחייב את המבקש אישית בגין חובות המבקשת מכוח הרמת מסך. 7. המבקשים טוענים בכתב הגנתם כי אין למשיבה זכות לגבות את החוב מהמבקשת, וכי המבקשת מעולם לא החזיקה בנכס. 8. המבקשים טוענים כי המשיבה חייבה את המבקש בסיווג שגוי של הנכס, וכי סירבה לתת לו רישיון להפעלת עסק לאירועים, בית קפה או מסעדה, מה שמנע ממנו להפעיל את המושכר. 9. המבקשים טוענים כי המשיבה הייתה אמורה לחייב את בעלת המקרקעין, היא הנתבעת הפורמלית, בחיובי הארנונה. 10. המבקש שכר את הנכס נשוא התובענה מהנתבעת הפורמלית, חברת "יסודות הדרך בע"מ", למטרות הרשומות בהסכם השכירות. 11. בפועל, התברר כי הנתבעת הפורמלית רימתה את המבקש והשכירה לו שטח חקלאי שלא ניתן להשתמש בו לצרכים אליהם התחייבה בהסכם, ובכך נמנע מהמבקש לנהל אירועים בגן האירועים ששיפץ בנכס. 12. המבקש והנתבעת הפורמלית פעלו יחד להסרת המניעה מלהשתמש במקום למטרות המפורטות בהסכם, אך ניסיונותיהם לא צלחו. 13. המבקש טוען כי הוא לא היה המחזיק בפועל של הנכס, וכי במהלך כל התקופה ביקש להחזיר את המקרקעין לידי הנתבעת הפורמלית, אך זו דחתה את הצעתו והבטיחה להסדיר את העניין. 14. המבקשים סבורים כי יש לצרף את הנתבעת הפורמלית כצד להליך, בהיותה המחזיקה האמיתית בנכס והצד האחראי לחובות הארנונה. 15. המשיבה מתנגדת לבקשה לצירוף הנתבעת הפורמלית, בטענה כי אין יריבות בינה לבין הנתבעת הפורמלית, וכי צירוף הנתבעת הפורמלית יסרבל את הדיון שלא לצורך. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות בית המשפט לצירוף בעל דין ## 16. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לבית המשפט סמכות רחבה לצרף בעל דין לתובענה, בין אם הוא צד שהיה צריך לצרפו מלכתחילה ובין אם נוכחותו דרושה להכרעה יעילה ושלמה בכל השאלות הכרוכות בתובענה. 17. הפסיקה קבעה כי מטרת תקנה 24 היא למנוע ריבוי התדיינויות ולאפשר הכרעה כוללת ויעילה במחלוקות הקשורות זו בזו, גם אם אין יריבות ישירה בין כל הצדדים המעורבים. 18. צירוף בעל דין נוסף אפשרי גם כאשר הבקשה מוגשת על ידי נתבע, וזאת במקרים בהם ההכרעה בתובענה עלולה לפגוע בזכויותיו של הנתבע הנוסף או כאשר נוכחותו חיונית להכרעה צודקת. 19. המבחן המרכזי לצירוף בעל דין הוא האם נוכחותו דרושה כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העומדות לבירור, ולא רק נוחותו של התובע. 20. במקרה דנן, נוכחותה של הנתבעת הפורמלית חיונית להבנת מערכת היחסים המורכבת בין הצדדים ולהכרעה בשאלת האחריות האמיתית לתשלום חוב הארנונה. ## מעמד הנתבעת הפורמלית כמחזיקה בפועל ## 21. המבקשים טוענים כי הנתבעת הפורמלית היא המחזיקה האמיתית בנכס, וכי היא זו שאמורה לשאת בתשלומי הארנונה, טענה המצריכה בירור עובדתי מעמיק. 22. טענת המבקשים לפיה הנתבעת הפורמלית רימתה אותם והשכירה להם שטח חקלאי שאינו מתאים למטרות ההסכם, מחזקת את הטענה כי הנתבעת הפורמלית היא האחראית לחובות. 23. סירובה של הנתבעת הפורמלית לקבל חזרה את החזקה בנכס, תוך הבטחה להסדיר את העניין, מצביע על מעורבותה והכרה באחריותה הפוטנציאלית. 24. הפסיקה קובעת כי "מחזיק" לצורך חיובי ארנונה אינו בהכרח מי שמחזיק פיזית בנכס, אלא גם מי שיש לו שליטה עליו או מי שנהנה ממנו, וכי יש לבחון את מכלול הנסיבות. 25. בירור מעמדה של הנתבעת הפורמלית כמחזיקה בפועל או כבעלת שליטה על הנכס, הוא קריטי להכרעה בשאלת החבות בארנונה, ובלעדיה לא ניתן יהיה להגיע להכרעה שלמה. ## קשר בין התובענה למחלוקת עם הנתבעת הפורמלית ## 26. אף אם אין יריבות ישירה בין המשיבה לנתבעת הפורמלית, קיימת זיקה הדוקה בין המחלוקת העיקרית בתובענה לבין טענות המבקשים כלפי הנתבעת הפורמלית. 27. שאלת האחריות לתשלום הארנונה תלויה באופן ישיר בשאלת תוקפו של הסכם השכירות בין המבקש לנתבעת הפורמלית, ובשאלת הפרתו על ידי הנתבעת הפורמלית. 28. הכרעה בשאלת חוב הארנונה מבלי לברר את מערכת היחסים החוזית והעובדתית בין המבקשים לנתבעת הפורמלית, עלולה להוביל להכרעה חלקית ובלתי שלמה. 29. הפסיקה הכירה בצורך לצרף צדדים נוספים גם כאשר הקשר בינם לבין התובע אינו ישיר, ובלבד שנוכחותם חיונית להכרעה יעילה ושלמה במכלול השאלות. 30. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט לבחון את כלל הטענות והעובדות הקשורות לחוב הארנונה, לרבות טענות הקיזוז וההטעיה שהועלו על ידי המבקשים. ## מניעת ריבוי התדיינויות ## 31. צירוף הנתבעת הפורמלית ימנע את הצורך בהגשת תובענה נפרדת על ידי המבקשים נגדה, ובכך יחסוך זמן שיפוטי יקר ומשאבים לצדדים. 32. ניהול הליכים נפרדים בשאלות הקשורות זו בזו עלול להוביל להחלטות סותרות ולחוסר יעילות מערכתית, דבר שבית המשפט שואף למנוע. 33. הפסיקה מדגישה את חשיבות מניעת ריבוי התדיינויות כשיקול מרכזי בהחלטה על צירוף בעלי דין, גם אם אין זה השיקול היחיד. 34. במקרה זה, שאלת האחריות לחוב הארנונה היא ליבת המחלוקת, והיא קשורה באופן בלתי נפרד למערכת היחסים בין המבקשים לנתבעת הפורמלית. 35. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט לדון בכלל ההיבטים של המחלוקת במסגרת הליך אחד, ובכך להגיע להכרעה כוללת וסופית. ## יעילות הדיון ושלמות ההכרעה ## 36. נוכחותה של הנתבעת הפורמלית חיונית להצגת תמונה עובדתית מלאה בפני בית המשפט, שתאפשר לו להכריע בשלמות וביעילות בשאלות שבמחלוקת. 37. ללא צירוף הנתבעת הפורמלית, בית המשפט ייאלץ לדון בשאלת חוב הארנונה מבלי שכל הצדדים הרלוונטיים למערכת היחסים החוזית והעובדתית יהיו בפניו. 38. הפסיקה קובעת כי יעילות הדיון ושלמות ההכרעה הם שיקולים מרכזיים בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בבקשות לצירוף בעלי דין. 39. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט לשמוע את כל הטענות, לבחון את כל הראיות ולהגיע למסקנות מבוססות יותר בנוגע לאחריות לתשלום הארנונה. 40. אי צירוף הנתבעת הפורמלית עלול להוביל לכך שהמבקשים יחויבו בתשלום, ולאחר מכן ייאלצו לתבוע את הנתבעת הפורמלית בהליך נפרד, דבר שיפגע ביעילות המערכתית. ## טענות המבקשים כלפי הנתבעת הפורמלית ## 41. המבקשים העלו טענות מהותיות כלפי הנתבעת הפורמלית, לרבות הטעיה, הפרת הסכם ואי-עמידה בהתחייבויות, אשר משליכות ישירות על חוב הארנונה. 42. טענות אלו, כגון השכרת שטח חקלאי למטרות עסקיות והבטחות שווא להסדרת השימוש, הן לב ליבה של המחלוקת בנוגע לאחריות לתשלום המיסים. 43. בירור טענות אלו במסגרת התובענה הנוכחית יאפשר לבית המשפט להבין את הרקע המלא לחוב הארנונה ולהכריע מי באמת צריך לשאת בו. 44. הפסיקה מכירה בכך שטענות קיזוז או טענות נגד צד שלישי, גם אם אינן מקימות יריבות ישירה עם התובע, יכולות להיות רלוונטיות להכרעה בתובענה. 45. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לה להגיב לטענות אלו ולהציג את גרסתה, ובכך יתרום להליך הוגן ומאוזן. ## חובת תום הלב והגינות דיונית ## 46. עקרון תום הלב מחייב את הצדדים לנהוג בהגינות ובשקיפות, ובית המשפט צריך לשאוף להגיע לחקר האמת ולפתרון צודק של המחלוקת. 47. מניעת צירוף הנתבעת הפורמלית עלולה לפגוע ביכולתם של המבקשים להציג את מלוא טענותיהם ולהוכיח את חפותם, ובכך לפגוע בעקרון ההגינות הדיונית. 48. הפסיקה מדגישה את חשיבות עקרון תום הלב בהליכים משפטיים, וקובעת כי יש לפרש את תקנות סדר הדין האזרחי באופן המקדם עקרון זה. 49. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט לבחון את התנהלות כלל הגורמים המעורבים, לרבות הנתבעת הפורמלית, ובכך להגיע להכרעה צודקת ומאוזנת. 50. אי צירוף הנתבעת הפורמלית עלול להותיר את המבקשים עם חיוב כספי כבד, בעוד שהאחריות האמיתית לחוב עשויה להיות מוטלת על הנתבעת הפורמלית. ## השפעת ההכרעה על זכויות הנתבעת הפורמלית ## 51. אף אם הנתבעת הפורמלית אינה צד ישיר לתביעת הארנונה, ההכרעה בשאלת החזקה בנכס ובאחריות לתשלום המיסים עלולה להשפיע על זכויותיה וחובותיה העתידיות. 52. בירור שאלת החזקה והאחריות לתשלום הארנונה במסגרת התובענה הנוכחית, יקבע למעשה מי הוא המחזיק האמיתי, וזאת עלול ליצור מעשה בית דין או השתק פלוגתא בהליכים עתידיים. 53. הפסיקה קבעה כי יש לצרף צדדים שעלולים להיפגע מהכרעה שיפוטית, גם אם אינם צדדים ישירים לתביעה, וזאת כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם. 54. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לה להציג את עמדתה ולהגן על זכויותיה, ובכך למנוע פגיעה בלתי הוגנת בה. 55. אי צירוף הנתבעת הפורמלית עלול להוביל לכך שהיא תהיה כפופה להכרעות שיפוטיות שנעשו בהיעדרה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי. ## מורכבות מערכת היחסים בין הצדדים ## 56. מערכת היחסים בין המבקשים, המשיבה והנתבעת הפורמלית מורכבת וכוללת היבטים חוזיים, מנהליים ומיסויים, המצריכים בירור כולל. 57. טענות המבקשים בדבר הטעיה מצד הנתבעת הפורמלית, וכן טענותיהם בדבר סיווג שגוי של הנכס על ידי המשיבה, משתלבות זו בזו ויוצרות תמונה מורכבת. 58. הפסיקה הכירה בכך שבמקרים של מערכות יחסים מורכבות, יש מקום לצרף את כל הצדדים הרלוונטיים כדי לאפשר הכרעה שלמה ומקיפה. 59. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט לבחון את כלל ההיבטים של המחלוקת, לרבות ההיבטים החוזיים בין המבקשים לנתבעת הפורמלית, והשפעתם על חוב הארנונה. 60. אי צירוף הנתבעת הפורמלית יחייב את בית המשפט לדון בחלק מהתמונה בלבד, דבר שיפגע ביכולתו להגיע להכרעה צודקת ומבוססת. ## עילות תביעה הדדיות ## 61. קיימת אפשרות סבירה כי אם המבקשים יחויבו בתשלום הארנונה, תקום להם עילת תביעה נגד הנתבעת הפורמלית בגין הפרת הסכם והטעיה. 62. צירוף הנתבעת הפורמלית כעת יאפשר לבית המשפט לדון בעילות תביעה אלו במסגרת הליך אחד, ובכך למנוע התדיינויות עתידיות. 63. הפסיקה מעודדת צירוף צדדים כאשר קיימות עילות תביעה הדדיות או עילות שיפוי, וזאת כדי לייעל את ההליך המשפטי. 64. במקרה זה, שאלת האחריות לחוב הארנונה קשורה באופן ישיר לשאלת הפרת ההסכם על ידי הנתבעת הפורמלית, ועל כן יש לברר את שתיהן יחד. 65. צירוף הנתבעת הפורמלית יאפשר לבית המשפט להכריע לא רק בשאלת החיוב בארנונה, אלא גם בשאלת זכות השיפוי של המבקשים כלפיה. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על צירוף חברת "יסודות הדרך בע"מ" ח.פ _________ כנתבעת נוספת בתובענה שבכותרת. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.נתבע פורמלימשיב פורמלי / צד פורמליצירוף נתבעיםצירוף / החלפת בעלי דין