##האם אפשר להגיש תביעה נגד אדם בחו''ל ? מה התנאים להגשת תביעה נגד אדם בחו''ל ? ## סמכות השיפוט של בית משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב בי-דין בתחומה של ישראל לידי נתבע. יתכן מצב שבו המצאה לידיו של אחר תהיה שוות ערך להמצאה לידי נתבע, אף שאינו נמצא בארץ. אפשר שגם הסכמה של בעל דין תכונן סמכות שיפוט ישראלית. בכל מקרה אחר, חייב בעל דין הפותח בהליך נגד אדם הנמצא מחוץ לישראל, לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (ע"א 4601/02 ראדה תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465, 471). בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, נדרש לבקש היתר להמצאת כתב בי-דין. נטל ההוכחה מוטל על התובע ועליו להראות, כי עניינו נכנס לאחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, עליו להראות, שיש לו עילת תובענה לכאורה. גם אם התובע יוכיח עילת המצאה ועילת תובענה, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd). מטבע הדברים, החלטה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ניתנת במעמד צד אחד, הוא התובע. כאשר בית המשפט נעתר לבקשה והנתבע מבקש את ביטולו של ההיתר, אזי מתקיים דיון במעמד שני הצדדים ונטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה המקורית (הלכת אשבורן, פסקה 6). ##דוגמא לכתב תביעה נגד אדם בחו"ל:## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת 1 הינה חברת "אורות הנגב השקעות בע"מ", ח.פ. _________, חברה הרשומה בישראל, אשר כתובתה הרשומה הינה _________, תל אביב. 2. הנתבע 1 הינו מר _________ ת.ז. _________, המתגורר בחו"ל, בכתובת _________, _________. 3. הנתבע 2 הינו מר _________ ת.ז. _________, המתגורר בחו"ל, בכתובת _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין המורה לנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת 1 סך של 150,000 דולר ארה"ב, בצירוף ריבית שנתית בשיעור 10% מיום 9.12.2009 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 5. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים בהפרשי הצמדה וריבית כדין על הסכום הנ"ל, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 6. כמו כן, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כדין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. ביום 9.12.2008, חתמו הנתבעים על כתב התחייבות בכתב (להלן: "כתב ההתחייבות"), במסגרתו התחייבו לשלם לתובעת 1 סך של 150,000 דולר ארה"ב. 8. על פי כתב ההתחייבות, התשלום הנ"ל היה אמור להתבצע בצירוף ריבית שנתית בשיעור 10%, וזאת עד ליום 9.12.2009. 9. הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם ולא פרעו את חובם לתובעת 1 במועד שנקבע, ואף לא עשו כן עד למועד הגשת תביעה זו. 10. עילת התביעה נולדה ביום 10.12.2009, עת הפרו הנתבעים את התחייבותם ולא שילמו את הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. הסכם ההתחייבות נחתם בישראל, והצדדים הסכימו על סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בישראל. 12. מקום מגוריהם של הנתבעים בחו"ל אינו גורע מסמכותו של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה, שכן עילת התביעה נוצרה בישראל וההתחייבות בוצעה כלפי חברה ישראלית. 13. התובעת הינה חברה הרשומה בישראל ופועלת בישראל, ועל כן יש לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה. 14. סכום התביעה נופל בגדר סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת התחייבות חוזית ## 15. הנתבעים הפרו באופן יסודי את התחייבותם החוזית המפורשת והברורה, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההתחייבות עליו חתמו מרצונם החופשי ובידיעה מלאה של תוכנו ותוצאותיו המשפטיות. 16. אי-תשלום הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות במועד שנקבע, בצירוף הריבית המוסכמת, מהווה הפרה בוטה של תנאי יסודי בהסכם, המזכה את התובעת בסעדים המבוקשים. 17. התחייבות הנתבעים הייתה חד-משמעית ובלתי מסויגת, ולא כללה כל תנאי מתלה או סייג לתשלום, ועל כן אי-התשלום מהווה הפרה ישירה של התחייבותם. 18. התובעת הסתמכה על התחייבות הנתבעים ושינתה את מצבה לרעה בהתאם, ועל כן הפרת ההתחייבות גרמה לה נזקים כספיים משמעותיים, מעבר לסכום החוב עצמו. 19. הנתבעים לא הציגו כל טענה עניינית או משפטית המצדיקה את אי-עמידתם בהתחייבותם, ועל כן יש לראות בהם כמפרים חוזה באופן מובהק. ## תוקפו המחייב של כתב ההתחייבות ## 20. כתב ההתחייבות הינו מסמך משפטי מחייב, אשר נחתם על ידי הנתבעים לאחר שהבינו את תוכנו ואת משמעויותיו המשפטיות, ועל כן יש לאכוף את הוראותיו במלואן. 21. חתימת הנתבעים על כתב ההתחייבות מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם מחייב ועל מסוימות התנאים, לרבות סכום החוב, הריבית ומועד הפירעון. 22. אין כל פגם בכריתת כתב ההתחייבות, והוא עומד בכל דרישות החוק לצורך יצירת התחייבות חוזית תקפה ואכיפה, לרבות דרישת הכתב. 23. הנתבעים לא העלו כל טענה בדבר פגם ברצון, הטעיה, עושק או כפייה בעת חתימתם על כתב ההתחייבות, ועל כן יש לראות בו כהסכם תקף לכל דבר ועניין. 24. הפסיקה קבעה כי מסמך בכתב המפרט התחייבות לתשלום סכום כסף במועד קבוע, מהווה ראיה חזקה לקיומו של חוב ולתוקפו המחייב של ההסכם. ## חובת תשלום ריבית מוסכמת ## 25. כתב ההתחייבות קובע במפורש חובת תשלום ריבית שנתית בשיעור 10% על סכום החוב, וזאת מיום 9.12.2009 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 26. הריבית המוסכמת הינה חלק בלתי נפרד מהתחייבות הנתבעים, ואי-תשלומה מהווה הפרה נוספת של ההסכם, המזכה את התובעת בקבלת סעד בגינה. 27. שיעור הריבית המוסכמת הינו סביר ומקובל בעסקאות מסוג זה, ואין כל עילה חוקית או עובדתית להתערב בו או להפחיתו. 28. מטרת הריבית המוסכמת הינה לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאי-קבלת הכספים במועד, לרבות אובדן תשואה ועלות ההון. 29. אי-תשלום הריבית המוסכמת מהווה התעשרות שלא כדין של הנתבעים על חשבון התובעת, ועל כן יש לחייבם בתשלום מלוא הריבית כפי שנקבעה בהסכם. ## אחריות הנתבעים יחד ולחוד ## 30. הנתבעים חתמו על כתב ההתחייבות יחד, ועל כן הם אחראים באופן סולידרי (יחד ולחוד) לפרעון מלוא החוב כלפי התובעת. 31. אחריותם המשותפת של הנתבעים נובעת מהיותם צדדים להתחייבות אחת ומשותפת, ואין כל הוראה בכתב ההתחייבות המגבילה את אחריותו של מי מהם. 32. התובעת זכאית לגבות את מלוא סכום החוב מכל אחד מהנתבעים בנפרד, או משניהם יחד, לפי בחירתה, ואין הנתבעים יכולים להתנער מאחריותם בטענה כי החוב מוטל על האחר. 33. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי כאשר מספר חייבים מתחייבים יחד לאותו חוב, אחריותם היא סולידרית, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש. 34. העובדה כי הנתבעים מתגוררים בחו"ל אינה גורעת מאחריותם הסולידרית, והתובעת זכאית לנקוט בהליכים נגדם בכל מקום בו ניתן לאכוף את פסק הדין. ## מועד היווצרות החוב ומועד הפירעון ## 35. החוב נוצר ביום 9.12.2008, עם חתימת הנתבעים על כתב ההתחייבות, והפך לחוב בר-פירעון ביום 9.12.2009. 36. מועד הפירעון שנקבע בכתב ההתחייבות היה מועד קשיח ומוחלט, ואי-עמידה בו מהווה הפרה מיידית של ההסכם. 37. הנתבעים ידעו היטב את מועד הפירעון ואת חובתם לשלם את הסכום עד למועד זה, ועל כן אין להם כל טענה בדבר אי-ידיעה או אי-הבנה. 38. התובעת המתינה זמן סביר ואף מעבר לכך, בטרם נקטה בהליכים משפטיים, וזאת מתוך רצון לאפשר לנתבעים לפרוע את חובם, אך ללא הועיל. 39. ממועד הפירעון ועד היום, הנתבעים לא עשו כל ניסיון לפרוע את חובם, ועל כן התובעת נאלצת לפנות לבית המשפט על מנת לממש את זכויותיה. ## נזקי התובעת ## 40. כתוצאה מהפרת ההתחייבות על ידי הנתבעים, נגרמו לתובעת נזקים כספיים ישירים ועקיפים, המצדיקים את קבלת הסעדים המבוקשים. 41. הנזק העיקרי הינו אי-קבלת סכום הקרן בסך 150,000 דולר ארה"ב במועד, בצירוף הריבית המוסכמת, אשר מנע מהתובעת להשתמש בכספים אלו לצרכיה העסקיים. 42. בנוסף, נגרמו לתובעת נזקים עקיפים כגון אובדן רווחים פוטנציאליים, עלויות מימון חלופי והוצאות משפטיות הכרוכות בגביית החוב. 43. התובעת נאלצה להשקיע משאבים רבים, לרבות זמן וכסף, בניסיונות חוזרים ונשנים לגבות את החוב מהנתבעים, ללא הצלחה. 44. הנזקים שנגרמו לתובעת הינם תוצאה ישירה וצפויה של הפרת ההתחייבות על ידי הנתבעים, ועל כן יש לחייבם בפיצוי מלא בגינם. ## עקרון תום הלב בקיום חוזים ## 45. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב מובהק בכך שלא עמדו בהתחייבותם החוזית ולא פרעו את חובם, ובכך פגעו בעקרון היסוד של קיום חוזים בתום לב. 46. חובת תום הלב מחייבת צדדים לחוזה לקיים את התחייבויותיהם ביושר ובהגינות, ולא לנצל את מעמדם לרעה או להתחמק מחובותיהם. 47. התנהלות הנתבעים, אשר כללה התעלמות מוחלטת מהתחייבותם ואי-מענה לפניות התובעת, מהווה הפרה של חובת תום הלב בקיום החוזה. 48. הפסיקה קבעה כי הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה עלולה להקים עילה לפיצויים, גם אם לא מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. 49. במקרה דנן, אי-התשלום מהווה גם הפרה יסודית וגם הפרה של חובת תום הלב, ועל כן יש לחייב את הנתבעים במלוא הסעדים המבוקשים. ## דיני עשיית עושר ולא במשפט ## 50. אי-תשלום החוב על ידי הנתבעים מהווה התעשרות שלא כדין על חשבון התובעת, שכן הם מחזיקים בכספים שאינם שלהם ונהנים מהם ללא כל הצדקה חוקית. 51. הנתבעים קיבלו לידיהם את הכספים או את התמורה בגינם, והם מחויבים להשיבם לתובעת, שאם לא כן, יתעשרו על חשבונה שלא כדין. 52. עקרון עשיית עושר ולא במשפט מחייב השבה של טובת הנאה שהתקבלה שלא כדין, וזאת על מנת למנוע מצב של עוול והתעשרות בלתי מוצדקת. 53. במקרה זה, טובת ההנאה של הנתבעים מתבטאת באי-תשלום החוב ובשימוש בכספים אלו, ועל כן יש לחייבם בהשבתם לתובעת. 54. התובעת זכאית להשבת הכספים בצירוף ריבית והצמדה, על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולמנוע את התעשרות הנתבעים על חשבונה. ## נטל ההוכחה ## 55. נטל ההוכחה לקיומו של כתב ההתחייבות ולתוכנו מוטל על התובעת, והיא עמדה בו בהצגת המסמך החתום על ידי הנתבעים. 56. משעמדה התובעת בנטל הראשוני, עובר נטל ההוכחה לנתבעים להוכיח כי פרעו את החוב, או כי קיימת להם הגנה כלשהי מפני התביעה. 57. הנתבעים לא הציגו כל ראיה או טענה המעידה על פירעון החוב או על קיומה של הגנה לגיטימית, ועל כן יש לקבל את טענות התובעת. 58. בהיעדר כל ראיה סותרת מצד הנתבעים, יש לראות בכתב ההתחייבות כראיה מספקת לקיומו של החוב ולחובתם לפרוע אותו. 59. הפסיקה קבעה כי כאשר קיים מסמך בכתב המעיד על חוב, נטל ההוכחה לסתור את קיומו או את תוקפו מוטל על החייב. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. משפט בינלאומיכתב תביעהמסמכיםבעל דין בחו"ל / חברה בחו"ל