סוגיית צירופו לכתב התביעה של מסמך שקבילותו כראיה נתונה במחלוקת נידונה ברע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' נ' חיפה כימיכלים בע"מ ואח' ([פורסם במאגרים המשפטיים], ניתן ביום 7.2.05). בהליך זה דן כב' השופט א' גרוניס בשאלת צירופו לכתב התביעה של דו"ח ועדת שמגר בעניין ההשלכות הבריאותיות של פעולות צבאיות בנחל הקישון ושם נפסק כדלקמן: "בפתח הדברים יצוין כי המבקשים העלו בבקשותיהם בפני בית משפט קמא ובפני בית משפט זה שתי סוגיות, בלא שערכו ביניהן אבחנה ברורה, וכך נהג גם בית המשפט המחוזי בהחלטתו. הסוגיה האחת היא צירוף דו"ח ועדת שמגר כמסמך מהותי לכתבי התביעה, ואילו השנייה היא קבילותו של הדו"ח כראיה במשפט... במקרה שבפנינו יש לבחון תחילה האם המסמך שמתבקשת הגשתו הינו קביל כראיה. במידה שנשיב לכך בשלילה יתייתר הדיון בשאלה האם דו"ח ועדת שמגר מהווה מסמך מהותי, שכן ברי כי מסמך שאינו קביל כלל כראיה אינו יכול להיות מצורף גם לכתב הטענות." (פסקה 6 לפסק הדין). בהמשך הדברים ולאור קביעתו כי דו"ח ועדת שמגר אינו קביל כראיה במשפט, קבע כב' השופט גרוניס כי "משמצאנו כי דו"ח ועדת שמגר אינו קביל כראיה במשפט מתייתר, כאמור, הדיון בשאלה האם ניתן לצרפו לכתב התביעה של המבקשים כמסמך מהותי" (פסקה 8 לפסק הדין). הרציונאל הטמון ביסוד הקביעה כי אין לצרף לכתב טענות מסמך שאיננו קביל על פי דיני הראיות הינו החשש שמא צירופן של ראיות כאלה יגרום לבית המשפט להסתמך על ראיות אשר הדין איננו מתיר את הגשתן כראיה אף בשלב בירור התובענה. הגשת ראיותקבילות ראיות