עקרונות היסוד של השיטה

מהם עקרונות היסוד של השיטה ? התכלית האובייקטיבית - כללית של דברי החקיקה האמורים היא האינטרסים, המטרות, הערכים והפונקציות אשר דברי החקיקה נועדו להגשים בחברה דמוקרטית מהותית. (א. ברק, פרשנות תכליתית במשפט, תשס"ג, 410). במשטר דמוקרטי, נועד דבר חקיקה להגשים את עקרונות וערכי היסוד של השיטה, המהווים " המטריה הנורמטיבית" של דבר החקיקה. (בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז (1), 749, 763 (1993); בג"צ 953/89 אינדור נ' ראש עיריית ירושלים, פ"ד מה (4), 683, 689 (1991); בג"צ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מב (2), 309, 328 (1988). עקרונות היסוד של השיטה, הם למעשה, הצידוק לכללי המשפט, ומהם נגזרות הזכויות והחובות המשפטיות. נקודת המוצא היא, כי כל נורמה משפטית מבקשת להגשים עקרונות אלה ושואפת להימנע מלפגוע בהם. עקרונות אלו מהווים "הנשמה היתרה" של שיטת המשפט. עקרונות אלה כוללים ובעיקר, ערכים אתיים, כגון - צדק, מוסר, תום-לב, הגינות, זכויות אדם; מטרות חברתיות - מדיניות, כגון - קיום המדינה ואופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שלום הציבור ובטחונו, הפרדת הרשויות, שלטון החוק, עצמאות הרשות השיפוטית, ודאות ובטחון, זכויות אדם וכו'; ודרכי התנהגות ,כגון - סבירות, מידתיות, הגינות, תום-לב, צדק טבעי וכו'. (ע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת, פ"ד לט (3), 205, 218 (1985); בג"צ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא (1), 421, 432 (1987); בג"צ 732/84 צבן נ' השר לענייני דתות, פ"ד מחוקי יסוד / משפט חוקתי