##באילו תנאים יורה בית המשפט על צו סגירה שיפוטי?## בתי המשפט בוחנים בקשות למתן צווי סגירה וצווי הפסקה שיפוטיים תוך איזון בין הצורך באכיפת החוק לבין עוצמת הפגיעה בעיסוק ובקניין, וייטו לסרב לסגירה מוחלטת או להתנותה בתנאים מקלים כאשר התנהלות הרשות לוקה בחוסר הגינות, כאשר קיימת היתכנות ממשית להסדרת הרישוי, או כאשר ניתן להשיג את תכלית האכיפה באמצעות ערבויות כספיות והגבלות ממוקדות. כפי שנקבע במסגרת ##עפמ"ק (מחוזי י-ם) 41936-03-22##, שיקול הדעת אם להסתפק בסגירת העסק או לנקוט בהליך פלילי נתון בידי המדינה וכל מקרה אמור להיבחן על פי נסיבותיו הקונקרטיות. ##התנאים והשיקולים להפעלת סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים## סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים מעניק סמכות מפורשת לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק הפועל ללא רישיון. הוראת החוק קובעת כי בהתקיים יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפיו, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, המחזיק בו, מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק וכל המועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק. צו זה יכול להינתן בדרך של סגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לבית המשפט מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק. במקרה שנדון במסגרת ##בר"ש 40037-05-25 (עניינים מקומיים ירושלים)##, עלתה השאלה האם יש להיעתר לבקשת המדינה למתן צו הפסקה שיפוטי לעסק שפעל ללא רישיון. בית המשפט דחה את בקשת המדינה למתן הצו, וזאת על רקע חוסר הגינות של הרשות וקיומה של היתכנות ממשית להסדרת הרישוי של העסק. החלטה זו ממחישה כי גם מקום שבו מתקיימים היסודות העובדתיים של פעילות בלא רישיון כדין, בית המשפט אינו פועל כחותמת גומי של הרשות התובעת, אלא בוחן את תום לבה של הרשות, את הגינות מהלכיה המנהליים ואת האפשרות המעשית לתקן את הפגם הרישויי. לצד זאת, במקרה אחר שנדון במסגרת ##בר"ש 56015-10-24 (שלום תל אביב - יפו)##, קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על מתן צו סגירה נגד עסק לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים. באותו מקרה הובהר כי סמכות הסגירה לפי סעיף זה אינה תלויה בהכרח בניהול הליכים פליליים מקבילים. ##הבחנה בין מסלולי אכיפה: צו הפסקה שיפוטי מול כתב אישום פלילי## בפסיקה שנסקרה בתיקים אלו צוין כי ככלל, דרך המלך לפעולה מצד הרשות לצורך הפסקת פעילות בעסק הפועל ללא רישיון היא הגשת כתב אישום (ראו: ##ת"א (מחוזי-מרכז) 52605-02-11##; וכן במסגרת רשימת הפסיקה הפותחת בעניין זה: ##ע"א (מחוזי י-ם) 18420-06-21##). ההבחנה המהותית בין סוגי ההליכים נותחה בפירוט בפסק הדין המחוזי בעניין ##עפמ"ק (מחוזי י-ם) 41936-03-22##. על פי המתואר שם, הליך של צו הפסקה שיפוטי מתאים בעיקר כשמדובר בעסק חדש שהחל לפעול ללא רישיון, כאשר האינטרס הציבורי המרכזי הוא הפסקת העיסוק בטרם העסק יתבסס בשטח ויקבע עובדות מוגמרות. לשם השגת תכלית זו, אין צורך מיידי בהגשת כתב אישום ובנקיטת הליכים פליליים אשר מתמשכים זמן רב ועשויים להכתים את בעלי העסק בהרשעה פלילית, ודי בנקיטת אמצעי של סגירת העסק עד להוצאת רישיון כדין. לעומת זאת, הגשת כתב אישום פלילי מתאימה, בין היתר, במצבים שבהם מדובר בהפעלת עסק ללא רישיון במהלך תקופה ממושכת וכאשר מתבצעת עבירה נמשכת לאורך זמן. במקרים אלה, דרך הפעולה המקובלת היא הגשת כתב אישום לצד בקשה מקבילה להפסקת העיסוק במקום עד לתום ההליכים הפליליים. ##סמכויות סגירה והגבלת שימוש לפי חוק הכניסה לישראל## סוגיה נפרדת של סגירת עסקים מתעוררת במסגרת אכיפת עבירות העסקה והלנה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. על פי סעיף 12ב5(ב) לחוק זה, משמוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3 לחוק (עבירות הלנה והעסקה שלא כדין), מוקנית לבית המשפט סמכות רחבה לבקשת תובע: 1. אם ניתן בקשר לעבירה צו הגבלה מנהלי – רשאי בית המשפט לצוות על הארכת תוקפו של הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע. 2. אם לא ניתן בקשר לעבירה צו הגבלה מנהלי – רשאי בית המשפט לתת צו הגבלת שימוש במקום עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע. על פי המתואר בתיק ##צ"מ 15549-11-24 (שלום חדרה)##, הוגש נגד משיב 1 כתב אישום המייחס לו עבירה של הלנה והעסקה של שני תושבים זרים או יותר (הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות) לפי סעיפים 12ב3(א)(1) ו-12ב2(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (במסגרת ת"פ 28493-10-24). המבקשת עתרה למתן צו שיפוטי לסגירת המשיבה 2 (מאפייה) ואיסור כל פעילות בה עד לתום ההליכים המשפטיים. בניתוח המשפטי שערך בית המשפט באותו עניין, הודגש הפער המהותי שבין החלטת קצין משטרה לבין צו שיפוטי: החלטת קצין משטרה היא החלטה מנהלית שהסנקציה בצידה מוגבלת לסגירת המקום לתקופה של עד 30 ימים לכל היותר (מכוח סעיף 12ב4(א) לחוק). לעומת זאת, סמכות בית המשפט להורות על סגירת בית עסק עד לתום ההליכים הפליליים מהווה סנקציה חריפה ופוגענית לאין שיעור, היות שההליך הפלילי עלול להימשך זמן ממושך (בסוגיה זו אוזכר ##צ"מ (עכו) 25199-11-23##). לאור אופיו הדרקוני של הצו, דחה בית המשפט בתיק ##צ"מ 15549-11-24 (שלום חדרה)## את הבקשה לסגירה גורפת, והורה חלף זאת על המשך פעילות העסק תחת תנאים מגבילים. בדומה לכך, במקרה שנדון במסגרת ##מ"ת 16016-03-25 (שלום חדרה)##, הוגשה במקור בקשה (במסגרת צ"מ 34711-03-25) להארכת תוקף צו סגירה מנהלי ולסגירת מסעדה עד לתום ההליכים הפליליים. בית המשפט ביטל את צו הסגירה השיפוטי הגורף ואפשר את המשך הפעלת המסעדה ופתיחתה, תוך קביעת תנאים קפדניים שנועדו לאיין את הסיכון: התחייבות שכלל העובדים במסעדה יהיו בעלי היתר תקף לעבוד בתחומי מדינת ישראל, העברת פרטי העובדים מראש לעיון המבקשת, הפקדה כספית בסך של 30,000 ש"ח וחתימה על ערבויות. ##צווי הפסקה וסגירה לפי חוק התכנון והבניה בשלב שבין הכרעת הדין לגזר הדין## מורכבות דיונית נוספת באשר להפעלת סמכויות סגירה וצווי הפסקה עולה בתחום דיני התכנון והבנייה. במקרה שנדון במסגרת ##תו"ב 41621-07-21 (עניינים מקומיים ירושלים)##, עלתה השאלה האם ראוי ליתן צו הפסקה שיפוטי לסגירת מבנה שנבנה ללא היתר ולאיסור שימוש בו מכוח הוראת סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מיד לאחר מתן הכרעת דין המרשיעה נאשם בביצוע עבירת בנייה (אי ציות לצו הריסה שיפוטי), ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש ונגזר הדין. באותו מקרה, בתום שימוע הכרעת הדין ולאחר שתואם מועד לשמיעת טיעונים לעונש ארבעה חודשים לאחר מכן (בסמוך לאחר תום פגרת בתי המשפט), עתרה המאשימה למתן צו סגירה ואיסור שימוש בקומה השנייה של המבנה. בית המשפט דחה את בקשת המאשימה והשהה את ההכרעה, תוך הצבעה על פגיעה דיונית ומהותית בנאשם: מתן צו סגירה וצו איסור שימוש בשלב הביניים שבין הכרעת הדין לגזר הדין מאיין במידה רבה את אפשרותו של הנאשם לעתור לדחיית מועד תחולתם של הצווים במסגרת גזר הדין, סעד המוקנה לו מפורשות מכוח הוראת סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה. לפיכך נקבע כי יש לבחון בזהירות רבה בקשות ביניים כאלו ולהימנע מקיפוח זכויותיו הדיוניות של הנאשם לעכב את ביצוע הצו בשלב גזירת העונש. ##צעדים מעשיים בהתמודדות עם בקשות לסגירת עסק או מבנה## כאשר מוגשת בקשה למתן צו סגירה שיפוטי, צו הפסקה או הארכת הגבלת שימוש, מומלץ לנקוט בצעדים המעשיים הבאים: 1. בדיקת הגינות הרשות והתנהלותה המנהלית: יש לבחון האם הרשות פעלה בשיהוי, בחוסר תום לב או בחוסר הגינות אשר מצדיקים את דחיית הבקשה לצו הפסקה לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים (כפי שנקבע במסגרת ##בר"ש 40037-05-25 (עניינים מקומיים ירושלים)##). 2. הצגת תשתית להיתכנות ממשית של הסדרת הרישוי: יש להציג לבית המשפט מסמכים המעידים על פעולות ממשיות הננקטות לצורך השגת רישיון כדין, על מנת לשכנע כי אין הצדקה לסגירה גורפת של העסק. 3. הצגת חלופות סגירה מידתיות ותנאים מגבילים: במקרים של בקשות לסגירה עד תום ההליכים לפי חוק הכניסה לישראל, יש להציע מתווה פעילות חלופי הכולל הפקדת ערבויות כספיות (כגון הפקדה בסך 30,000 ש"ח כפי שנקבע במסגרת ##מ"ת 16016-03-25 (שלום חדרה)##), התחייבות להעסקת עובדים בעלי היתר תקף בלבד והעברת רשימות עובדים לרשויות האכיפה. 4. הגנה על זכויות דיוניות לעיכוב ביצוע: בהליכי תכנון ובנייה, אם מוגשת בקשה לצו סגירה לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבניה בטרם גזר הדין, יש לטעון לפגיעה בזכות להגיש בקשה לעיכוב מועד תחולת הצווים מכוח סעיף 254ט לחוק, ולדרוש את השהיית הדיון עד לשלב הטיעונים לעונש (כפי שיושם במסגרת ##תו"ב 41621-07-21 (עניינים מקומיים ירושלים)##). ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהי העילה המרכזית למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים? ##ת:## העילה מתקיימת כאשר יש יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי פועל בלא רישיון, בלא היתר זמני או מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות. במצב זה מוסמך בית המשפט לצוות על הפסקת העיסוק בעסק בכל דרך הנראית לו מתאימה. ##ש:## מתי יעדיף בית המשפט להורות על הפעלת עסק בתנאים מגבילים חלף סגירתו עד תום ההליכים? ##ת:## מאחר שצו סגירה עד תום ההליכים מהווה סנקציה חריפה ופוגענית בהרבה מצו מנהלי קצוב של 30 ימים, בית המשפט עשוי לאפשר את המשך הפעילות בכפוף להפקדת ערובות כספיות (כגון 30,000 ש"ח) והתחייבות להעסקת עובדים בעלי היתר כדין, כפי שנקבע למשל במסגרת ##מ"ת 16016-03-25 (שלום חדרה)## ובתיק ##צ"מ 15549-11-24 (שלום חדרה)##. ##ש:## מדוע עשוי בית המשפט לסרב ליתן צו סגירה לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבניה לפני מתן גזר הדין? ##ת:## מתן צו סגירה או איסור שימוש בפרק הזמן שבין הכרעת הדין לגזר הדין עלול לאיין את יכולתו של הנאשם לעתור לדחיית מועד כניסת הצווים לתוקף במסגרת גזר הדין, זכות המוקנית לו לפי סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה (כפי שנפסק במסגרת ##תו"ב 41621-07-21 (עניינים מקומיים ירושלים)##). ##ש:## באילו נסיבות מתאים השימוש בצו הפסקה שיפוטי לעומת הגשת כתב אישום? ##ת:## בהתאם לקביעה במסגרת ##עפמ"ק (מחוזי י-ם) 41936-03-22##, צו הפסקה שיפוטי מתאים במיוחד לעסק חדש שטרם התבסס ופועל ללא רישיון, כדי לעצור את הפעילות ללא הליך פלילי ממושך ומכתים, בעוד שהגשת כתב אישום מתאימה למקרים שבהם מתבצעת עבירה מתמשכת לאורך זמן.משפט פליליצו סגירהצווים