שכר טרחת עורך דין בגין טיפול חלקי בתיק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר טרחת עורך דין בגין טיפול חלקי בתיק: מבוא: התובע הינו בעל משרד עורכי-דין עצמאי, אשר מתמחה בתחום המעמד האישי. בזמנים הרלבנטיים לתביעה, טיפל התובע בשני עניינים הקשורים לנתבעת בגין תיק מזונות ותיק משמורת קטינים. התביעה שבפניי שסכומה 35,042 ₪ הוגשה בגין שכר-הטרחה המגיע לתובע ,לטענתו, בגין הטיפול בעניינים הנ"ל. בפתח ישיבת שמיעת הראיות בתיק (14/2/2010), ציין התובע כי חלה טעות סופר בתאריכי חתימת הסכמי שכר הטרחה עליהם מסתמכת התביעה וביקש להורות על תיקון הטעות על-ידי החלפת הרישום של התאריכים, ובהתאם הוריתי על תיקון הטעות בכתב-התביעה ובתצהיר העדות הראשית מטעמו. בדיון העידו התובע בעצמו ועובדת משרדו - גב' רויטל ג'רפי ומנגד העידה הנתבעת. טענות התובע: בחודש 6/2007 או בסמוך לכך, פנתה הנתבעת לתובע וביקשה שייצג אותה בהליכי גירושין מבעלה. לטענתו, הטיפול המשפטי נערך בשני שלבים: בשלב הראשון הוא התחיל בהכנת תביעת מזונות לנתבעת ולידיה הקטינים. בשלב השני הוא ייצג אותה בתיק משמורת קטינים שהגיש בעלה לשעבר, לרבות טיפול בהכנת מסמכים משפטיים והופעה לדיונים. ביום 14/8/2007 נחתם הסכם שכר-טרחה (בכתב יד) בין הצדדים בגין הטיפול בתיק המזונות, לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 דולר (לא כולל מע"מ) אשר ישולמו בתשלומים חודשיים. מאוחר יותר, נחתם ביום 30/8/2007 הסכם שכר טרחה נוסף בגין הטיפול בתיק המשמורת. גם הסכם זה נערך בכתב יד, ולפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 דולר (לא כולל מע"מ) אשר ישולמו אף הם בתשלומים חודשיים. בקשר לתיק המשמורת, טען התובע כי הכין תצהיר תשובה בתיק והופיע לדיון שהתקיים ביום 5/9/2007 בפני כב' השופטת שפרה גליק בבית-המשפט לענייני משפחה בחדרה. באותה ישיבה הסתיים התיק בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד. אולם, לטענתו הטיפול שלו אינו מתמצה בכך, שכן קודם לדיון נערכו מספר שיחות עם באי-כח הצד השני והתקיימו מספר התייעצויות במשרדו והתייעצויות טלפוניות. בקשר לתיק המזונות, טען התובע כי לצורך הכנת כתב-התביעה הוא נפגש מספר פעמים עם הנתבעת להכנת התיק וכי הוא נאלץ לעבור יחד איתה על ארגזים של חומר חשבונאי שהיה עשוי לשמש להכנת התביעה. בסופו של דבר מאחר שהיה צורך בקבלת חוות-דעת חשבונאית מקצועית להוכחת רמת ההכנסות, הועבר החומר לידידה של הנתבעת (שהיא חשבת במקצועה) לעריכת חוות-הדעת. לאחר מכן הודיעה הנתבעת לתובע כי משפחתה לוחצת עליה להעביר את הטיפול בעניינה לעו"ד אחר, וביקשה להפסיק את הייצוג. עד אותו שלב, טען התובע כי הושקעו מטעמו כ-15 שעות עבודה שכללו הכנת טיוטת כתב-תביעה, פגישות עם הנתבעת ומיון החומר הרב שהועבר לעריכת חוות-הדעת. להערכתו, שכר-הטרחה המגיע לו בגין הטיפול מגיע לכ- 9,000 ₪ (לא כולל מע"מ). בנוסף, בגין הטיפול בתיק המשמורת, טען התובע כי הוא זכאי למלוא שכר הטרחה המוסכם. לביסוס סכום התביעה, טען התובע כי להערכתו התקיימו במשרדו בין 8-6 פגישות עם הנתבעת. כאמור, הוא טען בנוסף כי קדמו לפגישות מספר רב של שיחות ייעוץ טלפוניות וכי לאחר שעבר יחד עם הנתבעת על החומר החשבונאי הוא העביר אותו לעריכת חוות-דעת אקטוארית למומחה מטעמו. אולם לאחר קבלת הצעת מחיר מהמומחה, הנתבעת ביקשה להעביר את החומר לידידה שלה שהסכימה לדחות את התשלום בגין שכר-טרחתה. טענות הנתבעת : לטענת הנתבעת היא הופנתה לתובע ע"י יועץ -נישואין והיא הגיעה אליו במצב רגשי וכלכלי קשה עקב המעשים של הפרוד שלה - כהגדרתה. עוד נטען כי בפגישה שהתקיימה במשרדו של התובע, הוא דרש מהנתבעת 5,000 דולר לניהול כל התיק והחתים אותה על הסכם שכר-טרחה שרשם בכתב ידו. הוא אף הבטיח כי הפקידות במשרד שלו ידאגו מאוחר יותר להדפיס את ההסכם ולמסור לה העתק ממנו. כעבור מספר ימים הגיעה הנתבעת למשרדו של התובע על מנת "לעבוד" על התיק, אז הוא טען בפניה כי הסכם שכר הטרחה אבד והחתים אותו על הסכם חדש שאף אותו הוא ערך בכתב ידו ולאחר שהנתבעת חתמה עליו, מבלי שבדקה את תוכנו, הוא הוסיף בכתב ידו את המילים "הסכם זה בנוסף להסכם שכ"ט בעניין מזונות". עוד טענה הנתבעת כי בפועל כל העבודה של התובע התמצתה בהתגוננות בתיק משמורת הקטינים וייצוגה בדיון אחד בלבד שהתקיים בפני שופטת המשפחה וזאת מבלי שטרח אפילו להכין תביעת מזונות. לטענתה, באותו דיון השופטת בעצמה הפנתה את תשומת לבו של התובע לשאלת המזונות וכי היא מצפה בדיון הבא שהצדדים יגיעו עם הסכם מזונות. לאחר שהנתבעת ראתה זאת, היא פנתה לתובע והודיעה לו כי משפחתה מעוניינת בעו"ד אחר וביקשה ממנו להפסיק את הייצוג. לאחר מכן התנהל מו"מ בין הצדדים והתובע דרש מהנתבעת 5,000 דולר (לא כולל מע"מ) ועוד 2,000 דולר (לא כולל מע"מ) - אך היא לא טרחה לפרט בגין איזה הליך נדרש כל סכום. הנתבעת שלטענתה לא יכלה לעמוד בדרישות התובע, ביקשה שוב ושב ממנו להיפגש על מנת לסיים את ההתחשבנות ביניהם. ואולם, הוא לא נענה לבקשותיה ודרש את תשלום מלוא הסכום במזומן. דיון והכרעה על-מנת להכריע במחלוקות בין הצדדים, יש לבחון תחילה באם התכוונו הצדדים לחתום על שני הסכמי שכר טרחה נפרדים, כטענת התובע או באם מדובר בהסכם שכר טרחה אחד בלבד שמגלם בתוכו את שכר הטרחה בגין הטיפול בשני התיקים. רק לאחר מכן ניתן לבחון את שיעור שכר- הטרחה המגיע לתובע, אם בכלל. הסכמות הצדדים לעניין שכר-הטרחה כאמור, לכתב-התביעה צירף התובע שני הסכמי שכר-טרחה שנערכו בכתב-ידו וטען כי כל אחד מהם מתייחס לטיפול בתיק נפרד מבין שני התיקים שפירטתי לעיל. לא מצאתי חשיבות כלשהי לעניין ההכרעה במחלוקת, לצטט את נוסח ההסכמים במלואם. בהסכם הראשון מיום 14/8/2007 נקבע כי "עבור ניהול, הגשה וייצוג בתביעת המזונות בביה"מ לענייני משפחה בחדרה עבור מזונות דניאלה רויכמן.." (הדגשה שלי), לעומת זאת בהסכם השני מיום 30/8/2007 נקבע כי "יצוג וטיפול בתמ"ש 3460/07 משמורת קטינים וכל בקשת ביניים, לרבות משמורת זמנית עד סיום התיק.." (הדגשה שלי) . עוד צוין בהסכם השני במפורש כי "הסכם זה (בא) בנוסף להסכם שכ"ט בעניין המזונות". חשיבות יתר יש לתת לעניין נסיבות חתימת ההסכמים, וההסברים לסיבת חתימתם שסיפק כל אחד משני הצדדים בתורו. התובע העיד על נסיבות חתימת ההסכמים וטען כי: "אלה היו הנסיבות ואני מוכן להסביר אותן. כשאנחנו חותמים על הסכם המזונות ב - 14/8 מה שעומד בעיקר לפנינו זה עניין המזונות. אנו כבר אחרי עבודה על תביעת המזונות, אחרי שאני גובה ממנה את סיפור חייה ואחרי שאנו כבר יושבים הרבה שעות על החומר שהיא מביעה לנו, ואנו קובעים שעבור תיק המזונות עכשיו היא תשלם לי 5,000 דולר, וזה מחיר זול מאד בהתחשב בהיקף החומר. אם את אומרת שזה לא זול, אז את כנראה לא מבינה בתיקים כאלה. חזרה לשאלתך - לאחר חתימת ההסכם הראשון מתחיל לחץ גדול גם בעניין המשמורת, התביעה, הבקשה, התגובות, הקשר עם שירותי הרווחה. אני עובד הרבה. אני אומר יש פה תיק משמורת שהוא הולך להתפתח לכיוון מלחמה רבה וגם פה אני רוצה הסדר, והחתמתי אותה על ההסדר, ובמפורש, גם אמרתי לה וגם הוספנו את זה.... אמרתי לה שהסכם זה הוא בנוסף להסכם שכר הטירחה בעניין המזונות וששני התיקים האלה יעלו לה 10,000 דולר. זה הכל. לא צריך לעשות עוד הסכם שלישי". מנגד, התקשיתי לקבל את גירסת הנתבעת לפיה סוכם בין הצדדים על תשלום שכר טרחה כולל בגין הטיפול בכל תיקיה בקשר לתביעת הגירושין וההליכים הנלווים אליה וכי למעשה הסכם הטרחה השני נחתם כתחליף להסכם הראשון - ש"אבד" או כך לפחות נאמר לה על ידי התובע. מעיון בנוסח ההסכמים עולה בבירור כי ההסכם הראשון מתייחס לשכר הטרחה המגיע לתובע בגין הטיפול "בתביעת המזונות" ואילו ההסכם השני מתייחס ספיציפית לטיפול בתיק המשמורת שנפתח בבית-המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 3460/07) לרבות לעניינים הנלווים לתיק זה. מה גם שנרשם בו במפורש כי הוא בא בנוסף להסכם שכר-הטרחה "בעניין המזונות". לא מצאתי הסבר משכנע לטענת הנתבעת כי המשפט האחרון בהסכם השני שקובע כי "הסכם זה (בא) בנוסף להסכם שכ"ט בעניין המזונות" הוסף ללא ידיעתה. לדבריה במענה לשאלות התובע בחקירה הנגדית, היא טענה כי: "ש: האם אני הוספתי לטענתך את המילים האלה בנוכחותך או שלא בנוכחותך? ת: בנוכחותי. ש: כלומר, עשינו את ההסכם בשני שלבים, קודם כל 5,000 דולר בעניין משמורת את חותמת, ואחרי שאת חותמת אני מוסיף בכתב ידי בנוכחותך? ת: נתת לי את זה לחתום, החזרתי את זה אליך, הסתכלת על זה והוספת עוד משפט. ש: איפה כל זה קרה? ת: במשרד שלך. ש: ואת ברגע שאני מוסיף את זה בנוכחותך, מה את אומרת לי? ת: אני לא אומרת כלום, אני סומכת על זה שאתה תעשה את העבודה שלך. ש: הבנת שאני מוסיף עוד משהו? ת: אני חושבת שאני צריכה לסמוך על עורך הדין שלי. אני הייתי במצב נפשי לא הכי בריא, אני שמתי אותך כסגנו של אלוהים והייתי במצב קשה וסמכתי על כל דבר שעשית. ש: התוספת הזאת נעשתה בנוכחותך אצלי במשרד? ת: בודאי. ש: לא הבנת מה קורה שם ועל מה את חותמת? ת: לא, לא הבנתי כלום, סמכתי עליך. ש: את קוראת ומבינה עברית? ת: בודאי. ש: לא ידעת על מה את חומת? ת: לא. ש: גם לא הסתכלת על מה את חותמת? ת: לא." לא השתכנעתי גם מההסבר שלה לסיבה מדוע לא טרחה להתייחס בכתב לטענה בדבר "כפל" ההסכמים, לאחר קבלת מכתב התראה מהתובע. לדבריה: "ש: אני רוצה להבין למה מאז ועד היום אחרי שעזבת את המשרד שלי, לא כתבת לי מכתב אחד בנוגע למה שכתוב בהסכמי שכר הטירחה האלה? ת: כי קיבלתי את הסכמים שכר הטירחה האלה רק אחרי שדיברתי איתך בטלפון והסברתי לך שאני רוצה לסיים את זה, אתה לא רצית לשמוע אותי. ביקשת מהפקידה שתצלם לי את זה ואז קיבלתי את זה. ש: מתי זה היה? ת: אחרי ששלחת לי מכתב הביתה ואז התקשרתי אליך. ש: אחרי המכתב למה לא פנית אלי בדרך כלשהי בכתב או בע"פ? ת: כי לא רצית לשמוע אותי" אדרבא, באם היה התובע אכן נמנע מלהקשיב לטענותיה בעניין, היה עליה לפנות אליו בכתב ולא לשבת בחיבוק ידיים. העובדה כי היא לא נקטה בשום מהלך מעשי שיתן מענה למכתבו של התובע, רק מחזקת את המסקנה כי לא היו בפיה טענות כלשהן כלפיו בעניין זה. התוצאה היא שאני מעדיף את גרסת התובע בעניין זה, ולפיכך יש להתייחס לשני הסכמי שכר הטרחה בתור הסכמים נפרדים ושונים שקובעים שכר טרחה נפרד בגין הטיפול בכל תיק - לחוד. שני רכיבי התביעה התביעה דנן מורכבת משני רכיבי שכר-טרחה, כאשר הרכיב הראשון מהווה את מלוא התשלום המוסכם בגין הטיפול בעניין תיק משמורת הקטינים ואשר מסתכם בסך של 5,000 דולר ועליו מע"מ, סכום השווה לסך של 23,856 ₪ נכון לחודש 9/2007 . רכיב התביעה השני מתייחס לשכר הטרחה המגיע בגין הטיפול בתביעת המזונות עד לשלב בו הופסק הטיפול, אותו העריך - כאמור- התובע בכ-15 שעות ובגין רכיב זה הוא דרש 9,000 ₪, כשלסכום זה יש להוסיף מע"מ כחוק ובסה"כ 10,395 ₪. הטיפול בתביעת המשמורת: בדיון התברר כי בסופו של דבר תביעת המשמורת לא הצריכה טיפול וההסכם בין הצדדים לא התממש: "ש: - 27/8 היתה הפניה ליחידת הסיוע - ואז אנו יודעים כי אין עניין של חטיפה, כלומר בכל תביעת המשמורת שאנו כבר יודעים שאין שום סיכון וכבר יודעים שיש הפניה ליחידת הסיוע, הפלא ופלא ב - 30/8 פתאום נחתם הסכם שכר טירחה המדבר על תיק משמורת כשאנו יודעים שאין שאלה של משמורת? ת: הרי הדיון היה ב - 5/9 וכל המתח והבלגן סביב עניין המשמורת קרה מתחילת אוגוסט, כשהיא פונה אלי הדאגה הראשונה שלה היא מה יהיה עם הילדים, וזה קורה עוד לפני שכר הטירחה הראשון. בעלה הגיש את התביעות שלו לביהמ"ש ב - 6/8, ומאותו רגע ועוד קודם לכן אנו בקשר הדוק מאד. ב - 6/8 הוא הגיש תביעת משמורת ולקבוע היכן תהיה המשמורת, בערך באותם ימים קורים האירועים שהוא נעלם ומופיע בבית ודופק בפראות על הדלת ומבהיל את הנתבעת, והיא חוששת מה קורה עם הילדים. ב - 27/8 אנו עושים תצהיר תשובה ומגישים לביהמ"ש לענייני משפחה, וצירפתי אותו למסמכים לכתב התביעה. אני מדבר על ההליכים הזמניים בביהמ"ש, והכל במסגרת הבקשה לקביעה למשמורת זמנית שהגיש הבעל. מספר ימים אחרי זה מגישים תגובה לבקשה וכשהגענו לדיון בפני השופטת גליק אז בעצם נפתרה המחלוקת, והוקל להבין בעצם כי הבעל לא באמת יילחם על לקחת את המשמורת מהאם, הוא יהיה מוכן להשאיר את המשמורת אצל האם, ניתן פסק דין לכך, ולכן גם לא הייתי צריך להגיש כתב הגנה. באותו יום המשמורת הסתדרה לשביעות רצונה וזה לא השתנה" התובע זכאי, גם בעניין תביעת המשמורת לשכר ראוי עבור העבודה המועטה שהשקיע, אך ודאי לא לשכר המוסכם - שהוסכם עבור עבודה שלא יצאה אל הפועל. הטיפול בתביעת המזונות: גם בעניין זה אני מתקשה לקבל את טענות התובע במלואן, במיוחד בעניין כמות השעות שהושקעו בטיפול בתיקים של הנתבעת. התובע בעצמו מתקשה לקבוע מה הייתה כמות השעות שהושקעה בפועל ומה היה מספר הפגישות שנערכו עם הנתבעת במשרדו, כך שלמעשה לפחות בגין רכיב התביעה השני מדובר בהערכה "גסה" בלבד ואולי אף מופרזת. לא מצאתי כמעט מחלוקת בין הצדדים כי למעשה עבודתו העיקרית של התובע בתיק המשמורת הסתכמה בהגשת תצהיר תשובה מטעמה, הופעה לדיון שנקבע וייצוגה בהליך שהסתיים באותה ישיבה בהסכם הפשרה. התובע ניסה במהלך עדות "להצדיק" את שכר הטרחה בשעות הרבות, שכמותן לא ידועה, שהקדיש לנתבעת. לדבריו: "ש: ולא מצאת לנכון כעורך דין שמבקש 5,000 דולר על תיק משמורת שאין בו כלום, לכבד את המעמד ואת המקצועיות שאתה טוען לה, את "המאבק", האם טרחת או הדפסת איזה שהוא הסכם שכר טירחה ראוי ולא רשלני - כן או לא? ת: אין הסכם אחר. אבל אני רוצה להגיד, בעניין לכבד את הלקוחה - אני ישבתי איתה שעות רבות, ואני שוחחתי איתה שיחות טלפון שעות רבות ונתתי לה את כל תשומת הלב ואת כל הסימפטיה, שלפעמים נדרשת מעבר לפעולה המשפטית גרידא, ואת כל הטירחה מעבר לפעולה המשפטית גרידע, על מנת לראות מה האינטרסים שלה והעמדה שלה." ובעניין הטיפול בתביעת המזונות, הוא מעיד כי: "ש: כמה אתה גובה לשעת עבודה? ת: אני לא עובד לפי שעון, אני לא גובה לפי שעת עבודה. אני מתעסק בשני דברים , או בנדל"ן און במעמד אישי. בנדל"ן זה אחוזים מהעיסקה, ובמעמד אישי לא לקחתי לפי שעה, אולי רק אם מגיעים לייעוץ אישי. ש: האם ערכת רישום כלשהו בקשר לשעות שהשקעת? ת: לא, הערכתי את זה. ש: למה לא הערכת את זה ב - 10 שעות? ת: עברתי על החומר, ניסיתי לדלות מזכרוני את מספר הפגישות שנפגשתי איתה, רוב שעות העבודה בתביעת המזונות היו למיין את הארגזים שהיא הביעה של חשבונות חשמל, מים, תלושי שכר, הסכמי עבודה, רכישת ציוד לבית, הסכם רכישת הבית, רשיונות רכבים והסכמים לרכישת רכבים. ישבתי ביחד עם דניאלה בעצמה והייתי צריך למיין את החומר... לא ערכתי רישום בעת העבודה עצמה כי לא חשבתי שנגיע לזה." בכתב-התביעה הוא מעריך כי "הצדדים נפגשו 8-6 פעמים במשרד הח"מ", לטיפול בשני התיקים. גם העדה מטעמו של התובע, שהינה עובדת משרדו, התקשתה לתת הערכה מדוייקת. לדבריה, בחקירתה הנגדית: " ש: מתי את ישבת עם עו"ד דן ועם הנתבעת? ת: בזמנו כשהיא היתה אצלנו. ... ש: כמה פגישות ישבתם? ת: אני חושבת שבשתיים. ש: בס' 8 לתצהירך כתוב פגישה או שתיים? ת: אני חושבת ששתי פגישות. אני לא זוכרת בדיוק כמה. אבל הייתי שם ש: כמה שעות עו"ד דן ישב על התיק של תביעת המזונות של דניאלה? ת: הרבה שעות. ש: את יודעת כמה שעות? ת: לא, אבל אני יודעת שהיו הרבה שעות." התובע לא הצליח להוכיח את כמות השעות שהשקיע בטיפול בתיקים של הנתבעת, ויש לזקוף לחובתו את העובדה כי לא נערך רישום מדוייק, ולו חלקי, של כמות השעות ו/או הפגישות ומועדן. הערכת היקף העבודה והשכר הראוי בשני העניינים הנ"ל: השאלה המתבקשת אם כן, מהי הדרך בה ינקוט בית-המשפט בהערכת שכר-הטרחה הראוי המגיע בגין מתן השירותים האמורים. סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כליי), תשל"ג-1973, קובע כי: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי לתשלום לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". בית-המשפט העליון עמד על שאלה זו בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' עו"ד יצחק יחיאל שם נקבע כי: "סעיף 46 שורשיו בדיני עשיית עושר ולא במשפט. ביסודו העיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ (להלן - פרשת ביניש-עדיאל [1]), בעמ' 125). הצורך באומדן השכר הראוי - חלף שכר מוסכם - עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג אתיקה בעריכת דין [7], בעמ' 270), ובכלל זה המקרה נושא ענייננו, אשר בו לא סוכם כלל שיעור שכר הטרחה (מקרים אחרים הם למשל מקום שבו הוסכם על השכר, אולם השירות נפסק בעודו באבו, ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה, או מקום שבו הסכם שכר הטרחה איננו תקף מסיבה כלשהי). הנה אפוא, ברגיל, היעדרו של הסכם שכר טרחה אין בו משום אות וסימן לכך שהשירות ניתן חינם. אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים [2]), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן [3], בעמ' 342). 10. כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית-המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד [4], בעמ' 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל [1]). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך-הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של העניין מושא השירות; את המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה [5], בעמ' 593). כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין ראו למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט ". בעיני שכר-הטרחה הנתבע עולה בהרבה על שכר הטרחה הראוי, זאת בהתחשב בכמות שעות העבודה והטרחה שהושקעו בטיפול בתיקים של הנתבעת ואינו משקף נכונה את התמורה שאמורה להתקבל מהטיפול שנעשה בפועל. שכר של 150 דולר ארה"ב (בשקלים כמובן) הוא שכר סביר לעבודה כזו, ונותר לקבוע את היקף השעות. הואיל והנטל מוטל על התובע והוא התקשה להרימו, אין מנוס אלא לקבוע על דרך של אומדן את מספר השעות המינימאלי שהיה על התובע להשקיע בתיק כזה גם ברמת השקעה נמוכה - ואני מעריך את ההיקף ב 15 שעות עבודה בשני העניינים יחד. לפיכך, בהתחשב במכלול הנסיבות שהועלו, הנני מעמיד את כמות החיוב לחישוב שכר-הטרחה הראוי על 15 שעות עבודה, לפי תעריף בסך 150$ בגין כל שעת עבודה, ובהתאם לשער היציג ביום הגשת התביעה עומד סכום זה על 7,823 ₪ ליום הגשתה. סיכומו של דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 7,823 ₪ בצירוף הוצאות המשפט, וכל אלה יישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ ומע"מ, - שיישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום. עורך דיןשכר טרחהשכר טרחת עורך דין