פסיקת בורר על פי הדין המהותי

##האם בורר רשאי לפסוק לפי הדין כשאינו מחויב## שאלת כפיפותו של בורר להוראות הדין המהותי עולה לעיתים קרובות במסגרת בקשות לביטול פסק בוררות, הן כאשר הוסכם לפטור אותו מן הדין והן כאשר הוטל עליו לפסוק לפיו. בשורה התחתונה, העובדה שבורר מופטר מן הדין המהותי אינה מונעת ממנו להכריע על פיו לפי שיקול דעתו, ומנגד, כאשר הותנה שיפסוק לפיו, טעות גרידא בפירוש הדין או ביישומו אינה מקימה עילת ביטול לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, אלא רק התעלמות מלאה, מודעת ומכוונת ממנו. ##סמכות הבורר לפסוק לפי הדין כאשר הוא מופטר ממנו## ב##רע"א 7711/21 (עליון)## נדונה סמכותו של בורר להכריע בסכסוך בהתאם להוראות הדין המהותי, חרף קיומה של הוראה בהסכם הבוררות הפוטרת אותו מכך. באותו עניין נדחתה הטענה כי נאסר על הבורר להידרש לדין המהותי, ונקבע כי העובדה שעל פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, בורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין, אין משמעה שבמקרים מסוימים לא יהיה זה ראוי שידון ויפסוק בהתאם לדין המהותי. מקום שבו הבורר מוצא לנכון לעשות כן כדי להביא להכרעה צודקת ולסיום מהיר של הסכסוך, אין כל מניעה שיפעיל את שיקול דעתו ויכריע על פי הוראות הדין. קביעה זו הובאה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט ב##רע"א 404/08 (עליון)##, המאשרים את התפיסה כי שחרור מן הכבילות לדין אינו שולל את זכותו של הבורר לאמץ את הדין המהותי ככלי להכרעה צודקת. סוגיה זו הועמדה לדיון גם במסגרת ##ת"א 53665-02-21 (המחוזי מרכז)##, שם נדחתה בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי בורר שהופטר מכפיפות לדין המהותי אך בחר להכריע על פיו. בתיק זה הודגש כי היעדר קביעה המחייבת פסיקה לפי הדין, ואף קביעה מפורשת כי הבורר אינו קשור בדין המהותי, אינה יוצרת איסור על היזקקות להוראות החוק מקום שבו סבר הבורר כי ראוי לעשות כן בנסיבות העניין. עוד צוין בהקשר זה כי שחרור מכבלי הדין המהותי אינו משחרר את הבורר מהוראות הסכם הבוררות, כפי שהובא מתוך ע"א 393/79 (עליון). מכאן, שפטור מדין מהותי מהווה רשות ואי-כפיפות, אך אינו מטיל חסם או הגבלה השוללים את החלת הדין. ##גבולות עילת הביטול לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות## סעיף 24(7) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, קובע כי עילה לביטול פסק בוררות תקום כאשר ##"הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן"##. בתי המשפט שבו והבהירו כי אין לפרש עילה זו כמתן פתח לביקורת ערעורית על תוכן הפסק או על אופן ניתוח הסוגיות המשפטיות. על פי המתואר ב##ת"א 53665-02-21 (המחוזי מרכז)##, עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(7) לחוק תחול אך ורק מקום בו הבורר התעלם, התעלמות מודעת, מהדין המהותי חרף הסכם בוררות שבו הותנה כי עליו לפסוק בהתאם לדין, תוך הפניה אל ##רע"א 113/87 (עליון)##. עקרון זה הובהר במפורש גם בפסיקה נוספת שנזכרה באותו עניין, המבצרת את הכלל כי נדרשת סטייה והתעלמות ברורה מן הדין ולא מחלוקת על אופן יישומו. עמדה זו עוגנה והורחבה בפסקי דין נוספים: 1. ב##ת"א 30988-07-25 (שלום פתח תקווה)## צוין כי סעיף 24(7) לחוק הבוררות לא נועד לכך שבית המשפט יחליף את הבורר בכתיבת הפסק. במסגרת זו הובאה ההלכה המסוכמת מתוך ת"א 39946-02-25 (שלום כפר סבא), לפיה כאשר הותנה כי הבורר יפסוק בהתאם לדין, טעות בפירוש הדין המהותי או ביישומו אינה מהווה עילה לביטול הפסק. 2. יתרה מזו, נקבע כי טעות מעין זו אינה נחשבת לחריגה מסמכות לצורך סעיף 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שכן מי שיש לו סמכות אינו חורג מסמכותו רק משום שטעה בהפעלתה. הצדדים, במסירת הסכסוך לבוררות, מקבלים על עצמם את שיקול דעתו והבנתו של הבורר את החוק, ורק התעלמות מוחלטת ובמכוון מן הדין המהותי תקים עילה לביטול. 3. במסגרת ההליך ב##ת"א 30988-07-25 (שלום פתח תקווה)##, נדחתה בקשת הביטול לאחר שהתברר כי הבורר ערך ניתוח מפורט בהתאם לדיני השותפויות ויישם אותם על העובדות, לצד התייחסות לדיני הראיות (אף שהופטר מסדרי הדין ודיני הראיות) וניתוח משפטי של שאלת יחסי עורך דין ולקוח. הבחנה זו בין טעות ביישום לבין התעלמות מוחלטת קיבלה ביטוי מפורט גם ב##ת"א 5011-09-23 (המחוזי חיפה)##. באותו עניין נטען כי קביעת הבורר שההסכם היה הסכם פאושלי עמדה בניגוד לראיות, להודאות הצדדים ולהלכות המשפטיות, ועל כן מדובר באי-פסיקה לפי הדין. בית המשפט דחה טענה זו והפנה לקביעה מתוך ##רע"א 8941/06 (עליון)##, המבחינה במפורש בין שני מצבים: 1. מצב שבו הבורר חייב לפסוק לפי הדין, אך הוא מתעלם ממנו לחלוטין ופוסק במנותק הימנו – מצב העשוי להוות חריגה מסמכות לפי סעיף 24(3) לחוק או הכרעה שלא בהתאם לדין לפי סעיף 24(7) לחוק. 2. מצב שבו הבורר החיל את הדין אך נטען כי שגה בפירושו או ביישומו – מצב שבו עילות הביטול הסטטוטוריות אינן חלות, ובית המשפט אינו בוחן האם שגה הבורר. בית המשפט הדגיש כי בנקודה זו שונה ביקורת שיפוטית על פסק בוררות מביקורת ערעורית הבודקת את נכונות ההחלטה לגופה. ##היעזרות באנשי מקצוע ובחינת מומחיות הבורר## ב##ת"א 17243-02-22 (שלום תל אביב - יפו)## נדונה בקשה לביטול פסק בוררות שבה נטען לחריגה מסמכות ואי-יישום הדין המהותי. בהסכם הבוררות נקבע כי הבוררות לא תהיה כפופה לדיני הראיות ולא לסדר הדין האזרחי, אך תהיה כפופה להוראות הדין המהותי. במסגרת ישיבת קדם הבוררות מיום 7.9.2020 ציין הבורר בפרוטוקול כי ככל שיהיה בכך צורך, יוכל להיעזר בשירותי עורך דין בנושאי הדין המהותי תוך חלוקת שכר הטרחה בין הצדדים. בית המשפט ציין באותו מקרה כי הצדדים בחרו בהסכמה בורר שתחום מומחיותו הוא הנדסה לצורך פתרון המחלוקות המקצועיות שביניהם. משמצא הבורר כי אין צורך להיעזר בשירותי עורך דין לצורך הכרעתו, אי-הפנייה לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני אינה מהווה עילה ראויה לביטול פסק הבוררות. קביעה זו ממחישה את מתחם שיקול הדעת הרחב המוקנה לבורר בניהול ההליך ובהערכת הצורך בליווי משפטי חיצוני כאשר הדבר הוגדר כאפשרות הנתונה לשיקול דעתו. ##התמודדות עם טענות ביטול המבוססות על הדין המהותי## לאור ההבחנות העולות מתוך הפסיקה, גורם המבקש לבחון את תוקפו של פסק בוררות או לנסח תניית בוררות ראוי שיפעל לפי הצעדים הבאים: 1. ניסוח מדויק של תניית הדין המהותי בהסכם הבוררות: יש להגדיר במפורש האם הבורר מוגבל וכפוף לדין המהותי, או שמא מוקנה לו פטור. אם הצדדים מעוניינים להעניק לבורר שיקול דעת לפסוק לפי עקרונות הצדק מבלי להידרש לדין, עליהם לעגן זאת במפורש, מתוך הבנה כי פטור כשלעצמו אינו מונע מהבורר להחיל את הוראות הדין. 2. הגדרת מנגנון ייעוץ חיצוני לבורר מקצועי: כאשר ממונה בורר בעל מומחיות טכנית (כגון מהנדס) והכפיפות לדין המהותי נשמרת, יש לקבוע מראש האם ההיעזרות בייעוץ משפטי היא חובה או שמא היא נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הבורר. 3. הערכת סיכויי בקשת הביטול לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות: בטרם הגשת בקשה לביטול פסק בורר, יש לבחון האם מדובר בטענה להתעלמות מוחלטת ומודעת מן הדין המהותי, או שמא בטענה לטעות בפרשנותו וביישומו. טענות הנוגעות לטעות בהחלת הדין, משגה בהבנת ראיות או פרשנות חוזית שגויה (כגון סיווג חוזה פאושלי) יידחו ברובן כעניינים ערעוריים שאינם מקימים עילת ביטול. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם בורר שהופטר בהסכם הבוררות מתחולת הדין המהותי רשאי בכל זאת להכריע לפי הדין? ##ת:## כן. על פי ##רע"א 7711/21 (עליון)## וכן ##ת"א 53665-02-21 (המחוזי מרכז)##, פטור מתחולת הדין המהותי, דיני הראיות או סדרי הדין משמעו כי הבורר אינו חייב לפסוק לפיהם, אך אין בו כדי לאסור עליו להיזקק להוראות הדין המהותי כאשר הוא מוצא לנכון לעשות כן במסגרת שיקול דעתו לצורך הכרעה צודקת. ##ש:## האם טעות של הבורר בפירוש החוק או ביישומו מהווה עילה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות? ##ת:## לא. כפי שנקבע ב##ת"א 30988-07-25 (שלום פתח תקווה)## וב##ת"א 5011-09-23 (המחוזי חיפה)##, טעות בפירוש הדין המהותי או ביישומו הלכה למעשה אינה מקימה עילה לביטול הפסק לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. עילת הביטול תקום רק כאשר הבורר התעלם כליל ובמכוון מהוראות הדין המהותי ופסק במנותק ממנו חרף תניה מפורשת בהסכם. ##ש:## האם טעות של הבורר בהחלת הדין יכולה להיחשב לחריגה מסמכות לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות? ##ת:## לא. בהתאם למובא ב##ת"א 30988-07-25 (שלום פתח תקווה)## וכן ב##ת"א 5011-09-23 (המחוזי חיפה)##, מי שמוסמך להכריע בסכסוך אינו חורג מסמכותו רק משום שטעה בהפעלתה או בפירוש הדין. ביקורת שיפוטית על פסק בורר נבדלת מביקורת ערעורית ואינה בוחנת את נכונות ההכרעה. ##ש:## האם אי-הסתייעות של בורר מומחה (שאינו משפטן) בעורך דין מהווה עילה לביטול הפסק כאשר נקבע כי עליו לפסוק לפי הדין? ##ת:## כאשר הפרוטוקול או ההסכם מקנים לבורר את האפשרות והרשות להסתייע בעורך דין בנושאי הדין המהותי לפי שיקול דעתו, החלטתו שלא להסתייע בייעוץ משפטי אינה מהווה עילה לביטול הפסק, כפי שנקבע ב##ת"א 17243-02-22 (שלום תל אביב - יפו)##.יישוב סכסוכיםבורר