תאונת דרכים במתכוון

הוכחת תאונת דרכים במתכוון: סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 קובע: "תאונת דרכים"- מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". לאחרונה, הסתיים "גלגול שלישי" של תיק רע"א 3744/10 שלמה רוזיצקי נ' עיזבון המנוח פאוזי האני ז"ל, בענין זה המנוח קפץ לפני משאיתו של הנהג הפוגע, דבר שהביא למותו. דובר היה במנוח לגביו עלתה טענה ולפיה הינו חולה נפש. בית משפט השלום וכן המחוזי דנו בשאלות: האם המשיב לקה במחלת נפש, האם ניתן לייחס לו כוונה לגרום לתאונת דרכים הפוטרת מפיצויים על תאונת דרכים, ועל מי מוטל נטל ההוכחה. כב' המשנה לנשיאה השופט ריבלין, דחה את הבר"ע תוך שבין היתר בהתייחסו לנטל הוכחת העדר כושר השיפוט קבע: "גם לעניין הנטל להוכיח היעדר כושר שיפוט סבור אני כי נכונה העמדה שלפיה נטל זה רובץ לפתחו של הצד שטוען לכך - שהוא, בעניינו, המשיבים. אולם שאלות אלה נדונו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם כאן, מעבר לצורך ומשכך אין הן מצדיקות מתן רשות ערעור". בשלב הדיון בו היה התיק האמור, בבית המשפט המחוזי, (ע"א (חיפה) 5643-02-09 שלמה רוזיצקי נ' עיזבון המנוח פאוזי האני ז"ל. (ראו בחוות דעתה של כב' השופטת וילנר)), נסקר הרקע הנורמטיבי לבחינת הסוגיה וכן נסקרה הפסיקה לגבי טיב הכוונה שבחזקה הממעטת. ההלכה הפסוקה קבעה כי את "הכוונה" יש לפרש במובן הצר שהינו מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות התרחשות התוצאה בצירוף רצון שהתוצאה תתרחש. זאת, לעומת הדין הפלילי בו כוונה פלילית מתבטאת במודעות בפועל לטיב הפיסי של ההתנהגות, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה וברצון שתוצאה זו אכן תגרם, (ראו: ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה שלישית) עמ' 243, ת"א (תל אביב 1764/05 ע' א' צ' נ' רכבת ישראל בע"מ (השופט בנימיני, 24.1.10), פרופ' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית תשס"ה) עמ' 82 וכן ע"א 2976/00 הפניקס נ' לידאווי, פ"ד נו(6) 874). בהלכה האמורה, נסקרו נטל ומידת ההוכחה הנדרשת להוכחת הכוונה להתאבד, תוך שביהמ"ש הפנה להלכה ולפיה עוצמת הראיות הנדרשת הינה מכבידה יותר ממקרה רגיל (ראו: ע"א 8313/06 ג' א' נ' נ' מגדל חברה לביטוח (29.3.09) וכן ע"א 1342/99 בנא נ' אררט פ"ד נד(3) 433 (10.8.00)). נקבע כי במקרים של חשש להעדר כושר שיפוט, (שם בשל מחלת נפש), יש לערוך דיון מדורג בשלבים: האם התאונה הייתה "מעשה שנעשה במתכוון"? במידה והתשובה חיובית, יש לעבור לשלב הבא והוא - האם המנוח לקה במחלת נפש עובר לתאונה? במידה והתשובה חיובית, יש לעבור לשלב הבא - האם בעטיה של מחלת הנפש נשלל מהמנוח כושר השיפוט והרצון הדרושים לשם עשיית המעשה המכוון, (ראו פסקה 9 לפסק הדין האמור). תאונת דרכים במתכוון (החזקה הממעטת)תאונת דרכים