##האם מנכים קצבת שאירים מתביעת נזיקין לפי חוק הפלת"ד?## שאלת ניכוי קצבת שאירים ופנסיית שאירים מפיצויי נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד או החוק) תלויה בזהות הגורם המשלם, בקיומה של זכות חזרה למיטיב כלפי המבטחת, ובאופן חישוב הפסדי השכר וקצבת הזקנה של המנוח. כפי שנקבע בהליכים שונים, כאשר מדובר בקצבת שאירים המשולמת על ידי המדינה שאין לה זכות חזרה כלפי המבטחת – אין לנכותה בהתאם לסעיף 64(ד) לחוק, ואילו בתגמולי פנסיית שאירים מקרן פנסיה ותיקה נקבע במקרים מסוימים כי יש לנכותם עד לתום תוחלת החיים של המנוח כדי למנוע כפל פיצוי. ##שאלת ניכוי קצבת שאירים המשולמת על ידי המדינה בהעדר זכות חזרה## במסגרת ##רע"א 1659/21 (2022) (עליון)## נדונה השאלה האם יש לנכות את קצבת השאירים שהמדינה משלמת לשאיריו של חייל אשר יצא לגמלאות ונהרג בתאונת דרכים, מסכום הפיצוי שנפסק לטובת עיזבונו ויורשיו בתביעת הנזיקין שהוגשה על ידם. באותו מקרה העמיד בית המשפט את נזקי התלויים והיורשים על סכום כולל של 2,916,389 ש"ח. מסכום זה בוצעו ניכויים בסך כולל של 3,756,120 ש"ח, שנחלקו בין מספר רכיבים: סך של 14,999 ש"ח ששולמו לאלמנה עקב פטירת המנוח; סך של 735,000 ש"ח בגין קצבאות שהמל"ל שילם וישלם; וסכום נוסף של 3 מיליון ש"ח בגין קצבת השאירים שהאלמנה מקבלת מהמדינה. הניתוח התמקד בעיקרון שלפיו במקרים שבהם לא עומדת למיטיב זכות חזרה, ובהעדר הוראה ספציפית של המחוקק, אין מקום לנכות את ההטבה, בבחינת ##"אין שיפוי – אין ניכוי"##. התוצאה שנקבעה היא כי משעה שאין למדינה זכות חזרה כלפי המבטחת בגין קצבת השאירים המשולמת על ידה, חלה הוראת ##סעיף 64(ד) לחוק##, ובהתאם לה אין לנכות את קצבת השאירים מסכום הפיצויים. בנוסף, במסגרת ##ע"ע 60529-09-24 (2025) (הארצי לעבודה)## נדונה טענה שלפיה הפיצוי שהתקבל במסגרת חוק הפלת"ד מייתר את הפיצוי שהיה אמור להשתלם מקרן הפנסיה בגין אובדן פנסיית שאירים. באותו עניין אוזכר כי אין לנכות מהפיצוי המגיע לעיזבון בגין מותו של המנוח בתאונת דרכים את הפיצוי המגיע לו מפנסיית השאירים (שם מכוח חוק הגמלאות). נקבע כי יש לדחות את הטענה לפיה עצם האפשרות לפסוק פיצוי בגין אובדן פנסיית השאירים בנוסף לתשלומים לפי חוק הפלת"ד מהווה פיצוי כפול המנוגד לדין. ##הסדרים דיוניים והקפאת כספי פיצוי בעקבות הליכים תלויים ועומדים## במסגרת ##ע"א 4123/23 (2023) (עליון)## נדונה בקשה לעיכוב ביצוע חלק מחיוב כספי שהוטל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 744-07-20 מיום 25.4.2023. באותו הליך התקבלה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 שהוגשה על ידי עיזבון מנוח ואלמנתו עקב תאונת דרכים קטלנית. בפסק הדין המקורי נפסק לטובת התובעים פיצוי בסך 2,368,000 ש"ח לאחר ניכויים. סכום זה כלל פיצוי בגין הפסדי השתכרות בשנים האבודות בסך של 2,223,852 ש"ח, וכן פיצוי בגין אובדן שירותי בעל בסך 200,000 ש"ח. כפי שצוין באותו עניין, הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו מתוך סך הפיצוי שנפסק הוחלט להקפיא סכום של 1,038,743 ש"ח, שעניינו פנסיית השאירים שמקבלת האלמנה, וזאת עד להכרעה בתיק ##דנ"א 4911/22##. ##חישוב הפסדי השתכרות בפנסיה ותקרת שילוש השכר הממוצע במשק## במסגרת ##ת"א 35259-06-12 (2015) (שלום חיפה)## נדונה שאלת חישוב אובדן ההשתכרות של עיזבון בקשר עם פנסיית זקנה ופנסיית שאירים. באותו עניין אוזכר מקרה שבו נהרגה מנוחה שהייתה בפנסיה וקיבלה פנסיה בשיעור של 10,000 ש"ח. השאלה שעלתה הייתה כיצד לבצע את החישוב: האם לחשב תחילה את כל הפסדי ההשתכרות המורכבים מהפסדי השכר ומהפסקת פנסיית הזקנה המלאה, לתחום את הסכום בתקרת שילוש השכר הממוצע במשק ומזה לנכות את פנסיית השאירים שמקבל האלמן; או שמא, היות שפנסיית הזקנה ופנסיית השאירים כרוכות זו בזו ומשולמות על ידי אותו גורם, יש לחשב מלכתחילה אך ורק את ההפרש בין השניים (שעמד באותו עניין על סך של 3,500 ש"ח). בית המשפט העליון העדיף את האפשרות השנייה, מן הטעם שפנסיית הזקנה ופנסיית השאירים כרוכות זו בזו ומשולמות על ידי אותו גורם, כך שהפסד ההשתכרות עומד מלכתחילה רק על ההפרש שבין השניים. הודגש כי גם התוספת להפסדי השכר (ההפרש שבין פנסיית הזקנה לבין פנסיית השאירים) מוגבלת לתקרת ההכנסה המירבית הקבועה בחוק הפלת"ד לפי ##סעיף 4(א)(1) לחוק הפיצויים##, שהיא תקרת שכר של שילוש השכר הממוצע במשק. ##ניכוי תגמולי פנסיית שאירים מקרן פנסיה ותיקה ומניעת כפל פיצוי## במסגרת ##ת"א 39190-07-19 (2024) (שלום ראשון לציון)## התעוררה מחלוקת בין צדדים לגבי ניכויי פנסיית שאירים שמקבלת אלמנה מקרן הפנסיה מבטחים הוותיקה לאחר פטירת המנוח בתביעת פלת"ד. בית המשפט קבע כי יש לנכות את תגמולי פנסיית השאירים שמקבלת האלמנה מקרן הפנסיה הוותיקה עד תום תוחלת החיים של המנוח (אלמלא התאונה) בגיל 80. קביעה זו התבססה בין היתר על דברים שנפסקו בהקשר דומה ב-##ע"א 8961/16 (2017)##. באותו עניין צוין כי ביחס לתגמולי הפנסיה שצפויה האלמנה לקבל החל ממועד יציאת המנוח לגמלאות, עלתה טענה כי מדובר בהכנסה שהייתה מושגת ממילא ולא צמחה בעטיה של התאונה. עם זאת, נקבע כי בעת חישוב ההפסד בשנים האבודות מובאת בחשבון הכנסתו של המנוח מפנסיה אלמלא התאונה. לפיכך, אם לא ינוכו תגמולי פנסיית השאירים המשתלמים לאלמנה בפועל עקב התאונה, יופר האיזון שבין חישוב ההפסדים לבין הניכויים ויוענק לאלמנה פיצוי כפול. על בסיס הנמקה זו נקבע שיש לנכות את תגמולי פנסיית השאירים מקרן הפנסיה הוותיקה. כמו כן, בהקשר להליכים נוספים שנרשמו ברשימות פסיקה עוקבות, ב-##בג"ץ 46501-01-26 (2026) (עליון)## נרשם הליך הנוגע לבית הדין הארצי לעבודה. ##צעדים מעשיים לניהול תביעת נזיקין הכוללת פנסיית שאירים וקצבאות## ##איתור מקור התשלום וזהות הגורם המשלם:## יש לבדוק האם התשלום מבוצע כקצבת שאירים על ידי המדינה (למשל מכוח חוק הגמלאות) או כתגמולים מקרן פנסיה כדוגמת קרן פנסיה ותיקה. ##בדיקת קיומה של זכות חזרה ושיפוי:## יש לבחון האם עומדת לגורם המיטיב זכות חזרה או תביעת שיפוי כלפי המבטחת; בהעדר זכות חזרה והעדר הוראה ספציפית, יש לבחון את תחולת סעיף 64(ד) לחוק הפלת"ד שלפיו אין לבצע ניכוי בהתאם לעיקרון "אין שיפוי – אין ניכוי". ##הגדרת שיטת החישוב של הפסדי השכר מול פנסיית הזקנה:## כאשר המנוח קיבל פנסיה או היה זכאי לה, יש לבחון האם הפסד ההשתכרות מחושב על בסיס ההפרש שבין פנסיית הזקנה לבין פנסיית השאירים הכרוכות זו בזו. ##בחינת תקרת שילוש השכר הממוצע במשק:## יש לוודא כי חישוב הפסדי ההשתכרות בצירוף ההפרש בין הפנסיות אינו עולה על תקרת ההכנסה המירבית לפי סעיף 4(א)(1) לחוק הפלת"ד. ##הגבלת תקופת הניכוי בקרנות פנסיה:## במקרים שבהם נקבע ניכוי פנסיית שאירים מקרן פנסיה ותיקה כדי למנוע פיצוי כפול, יש לבדוק את תחימת תקופת הניכוי עד לתום תוחלת החיים של המנוח אלמלא התאונה (למשל עד גיל 80). ##מעקב אחר הליכים עקרוניים והסדרים דיוניים:## במקרים של אי-ודאות משפטית לגבי ניכוי רכיב מסוים, ניתן לגבש הסדר דיוני להקפאת הסכום השנוי במחלוקת עד להכרעה שיפוטית חלוטה. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם מנכים קצבת שאירים שמשולמת על ידי המדינה מסכום הפיצוי לפי חוק הפלת"ד?## ##ת:## במסגרת רע"א 1659/21 (2022) נקבע כי משעה שאין למדינה זכות חזרה כלפי המבטחת בגין קצבת השאירים שמשולמת על ידה, חלה הוראת סעיף 64(ד) לחוק הפלת"ד שלפיה אין לנכות את קצבת השאירים, לאור הכלל שלפיו בהעדר זכות חזרה למיטיב ובהעדר הוראה ספציפית - "אין שיפוי – אין ניכוי". ##ש: כיצד מחושב אובדן ההשתכרות כאשר מדובר באדם שקיבל פנסיית זקנה ושאריו מקבלים פנסיית שאירים?## ##ת:## כפי שתואר בת"א 35259-06-12 (2015), כאשר פנסיית הזקנה ופנסיית השאירים כרוכות זו בזו ומשולמות על ידי אותו גורם, הפסד ההשתכרות עומד מלכתחילה על ההפרש שבין שתי הפנסיות, והפסד זה מוגבל לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק בהתאם לסעיף 4(א)(1) לחוק הפלת"ד. ##ש: מדוע נוכו תגמולי פנסיית שאירים מקרן פנסיה ותיקה בת"א 39190-07-19 (2024)?## ##ת:## הניכוי נקבע עד תום תוחלת חיי המנוח (גיל 80) בנימוק שבעת חישוב ההפסד בשנים האבודות נלקחה בחשבון הכנסת המנוח מפנסיה אלמלא התאונה; אי-ניכוי תגמולי פנסיית השאירים המשתלמים לאלמנה בפועל עקב התאונה היה מפר את האיזון ומוביל לכפל פיצוי. ##ש: האם תשלום פיצוי לפי חוק הפלת"ד מייתר בהכרח תביעה לפיצוי בגין אובדן פנסיית שאירים מקרן פנסיה?## ##ת:## בע"ע 60529-09-24 (2025) נדחתה הטענה כי האפשרות לפסוק פיצוי בגין אובדן פנסיית שאירים בנוסף לתשלומים לפי חוק הפלת"ד מהווה פיצוי כפול המנוגד לדין.תאונת דרכיםפנסיה