קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו כינוס נכסים: הרקע לבקשה וטענות הצדדים 1. החייבת הגישה בקשה למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל בגין חובות מוצהרים בסך של למעלה מ-1,000,000 ₪. לטענתה היא חיה מקצבאות ומתמיכות ממקורות לא מזוהים על ידה בסך של למעלה מ-6,000 ₪ לחודש. ביום 9.6.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, והושת עליה תשלום חודשי בסך של 350 ₪ לקופת הכינוס. ביום 3.5.05 הוכרזה החייבת פושטת רגל. הוגשו נגדה 7 תביעות חוב בסך כולל של כ- 195,000₪. סך החובות שאושרו על ידי המנהל המיוחד שמונה לה עומד על כ-129,000 ₪. 2. עד עתה, לוּ החייבת הייתה עומדת בתנאי צו הכינוס, היה מצטבר בקופת הכינוס סך של 27,000 ₪, אך החייבת שילמה בסך הכל 15,750 ₪ עד לחודש מאי אשתקד, אז הפסיקה לגמרי לשלם דבר לקופת הכינוס. בחודש יוני אשתקד הגישה דו"ח לחודש מרץ 2009 ומאז חדלה להגיש את דוחותיה החודשיים. מאז תחילת ההליכים, מפאת אי עמידתה בתנאי צו הכינוס, הוגשו במשך השנים מספר בקשות לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינה: (א) ביום 25.5.05 הוגשה בקשה (בש"א 1869/05) על ידי בנק הפועלים, אחד מנושיה של החייבת. בקשה זו נדחתה; (ב) ביום 25.9.07 הוגשה בקשה (בש"א 7173/07) על ידי כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר"), וביום 10.10.07 הורה בית המשפט על ביטול צו הכינוס. ברם, החייבת פדתה את עצמה לאחר ששילמה את הפיגורים שיצרה בקופת הכינוס שעמדו על סך של 10,150 ₪ באותה שעה. יצוין כי באותו חודש הצהירה החייבת על הכנסה בסך של כמעט 16,000 ₪; (ג) ביום 24.12.08 הוגשה בקשה נוספת מטעם הכנ"ר (בש"א 5310/08) עד שביום 30.3.09, בית המשפט החליט כי היה מקום לבטל את ההליך "ללא היסוס", אך רק משום שהחייבת אם חד-הורית המגדלת חמישה ילדים, וכי הובטח על ידה כי מלוא חובות הפיגורים ישולמו מתוך הכספים שיגיעו לה בתביעת נזיקין שניהלה, ההליך לא בוטל. 3. כעת מונחת לפני בית המשפט בקשה נוספת מטעם הכנ"ר לביטול ההליך, מפני שהחייבת לא שילמה את חוב הפיגורים וחדלה לשלם ולהגיש דוחות מלפני כשנה וחצי, כאמור. נטען, אפוא, כי החייבת כבר עברה כל גבול והגיעה השעה להורות על ביטול ההליך פעם אחת ולתמיד, שכן על פניו החייבת מנצלת אותו לרעה. 4. ב"כ החייבת בתגובתה הודתה בפה מלא כי החייבת אינה עומדת בתנאי צו הכינוס. היא עצמה כמעט והרימה ידיים בסיוע המשפטי שהיא מעניקה לחייבת. ברם, לטענתה, מדובר במקרה של אי מסוגלותה של החייבת לעמוד בתשלומים מבחינה נפשית, ולא בהתנהגות שלא בתום לב. מהותם של הליכי פשיטת רגל מול הליכי הוצאה לפועל 5. הליכי פשיטת הרגל נועדו לשתי תכליות. האחת, עניינה הגנה על אינטרס הנושים, תוך כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר. השנייה, שירות האינטרסים של החייב עקב חובות שיצר בתום לב. קיים גם אינטרס חברתי לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, בנסיבות המתאימות, תוך שמיטת חובותיו. ברם, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. יתר על כן, בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, אין חובה על הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים וישלם תשלומים חודשיים במועדם. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), די בו כדי להעיד על חוסר תום לבו בהליך (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]; ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.1.07]; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כנוס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (4) 197; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45; ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי, פ"ד כב(1) 23; פש"ר (חיפה) 255/06 רביבו נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [31.12.09.]). 6. הפקודה איננה חוק סוציאלי, אלא מהווה מכשיר כלכלי המיועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב לנושיו תוך כינוס מלוא נכסיו תוך שמירה על כבודו. הליך פשיטת הרגל, שלא כמו הליך הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ), הינו הליך יקר השואב לתוכו משאבים כספיים בלתי מבוטלים של הנושים, ושל המדינה. שחקנים רבים משחקים במגרש מימון ההליך: הנושים; הכנ"ר; בית המשפט; ולאחרונה כתופעה די נפוצה במקומותינו, הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים העומד לימין חייבים רבים. בנוסף להם מכהנים מנהלים מיוחדים ונאמנים אשר לא פעם אינם זוכים לפיצוי מלא על מאמציהם והוצאותיהם. בתוך אותו מגרש, לא נדרש מהחייב לעשות הרבה. כל שעליו לעשות הוא לשלם תשלום חודשי אשר בדרך כלל מהווה אך טיפה בים הנשייה כלפיו, להגיש דו"ח כספי על הוצאותיו והכנסותיו פעם בחודשיים ולשתף פעולה עם הנאמן על נכסיו. בהניח שהחייב מתנהל בתום לב, דרישות אלו צנועות ביותר. משכך, עמידה דווקנית ומדויקת בדרישות ובתנאי צו הכינוס היא בבחינת "תנאי בלעדו-אין" לקיומו של ההליך ולקבלת הפטר בסיומו לפי סעיף 63(1) לפקודה הקובע מפורשות שאחת העובדות המסייגות מתן הפטר, היא שבמהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. לכן, גם אין טעם של ניהול הליך פשיטת רגל, אם בסופו, הנושים לא יקבלו ולו חלק קטן מנשייתם - או בדרך של הסדר או בדרך של מתן הפטר - והחייב לא יזכה לקבלת הפטר ממילא בשל התנהלותו. 7. קיימת גם טעות לחשוב שהליך פשיטת רגל מהווה תחליף לכל חייב שהליכי הוצאה לפועל כנגדו כשלו משום שלא יוכל לפרוע את מלוא חובותיו או משום שלא עמד בצווי התשלום הניתנים נגדו בהליכים ההם. אדרבה, הדעת נותנת, והניסיון מלמד, כי חייב כזה נכשל ביתר שאת בהליכי פשיטת הרגל, גורם נזק לעצמו, נזק לנושיו וגורם להוצאת משאבים כספיים ציבוריים ללא כל הצדקה. סעיף 77א' לחוק ההוצל"פ המנחה את רשם ההוצאה לפועל - לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, ולאחר שבירר כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב - למסור לחייב מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליך פשיטת רגל, איננו קובע כי בכל מחיר ובכל מצב עליו לעשות כן. תחילה עליו להשתכנע כי החייב יימצא מתאים וראוי לעמוד בתנאי הסף של הכניסה להליכי פשיטת רגל וכי הליכי פשיטת הרגל יביאו תועלת, לא רק לחייב, אלא גם לזוכה, וכי ביכולתו של החייב לעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל, המהווה הליך פולשני יותר לפרטיותו של החייב, דווקני יותר וקשה יותר לחייב מהליכי ההוצל"פ. 8. עובר להפנייתו של החייב להליך פשיטת רגל, על רשם ההוצל"פ לוודא כי החייב לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב. במסגרת זו עליו לבדוק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, או במצגי שווא, האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם, והאם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 149/90 לקאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61; ע"א 6416/01 בעניין בנבנישתי, שם). עוד עליו לבחון כיצד פעל החייב כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל (ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חי') 512/03 עמית נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [15.8.04]; פש"ר (חי') 71/03 דקה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [7.10.03]; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [5.5.05]; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' כונב הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [19.11.03]). במסגרת זו מחובתו של רשם ההוצל"פ לוודא גם, כי החייב איננו ממשיך לצבור חובות, או חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [30.1.02]; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [26.9.04]; פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.2.06]). 9. קיימים מספר דפוסים שליליים די נפוצים המאפיינים חייבים שאינם מתאימים להליך פשיטת רגל, ועל רשם ההוצל"פ לוודא שהחייב אותו הוא מפנה להליך פשיטת רגל אינו נמנה עמהם. אם למשל יתברר לרשם ההוצל"פ כי החייב הקים חברה והסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן הקים חברה אחרת העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, חייב כזה מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, ולכן לא יימצא מתאים להליך פשיטת רגל (פש"ר (חיפה) 255/06 רביבו נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [31.12.09.]). אם למשל, יימצא כי החייב נמנע מלמלא את חובותיו לשלטונות המס, לא הגיש דוחות וכתוצאה מכך הוצאו לו שומות בסכומים נכבדים, או כי לא שילם את המס המתחייב, הוא ייחשב כחייב שיצר חובות שלא בתום לב (וראו פש"ר (חי') 85/03 טבה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.2.04]). דברים אלו נאמרים על דרך קל וחומר כאשר חוב המס נוצר עקב ביצוע עבירת מס פלילית (רע"א 2292/02 מריסת נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [16.4.02]). אם למשל, כחיזיון נפרץ במקומותינו, יתברר כי חייב נמנע מלשלם מזונות לילדיו, אין לראות בו כמי שמתנהל בתום לב (פש"ר (חי') 81/01 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [26.5.02]), והסיכוי כי חייב כזה יקבל צו פשיטת רגל קלושים ביותר, תהיה הסיבה אשר תהיה למחדלו המוסרי שאינו משלם את מזונותיהם של התלויים בו. אם למשל מתברר כי החייב נטל הלוואות מגורמים ב"שוק האפור" הנוקטים בהליכי גבייה שאינם חוקיים, הכרה בבקשתו של החייב להכריז עליו פושט רגל תקנה מיניה וביה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי חוקיים לצורך גביית חובות, לכן גם חייב כזה לא יימצא מתאים להליך פשיטת רגל (וראו פש"ר (חי') 512/03 בעניין עמית, שם). ואם למשל מתברר כי החייב נתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, התנהגותו הינה חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים, לכן גם, חייב כזה לא יימצא מתאים להליך פשיטת הרגל הנועד להגן עליו מפני נושיו (פש"ר (חי') 60/01 אלהאדי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [8.4.02]; רע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאוןמי לישראל בע"מ, פורסם במאגרים [5.12.04]; ע"א 6067/04 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.8.06]). ומעל לכל אם יתברר כי חייב אינו עושה מאומה על מנת להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, הוא אינו מתנהג בתום לב ואינו זכאי ליהנות מהגנת הפקודה (פש"ר (חי') 192/03 כנפי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [2.2.05]). 10. יתר על כן, על רשם ההוצל"פ להסביר לצדדים, ובעיקר לחייב, את מהותם של הליכי פשיטת רגל ומשמעותם. עליו להעמיד את החייב על העובדה כי מיד עם הגשת בקשתו להכרזתו פושט רגל הוא יידרש לשלם פקדון משמעותי לקופת הכנ"ר ולעמוד לחקירתו האינטנסיבית של הכנ"ר (סעיף 18ג' לפקודה). מיד עם מתן צו הכינוס נגדו (לפי סעיף 18 לפקודה) יוטלו עליו מגבלות (לפי סעיף 42א' לפקודה), ובנסיבות מסוימות ימונה על נכסיו כבר בראשית ההליכים מנהל מיוחד (לפי סעיף 23 לפקודה) באמצעותו יופקעו זכויותיו בנכסיו. הוא יידרש להגיש דוחות מפורטים (לפי סעיף 25 לפקודה), ואם יוכרז פושט רגל, ימונה לנכסיו נאמן (לפי סעיף 45 לפקודה) שמשמעותו הפקעה מוחלטת של נכסיו מידיו. הפקודה גם קובעת מנגנון פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56-60) ואם קיים חשש שהחייב מנסה להימלט ומשתמט מתשלום חובותיו, עלול להינתן נגדו צו מאסר (לפי סעיף 57 לפקודה), ואם לא יציית להוראות הנאמן, הוא יכול גם להיעצר (לפי סעיף 179 לפקודה). יש גם צורך להסביר לחייב שבכוחו של הנאמן לבטל את ההענקות בנכסיו שנים רבות (עד עשר שנים בנסיבות מסוימות) לפני שנעשה פושט רגל (לפי סעיף 96 לפקודה) ולבטל העדפות נושים (לפי סעיף 98 לפקודה). ולבסוף, על רשם ההוצאה לפועל להסביר לחייב כי אם לא יתנהל כשורה בהליך, הוא עלול לעבור שורה ארוכה של עבירות פשיטת רגל (לפי סעיפים 212-229 לפקודה) שהסנקציה לצידן היא מאסר. 11. כל זאת לא קיים בהליכי הוצאה לפועל, ושליחת חייב אשר על פניו אינו מתאים להליך פשיטת רגל וככל הנראה לא יימצא מתאים להיכנס כלל לשעריו, ואשר על פניו לא יעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל, ולו מפני שלא עמד בתנאי צויי התשלומים בהוצל"פ - דבר המהווה פרוגנוזה שלילית וודאית שלא יעמוד בתנאי הליך פשיטת רגל - חוטאת למטרה ולתכלית של הליך פשיטת הרגל. על חייב כזה להתמודד עם הליכי ההוצאה לפועל, לפרוע את חובותיו ולהגיע להסדר עם נושיו בהליך ההוא (וראו סקירה ממצא בדבר הממשק בין שני ההליכים רצ"פ (ת"א) 1323/09 דוידיאן נ' יעד פרזול בע"מ, פורסם במאגרים [20.1.10] וכן ד' האן, דיני חדלות פירעון, הוצאת לשכת עורכי הדין, תשס"ט-2009, עמ' 136 והלאה). מהכלל אל הפרט 12. במקרה זה, אין ספק שהחייבת הגדישה את הסאה ונהיר לגמרי כי בשל התנהלותה סיכוייה לקבלת הפטר קלושים ביותר. לנושיה לא צומחת תועלת כלשהי מההליך. רק היא נהנית ממנו. החייבת הוזהרה פעמים רבות ללא הועיל. הניסיון גם מלמד כי ברצותה החייבת מגייסת כספים ממקורות עלומים, אך ברצותה מתעלמת לחלוטין מתנאי צו הכינוס. הטענה כי היא מוגבלת מבחינה נפשית, לא זו בלבד שלא נתמכה בראיות כיאות להוכחת טענה מעין זו, אלא שהיא אינה יכולה להסביר מדוע היא לא הגישה דוחות דו-חודשיים במשך שנה וחצי, דבר שאינו עולה לה פרוטה. החייבת שלא עובדת על פי הצהרתה, לא ידוע מה מקורות הכנסותיה, גם לא הגישה במשך כל התקופה בקשה כלשהי להקטין את התשלומים החודשיים שהושתו עליה, ואין צריך לומר כי לא הציעה כל הצעה לפרוע ולוּ מקצת חובותיה בהסדר. אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ"ר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה (והשווה פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.2.06]). גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונאלי במשאבים ציבוריים. החייבת תמצא את מזורה במסגרת איחוד תיקים בלשכת ההוצל"פ. 13. סופו של יום, אפוא, אני מורה בזה על ביטול ההליך בעניינה של החייבת. מתוך הכספים שבקופת הכינוס, ישולם שכ"ט בעלי התפקידים ואגרת ההשגחה לכנ"ר. יתרת הכספים יועברו לתיק ההוצל"פ. צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד החייבת יבוטל בעוד 14 יום. צו כינוסצוויםכינוס נכסים