בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים

בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים בפני בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב לפי סעיף 47 (ט) וסעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה. וכן בקשה לשחרור בתנאים . כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות וללא רישיון נהיגה תקף . ביום 20.3.11 בשעה 02:50 , נהג המשיב ברכב ברח' הרצל בת"א, כאשר הוא שיכור וכאשר עפ"י בדיקת נשיפה נמצאו 1005 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור. באשר לראיות לכאורה: תיק המשטרה הוגש לעיוני. מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 20.3.11 בשעה 02:50 לערך בעת פעילות אכיפה כנגד נהגים, החשודים בנהיגה בשכרות, הבחינו השוטרים במשיב נוהג במכוניתו ברח' הרצל בת"א. השוטרים הורו למשיב לעצור. המבקש הדיף ריח של אלכוהול. תחילה הכחיש כי שתה . נבדק בנשיפון . התוצאה חיובית . בבדיקת מאפייני שכרות נמצא מדיף ריח חזק מאוד של אלכוהול , התנהגותו רדומה , הוא שב וטוען כי לא שתה . המשיב נכשל במבחני הביצוע ונראה כנתון תחת השפעת אלכוהול כבדה . המשיב נתבקש לבצע בדיקת נשיפה. בוצעו שתי בדיקות ותוצאתן הינה 1005 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. הבדיקות בוצעו בהתאם לכל הכללים . בתיק המשטרה פלטי מכשיר הינשוף , כיול , נרשם כי הקפידו על 15 דק' . כל טענות ב"כ המשיב כנגד הראיות לכאורה מקומן בעת שמיעת הראיות . כאשר נחקר המשיב במשטרה הודה בשתיית 2 וודקה בקיוסק מחוץ לרכב . בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף וכן מאפייני השכרות, ואף בדברי המשיב עצמו, כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין. באשר למסוכנות. מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו. בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קובע כבוד השופט מלץ: "השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות". המשיב נוהג משנת 1995 ולחובתו 5 הרשעות קודמות. כמות האלכוהול שנמצאה בליטר אוויר נשוף עצומה, ומגיעה כמעט לכדי פי 4 ויותר מהכמות שנקבעה בחוק כמעידה על שכרות ולכדי פי 3 ויותר מהכמות שנקבעה בפסיקת ביהמ"ש המחוזי כמעידה על שכרות . על נהיגה בזמן שכרות כבר נאמר בפסיקה כי: "לשיטתי, הכלל הוא: מי שנוהג ברכב כשהוא במצב של שכרות - מוחזק כמי שהתגבש אצלו הלך נפש של פזיזות, במשמעות שיש למושג זה בסעיף 20(א)(2) לחוק העונשין, כלפי כל תוצאה הנמנית עם פרטיה של עבירה שביצע אגב נהיגתו". כך כבוד השופט קדמי בע"פ 140/98 חוג'ה נ' מ"י , פד"י נ"ב (3) בעמ' 237. ובע"פ 5002/94 בן איסק נ' מ"י, פד"י מט(4) בעמ'163 נאמר: "שכרות - כפי שידוע לכל בר בי רב, פוגעת ביכולתו המנטלית של השיכור. היא מערפלת את הכרתו, ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונלי, ולכוון את התנהגותו על פיו. אדם השותה משקה אלכוהולי מוחזק כמי שמודע להשלכה הצפוייה מכך על יכולתו המנטלית, ואין כמוהו מיטיב לחוש בפעמיה של השכרות הבאה בעקבות השתייה ומשתלטת עליו". בת.פ 308/95 (י-ם) מ"י נ' אשר גבארה מכנה כבוד השופט אליקים רובינשטיין את השכרות כ"הפקרות גמורה המסכנת את הבריות". סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע תקופת פסילת מינימום של שנתיים ימים, בכך הביע המחוקק דעתו באשר לחומרת העבירה. בבש"פ 10865/06, שניתן ביום 14/1/07, בערר על פסילה מנהלית בביהמ"ש העליון, קבע כבוד השופט א. הלוי: "לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". בב"ש 090192/07 בביהמ"ש המחוזי בת"א, מיום 18/2/07, קובעת כב' השופטת אוהד: "לטעמי עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות, יש למנוע המשך נהיגתו המסכנת מיידית". נסיבות מעצרו של המשיב בשעה 02:50 לערך לפנות בוקר, בת"א, כשהוא שיכור וכאשר במכוניתו נוסע נוסף מעידה על נהג המסוכן לציבור בנהיגתו. אני מורה על פסילתו של המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו , ובשלב זה לתקופה של שנה מהיום . אשר לבקשה לשחרורו בתנאים , אני מורה כי המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ להתייצב לדיונים , ולהימנע מנהיגה בעת פסילה או בעת שכרות . תוך 48 שעות ימציא המשיב ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ להבטחת התייצבותו לדיונים , ולהבטחת הימנעותו לנהיגה בזמן פסילה או בעת שכרות . ניתנה והודעה היום ט"ז אדר ב תשע"א, 22/03/2011 במעמד הנוכחים. נועה פראג לבוא, שופטת שלילת רישיון נהיגהמשפט תעבורה