אחוזי נכות בגין דליפת שתן

אחוזי נכות בגין דליפת שתן 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים - נכות כללית אשר התכנסה בשני מועדים - ביום 16.06.11 וביום 11.09.11 (להלן: "הוועדה") ואשר קבעה בהחלטתה כי נכותו הקבועה של המערער בנכות כללית הינה 51% בתחולה מיום 01.07.10. 2. מהלך הדיון - א. ביום 24.05.12 התקיים דיון בו הבהירו הצדדים חלק מטענותיהם, כשבין היתר העלו את סוגיית חישוב אחוזי הנכות, שלגביה הבהירו שאכן נראה כי הוועדה טעתה בחישוב אחוזי הנכות שנקבעו, וזאת משלא נלקחו בחשבון כלל פריטי הליקוי. בסיום הדיון ניתנה החלטה, במסגרתה הוקצו לצדדים מועדים להגשת עיקרי טיעוניהם וזאת תוך שבא כוח המשיב נדרש לצרף לעיקר טיעוניו חישוב מסודר של אחוזי הנכות. ב. ביום 13.06.12 הגיש ב"כ המשיב את עיקרי טיעוניו, וביום 08.07.12 הגישה באת כח המערער את תגובתה לטיעוני המשיב. 3. להלן טענות באת כוח המערער בתמציתיות; א. הוועדה התעלמה מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה וקביעתה אינה תואמת את בדיקתה הקלינית של המערער ואף אינה מנומקת כראוי. ב. טעתה הוועדה בקביעתה בתחום האורטופדי קביעה המנוגדת למצבו הרפואי של המערער ולמכתבו של ד"ר חמוד מיום 07.03.09. ג. טעתה הוועדה בקביעתה בתחום לחץ הדם, קביעה המנוגדת לטבלת המעקב שממנה עולה שלחץ הדם הדיאסטולי הינו קבוע מעל 95 מ"מ ועד 110 מ"מ כספית ומכאן שיש להעניק למערער נכות גבוהה יותר ובהתאם לסעיף 9(3)ב2. ד. טעתה הוועדה בקביעה בתחום הגסטיריטיס, קביעה המנוגדת למצבו הרפואי של המערער לפיו הינו נוטל תרופות קבועות, בעקבות דלקת קשה ממנה הוא סובל. ה. טעתה הוועדה בקביעתה בנוגע לדליפת השתן, קביעה אשר אינה תואמת למצבו של המערער בהתאם למסמכים הרפואיים. ו. בנוגע לאבני הכליות, היה מקום לקבוע למערער נכות בשיעור של 20% כפי שנקבע במסגרת הנכות הזמנית, והדבר תואם את מצבו הרפואי כעולה מהמסמכים הרפואיים. ז. בנוגע לתחום השמיעה, מצבו של המערער בהתאם למסמכים הרפואיים מתאים לנכות יותר גבוהה. על חברי הוועדה לא נמנה מומחה לאף אוזן גרון, ועל כן הוועדה הייתה חייבת, לכל הפחות, להתייעץ עם מומחה בתחום זה. ח. באשר לתחום הנפשי, הוועדה קבעה למערער אחוזי נכות שאינם תואמים את מצבו לאשורו, ובניגוד לממצאי המומחית ד"ר ליליאנה גולדרינג במכתבה מיום 19.07.11. ט. בית הדין מתבקש לבטל את החלטת הוועדה, ובהתאם להשיב את עניינו של המערער לבחינה מחודשת בפני הרכב אחר. 4. להלן טענות בא כוח המשיב בתמציתיות; א. לעניין חישוב אחוזי הנכות, הוברר שאכן נפלה טעות מצד הוועדה בעניין זה, ויש לתקן את חישוב הנכות, כך שיש להעניק למערער דרגת נכות משוקללת בשיעור של 56% (20% נכות בגין הגבלה בעמוד שידרה מותני; 10% בגין הפרעה הסתגלותית; 10% בגין דליפת שתן; 15% בגין חולשה ברגל שמאל; 10% בגין ליקוי שמיעה ו - 10% בגין טנטון). ב. יתר טענות המערער הינן במישור הרפואי, מישור המצוי בסמכותה הבלעדית של הוועדה ואשר לא נפל בו כל פגם משפטי. ג. באשר לטענה בנושא יתר לחץ הדם, הוועדה ערכה למערער בדיקה בתחום זה שתוצאותיה היו חמורים יותר מערכי הדם שבטבלה אליה מפנה המערער. מדובר בקביעה שבתחום סמכותה הרפואי של הוועדה. ד. באשר לטענה בענין הגסטיריטיס, טענות המערער אינן נתמכות במסמכים רפואיים. הוועדה ערכה למערער בדיקה בתחום זה תוך שהפנתה למסמך רפואי עדכני התומך בקביעתה. ה. באשר לטענה בענין דליפת השתן והאבנים בכליות, גם בתחום זה לא הפנה המערער למסמכים רפואיים שיש בהם כדי לתמוך בעמדתו. הוועדה יישמה את פריט הליקוי בהתאם לבדיקתה והתרשמותה המקצועית. ו. באשר לטענה בענין התחום הנפשי, הוועדה ערכה למערער בדיקה בתחום זה וכן התייחסה למכתבה של ד"ר גולדרינג. בניגוד לטענת המערער, הרי שבהתאם לנספח י2 לנימוקי הערעור, הפסקת עבודתו נבעה מליקויו האורטופדי והנוירולוגי ולא כתוצאה ממצבו הנפשי. ז. באשר לתחום השמיעה, הוועדה התייעצה עם מומחה בתחום זה, וקביעתה באשר לכך הינה קביעה רפואית שבסמכותה הבלעדית. ככל ואכן מגיע למערער נכות בתחום זה, הרי שמדובר בנכות מנופה. 5. דיון והכרעה א. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213). ב. מעיון בדו"ח הוועדה עולה כי היא שמעה את תלונות המערער ורשמה מפיו: "סובל מכאבי גב עם הקרנה לרגל, משרד התחבורה שלל את רישיונו, לא ישן בלילה. סובל מדלקת שתן, ירידה בשמיעה, רעשים באוזניים, עדיין לא ביקר אצל רופא פסיכיאטר. ל.ד. גבוה, אבנים בכליות עבר ניתוח ל...ריסוק אבנים בעפולה". ג. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית בתחומים שפורטו במהלך דיונה, תוך שציינה את ממצאיה בפרוטוקול הדיון (סעיף ז' לפרוטוקול). ד. אשר לטענת ב"כ המערער לגבי התעלמות הוועדה ממסמכים רפואיים שעמדו לפניה, טענות המערער בענין זה היו כלליות, כאשר לא נמצא בהם ציון המסמכים או הבדיקות מהם הוועדה כביכול התעלמה, פרט למסמכים הרפואיים אליהם אתייחס בהמשך. מכל מקום, הכלל הוא שעל הוועדה הרפואית הדנה בעניינו של נבדק, לציין את עיקר המסמכים שהיו בפניה ואשר הניעו אותה לקבוע את אשר קבעה. יחד עם זאת, הוועדה אינה מחויבת להיכנס לפרטי כל מסמך ומסמך. כפי שעולה מדו"ח הוועדה, פורטו המסמכים הרפואיים עליהם השתיתה הוועדה את קביעתה (סעיף ו' לפרוטוקול). ה. בכל הקשור לטענות המערערת בענין התחום האורטופדי: מעיון בדו"ח הוועדה עולה כי קיימת בו התייחסות מנומקת לתחום זה. הוועדה דחתה את ערר המערער בתחום זה, וזאת לאחר שערכה לו בדיקה קלינית: "לפי מכתבו ד"ר חמוד הנ"ל עבר C.T ו- MRI של ע"ש מותני שמראים היצרות פורמינלית קלה במיוחד בגובה L5 - L4 משמאל והיצרות בינונית L4-L5 משמאל הומלץ על המשך טיפול שמרני. ב- 17/1/11 C.T. לפי פענוח שינויים ניוונים דיסקלים במעט בכל הגבהים, יצירות פורימנלית L4 - L5. ע"ש ללא סטיות אין התכווצות שרירי הגב, קיימת הגבלה בכיפוף ע"ש מותני בעמידה... התרחבות של אלמנטים אחוריים של ע"ש מותני היא כ- 2 ס"מ בכיפוף בישיבה על מיטת הבדיקה. החזרי פיקה מימין ועקבים הופקו תקינים, החזר פיקה משמאל ירוד... דלדול קל של שרירי ירך ימין (במדידה על ידי סרט מדידה) 2 ס"מ. בדיקות עזר כפי שתוארו לעיל, הוועדה דוחה הערר מבחינה אורטופדית". בהתאם לכך, אימצה הוועדה את קביעת הדרג הראשון, תוך שהקנתה למערער 20% נכות בגין "הגבלה בינונית ע"ש מותני", כהגדרתה בפריט 37(7)ב' לפריטי הליקוי שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"). לא נמצאה, אם כן, כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה, המצדיק קביעה של פגם משפטי בהחלטתה. למותר לציין, שבהתאם להלכה הפסוקה, קביעת שיעורי הנכות ובחירת פרטי הליקוי התואם את מגבלותיו של מבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדית של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין, קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה. ו. בכל הקשור לתחום לחץ הדם: הוועדה התייחסה מפורשות לתחום זה, ואף קיבלה את הערר באותו עניין, תוך שהקנתה למערער 10% נכות בגין פריט 9(3)בI שבתקנות, וזאת לאחר שהבדיקה הראתה לחץ דם של "170/100". לעניין זה מקובלת עלי טענתו של ב"כ המשיב, שאין בטבלת הערכים אליה מפנה ב"כ המערער (נספח ד2 לנימוקי הערעור) כדי ללמד מאומה ביחס לערכים שונים ו/או גבוהים של לחץ הדם הנוגדים את ממצאי הוועדה ו/או המנוגדים לפריט הליקוי שנבחר על ידה בהקשר זה. ז. בכל הקשור לעניין הגסטיריטיס: גם לתחום זה נמצאה התייחסה מפורשות על ידי הוועדה, אשר גם קיבלה את ערר המערער באותו עניין, תוך שהקנתה לו 10% נכות בגין פריט 12(3)אII שבתקנות, וזאת לאחר שבדיקה שנסמכה גם כן על בדיקה עדכנית מרופא מטפל מיום 14.07.11: "אבחנה של גסטריטיס בינונית מקבל טיפול תרופתי". כמו בנושא לחץ הדם, גם בעניין זה מקובלים עלי טיעוני ב"כ המשיב, שאין במסמכים הרפואיים אליהם הפנתה באת המערער (נספחים ה' לנימוקי הערעור) כדי ללמד על ממצאים אחרים אליה כביכול הייתה הוועדה מחויבת להתייחס, כל שכן והוועדה בקביעתה נסמכה על מסמכים עדכניים ומאוחרים יותר. מכל מקום מדובר בקביעה שבסמכותה הבלעדית של הוועדה, המהוות בנסיבות העניין, קביעה רפואית-מקצועית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה. ח. בכל הקשור לתחום הנפשי: מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי היא התייחסה לתחום זה, תוך שאימצה את קביעת הדרג הראשון ובהתאם קבעה למערער דרגת נכות של של 10% בגין "הפרעה הסתגלותית" בהתאם לפריט 34ב שבתקנות. הוועדה עיינה במכתבה של ד"ר ליליאנה גולדרינג, שאגב אינו בגדר חוות דעת רפואית, וציינה שהינה "מסכימה עם האבחנה של תמונה של הפרעת הסתגלות, אך אינה מסכימה עם החלק האפקטיבי שלא היה לו ביטוי בבדיקה וגם לא עוצמת התלונות של ד"ר לליאנה תיארה". ברורה אם כן קביעת הוועדה ובחירתה בסעיף הנכות, התואם את ממצאיה. העובדה שרופאי הוועדה לא קיבלו את דעתה של ד"ר ליליאנה במלואה בכל הקשור ל"תופעות אפקטיביות" אינה מהווה טעות משפטית וזאת מאחר ונימקה קביעתה זו. ט. בכל הקשור לעניין דליפת השתן ואבנים בכליות: מדו"ח הוועדה עולה כי היא אימצה את החלטת הדרג הראשון בתחום זה, וזאת מבלי לבטא במאומה את ממצאיה ולהסביר את קביעתה ביחס לכך, הגם שהמערער במסגרת תלונותיו הפנה לאותן בעיות "סובל מדלקת שתן... אבנים בכליות עבר ניתוח ל...ריסוק אבנים בעפולה", ולכן בענין זה נפל פגם משפטי. י. בכל הקשור לתחום השמיעה: גם בתחום זה אימצה הוועדה את החלטת הדרג הראשון, וזאת מבלי לבטא במאומה את ממצאיה ולהסביר את קביעתה ביחס לכך. ב"כ המשיב הפנה במסגרת טיעוניו לחוות דעת מומחה אף אוזן גרון מיום 24.03.11, אולם אותה חוות דעת נערכה במועד שקדם לכינוס הוועדה, ועל כן ברי שאותה חוות דעת לא הוזמנה על ידי הוועדה לצורך דיון במצבו של המערער במועד הרלוונטי. חשוב לציין, שבניגוד לטענת ב"כ המשיב שגם בעצמו הפנה לכך - הרי שפריט הליקוי שנקבע בגין ליקוי השמיעה (פריט 72(4)(ג) לפריטי הליקוי שבתקנות) אינו מנופה (ראה לעניין זה את רשימת הליקויים והפגימות שבסעיפי התוספת, שבתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד - 1984). על כן, ובהתחשב בכך שהמערער העלה בפני הוועדה תלונות בגין "ירידה בשמיעה, רעשים באוזניים", היה מקום כי הוועדה תתייחס לתלונותיו בתחום זה ומשלא עשתה כן הרי שגם בכך נפל פגם משפטי בדרך פעולתה. יא. בכל הקשור להרכב הוועדה: בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבמידה ובית הדין מורה על החזרת עניין לועדה הרפואית, יוחזר העניין לועדה באותו הרכב וזאת מכיוון שחזקה על הועדה שתעשה את תפקידה נאמנה, כאשר החריג לכלל זה הוא החזרה לועדה בהרכב שונה. מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בענין. יב. בכל הקשור לחישוב הנכות המשוקללת: מאחר וכאמור הוסכם שבעניין זה נפלה טעות אריתמטית מצד הוועדה בחישוב הנכות המשוקללת וזאת לאחר שלא הביאה בטעות בחשבון את הנכות בשיעור של 10% שנקבעה בגין ליקוי השמיעה לפי פריט 72ג וזאת ככל הנראה משסברה שמדובר בפריט ליקוי מנופה - יש להורות על תיקון אותה טעות, באופן שדרגת נכותו הכוללת של המערער, נכון להיום, תעמוד, לאחר עיגול, על 56% נכות, בתחולה מיום 01.07.10. 6. לסיכום לנוכח האמור לעיל ,הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתפעל כדלקמן: א. תזמין את המערער ותתייחס למצבו הרפואי בעניין דליפת השתן ואבנים בכליות. וכן תשקול האם בגין כך, יש לפסוק, בגין ממצאיה באשר לתחומים אלה, אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו. ב. תתייחס למצבו הרפואי בתחום השמיעה, וכן תשקול האם בגין כך, יש לפסוק, אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו. הוועדה רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיעזר ביועץ לוועדה בתחום האף אוזן גרון. ג. תנמק את החלטתה כדבעי באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה. שוב מוסבת תשומת לב הוועדה לתיקון חישוב הנכות הכוללת, כאמור בסעיף 5יב לפסק דין זה. בהתאם לכך, על הוועדה לתקן בדו"ח את דרגת נכותו הכולל של המערער, וככל שתשנה את אחוזי הנכות שנקבעו ותוסיף עליהם תעדכן זאת בהתאם לתיקון האמור. 7. הוצאות מאחר והמערער מיוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. 8. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. נכותמחלות מערכת השתןאחוזי נכות