העסקת עובדים זרים מבלי לעשות להם ביטוח רפואי

1. תיק זה הינו תיק מאוחד ובו שני כתבי אישום. האחד, תיק 1935/08 שעניינו העסקת עובד זר ללא היתר ביום 5.3.06. בהחלטה מיום 7.6.12, זוכה הנאשם מהעבירה בתיק הנ"ל. 2. השני, תיק 768/08 שעניינו העסקת עובד זר ביום 1.11.05, בניגוד להיתר ההעסקה. 3. כתב האישום כולל גם עבירה של העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי בתוקף. המאשימה חזרה בה מהאשמה בסעיף זה. 4. הצדדים הגישו סיכומים בכתב בתיק 768/08. 5. בשלב זה אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של העסקת עובד זר ביום 1.11.09, בניגוד להיתר. להלן יפורטו הנימוקים. 6. על פי העובדות העולות מחומר הראיות, העובד הזר ששמו נקוב בכתב האישום, נמצא כשהוא מבצע עבודות גינון ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב, במתחם של חברת מוטורולה. עוד עולה מהראיות כי לעובד הזר היה רישיון לעבוד בישראל אצל הנאשם, עד ליום 31.12.05. 7. לטענת המאשימה, ההיתר להעסקת העובד ניתן לעבודה במשתלה ואילו העובד נמצא עובד במתחם מוטורולה, שלא בתחום שלגביו ניתן ההיתר. 8. הנאשם אישר שהעובד עסק ביום שבו נתפס, בהרמת עציצים. לדבריו, היתה הזמנה של חברת מוטורולה של עציצים וצמחים לאתר שלהם ברחוב תוצרת החוץ, והיה חסר עובד כי העציצים הם כבדים ולא היתה ברירה ולכן לקחת איתו את העובד הזר. עוד העיד כי יש לו משתלה על 24 דונם וכי בדרך כלל העובד לא יוצא כי יש לו די עבודה במשתלה. עוד העיד כי לפני האירוע, לא היה ברור אם מותר להעסיק את העובד מחוץ למשתלה וכי נודע לו על ספקים אחרים שגם להם עובדים זרים שמביאים את העובדים הזרים לסיוע. לדבריו, לאחר האירוע המדובר, הבין חד משמעית שלא ניתן להעסיק את העובד הזר מחוץ למשתלה. 9. סיכום האמור מעלה כי המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה. המאשימה הוכיחה כי ניתן היתר להעסקת עובד זר במשתלה. כן הוכיחה כי העובד נמצא מועסק מחוץ למשתלה, בחצרי המזמין, חברת מוטורולה. 10. הנאשם העלה שתי טענות הגנה: א. זוטי דברים. ב. הגנה מן הצדק. אדון בטענות אלה להלן. 11. זוטי דברים - בסעיף 34 יז' לחוק העונשין התשל"ז - 1977 נקבע: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה. אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך". 12. בענין עפ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ פ"ד ס (2) 120 נאמר: "... מטרתו של סעיף זה הייתה להעניק לבית המשפט את הסמכות להוציא מגדר האחריות הפלילית מעשים שעומדים בקריטריונים הטכניים להתקיימותה של עבירה, אך אינם עוברים את רף הפליליות הנדרש, מבחינה מהותית, לשם הרשעה. פרשנותו של הסייג ואמות המידה ליישומו 25. בגוף סעיף 34יז לחוק העונשים מפורטים ארבעה תנאים מצטברים ליישומו ואלה הם: "...טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי...". בחינתו של מעשה לאור התנאים הללו אמורה להוביל למסקנה אם במעשה קל ערך עסקינן. ניסוחו הכללי של הסעיף מעלה את השאלה בדבר המשקל הסגולי של כל אחד מהתנאים, וכיצד לערוך את השקלול הסופי ביניהם. נראה שלא ניתן לקבוע מראש את המשקל המדויק שיש לייחס לכל תנאי, שכן לכל מקרה הנסיבות המיוחדות לו. עם זאת הגישה הרווחת היא כי משקלו של התנאי האחרון, בדבר האינטרס הציבורי, רב מזה של השאר.... הנה כי כן, אף על פי שהסייג בדבר "זוטי דברים" אינו מונה רשימה של מקרים הבאים בגדרו, הרי שהמגמה העולה מן הפסיקה היא שיש להחילו בזהירות תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בבואו לבחון מעשה שנתמלאו בו כל יסודות העבירה ישאל בית המשפט את עצמו אם מעשה העבירה הצמיח מידה מזערית של סכנה לציבור. תשובה שלילית תחייב את המסקנה שהשפעתו של המעשה על החברה היא כה מזערית, עד שאין זה ראוי להכתים את מבצעו בהרשעה בפלילים. לשיטתי, מגמה זו ראויה היא". 13. במקרה שבפנינו, מדובר במעסיק בעל רישיון להעסקת עובד זר. העובד שנתפס היה בעל רישיון בתוקף. הרישיון ניתן לעבודה במשתלה. העובד נמצא עוסק בעבודות גינון, אמנם לא במשתלה אלא בחצרי המזמין. אין מדובר בעבודות שאינן ממן ההיתר, כגון שמירה, סיעוד וכיו"ב. מדובר על עבודת גינון, שהיא חלק בלתי נפרד מעבודת המשתלה. הנאשם טען כי מדובר באירוע חד פעמי שכן לעובד יש די והותר עבודה במשתלה אלא שבאותה פעם היה חסר עובד להרמת העציצים הכבדים. עדותו לא נסתרה. 14. מדובר אם כן, באירוע חד פעמי, נקודתי, שבו העובד נמצא מבצע עבודות גינון - אמנם לא במשתלה עצמה אלא מחוץ לה. 15. המדינה טוענת בסיכומיה שההיתר ניתן לעבודות חקלאיות במשתלה עצמה, ולא לעבודות גינון שלגביהן לא ניתן היתר ובהן יש להעסיק עובדים ישראלים. עוד טוענת היא שהכרה בטענה שמדובר בזוטי דברים, תהווה פריצה של תנאי ההיתר ותמוטט את מנגנוני ההסדרה של היתרי עבודה לעובדים זרים. 16. מסקנתי, לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בטענות הצדדים, היא כי יש להעניק לנאשם הגנה מפני הרשעה, מחמת טענת זוטי דברים. אין מדובר בעובד שהועסק בעבודות השונות לחלוטין מהעבודות נשוא ההיתר. מדובר בעובד שמועסק במשתלה דרך קבע, וביום אחד ספציפי, שרק הוא הוכח, נמצא מבצע עבודות גינון אצל הלקוח. לא מדובר בשיטה, לא מדובר בהפרה גורפת ומתמשכת של תנאי ההיתר. כל אלה לא נטענו וממילא לא הוכחו. 17. יישום האמור לעיל על עניינו מעלה כי אין זה המקרה שבו יפגע האינטרס הציבורי כתוצאה מזיכוי הנאשם. על פי העובדות שהובאו בפניי, אני קובעת שאין מקום להשית אחריות פלילית על הנאשם. 18. טענת הגנה מתוך הצדק בעניין זה טען הנאשם כי החלטה להגיש כתב אישום במקום להטיל קנס מנהלי, התקבלה בחוסר סבירות קיצוני שמצדיק את ביטול כתב האישום. עוד נטען כי החלטה להגיש כתב אישום כשלוש שנים לאחר ביצוע העבירה, שעה שהעובד הזר כבר אינו נמצא בישראל ולכן לא נחקר בבית הדין, מצדיקה את ביטול כתב האישום. נטען עוד כי הרשעת הנאשם בפלילים עלולה לפגוע ביכולת ההשתלבות שלו בשוק העבודה. 19. המאשימה לא הסבירה מדוע הוחלט בתיק זה להגיש כתב אישום במקום להשית קנס מנהלי. כן לא הסבירה מה הגורם לעיכוב בהגשת כתב האישום (ממועד ביצוע העבודה בנובמבר 2005 ועד להגשת כתב האישום בפברואר 2008). 20. אי הטלת קנס מנהלי במקרה הנדון, שעה שמדובר בעבירה ראשונה, פעוטת ערך יחסית לעבירות אחרות בתחום העובדים הזרים, מצדיקה קבלת טענת הגנה מן הצדק. כך גם הטענה שהטלת אישום פלילי על הנאשם במקרה הנדון, תטיל עליו כתם ועלולה לפגוע בשמו הטוב וביכולת ההשתכרות שלו בעתיד. 21. סוף דבר טענת זוטי דברים וטענת הצגנה מן הצדק, מתקבלות. לפיכך אני מזכה את הנאשם מהעבירה נושא כתב האישום. 22. המזכירות תשלח לצדדים את הכרעת הדין בדאר. ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. עובדים זריםהעסקת עובדים זריםביטוח רפואירפואה