##מהן הסמכויות השיפוטיות והאמות המידות לעיכוב ביצוע ודחיית מועד כניסתם לתוקף של צווי סגירה לעסקים שפועלים ללא רישיון?## סוגיית ניהול עסק ללא רישיון והפעלת סמכויות האכיפה הנילוות לה מעוררת שאלות משפטיות מורכבות ביחס לאיזון שבין האינטרס הציבורי לשמירה על שלטון החוק לבין זכויותיהם של בעלי עסקים. במסגרת ##רע"ס 15519-06-22 מדינת ישראל נ' נספיר בע"מ ואח'## נדונה בקשה נוספת לעיכוב ביצועו של צו סגירה לעסק שניתן ביום 25.12.2024. במסגרת הדיון בתיק זה הובהר מפורשות כי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים מעניק לבית המשפט לעניינים מקומיים את הסמכות להורות על סגירתו של עסק הפועל ללא רישיון, וזאת לאחר שאדם הורשע בעבירה ביחס לעסק זה. הובהר כי צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק איננו מהווה עונש, שכן הסעיף עצמו מתייחס להטלת הצו בנוסף לכל עונש, כאשר העונשים עצמם קבועים בסעיף 14 לחוק. תכליתו של צו זה היא צו שיפוטי שנועד להסיר את הפגיעה בציבור הנגרמת מעצם פעילותו של עסק ללא רישיון, מבלי שהוא עומד בדרישות הרישוי כפי שנקבעו בחקיקה. ##מקור הסמכות לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה שיפוטי## אחת השאלות המרכזיות שעולות בדיונים משפטיים בנושא זה נוגעת למקור הסמכות הנורמטיבי להורות על עיכוב או דחייה של צווי סגירה. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, לא קיימת הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה או להורות על עיכוב ביצועו. בתיק ##עמ"א 15749-07-22 מועצה אזורית גזר נ' פ.י טוב פלסטיקה בע"מ ואח'## נדונה בקשה נוספת מטעם נאשמים לדחיית ביצוע של צו לסגירת עסק שניתן במסגרת גזר דין מיום 2.4.23. בית המשפט ציין באותו מקרה כי כלל אין זה ברור כי קיימת הסמכות להורות על עיכוב ביצועם של צווי סגירה מכוח חוק רישוי עסקים, שכן לא קיימת בחוק הוראה בעניין זה, כפי שקיימת למשל בסעיף 254 לחוק התכנון והבנייה. צוין כי אמנם נקבע במספר מקרים כי לבית המשפט סמכות טבועה לעכב את הביצוע, כפי שהועלה בתיק ##ת"פ 8493-03 מדינת ישראל נ' בן אלי##, אך מנגד קיימות החלטות אחרות לפיהן לא ניתן לעכב ביצועם של צווים אלה, כפי שנפסק בתיק ##ע"פ 5021/08 מינילנד בע"מ נ' עיריית אילת##. בסופו של דבר הוחלט באותו מקרה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע הצו. מנגד, בשורה של מקרים נוספים הוכרה הסמכות הטבועה של בית המשפט לדון בבקשות מסוג זה. בתיק ##רע"ס 15519-06-22 מדינת ישראל נ' נספיר בע"מ ואח'## צוין כי חרף היעדרה של הוראה מפורשת בחוק, הפסיקה מצאה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים קיימת סמכות להורות על כך, תוך הפניה להלכה שנפסקה בתיק ##בר"מ 6085/03 בביוב נ' וועדת הערר המחוזית##. באופן דומה, בתיק ##רע"ס 4381-05-17 מדינת ישראל נ' ששון ואח'##, אשר עסק בבקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה לעסק לגידול בעלי חיים בבאר שבע שניתן בפסק דין מיום 1.7.21, צוין כי בהתאם לפסיקה לבית המשפט יש סמכות לדון בבקשה מכוח סמכותו הטבועה. קביעה זו נסמכה על האמור בתיק ##עפמ"ק 10399-12-18 אלמוג השקעות ד.א.ל בע"מ נ' מדינת ישראל##. סמכות זו מכוח הסמכות הטבועה צוינה גם במסגרת הדיון בתיק ##רע"ס 49323-02-20 מדינת ישראל נ' חנום##, שבו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו סגירה שניתן בתאריך 24.6.2021 במסגרת הליך שהתנהל כנגד בעל העסק, ונקבע כי על אף היעדר הוראה מפורשת בחוק רישוי עסקים, הפסיקה מכירה בסמכות זו מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט. ##האמות המידות והתנאים להפעלת הסמכות הטבועה## הגם שהפסיקה הכירה בסמכות הטבועה לדחיית מועדי כניסה לתוקף של צווי סגירה, נקבע מפורשות כי יש לעשות שימוש בסמכות זו בזהירות ובמשורה. כפי שצוין בתיק ##רע"ס 49323-02-20 מדינת ישראל נ' חנום##, השימוש בסמכות הטבועה מצריך זהירות רבה, תוך הפניה לפסק הדין בתיק ##עפ"א 5093-02-17 גנאם ואח' נ' מדינת ישראל##. בתיק ##רע"ס 4381-05-17 מדינת ישראל נ' ששון ואח'## הוסברו האמות המידות המנחות בסוגיה זו. נקבע כי דחיית המועד תיעשה רק במקרים חריגים שבהם הארכת המועד דרושה לשם מניעת אי צדק בולט, כפי שהותווה בתיק ##עפ"א 5093-02-17 גנאם ואח' נ' מדינת ישראל##, ורק אם נמצאה הצדקה ממשית להעדיף את אינטרס בעל העסק על פני אינטרס הציבור שלא תיעשה פעילות בלתי חוקית לאורך זמן, כפי שעלה בתיק ##רע"ס 10150-01-15 מדינת ישראל נ' גנאם##. בסופו של יום, בנסיבות אותו מקרה בתיק ##רע"ס 4381-05-17 מדינת ישראל נ' ששון ואח'##, הורה בית המשפט על דחיית מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה עד ליום 15.4.24. ##התקדמות בהליכי הרישוי וסיכויי השגת הרישיון כשיקול מרכזי## מידת ההתקדמות של בעל העסק בהליכי הרישוי והסתברות קבלת הרישיון מהווים שיקול משמעותי בהכרעת בתי המשפט. בתיק ##רע"ס 40919-08-19 מדינת ישראל נ' סופר קופיקס בע"מ ואח'## נדונה בקשה דחופה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה שהוגשה בתאריך 28.12.2021, לאחר שבתחילה הוגש כתב אישום בגין הפעלת עסק ללא היתר. משתמה תקופת עיכוב הביצוע הקודמת, טענה המבקשת כי עברה כברת דרך משמעותית בדרך להשגת הרישיון והוא מצוי ממש בהישג יד, ואף הציגה אישור כיבוי אש מתאריך 8.8.2021 שתוקפו לשנה. בנסיבות אלו, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש מקום לאפשר את מיצוי ההליך בוועדת הערר המחוזית, ונעתר לבקשה לעכב את ביצוע צו הסגירה עד לתאריך 15.7.2022. לעומת זאת, היעדר התקדמות או היעדר היתכנות לקבלת רישיון מובילים לדחיית הבקשות. בתיק ##עפמ"ק 30705-04-21 שטיפה לרכב בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל## נדחה ערעור על החלטת בית משפט קמא אשר דחה בקשה בהולה לדחיית מועד סגירה ולעיכוב ביצוע. באותו מקרה מדובר היה בעסק שעניינו מחסן תדלוק סולר, ובהיעדר פריט רישוי מתאים הוגשה בקשה לרישוי כתחנת דלק. בית משפט קמא דחה את הבקשה בשים לב לכך שצו ההפסקה ניתן בהסכמת הצדדים, ומאחר שהמבקשים לא הראו התקדמות משמעותית או סיכויים גבוהים לקבלת הרישיון, במיוחד כאשר מדובר בעסק בעל רמת סיכון גבוהה לבטיחות, לביטחון הציבור ולסביבה. בית המשפט המחוזי אישר קביעה זו וציין כי ככל שהמערערת תוכל להראות התקדמות משמעותית או סיכויים גבוהים לקבלת הרישיון, היא תוכל לשוב ולבקש את בחינת המשך קיומו של צו ההפסקה. ##התארגנות, פריסת זמנים והגשת בקשות חוזרות לדחיית מועדים## בתי המשפט נעתרים לעיתים לבקשות לדחיית מועד כניסת הצו לתוקף כדי לאפשר פרק זמן מוגדר להיערכות לקראת סגירה או להשלמת אישורים. בתיק ##רע"ס 34290-08-21 מדינת ישראל נ' סמאילוב## נדון מקרה בבית המשפט לעניינים מקומיים בבאר שבע. נקבע כי הנאשם יחתום על התחייבות במזכירות בית המשפט עד ליום 1.7.24, שאם לא כן יאסר למשך 10 ימים על מנת לכפות עליו לעשות כן, וניתן צו המצווה על הפסקת העיסוק בעסק. עם זאת, כדי לאפשר לנאשם להיערך לקראת הסגירה וכן לנסות לפעול לקבלת האישורים הדרושים לצורך קבלת רישיון עסק, נדחה מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה ליום 1.1.25, אלא אם יהיה ברשותו רישיון עסק כדין קודם לכן. תוצאה דומה התקבלה בתיק ##רע"ס 39915-05-22 מדינת ישראל נ' לוי## בבית המשפט לעניינים מקומיים בבאר שבע. בית המשפט דחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה ליום 20.12.22 כדי לאפשר להיערך לסגירה ולנסות לפעול לקבלת האישורים. יחד עם זאת, הובהר מפורשות כי הנאשם יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לדחיית מועד כניסת הצו לתוקף בצירוף עמדת ב"כ המאשימה עד כחודש לפני המועד, תוך הדגשה כי אין ודאות שהבקשה תתקבל והיא תידון בהתאם לנסיבות שיעמדו באותה עת ובכפוף לתגובת המאשימה. מתן אורכות מרובות לשם התארגנות עולה גם מתיק ##ת"א 921-01-21 טינה נ' עירית ירושלים##. באותו מקרה נדונו טענות בעל עסק לשטיפת מכוניות ללא רישיון. צוין כי בתאריכים 13.7.16, 2.10.17, 18.9.17 ו-3.10.17 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים בקשות שונות לעיכוב ביצוע צו הסגירה. בהמשך לכך, הוגשו בקשות נוספות בעקבותיהן האריך בית המשפט מעת לעת את עיכוב הביצוע על מנת לאפשר זמן התארגנות עד ליום 28.2.19, מועד שבו תם עיכוב הביצוע, כפי שעלה מהחלטות שונות ובהן החלטה מיום 29.7.18, החלטה מיום 14.10.18, החלטה מיום 6.11.18 והחלטה מיום 29.1.19. מן התיק עלה כי בית המשפט נעתר לפרקים לבקשות אלו בעיקר לשם מתן זמן התארגנות. בנוסף לכך, עולה מן הנתונים כי קיימים הליכים משפטיים נוספים העוסקים בצווי סגירה ועיכובם, כגון התיקים ##רע"ס 15086-05-25 מדינת ישראל נ' א. נירמן בע"מ ואח'##, ##רע"ס 30834-06-23 מדינת ישראל נ' מלון ירח לבן בע"מ ואח'## משנת 2025, וכן הליך נוסף בתיק ##רע"ס 30834-06-23 מדינת ישראל נ' מלון ירח לבן בע"מ ואח'## משנת 2026. ##שיהוי בהגשת בקשות לעיכוב ביצוע והשפעת זכויות צדדים שלישיים## העיתוי שבו מוגשת הבקשה לעיכוב ביצוע וזהות המבקש מהווים גורמים מכריעים בהחלטת השיפוטית. בתיק ##רע"ס 49323-02-20 מדינת ישראל נ' חנום## נדונה בקשה שהוגשה על ידי צד שלישי, אשר הוכתרה במקור כ"בקשה דחופה להשבת מצב לקדמותו", ולאחר עיון בה הסק בית המשפט כי מדובר למעשה בבקשה למתן עיכוב ביצוע לצו סגירה לעסק שניתן בתאריך 24.6.2021 במסגרת התיק שהתנהל כנגד בעל העסק. הבקשה נדחתה לאחר שהתברר כי היא הוגשה בשיהוי ניכר, ונקבע כי אף שלבית המשפט נתונה הסמכות הטבועה להיעתר לבקשות לעיכוב ביצוע צווי סגירה, יש להפעיל סמכות זו בזהירות ובמשורה, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשיהוי משמעותי.צו סגירהצוויםסגירת עסק