##כיצד נקבע שיעור אשם תורם בנזקי רכוש וגוף?## שאלת חלוקת האחריות וקביעת שיעור האשם התורם מוכרעת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל אירוע מזיק, תוך שקילת מידת האשם המוסרי ורמת הזהירות המצופה מכל אחד מהמעורבים. בפועל, בתי המשפט בוחנים האם הנפגע פעל באופן בלתי זהיר שתרם להתרחשות הנזק ומחלקים את שיעורי האחריות בהתאם לממצאים העובדתיים והראייתיים, החל משלילת אשם תורם כליל ועד להטלת אשם תורם בשיעור מכריע. ##הערכת אשם תורם בגין התקנה לקויה של ציוד ותמרון כלי רכב## במסגרת תביעות נזיקין בגין נזקי רכוש, נבחנת לא פעם השאלה האם אופן הצבת הציוד שנפגע תרם להתרחשות הפגיעה. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 57722-09-16 (שלום אשקלון)##, עלתה שאלת קביעת שיעור אשם תורם של בעל ציוד תאורה והגברה בגין התקנה לקויה של גשר תאורה שנפגע ממשאית בעת נסיעה לאחור. בית המשפט בחן את שאלת האשם התורם וציין כי למרות המסקנה שלפיה עיקר האשם רובץ לפתחו של הנהג, יש לבחון האם בנסיבות העניין יש לייחס אשם תורם לתובע באשר לאופן התקנת גשר התאורה. במסגרת הניתוח העובדתי נקבע כי מאחר שלא מדובר באזור המיועד לנסיעת כלי רכב, והמשאית הייתה יכולה להימנע מהתמרון לאחור תוך פנייה שמאלה – לו הייתה פורקת את הכיסאות במרחק של כ-10 מטרים מהמקום שאליו רצתה להיכנס בנסיעה לאחור – עולה כי האשם המוסרי של התובע נמוך בהרבה מאשמו של הנהג וראוי להטיל אשם תורם בשיעור נמוך. על יסוד נסיבות אלו, מצא בית המשפט כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 20%. מקרה זה ממחיש כי מידת הסטייה מחובת הזהירות נבחנת לצד יכולת המזיק להימנע מהתמרון המסוכן. ##חלוקת אחריות ואשם תורם בסביבת עבודה ואתרי בנייה## סוגיה נוספת נוגעת לפגיעה במכשור עבודה המוצב באתרים פעילים. במקרה שבו נדונה פגיעה במכשיר מדידה באתר עבודה, כמפורט במסגרת ##ת"א 51528-11-18 (שלום תל אביב - יפו)##, התמקדה המחלוקת בין הצדדים בשאלת האשם התורם: האם יש לייחס לעובד המבוטח אשם תורם כלשהו, ובאם כן, מהו שיעורו. על פי המתואר בתיק זה, נהג הרכב הפוגע היה מודע לקיומו של המכשיר, אולם המשיך לעבוד במקום בלי לוודא אם אכן המכשיר הוזז באופן המאפשר לו לעבוד באופן חופשי. נקבע כי הנהג פעל ברשלנות ובחוסר זהירות, ומשכך קמה חבות באחריות לנזק. יחד עם זאת, לצד רשלנות הנהג המזיק, מצא בית המשפט כי קיים בנסיבות העניין אשם תורם לעובד המבוטח בשיעור העולה כדי 30%, נוכח אי-נקיטת זהירות מספקת לאבטחת המכשיר או הזזתו מסביבת הסכנה. ##זכות קדימה, חובת זהירות וחלוקת אחריות בתאונות דרכים## שאלת האשם התורם שכיחה במיוחד במחלוקות תעבורתיות, שבהן מתעורר המתח בין זכות הקדימה לבין חובת הזהירות הכללית. במסגרת ##תא"מ 54064-08-17 (שלום רחובות)##, שעסק בתביעת שיבוב בגין נזקי רכוש לרכב שנגרמו עקב פתיחת דלת רכב בחוסר זהירות וחלוקת האחריות בין הנהגת לבין הנוסעת, נבחנה השאלה האם יש לייחס לנהג רכב התובעת אשם תורם בשיעור כלשהו לקרות התאונה. בפסק הדין צוין כי זכות קדימה איננה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, וגם על נהג שלו נתונה זכות הקדימה מוטלת חובת זהירות כלפי יתר המשתמשים בדרך. במסגרת זו הובאה הקביעה מתוך ##ע"א 553/73 (עליון)##, לפיה אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, משמע שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה. עם זאת, כפי שצוין בתיק ברחובות תוך הפניה אל ##רע"א 2809/18 (עליון)##, נקבע כי ההלכות שנקבעו בעניין זה אינן מתיימרות לקבוע "סטנדרט חלוקה" קבוע לכל תיק שבו נגרם נזק לרכב. בחינת קיומו של אשם תורם מבוצעת על בסיס הראיות המסוימות המובאות לפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה. כדי ליישם את הכללים, יש לבדוק, בין היתר, את מיקומם של כל אחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה, מיקום התאונה ומיקום הפגיעות בכל אחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה. באותו מקרה, על פי הפסיקה הנוהגת, נקבע כי יש להשית על נהג התובעת אחריות בשיעור 90% ואחריות של 10% על נהג הרכב העומד. עיקרון זה הוחל גם במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 50963-04-13 (שלום תל אביב - יפו)##, שעסק בקביעת אשם תורם של נהג רכב בתאונת דרכים שבה מעורבת משאית. בית המשפט בחן את העדויות ואת הראיות שעמדו בפניו, נתן את דעתו לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, והטיל את האחריות לתאונה על נהג המשאית. לצד זאת נקבע כי מהראיות עולה שלנהג הרכב הפרטי אשם תורם להתרחשות התאונה, שכן זכות קדימה אין פירושה נהיגה ב"עיניים עצומות". בהתאם לכך, נקבע אשם תורם לנהג הרכב בשיעור של 25%, ונהג המשאית חויב יחד ולחוד עם יתר הנתבעים בפיצוי בגין 75% מהנזקים. ##שלילת אשם תורם של עובדים במקרי אסון ואחריות מעסיקים ומחזיקי מקרקעין## שאלת האשם התורם אינה מצטמצמת לפגיעות רכוש אלא עולה גם באירועים קשים של נזקי גוף ומוות. במסגרת ##ת"א 29886-03-18 (המחוזי חיפה)##, נדונה אחריות נזיקית של מעסיק ובעל מקרקעין למותם של עובדים בשריפה שפרצה במחסן ציוד אירועים. בתיק זה נבחן האם התנהלות המנוחים הצדיקה הטלת אשם תורם. בפסק הדין העיד עד נוסף שנכח במחסן בזמן עבודת המנוחים עת פרקו ציוד מהמשאית לתוך המחסן. על פי עדותו, זרם החשמל נותק בשעה 23:00, והוא יחד עם המנוחים נכנסו לישון לערך בשעה 1:00 בחדרים שונים בגלריה של המחסן – המנוחים בחדר אחד והוא בחדר סמוך. העד התעורר בשעה 4:30 לאחר שהריח עשן. בית המשפט ציין כי כל עובד אחר, גם הסביר והאחראי, היה מחפש דרך להאיר את החדר שבו הוא שוהה. באין תאורת חירום ואף לא נר, ובהנחה שמסקנת שירותי הכבאות נכונה, קבע בית המשפט כי אינו סבור שנכון לייחס למנוחים אשם תורם כלשהו. נסיבות אלו מדגישות כי כאשר מדובר בתגובה סבירה למצוקה שנוצרה עקב מחדלי המעסיק או מחזיק המקרקעין, לא ייזקף אשם לחובת הנפגע. במקרה נוסף שבו עלתה שאלת חלוקת האחריות בתאונות דרכים, המופיע בראש רשימת האזכורים העוקבת, צוין התיק ##תא"מ 24801-05-14 (שלום עפולה)##. ##צעדים מעשיים לביסוס או לשלילת טענת אשם תורם## בעת ניהול תביעה נזיקית שבה מתעוררת טענת אשם תורם, יש לפעול באופן מובנה לאיסוף הראיות ולהוכחת מאזן האשם המוסרי בין הצדדים: 1. תיעוד מדויק של זירת האירוע ומיקומי הפגיעות: יש להציג תרשימים ותמונות הממחישים את מיקום כלי הרכב, מיקום הנזקים בכל כלי רכב ומיקום התאונה המדויק, כנתונים בעלי משקל ראייתי לבחינת מהלך התאונה. 2. איסוף עדויות על סביבת הפעילות ושימושי הקרקע: יש לבחון האם מדובר באזור המיועד לתנועת כלי רכב והאם עמדה למזיק אפשרות סבירה להימנע מתמרון מסוכן (כגון פריקת משא במיקום חלופי). 3. הוכחת מודעות המזיק לקיומו של סיכון: יש להציג ראיות המלמדות האם הנהג או המזיק היה מודע לקיומו של ציוד או מכשיר במרחב העבודה והאם וידא כי השטח פנוי בטרם החל בפעולתו. 4. בחינת חלופות התאורה ואמצעי החירום: במקרי נזקי גוף ושריפות, יש לבחון את תנאי המקום, כגון ניתוק זרם החשמל והיעדר תאורת חירום, כדי להוכיח כי פעולות הנפגע היו סבירות ביחס לנסיבות שנכפו עליו. 5. ניהול ההליך בהתאם לסדרי הדין: יש להקפיד על הגשת כתבי הטענות, חוות הדעת וראיות הצדדים באופן סדור ובהתאם להוראות ##תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018##. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם זכות קדימה בדרך פוטרת לחלוטין מאחריות ומאשם תורם?## ##ת:## לא. כפי שצוין בפסיקה, זכות קדימה איננה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית. על נהג שלו נתונה זכות הקדימה מוטלת חובת זהירות כלפי יתר המשתמשים בדרך, וזכות קדימה אינה פירושה נהיגה ב"עיניים עצומות". גם כשרמזור מתיר כניסה לצומת באור ירוק, חובה לוודא שניתן לעבור ללא הפרעה. ##ש: כיצד משפיע האשם המוסרי על שיעור האשם התורם?## ##ת:## בית המשפט משווה בין מידת הסטייה של כל צד מרמת הזהירות המצופה ממנו. כאשר האשם המוסרי של הניזוק נמוך משמעותית מזה של המזיק – למשל כאשר המזיק תמרן בצורה מסוכנת באזור שאינו מיועד לכך בעוד שהיה יכול להימנע מכך בקלות – ייקבע לניזוק אשם תורם בשיעור נמוך. ##ש: האם היעדר אמצעי בטיחות מצד המעסיק מונע ייחוס אשם תורם לעובדים?## ##ת:## במקרים שבהם נשללו מן העובדים תנאים בסיסיים, כגון אספקת תאורת חירום לאחר ניתוק חשמל במבנה, ופעולת העובדים הייתה תגובה סבירה שכל עובד אחראי היה נוקט כדי להאיר את החדר, עשוי בית המשפט לקבוע כי אין מקום לייחס למנוחים או לנפגעים אשם תורם כלשהו. ##ש: אילו ממצאים פיזיים משמשים לבחינת חלוקת האחריות בתאונות רכב?## ##ת:## בית המשפט בוחן בין היתר את מיקומם של כל אחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה, את מיקום התאונה המדויק ואת מיקום הפגיעות והנזקים בכל אחד מכלי הרכב המעורבים. נתונים אלו מסייעים לשחזור אופן התרחשות התאונה ולחלוקת האחריות בין הנהגים.ביטוח ציודאשם תורם