התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק: המחלוקת העיקרית בתיק זה הינה: האם רשאית הייתה התובעת לנקוט הליכי הוצל"פ לגביית השיקים שניתנו לה על ידי הנתבעת ואשר בוטלו על ידה. תשובה חיובית מחייבת את המשך ניהול התיק לשלב הבא, בו יידונו המחלוקות הכספיות בין הצדדים. תשובה שלילית תוביל לדחיית התביעה. מחלוקת נוספת הנה: האם שיק מסוים שניתן על ידי הנתבעת לתובעת ונפרע, כפי שיפורט בהמשך, ניתן במקום שיק שבוטל ומכאן שהתובעת אינה רשאית לתבוע את פירעונו של השיק שבוטל, כטענת הנתבעת. מבוא התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שמונה שיקים, בסכום כולל של 2,068,998 ₪, שמשכה הנתבעת לטובת התובעת. השיקים חוללו באי פירעון החל מיום 06/10/02 וכלה ביום 31/12/03. אלה השיקים: א. שיק ע"ס 400,000 ₪ מס' 7689 ז"פ 06/10/02 ב. שיק ע"ס 300,000 ₪ מס' 7690 ז"פ 20/10/02 ג. שיק ע"ס 173,867 ₪ מס' 8962 ז"פ 31/10/02 ד. שיק ע"ס 100,000 ₪ מס' 8579 ז"פ 17/12/02 ה. שיק ע"ס 100,000 ₪ מס' 8581 ז"פ 17/01/03 ו. שיק ע"ס 100,000 ₪ מס' 8583 ז"פ 17/02/03 ז. שיק ע"ס 300,000 ₪ מס' 14177 ז"פ 30/11/03 ח. שיק ע"ס 300,000 ₪ מס' 14178 ז"פ 31/12/03 (להלן שיקים א' - ח' בהתאמה) הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע אותם שיקים. טענתה העיקרית הייתה, כי הגשת השיקים לביצוע עומדת בניגוד מוחלט להתחייבותה של התובעת, שלא לעשות כן. הנתבעת ביססה את התנגדותה על המסמכים הבאים, כפי שפורטו בהחלטת כב' השופט ברנר מיום 5.11.2004 כדלקמן: א. סיכום פגישה מיום 23/04/02 על פיו הנתבעת תמסור לתובעת שיקים בסך כולל של 3,700,000 ₪ ע"ח אספקות אבן עתידיות, (נספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת מר מנדלביץ). ב. מכתב מיום 01/05/02, המתייחס לרשימה של שיקים בסכום כולל של 3,700,000 ₪, ובין השאר לשיקים א ו- ב'. ג. מכתב מיום 15/08/02, המתייחס לרשימה של שיקים בסכום כולל של 2,000,000 ₪, ובין השאר לשיקים ד ה' ו- ו'. ד. מכתב מיום 26/06/03, המתייחס לחמישה שיקים בסכום כולל של 1,500,000 ₪, ובין השאר לשיקים ז ו- ח'. (המסמכים בסעיפים קטנים ב-ד צורפו כנספח ג לתצהיר מנהל הנתבעת מר מנדלביץ). בהתאם להחלטת כב' השופט ברנר מיום 05/11/04, התקבלה התנגדות הנתבעת לגבי שבעה מתוך שמונת השיקים. לגבי שיק אחד, על סך 173,867 ₪, שמספרו 8692, והינו לפירעון ביום 31/10/02 (שיק ג') נדחתה ההתנגדות ונקבע, כי ההליכים בקשר לשיק זה יימשכו כסדרם. על החלטה זו להמשך ההליכים בגין שיק ג', הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. לבקשת הנתבעת עוכבו ההליכים בכפוף להפקדת 200,000 ₪. ההפקדה בוצעה. יש לציין, כי בין הצדדים מתקיים במקביל הליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. במסגרת הליך זה מתבררות תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים זה נגד זה. תביעת התובעת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כוללת בתוכה את החוב נושא כתב תביעה זה. בהחלטת כב' השופט פרידלנדר מיום 26/10/05 נקבע, כי בשלב ראשון, יש לברר אם אמנם הייתה הסכמה בין הצדדים שעל פיה לא ייעשה שימוש בשיקים. ככל שיתברר, כי הייתה הסכמה כזאת - כי אז יש לדחות את התביעה השטרית ולהשאיר את בירורן של המחלוקות הכספיות בין הצדדים במסגרת התביעה הכספית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 26/12/05 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין בהסכמת הצדדים שעל פיו ניתנה לנתבעת האפשרות לטעון טענותיה גם לעניין שיק ג', וזאת במסגרת השלב הראשון. על פי טענת הנתבעת, שיק זה נפרע באמצעות שיק אחר, שמספרו 9228 (להלן "השיק האחר"). הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. הנתבעת הגישה את תצהיריהם של המנכ"ל שלה, מר שמוליק מנדלביץ' ושל מר יעקב פורר, ששימש כמנהל הכספים שלה. כן הוגש תצהירו של מר אודי אשרוף, ששימש כמנהל מטעם חברת אשטרום, שתפקידו היה לדאוג לאספקת אבן לפרויקט. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהלה, מר סאלם נעום יעקב בורבר (להלן: "אבו נעום"). בדיוני ההוכחות שנתקיימו נחקרו המצהירים על תצהיריהם. מטעם התובעת זומן בנוסף להיחקר מר פריאל אטיאס, שעבד במועדים הרלוונטיים אצל הנתבעת והיה בקשר עם מנהלה של התובעת. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. טענות הנתבעת בתמצית כפי שפורטו בתצהירו של מנהלה מר שמוליק מנדלביץ הנתבעת זכתה בביצוע עבודות לאספקת אבן בקשר עם הקמת נמל היובל באשדוד. בעקבות כך, היא התקשרה עם התובעת, על מנת שזו תספק לה אבנים בגדלים שונים. הקבלן הראשי של הפרויקט הייתה שותפות בשם "אשטרום דרגדוס" ( להלן: "הקבלן הראשי"). בהתאם לסיכום בין הצדדים, התובעת תקבל תשלומים בהתאם לכספים שאותם הנתבעת תקבל מהקבלן הראשי של הפרויקט בגין האבנים שסופקו על ידי התובעת. לאחר שהצדדים סיכמו את ההתקשרות ביניהם, הודיעה התובעת לנתבעת, כי אין לה יכולת כלכלית לבצע את חלקה באספקת האבנים כפי שהתחייבה, וכי דרושה לה הלוואה. בעקבות כך, העמידה הנתבעת לתובעת הלוואה על סך של 730,000 ₪. ביום 1/8/01 נערך הסכם הלוואה בין הצדדים (נספח א לתצהיר מנדלביץ). במסגרת השיחות שנוהלו בין הצדדים, נתברר, כי בכוונת התובעת לבקש מהנתבעת בנוסף להלוואה הנ"ל שיקים מעותדים על חשבון אספקת אבנים עתידית. בהתאם להסכם בין הצדדים זכאית הייתה התובעת לקבלת תשלום רק לאחר שהנתבעת בדקה את כמות האבן שסופקה בפועל וזאת בתנאי שוטף + 15 יום. הנתבעת הייתה מוכנה ללכת לקראת התובעת בעניין זה, ובלבד שזכויותיה לא תפגענה ומצבה לא ישתנה לרעה. לאחר שהנתבעת קיבלה ייעוץ משפטי, הוחלט לכלול בהסכם בין הצדדים סעיף שבו התובעת מצהירה במפורש, שלנתבעת תהיה זכות מוחלטת, ולפי שיקול דעתה הבלעדי, לבטל שיקים שאותם היא מסרה לתובעת. במילים אחרות, מסירה פיזית של השיק לתובעת אינה מחייבת את הנתבעת לשלם את תמורתו לתובעת והדבר נתון לשיקול דעתה של הנתבעת. התובעת התחייבה שלא לפעול למימוש השיקים. לפגישות שהתקיימו בעניין זה התייצב מנהל התובעת כשהוא מלווה במתורגמן. מנהל התובעת אף הסתייע בעורך דין וקיבל יעוץ משפטי. במועד עריכת התחשבנות בין הצדדים שנערכה ביום 9.9.2003 התובעת הייתה לכל היותר ביתרת זכות בסך של 442,718 ₪ , כאשר בו בעת היא החזיקה בידיה שיקים מעותדים של הנתבעת על סך של 1,200,000 ₪. מכאן שהשיקים המעותדים כיסו את יתרת החוב בספרים ככל שהיא קיימת ומעבר לכך. התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה בכך שלא עמדה בלוח הזמנים וסיפקה אבן באיכות ירודה. לאור זאת הגישה הנתבעת כנגד התובעת תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על סך של 16,000,000 אשר הועמדה לצרכי אגרה בלבד על סך של 2,600,000 ₪. בנוסף ביטלה הנתבעת את השיקים נושא המחלוקת אותם מסרה לתובעת. באשר לשיק ג' טוענת הנתבעת, כי זה נפרע באמצעות השיק האחר. כך אף נרשם על ספח השיק האחר. טענות התובעת בתמצית כפי שפורטו בתצהיר מנהלה של התובעת (אבו נעום) התובעת סיפקה לנתבעת אבן עבור בניית נמל היובל באשדוד בהיקפים של מיליוני ₪ רבים. הנתבעת צברה כלפי התובעת חוב עצום וגרמה לה לנזקים קשים. עקב כך, הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר מתנהלת. זאת להבדיל מהתביעה כאו שהינה בעילה שטרית. שיטת התשלום שהייתה נהוגה בין הצדדים הייתה באמצעות שיקים שמרביתם היו בגין אבן שסופקה או עבודה שבוצעה על ידי התובעת. לעתים, התשלום היה מתבצע בשיקים דחויים כמעין אשראי שניתן לתובעת. במהלך תקופת העבודה השוטפת בין הצדדים, התנתה הנתבעת את מתן השיקים בחתימה על מסמכים שונים הכתובים עברית. מנהל התובעת, אבו נעום, שחתם על מסמכים אלה, סמך בעניין זה על הנתבעת ועל אנשיה, ובמיוחד על מר פריאל אטיאס, שניהל את הפרויקט בשטח מטעם הנתבעת. לאבו נעום הוסבר, כי התשלומים שניתנים לתובעת הינם רק עבור מה שמגיע לה כחוק. רק אם לא יגיע לתובעת כסף מהנתבעת, כלומר: אם ייווצר מצב שבו התובעת לא תספק לנתבעת אבנים או שהחוב של הנתבעת ייפרע באותו מועד, שאז הנתבעת תוכל לבטל את השיקים, ובלבד שתפעל בתום לב. הנתבעת לא הניחה בפני מנהל התובעת תרגום לערבית של מסמכים אלה, והם אף לא תורגמו לו מילולית. מנהל התובעת אינו דובר עברית, אלא רק מילים בסיסיות, ואינו יודע קרוא וכתוב בעברית. גם האנגלית שבפיו הינה בסיסית בלבד. כל הקשר שלו עם הנתבעת התנהל מול מר אטיאס פריאל, בערבית. מי שהתלווה אל מנהל התובעת היה נהג, שלא התערב כלל בפן המקצועי, ואשר גם הוא מבין מעט עברית ואינו קורא או כותב בשפה זו. רק לאחר שהתעורר הסכסוך בין הצדדים, למד אבו נעום מבא כוחו, כי הנתבעת טוענת שהיא רשאית לבטל את השיקים על פי שיקול דעתה הבלעדי. מנהל התובעת טען, כי הנתבעת ניצלה אותו והחתימה אותו על מסמכים בעברית שנוסחו בלעדית על ידה, מבלי להסביר לו, כנדרש, במה הדברים אמורים. לדבריו, רק הוא ומר אטיאס פריאל היו נוכחים במעמד החתימה. התובעת טוענת, כי טענת הנתבעת, כי שיק ג' הוחלף בשיק האחר, אינה נכונה. לאחר בדיקה שביצעה התובעת התברר, כי השיק החדש נועד להפחית חוב מצטבר של הנתבעת כלפי התובעת. רק מטעמי נוחות, של הנהלת החשבונות של הנתבעת, היא כתבה על ספח השיק, כי מדובר בשיק שבא במקום השיק הקודם. העובדה שהנתבעת לא דאגה לקבל לידיה את השיק הישן מלמדת, כי טענת התובעת היא זו הנכונה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות ועיינתי בסיכומים, החלטתי לדחות את התביעה. הפרשנות המילולית של המוסכם בין הצדדים בסיכום הפגישה מיום 23.4.2002 בה נכחו אבו נעום מנהל התובעת, מר פריאל אטיאס מטעם הנתבעת ומר רפי אילון מטעם הקבלן הראשי נכתב בסעיף 6 כדלקמן: (נספח ב' לתצהיר מנדלביץ): " לבקשת אבו נעום תמסור לו מדן שיקים מעותדים ע"ס - 3,700,000 ₪ ע"ח אספקות אבן עתידיות. בכל מקרה, מוסכם כי מדן תהיה רשאית לבטל כל שיק מהשיקים שיועברו לאבו נעום, אם במועד תשלום שיק כלשהו סכום השיק או בחלקו לא יגיעו לאבו נעום ע"פ חשבונות מדן. במקרה של ביטול שיק לא תהיה לאבו נעום כל טענה ויאסר עליו לפעול בכל דרך למימוש שיק זה". במסמך מיום 1.5.2002 שכותרתו "מקדמת תשלום" ובו התייחסות לשיקים א ו-ב - נספח ג' לתצהיר מנדלביץ נכתב כדלקמן: " אנו מאשרים בזאת כי חברת מדן קבלנות כללית, עפר כבישים ומחצבות (1964) בע"מ זכאית עפ"י שיקול דעתה הבלעדית (כך במקור = הח"מ), שלא לפרוע כל אחד מהתשלומים הנ"ל באם לא נספק את האבנים לשביעות רצונה המלאה של חברת מדן קבלנות כללית, עפר, כבישים ומחצבות (1964) בע"מ עד למועד זמן פירעון התשלומים". נוסח דומה מופיע במסמך מיום 15.8.202002 שכותרתו "מקדמת תשלום" (המתייחס לשיקים ד' ה' ו-ו') וכן במסמך מיום 26.6.2003 שכותרתו גם כן " מקדמת תשלום" והמתייחס לשיקים ז' ו- ח' (נספח ג לתצהיר מנדלביץ). הפרשנות הרגילה של סיכום הפגישה מיום 23.4.2002, הנה כי התובעת תקבל מאת הנתבעת שיקים מעותדים וזאת על חשבון אספקת אבנים עתידית. הנתבעת רשאית לבטל את השיקים אם על פי חשבונותיה התובעת אינה זכאית לתשלום. במקרה של ביטול שיק לא תהיה לתובעת כל טענה וייאסר עליה לפעול למימושו. המסמכים הנוספים מיום 1.5.2002 ו- 16.8.2002 ו- 23.6.2003 שנחתמו לאחר אותו סיכום פגישה ובעקבותיו, קובעים במפורש כי הנתבעת זכאית על פי שיקול דעתה הבלעדי שלא לפרוע מי מהתשלומים. לאור זאת אין עוד מקום לבדוק במסגרת התביעה כאן בעילה השטרית את שיקול הדעת של הנתבעת לרבות בדיקת יתרת החוב של הנתבעת כלפי התובעת, ככל שזו קיימת. במילים אחרות התובעת אינה רשאית לנקוט הליכי הוצאה לפועל לגביית השיקים נושא המחלוקת. זו הייתה כוונת הצדדים ואין בלתה. כל פרשנות אחרת מאיינת את הסכמת הצדדים והינה בלתי סבירה לחלוטין. בפני התובעת עומדת האפשרות להגיש תביעה כספית רגילה שלא בעילה שטרית ולטעון במסגרתה כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים. התובעת כאמור לעיל פעלה כך והגישה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעה כספית כנגד הנתבעת אשר מתנהלת. מנהל התובעת חתם על המסמכים לאחר שתוכנם הוסבר לו ולאחר שהיה מיוצג על ידי עורך דין אינני מקבל את טענת מנהל התובעת כי חתם על המסמכים מבלי שהבין על מה חתם, מבלי שהונח לפניו תרגום שלהם לערבית וכי לא הוסבר לו במה דברים אמורים. מעדותו של מר פריאל אטיאס, אשר עליה יורחב בהמשך, הוכח כי אבו נעום חתם על המסמכים לאחר שקיבל הסבר על תוכנם ומהותם. מעדות זו עולה כי מנהל התובעת מבין עברית וכי התלוו אליו אנשים דוברי עברית, אשר סייעו לו בהתקשרות עם הנתבעת. יתירה מכך, נתברר כי במועדים הרלבנטיים מנהלה של התובעת היה מיוצג על ידי עורך דין. אבו נעום בעדותו מיום 14/07/09 הודה בעצמו , כי הוא היה מיוצג על ידי עורך דין. להלן דברים מעדותו: בפעם הראשונה אני ביקשתי עורך דין ב-2002, הלך לייצג אותנו..." (עמ' 136 ש' 14) ש: אם אני מבין נכון ממה שהוא אומר, אז שלפני חתימת ההסכם באפריל 2002 הוא היה מיוצג על ידי אותו עורך דין מירושלים? האם זה נכון מה שאני שואל? ת: כן. שלמה זינגר ובאדר." (עמ' 136 ש'20-23) ש:" האם חתמת אחרי שעורך הדין שלך אישר לך? " ת: "כן. אמר לי שהם נותנים 3 מליון 700 אלף שקל ולהתחיל לספק את הסחורה מ- 25 לאפריל עד ה- 25 ליולי. ונתנו לי את הכסף ועצרו בסוף." (ראה עמ' 137 ש' 3-7). בהמשך עדותו מנהל הנתבעת מתייחס לשנת 2003 אולם מתוכן עדותו עולה בבירור כי הדברים מתייחסים גם לשנת 2002 . זאת ועוד, הנתבעת הפנתה אל מכתבו של ב"כ התובעת מיום 26/06/03 אשר הופנה אל הנתבעת (נספח ד'). במכתבו מתייחס ב"כ התובעת אל 5 שיקים על סך של 300,000 ₪ כל אחד אשר נתנו כמקדמה על חשבון אספקות עתידיות של אבניים. במכתבו כותב ב"כ התובעת כדלקמן: " סך 1,500,000 ₪ ישולם למרשתי כמקדמה ע"ח אספקות עתידיות בחמישה שיקים שווים ורצופים החל מחודש אוגוסט 2003. השיקים הנ"ל יימסרו למרשתי קודם לתחילת האספקה המיועדת הנ"ל. ואולם במקרה ובזמן הפירעון של מי מהשיקים הנ"ל לא תגיע למרשתי תמורה בגין אספקות אבן לפרוייקט הנדון, יבוטל השיק האמור. עם גיבוש זכותה של מרשתי לתמורה עבור האספקה הנ"ל תמסרו למרשתי שיק חדש בסך השווה לשיק שבוטל". הדברים ברורים. ב"כ התובעת בעצמו כותב במכתבו כי לנתבעת ישנה אפשרות לבטל שיקים. ככל שיתברר כי התובעת זכאית לקבל תשלום, יינתן לה שיק אחר במקום השיק שבוטל. יש לציין כי ב"כ התובעת כתב את המכתב עוד לפני שאבו נעום חתם על המסמך מיום 26.6.2003 . כאמור לעיל מנהלה של התובעת מר אבו נעום חתם במועדים שונים על מספר מסמכים אשר נוסחו באופן דומה . עובדה זו מלמדת על חולשתה של טענתו זו. יש לציין כי עוד לפני סדרת המסמכים נושא המחלוקת, חתם מנהל התובעת על הסכם הלוואה על סך של 730,000 ₪ . בהסכם זה אשר נושא תאריך 1.8.2001 נכתב בסעיף 5 ג כדלקמן: "בחתימתו על הסכם זה מאשר אבו נעום לחברת מדן כי היא תהיה זכאית לבטל כל שיק שניתן ו/או יינתן לו כתשלום בגין אספקת עבר ועתיד. אבו נעום מצהיר, כי לא תהיה לו כל טענה או תביעה בקשר לביטול שיקים כאמור". בסיפא של ההסכם האמור עליו חתם מנהל התובעת נכתב כדלקמן: "אני, החתום מטה, טיטח ח'ליל, מאשר בזאת, כי אבו נעום חתם בפניי על ערבותו זו לעיל לאחר שהסברתי לו את מהות ההסכם ומשמעותו הכספית". העובדה כי מנהל התובעת חתם ביום 1.8.2001 על מסמך בנוסח דומה, לאחר שתוכנו הוסבר לו וזאת מספר חודשים לפני ההסכם מיום 23.4.2002, מלמדת כי אין ממש בטענות המועלות על ידו. על אף שבעדויותיהם של מר פריאל אטיאס ושל מנהל התובעת התברר כי לפגישות השונות שהתקיימו בין הצדדים התלוו אל מנהל התובעת אנשים נוספים דוברי עברית - מר טיטח ח'ליל, זוהר כמאל, ומנהל החשבונות מר עסף אבו גוש - נמנעה התובעת מלזמנם לעדות. כלל ידוע בשיטת משפטנו כי צד אשר נמנע מלזמן עד אשר יכול היה לתמוך בטענתו חושש מעדותו של זה. כך גם בענייננו. יש לזכור כי מנהלה של התובעת הנו איש עסקים המעסיק עובדים אשר ביצע עסקות בהיקפים של מיליוני שקלים. חזקה שאדם כזה חותם על מסמכים רק לאחר שחקר והבין את משמעותם ובמידת הצורך לאחר שקיבל יעוץ משפטי. מעבר לכך ששוכנעתי כי כך הוא פעל במקרה דנן, הרי שאם לא פעל כך, אין לו אלא להלין על עצמו. לאור כל זאת אני דוחה את טענת מנהל הנתבעת כי חתם על המסמכים מבלי להבין את משמעותם כמפורט לעיל. עדותו של מר פריאל אטיאס התובעת זימנה לעדות את מר פריאל אטיאס אשר שימש כאיש הקשר בין הנתבעת לבין התובעת. בשל מרכזיותה של עדותו מצאתי לנכון לדון בה בהרחבה. עדותו של עד זה אשר זומן כאמור על ידי התובעת, תמכה לחלוטין בגרסת הנתבעת. די היה בעדותו כדי לדחות את התביעה. להלן פרטים נבחרים מעדותו כפי שמשתקפת בפרוטוקול הדיון מיום 14/07/09 כדלקמן : " בדרך כלל הישיבה הייתה מתנהלת בערבית רפי אילון היה זורק משפטים באנגלית, אבו נאום (צ"ל אבו נעום - הערת הח"מ) דובר אנגלית רצוצה כמוני ובגדול השפה שדוברה שם היא ערבית שאני דובר אותה ואני הייתי מסביר לאבו נאום את מה שכתוב ולאחר שהייתי מסביר לו הוא היה חותם. תמיד הסברתי לו מה שכתוב. היו פעמים שהיה בא אתו נהג שלו או מישהו כזה, אני זוכר לפחות פעם אחת שבא נהג שלו ופעם שנייה שבא מנהל חשבונות שלו שהיה דובר עברית אז כתבתי גם בגוף המסמך שזה הוסבר לו בנוכחות הנהג שלו או המנהל חשבונות שלו" (עמ' 86 ש' 1-10 ). "לא צריך לפרש את מה שכתוב במסמך. כתוב במסמך מה שכתוב במסמך. כתוב פה בפירוש שאנחנו נותנים לו צ'קים על פי הפירוט. כתוב שאנו מאשרים בזאת, אנו זה אבו נאום, כי חברת מדן תהיה זכאית על פי שיקול דעתה הבלעדי שלא לפרוע כל אחד מהתשלומים הנ"ל באם לא נספק את האבנים לשביעות רצונה המלא של מדן." ( עמ 87 ש' 6-11). "לא אז מה שאני, אני אומר מה שכתוב פה זה מה שברור. שאם , אם אבו נאום לא מספק את האבנים או לא מספק את כל כמות האבנים או לא מספק לשביעות רצון אם פסלו או לא פסלו אז לא מגיע. אפשר לבטל צ'יק אחד מהצ'קים האלה. אם לא, אם הוא סיפק את האבנים אז אי אפשר לבטל. זה ברור. זה מה שכתוב פה גם במסמך הזה. גם במסמך הבא כתוב בדיוק אותו נוסח." (עמ' 87 ש'13-19). "אני לא יודע לפרש משפטית אני לא עורך דין ולא משפטן. אני אומר פשוט. אני אומר מה כתוב פה ומה הסברתי לאבו נאום ועל מה החתמתי אותו. מה קורה אם הוא לא סיפק אם הוא כן סיפק אתם משפטנים תעשו מה שאתם מבינים. אני מבחינה מסחרית יודע מה דרשתי מאבו נאום. אמרתי לו אני נותן לך צ'קים אם במועד הצ'יק לא סיפקת לי אבנים בהתאם לכמות או לא סיפקת באיכות אני רשאי לבטל את הצ'יק זה הכל." (עמ' 88 ש 18-25). "את המסמך הזה עשינו בהתייעצות עם יועצת משפטית שעבדה שנים בבנק הפועלים, כי שמוליק ( מר מנדלביץ מנהל הנתבעת - הערת הח"מ ) לא הסכים לתת צ'יק, שמוליק עמד על זה אמר אני צ'יק לא מוציא כי אני לא מבטל צ'קים. זה מה שהוא אמר לי. אני אמרתי לו תשמע שמוליק זה לא יעבוד, אתה לא מכיר את המנטליות, זה לא יעבוד אחרת. אם אתה לא תתן פה צ'קים מעותדים אין לך אספקות. אשטרום אגב לא הסכים להוציא צ'קים כאלה כי אבו נאום העדפה ראשונה שלו שהוא יהיה אשטרום. אשטרום לא הסכים להוציא צ'קים כאלה ואז הלכנו להתייעץ עם עורכת דין בשם ניצה פוזנר, שמוליק ואני מהמשרד של אילן שביט, הלכנו והתייעצנו איתה, היא נסחה כמדומני או שגרוסמן ניסח עו"ד אחר, הראנו לה והיא אמרה שאין לנו חשיפה ואחרי שהיא אמרה שאין לנו חשיפה שמוליק הסכים, ש: אין לנו חשיפה למה? ת: אין לנו חשיפה משפטית כשאנחנו מוציאים צ'ק. הרי מבטלים אותו כשיש לנו מסמך כזה ועל בסיס זה שמוליק הסכים להוציא צ'קים מעותדים כי בלי המסמך הוא לא הסכים להוציא בכלל." (עמ' 90 ש' 5-22). "אבו נאום שומע עברית, מבין די בסדר עברית, מבין כשאתה מדבר עברית לאט מבין די בסדר , ש: הוא יודע לקרוא עברית? ת:הוא לא יודע לקרוא עברית, הוא לא יודע לדבר רצוף עברית הוא מדבר בזה, אותו דבר באנגלית. הוא שומע אנגלית," (עמ' 97 ש' 22-26 (. אני הסברתי לו בערבית... כשאני הסברתי לו לא קראתי לו כל מילה בהסכם. הסברתי לו את מהות ההסכם." ( עמ' 98 ש' 1-3) " ש: ..... האם יכול להיות שעו"ד זינגר הסכים לנוסח המסמך? הוא אישר אותו! נוסח נספח ג' שנחתם באותו יום ב- 26/6/03!... ת: אני הייתי מעורב פה בעניין הזה התשובה היא חד משמעית כן. עו"ד זינגר היה משותף לניסוח של הנייר הזה, הוא העיר הערות לניסוח של הנייר, היו ויכוחים גדולים... ... חד משמעית הוא ( עו"ד זינגר - הערת הח"מ ) היה מעורב בניסוח של הנייר הזה. והא אישר לאבו נאום לחתום בלי זה הוא לא היה חותם". (עמ' 107 ש' 5-22) מן המקובץ עולה בבירור כי הנתבעת הסכימה להוציא שיקים מעותדים לטובת התובעת אך ורק בתנאי שתוכל לבטלם על פי שיקול דעתה הבלעדי ומבלי שתהיה חשופה להליכי הוצאה לפועל. לצורך כך היא הצטיידה בייעוץ משפטי בעקבותיו נוסחו המסמכים עליהם חתם אבו נעום מנהלה של התובעת. עוד עולה בבירור כי אבו נעום חתם על המסמכים לאחר שתוכנם הוסבר לו ולאחר שהבין את מהותם של מסמכים אלה. אבו נעום הנו דובר עברית ואנגלית. הדברים הוסברו לו בערבית על ידי מר פריאל אטיאס. לפגישות השונות שהתקיימו בין הצדדים התלוו לאבו נעום אנשים דוברי עברית והדברים הוסברו לו בנוכחותם. אבו נעום יוצג על ידי עו"ד זינגר ז"ל. על פי עדותו של מר אטיאס אבו נעום חתם לפחות על המסמך מיום 26/6/03 לאחר שקיבל יעוץ משפטי מעו"ד זינגר. דבריו של מר פריאל אטיאס על פיהם אם סופקו האבנים אין אפשרות לבטל שיק (ראה עמ' 87 ש' 13-19 ) אינם עומדים בסתירה לפרשנות אותה קבלתי. שכן ככל שהתובעת סבורה כי הנתבעת ביטלה מי מהשיקים, זאת על אף קיומה של יתרת חוב כלפיה, פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה כספית לתשלום החוב לו היא טוענת, כפי שעשתה. שיק ג' נפרע באמצעות השיק האחר באשר לטענת הנתבעת כי מסרה לתובעת את השיק האחר במקום שיק ג', שוכנעתי כי כך הם פני הדברים. הדברים נכתבו במפורש על ספח השיק כדלקמן: " תשלום ע"ח (במקום שיק 8962 שבוטל)". בשולי ספח השיק נרשם בנוסף " תש' במקום שיק 8962 " (ראה נספח י לתצהיר מנדלביץ). בחקירתו הנגדית של אבו נעום התברר, כי התובעת קיבלה את השיק ביחד עם הספח האמור (ראה עמ' 143 ש 5-12). התובעת לא מחתה ולא טענה במועד קבלת השיק כי האמור במסמך אינו תואם את המציאות. יתירה מכך בחקירתו הנגדית לא ידע אבו נעום להסביר את קבלת השיק על ידו למרות ההערה שנרשמה על ספח השיק (ראה עמ' 143 ש' 22-23). גם העובדה כי מדובר בסכום מדויק - 173,867 ₪- תומכת בגרסת הנתבעת. בעדותו של אבו נעום, עולה כי דרישתה של התובעת כי הנתבעת תשלם לה את תמורת שיק ג' מתבססת בעיקר על כך שהנתבעת לא דאגה לקבל לרשותה חזרה את שיק ג' לפני שמסרה את השיק האחר. אין בידי לקבל טענה זו. העלאת טענה זו הנה בלתי ראויה וחסרת תוך לב. יש לציין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק האחר נפרע. סוף דבר לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי בהתאם להסכמת הצדדים התובעת מנועה הייתה מלפעול לגביית השיקים נושא המחלוקת במסגרת הליכי הוצאה לפועל. כמו כן שוכנעתי כי השיק האחר ניתן במקום שיק ג' שבוטל ולכן התובעת אינה זכאית לתבוע את פרעונו. אשר על כן התביעה נדחית. תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-63402-04-0 ייסגר. הפיקדון אשר הופקד על ידי הנתבעת בתיק בית המשפט יושב לנתבעת. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ.שיקיםהוצאה לפועל