גביית מחיר מופקע בגין חלקת קבר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גביית מחיר מופקע בגין חלקת קבר: המוות והחיים שזורים זה בזה. השיבה לעפר כשם הלידה לתוך החיים, על אלה ועל אלה חולש כבוד האדם: בחייו במותו , זהו גם כבודם של יקיריו. בעל ואישה ,בחייהם, חלקו חיים משותפים, צמודים זה לזו, ראוי במותם ,כך אני סבור, להיות צמודים חלקה בצד חלקה ; זהו הביטוי החיצוני המשקף את הקשרים הפנימיים כבני זוג, בחייהם ובמותם חלקו אותו משכן . סיפור המעשה: ביום 7/9/06 הלך אברהם ממן ז"ל לבית עולמו. המנוח הובא למנוחת עולמים ביום 8/9/06 בבית העלמין תל רגב, בגוש ב' בחלקה א' בשורה ט' קבר מס' 1. בית העלמין תל רגב בחלקו מוחזק ומתופעל בידי הנתבעת( חברה קדישא קרית מוצקין) עמותה המספקת שירותה קבורה לתושבי קרית מוצקין. התובעת מס' 1היא אשתו של המנוח. תובעים 2 ו- 3 הינם בניו ואילו תובעת מס' 4 היא אימה של תובעת מס' 1. על פי המתואר בכתב התביעה, פנו התובעים 1 ו-4 באמצעות התובעים 2 ו-3 לנתבעת לשמור חלקת קבר עבור תובעת מס' 1 בסמוך לאישהּ המנוח וכן לשמור חלקת קבר עבור תובעת מס' 4 אימה של התובעת מס' 1. נציג הנתבעת מר מלול שמעון( להלן: "מלול") הודיע להם שאין כל מקום לדאגה ועד לתום ימי האבל החלקה הצמודה שמורה לתובעת מס' 1. תובע מס' ביקש לברר עלות חלקת קבר בחיים ומר מלול הודיע שהחלקה תעלה כ- 9,300 ₪. ביום 14/9/06 עם תום ימי השבעה,פנה התובע מס' 2 יחד עם קרוב משפחה למשרדי הנתבעת, בבקשה להסדיר את רכישת חלקות הקבר עבור התובעות 1 ו-4. משהגיעו למשרדי הנתבעת התברר כי הם סגורים. התובע מס' 2 צלצל ושוחח עם מר מלול שהינו האחראי מטעם הנתבעת . מר מלול הודיעם שאינו פנוי להיפגש איתם ואין ביכולתו להגיע למקום,תוך כדי שיחה,כך נטען בכתב התביעה, פנה התובע מס' 2 לכיוון החנייה בעודו משוחח עם מר מלול,אז התברר לו שמר מלול משוחח איתו בעודו מסתתר בקרבת מקום. משהבחין תובע מס' 2 במר מלול, הוא נגיש אליו יחד עם קרוב משפחתו, אך הלה הודיעם כי אינו פנוי לדבר איתם וכי אין כל דאגה החלקה שמורה לתובעת מס' 1. התובע מס' 2 הודיע למר מלול שהמחיר הנדרש עבור חלקת קבר בחיים, הינו מחיר גבוה ואינו על פי חוק,מר מלול,על פי הנטען בכתב התביעה, התרגז ועזב את המקום. באותו יום פנו התובעים לרשות הארצית לשירותי דת והתלוננו על תעריפי חלוקת הקבר שהינם בניגוד לקבוע בחוק, פניה זו נותרה ללא מענה ( נספח "ב") לכתב התביעה. ביום 19/10/06 בחלוף 30 ימים ממועד ההלוויה , גילו התובעים כי באחת מחלקות הקבר הצמודות למנוח נטמן אדם זר. בו ביום, כך נטען בכתב התביעה, פנו התובעים למשרדי הנתבעת. גם הפעם הודיעם מר מלול שאינו פנוי לצורך השלמת רכישת חלקות הקבר וכי אין כל דאגה משום שהחלקה הצמודה עודנה שמורה לתובעת מס' 1. ניסיונות התובעים ליצור קשר עם מר מלול לצורך הסדרת רכישת חלקות הקבר, לא צלחו; רק ביום 27/10/06 התקיימה פגישה בין תובע מס' 2 בשם התובעים עם מר מלול . במסגרת הפגישה הודיע מר מלול כי ניתן לרכוש חלקת הקבר הצמודה למנוח עבור תובעת מס' 1 במחיר של 9,000 ₪ וכי עבור תובעת מס' 4 תעלה 9,500 ₪. התובעים פנו למרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת בבקשה לייצגם בעניין זה. ב"כ התובעים פנתה ביום 1/11/06 למר מלול ביחס למחיר המרבי שרשאית הנתבעת לדרוש בגין חלקת קבר בחיים וכי לכל היותר עבור תובעת מס' 1 סך של 3,220 ₪ ואילו עבור תובעת מס' 4 4,026 ₪. באותה הזדמנות נדרשה הנתבעת לשמור את החלקה עבור תובעת מס' 1 וכן לשמור חלקה סמוכה לתובעת מס' 1 עבור תובעת מס' 4( ראה נספח ג' לתביעה). הנתבעת השיבה לפניית התובעים באמצעות בא כוחה עו"ד משה טמבור כבר ביום 6/11/06. הנתבעת הודתה שטרם אושר התעריף לאשר את עלות החלקות על ידי וועדת הפנים וכי הנתבעת דורשת את התעריף הנדרש על ידי חברה קדישא חיפה העושה שימוש בבית העלמין תל רגב וכי אין כל חובה לשמור לכל בן משפחה חלקת קבר סמוכה. בין הצדדים הוחלפו מכתבים( ראו נספחים ה' עד ח' לכתב התביעה). התובעים עתרו בבית המשפט להורות לנתבעת למכור לתובעת מס' 1 חלקת קבר צמודה למנוח בעלות 3,220 ₪ וחלקת קבר סמוכה עבור תובעת מס' 4 בעלות של 4,026 ₪. כתב ההגנה: עיינתי עיון היטב בכתב ההגנה. בכתב ההגנה לא הוצגה תשתית עובדתית הסותרת את גרסת התובעים כלל ועיקר. אין בכתב ההגנה הכחשה לפנייה של התובעים כלל ועיקר. כתב ההגנה כולל טענה אחת ביחס למחיר הנדרש. בית העלמין בצור שלום הוכרז כבית עלמין סגור,וניתן למכור את הקברים הפנויים בבית העלמין הסגור ללא הגבלה במחיר. בית העלמין בתל רגב הוקם והחל לפעול בסוף שנת 2003 ומאז השר הממונה לא פרסם תעריף לבית העלמין של קריית מוצקין בתל רגב. עלות חפירת הקבר וכל הבניה הנדרשת בסך 16,002 ₪. מר מלול לא הגיש כל תצהיר. אם כך בכל הקשור למגעים נותרה עדותם של התובעים שהובאה בתצהירים מטעם כגרסה היחידה לעניין הפניה ונסיבותיה. צו זמני ועיכוב הדיון בתביעה: בתיק זה ניתן ,בהסכמת הנתבעת, צו זמני לפיו חלקת הקבר הצמודה למנוח לא תימכר ולא ייעשה בה שימוש לקבירת מתים עד הכרעה בתיק זה. ההליך בתיק זה עוכב עד לתום ההליכים בעתירה של הנתבעת נגד השר הממונה ( בג"צ 1620/07) שעסקה בדרישת הנתבעת לקבוע תעריף לרכישת חלקת קבר בחיים בבית העלמין תל רגב; זאת על פי המלצת כבוד השופט י.עמית בתיק בר"ע 1724/07 מחוזי חיפה. רק ביום 5.11.08 אושר תיקון 15 לחוק שירותי הדת (להלן - התיקון) ובו נקבעו תעריפים מעודכנים לרכישת חלקת קבר בחיים. התיקון התייחס מפורשות לתעריף רכישת חלקת קבר בחיים בבית העלמין תל-רגב גם ביחס לקריית מוצקין. הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתיק זה,בהעדר מחלוקת עובדתית, על יסוד החומר הקיים ולאחר סיכומי הצדדים. הכרעה: הזכות לכבוד האדם ,המעוגנת בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ,מאכסנת לתוכה את זכות האדם להיקבר בכבוד.זכויות האדם מוקנות לאדם בחייו וגם לאחר הליכתו למנוחת עולמים ראו ע"א 1482/92 הגר נ' הגר פ"ד מז(2) 793 , בעמ' 802-801: "כבוד האדם" הינו גם כבוד המת, לאמור: "...רצונו המפורש או המשוער של הנפטר, וכבוד החיים, היינו רצון משפחת הנפטר, אוהביו ואהוביו, המבקשים לכבד את זכר הנפטר; כל אלה, כל עוד הדבר אינו נוגד את טובת הכלל או פוגע ברגשות או אינטרסים לגיטימיים של הזולת...". המינהל הציבורי מממן את פעילותו בשלוש דרכים עיקריות: מס, אגרה ומחיר (ראו י' זמיר, הסמכות המינהלית, כרך א', עמ' 185-182). המיסוי, שאינו קשור למתן שירות, אינו יכול להיות מוטל על הפרט, אלא על-פי חוק בלבד או לפיו.האגרות והמחיר, דומים מבחינה זו, שהם משולמים כנגד שירות מסוים, והם מיועדים לממן את אותו שירות. שירותי הקבורה, בשל חשיבותם, מוסדרים בהוראות הדין. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי נושאת בהוצאות של יום הקבורה והנתבעת אינה רשאית לגבות תשלום נוסף בגין הקבורה אלא אם הותר הדבר בחוק. החוק הכיר בזכות הנתבעת לגבות מחיר בגין שירות נוסף כאשר האדם מבקש לשריין לעצמו חלקת קבר בעודו בחיים או חלקת קבר צמודה לצד בן זוגו שנלקח לבית עולמו. התפיסה של המחוקק שהשירות המוענק בגין רכישת חלקת קבר בחיים ששירות זה ניתן תמורת מחיר. שירותי הקבורה מוסדרים בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] תשל"א-1971 (להלן: " החוק "). בחקיקה ראשית זו מעוגנת האפשרות לרכישת חלקת קבר בחיים בבית עלמין ממועצה דתית או מחברה קדישא.בזמן הרלבנטי לתובענה שבפני היה בתוקף סעיף 14א הדן ברכישת חלקת קבר בחיים, זאת לפני תיקון 15 משנת 2008 אשר שינה את הוראות החוק. נביא להלן את ההוראות הרלוונטיות לענייננו בחוק ובחוק המתקן (במועד העסקה בין הצדדים חודש 9/2006)שכותרתו חלקת קבר בחיים: "(א) מטרת סעיף זה לקבוע אך ורק תעריפים לרכישת חלקת קבר בחיים בבית עלמין המתנהל על ידי מועצה דתית שהוקמה לפי חוק זה או על ידי חברה קדישא במסגרת מתן שירותי דת יהודיים. (ב) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, בישוב בו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו (להלן - ישוב מגוריו), ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת. (ג) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו - (1) שלא בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 120% מהתעריף המפורט בתוספת; (2) .... (ד) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, סמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין, בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 80% מהתעריף המפורט בתוספת. " לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים סבורני שחובה על הנתבעת למכור חלקת קבר צמודה לתובעת מס' 1 , וטעמים מספר תומכים במסקנה זו בין אלה מן המשפט הפרטי ובין אלה מן המשפט הציבורי, כולם ביחד ו/או לחוד ,מחייבים ,לטעמי, מסקנה זו. ראשית, על פי פרק א' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. על מנת שתהיינה הצעה וקיבול, יש צורך גם במסוימות וגמירות דעת מצד הצדדים. בשים לב למהותה של הזכות, ההסדר הקיים בחוק, אופייה של הנתבעת גוף הפועל הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי ( דואליות -נורמטיבית), אני סבור כי פנית אדם לרכוש חלקת קבר בחיים בין צמודה או לא ,היא בבחינת קיבול, ודי בפנייתו ותשלום המחיר הקבוע בחוק, לצורך השתכללות חוזה בין הצדדים. אני ער לכך שסיווג הפניה "כהצעה" אינה נקייה מקושי ,ביטוי התופעה החוזית באמצעות מונחי הצעה וקיבול אינה חדה וחלקה ובחלק מן המקרים קשה לחלק בין הצדדים את התפקידים בין הצעה וקיבול,הדבר מקבל משנה תוקף בחוזה רשות( ראה ג.שלו : חוזי רשות בישראל ,עמודים 66 67). שנית, עיינתי בסעיפי המשנה ח' ו- ט' לסעיף 14א לחוק שהיה בתוקף קובעים: "(ח)נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה, "בן משפחה" - תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות. (ט)(1) פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה;(2)לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים, רשאית החברה קדישא לקבור בחלקה הצמודה כל נפטר;" גם אם נפרש פניה זו "כהצעה" , הרי בנסיבות תיק זה נכרת הסכם בין הצדדים. התובעים הצהירו, הצהרה שלא נסתרה ולא הוכחשה על ידי הנתבעת, פנו לרכישת חלקת קבר עבור תובעת מס' 1,במסגרת הזמן הקבוע בחוק ובכל מקרה הסכימה הנתבעת לכך בכפוף לתשלום הסך הנדרש על ידיה בסך 9,300 ₪. הצדדים ,אין חולק על כך, הגיעו לידי הסכמה לכך שהתובעת מס' 1 ביקשה לרכוש חלקה צמודה לקבר המנוח, הנתבעת ,כך עולה מחומר הראיות שהוצג בפני, הסכימה.הסכמה זו אני מסיק משום: (1) הנתבעת לא הביאה כל גרסה עובדתית סותרת;(2) הנתבעים הצהירו על מועד הפניה ,ביקשו חלקה צמודה ואף הנתבעת אישרה את החלקה הקיצונית מתוך שתי החלקות שנותרו צמודות לקבר המנוח; (3) הנתבעת נהגה על פי המוסכם בין הצדדים.הנתבעת לאחר שהסכימה לשריין את החלקה הצמודה בחלק הקיצוני ,קברה אדם זר בחלקת הקבר הצמוד לקבר המנוח.התנהגות זו, אני מניח,שהיא על פי הוראות סעיף 14א' ,הרשתה לעצמה לקבור לאחר שקיבלה פניה אחת לרכישת חלקה צמודה והיא פניית תובעת מס'1, אחרת היא הייתה נמנעת לפי הוראות החוק לקבור בשתי החלקות הצמודות למשך 90 ימים. שלישית, חופש חוזים בחוזי רשות הינו מוגבל. אין הנתבעת רשאית לדרוש כל מחיר שהיא חפצה.אין בעובדה שהצדדים חלוקים בשאלת המחיר כדי לאיין מסקנה זו. הנתבעת אינה רשאית לדרוש כל מחיר. התנהלותה של הנתבעת במכירת חלקות קבר בחיים הוא בגדר החוק. לחברה קדישא הוענקה סמכות סטטוטורית של הענקת שירות ציבורי חיוני, וככזו היא מחויבת לפעול במסגרת הגבולות של אותו חוק וחלות עליה נורמות של המשפט הציבורי - ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום פ"ד מו(2) 464 (1992); ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ פ"ד נג(3) 600 (1999); המסקנה המתבקשת מאופי סמכותה ,השירות שמוענק על ידה, מחייבים מסקנה שדרישת המחיר אינה פרי שיקול דעתה של הנתבעת. גמירות דעת של הצדדים ביחס למחיר אינו תולדה של מו"מ בין הצדדים, אלא הוא פונקציה של המחיר הקבוע בחוק. על כן יקבע המחיר הקבוע בחוק ולא דרישת הנתבעת ואם הועלתה דרישה על ידי הנתבעת בניגוד לחוק, אין בכך כדי לפגום בקיומו של הסכם בין הצדדים. רביעית, בחוזי רשות חל עקרון השוויון.( ראה נילי כהן,"השוויון מול חופש החוזים" משפטים א תשנ"ג 131 בעמוד 143 ), הנתבעת כמספקת שירות חיוני שאדם נזקק לו בעת צרה, מחייבת אותו בנורמת התנהגות שלא לסרב להעניק שירות ואין לסרב סירוב בלתי סביר, והחלטת הנתבעת שיש צורך להחזיר לפונה כלשון סעיף 14א'(ט) אינו מאפשר לנתבעת לסרב סירוב בלתי סביר.הסירוב יכול לנבוע מקיומן של עסקאות נוגדות ביחס לחלקה מסוימת או החלטה בקשר למדרג הזכאים לחלקת קבר במידה ויש מספר פונים. חמישית, התנהגות הנתבעת, כעולה מחומר הראיות שהובא בפני, ועל הנתבעת לא ניסתה לחלוק, מלמד על התנהגות של חוסר תום לב. התניית מתן השירות במחיר שאולי הנתבעת זכאית לדרוש את אישור על ידי השר הממונה ובכללים המקובלים, שעה שהמחיר התקף מבחינה משפטית הוא מחיר נמוך שאין לו כל הצדקה כלכלית בעיני הנתבעת, נראה לי חוסר תום לב. אנשים נזקקים בעת צרה ולא מרצון לשירותי הנתבעת, המשפחה הקרובה של הנפטר מבקשת לייחד חלקה צמודה לבן זוג, דרישת תשלום מעבר לזה הקבוע בחוק אינה יכולה לעמוד לרשות הפועלת במישור הציבורי, דרישה שאין לה עיגון בחוק, ודרישה למחיר מאדם בשעת צרה,שאין לו עיגון בחוק, היא התנהגות בחוסר תום לב. לאור כל המקובץ לעיל, ניתן לקבוע כי נכרת חוזה כדת וכדין בין הנתבעת לתובעת מס' 1 לרכישת חלקת קבר בחיים הצמודה לקבר המנוח,במחיר הקבוע בחוק. המחלוקת בין הצדדים בשאלת המחיר אינה ולא צריכה להשפיע,לדידי,כהוא זה על קיומו של החוזה בין הצדדים כבר בחודש 10/06. טרם אבחן מהו המחיר שנקבע בחוק בעת כריתת ההסכם, אעיר ,כי כל מסקנה אחרת מביאה לתוצאה שאינה הולמת את התחושה הבסיסית של צדק. אין מקום לאפשר לחברה שהיא למעשה ספק יחידי של שרותי דת וקבורה באזור קרית מוצקין ,שעה שאינה מרוצה מהמחיר המותר על פי חוק ( תחושה בהחלט מוצדקת מטעם הנתבעת כפי שנברר בהמשך)לגלגל מחדלי המדינה על שכמו של הציבור וחסרון כיס שנובע ממחדלי המדינה אין למלאו מכיסו של הציבור בכלל ומהתובעים בפרט. המחיר הקבוע בחוק בחודש 10/06: שאלה זו זכתה לדיון מקיף וממצה בפסק דינו של השופט יצחק עמית.בעניין המחיר אין לי אלא להיתלות באילנו הגבוה של כב' השופט יצחק עמית,שמסקנתו מקובלת עלי לחלוטין ביחס למחיר במסגרת בר"ע 1724/07 חברה קדישא קרית מוצקין נגד שוטנפלד חיים ורוזה ( ניתן ביום 15/2/2009) להלן : "פרשת שוטנפלד"). "בתוספת לחוק מפורטים התעריפים של חלקות קבר בחיים אותם רשאיות לגבות חברות קדישא על פי מקום מושבן. התעריף שנקבע למבקשת, חברה קדישא קריית מוצקין, עמד על סך 3,777 ₪ נכון למועד חקיקת החוק המתקן. הסכום המעודכן נכון למועד התביעה עמד על סך 4,026 ₪." ובהמשך: "גם לאחר חקיקת תיקון 15 לחוק, והוספת תוספת ב' לחוק לגבי בית העלמין תל רגב, טענה המבקשת בבג"ץ כי כניסתו לתוקף של התעריף הותנה בתנאים שטרם התמלאו, ולכן עתירתה לא התייתרה. בית המשפט הגבוה לצדק דחה טענה זו וקבע ש" על פי החוק כל עוד לא אושר התעריף הגבוה רשאית העותרת לגבות את התעריף שקדם לזה שבתיקון ". מכאן, שגם בית המשפט העליון גרס כי היה קיים תעריף קודם שהמבקשת הייתה רשאית לגבות, הוא התעריף שנקבע לגביה בתוספת.   סיכומו של דבר, שכל עוד לא נכנס התעריף החדש לתוקף, המבקשת לא הייתה רשאית לגבות תשלום עבור רכישת חלקת קבר בחיים אלא על פי התעריף שנקבע לגביה בתוספת לחוק. בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק המבקשת לא הייתה רשאית "לגלגל" את הבעיה שנוצרה ואת עלותה על הציבור הרוכש חלקת קבר בחיים, גם אם משמעות הדבר הפסד כלכלי. על המבקשת להפנות טענותיה כלפי המחוקק, והיה עליה לפעול לתיקון המצב, כפי שלבסוף נעשה על ידה, באמצעות המחוקק ו בית המשפט הגבוה לצדק." אם כך, אני סבור כי המחיר שרשאית הנתבעת הייתה לגבות,בתקופת הדמדומים בין הקמת בית העלמין בתל רגב לבין תיקון 15 לחוק, הינו הסכום הקבוע בתוספת בסך 4,026 ₪ נכון למועד כריתת ההסכם. על כן, התובעת מס' 1 הייתה זכאית לרכוש חלקת קבר הצמודה לקבר בן זוגה המנוח ,כקבוע בסעיף 14א(ד) לחוק בשיעור 80% דהינו בעלות 3,220 ₪. רכישת חלקת קבר לא צמודה: כאמור לעיל,  סעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א - 1971 (להלן: "החוק"), העוסק ב"חלקת קבר בחיים", קובע בסעיף (ב) כי:(ב) "תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו בישוב שבו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו (להלן - ישוב מגוריו), ישולם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת". תובעת מס' 4 אינה זכאית לרכוש חלקת קבר צמודה. היא זכאית ככל תושב יהודי לרכוש חלקת קבר בחיים במחיר הקבוע בחוק ביום הפנייה, אך אין כל חובה שתהיה חלקת קבר סמוכה או צמודה לחלקת הקבר של תובעת מס' 1. גם כאן אני סבור כי מחובת הנתבעת למכור לתובעת מס' 4 חלקת קבר סמוכה לחלקת הקבר של תובעת מס' 4 . מסקנתי בעניין תובעת מס' 1 ישימה גם לתובעת מס' 4. אבקש רק להוסיף את הדברים הבאים: גם כאן, אני סבור שמהוראות החוק, בשים לב למהותה של הזכות, ההסדר הקיים בחוק, אופייה של הנתבעת כגוף הפועל הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי ( דואליות -נורמטיבית), פנית אדם לרכוש חלקת קבר בחיים ,היא בבחינת קיבול,ודי בפנייתו ותשלום המחיר הקבוע בחוק, לצורך השתכללות חוזה בין הצדדים. הדבר מתחזק לאור העדר הוראות מקבילות שחלות על חלקת קבר צמודה שדנות בהן הוראות סעיפים 14א' ( ח) ו- (ט) לחוק. סעיפי משנה אלו אינם באים כדי לסווג את הפניה כהצעה, אלא הזמן שמוענק לנתבעת נועד על מנת למנוע עסקאות נוגדות או לקבוע מדרג זכאים לרכישת קבר צמודה מקום שמספר בני משפחה מבקשים לממש הזכות להיקבר ליד המנוח לפי הסדר הקבוע בחוק, אך אין בהם,לטעמי, להפוך פנייה זו מגדר "קיבול" ל "הצעה". חלקות קבר הם משאב ציבורי, כל תושב יהודי זכאי לחלקת קבר חינם  ,אך המבקש לשריין לעצמו חלקת קבר בעודו בחיים, נדרש בגין שירות זה לשאת בתשלום. כל תושב יהודי יכול לייחד לעצמו חלקת קבר ולבחור מיקום של חלקת קבר מטעמים שונים,ביניהם:נוחיות אלה שפוקדים את הקבר (המשפחה ,חברים, אלה שיזכרו),עדיף שכל בני המשפחה שיהיו בחלקות סמוכות זו לזו. לטעמי, די בפניית אדם על מנת לרכוש חלקת קבר בחיים במחיר הקבוע בחוק, אין ולא צריך להיות מעבר לפנייה על מנת לחייב את הנתבעת לייחד חלקת קבר ; אין הנתבעת כרשות הפועלת לספק שירות רגיש וחשוב בעיתות משבר (מוות), רשאית לסרב למכור חלקת קבר בחיים, בה מבקש אדם לקבוע באיזה מיקום ימוקם קברו לעת מוצא. מטעמים אלו, סבור אנוכי, כי פנית אדם לרכוש במחיר הקבוע בחוק, היא כריתת הסכם עם הנתבעת. גם כאן שאלת המחיר הוכרעה בפסק דינו של השופט עמית. הוכח בפני שתובעת מס' 4 פנתה באמצעות תובעים 2 ו- 3 לידי הנתבעת( עובדה זו לא הוכחשה ולא הוצגה כל גרסה עובדתית אחרת). הנתבעת קבעה מחיר בסך 9,600 ₪, שאין חולק הינו מחיר שלא הייתה רשאית הנתבעת לדרוש. במכלול הנתונים שהוצגו בפני, אני סבור כי נכרת חוזה בין הצדדים, הנתבעת חייבת למכור חלקת קבר בחיים,סמוכה ככל האפשר לקבר שייוחד לתובעת על פי שיקול דעתה של הנתבעת, במחיר המקסימאלי הקבוע בחוק בסך סך 4,026 ₪. הרהורי סמכות: התובעים עתרו בפני למתן צו עשה המורה לנתבעת למכור להם חלקות קבר בחיים. הצדדים לא חלקו על סמכות בית המשפט. ביני לבין עצמי הרהורים היו לי בעת כתיבת פסק דין זה בכל הקשור לסיווג הזכות של אדם הרוכש חלקת קבר . היש לסווגה זכות אישית או מדובר בזכות קניין - בעלות וככזו מיקומה בבית המשפט המוסמך. איני נדרש לכך מאחר והצדדים הסמיכו אותו לפסוק במחלוקת ולא הייתה להם טרוניה ביחס לסמכות. טוב עשה המחוקק בתיקון 15 כשהסדיר בצורה ממצה את נושא רכישת חלקת קבר בצורה מסודרת, לרבות הסדרה בכתב. התוצאה: הנני מקבל את התביעה. הנני מורה לנתבעת למכור לתובעת מס' 1 חלקת קבר הצמודה למנוח( אברהם ממן ז"ל) בסכום הקבוע בחוק בעת הרלבנטית בסך 3,220 ₪, סכום הנושא הפרשי הצמדה בלבד מאז 10/06 ועד היום. הנני מורה לנתבעת למכור חלקת קבר בחיים לתובעת מס' 4 הסמוך ככל האפשר (בקרבת מקום) לחלקת הקבר של תובעת מס' 1 בסכום 4,022 ₪ צמוד למדד החל מחודש 10/06 ועד היום. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק,וכן החזר האגרה ששולמה על ידה במלואה.הפקעהבתי עלמין / בתי קברותקרקעות