##האחריות המשפטית בגין השמעת מוזיקה ושידורים בבתי עסק## השמעת יצירות מוזיקליות והקרנת שידורים בחצרים מסחריים מעוררות סוגיות מורכבות בתחום זכויות היוצרים והדין המנהלי. בתי המשפט נדרשו לא אחת לבחון את הגבול שבין שימוש פרטי ותמים לבין ביצוע פומבי המחייב קבלת רישיון מתאים ותשלום תמלוגים. ב-##רע"א 2991/07 אקו"ם נ' קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ## נדונה שאלת חיובו האישי של מנהל בית קפה בגין הפרת זכויות יוצרים עקב השמעת מוזיקה ללא רשות, ונבחנו הנסיבות שבהן פעילות המבוצעת במקום עסק תיחשב כהפרה המקימה חבות משפטית. ##תחולת הגדרת הביצוע הפומבי בחצרים מסחריים## על פי המתואר בפסיקה, הקבעה אם השמעת צלילים או הקרנת שידורים מהווה ביצוע פומבי תלויה בנסיבות הביצוע, במטרתו ובזהות קהל היעד. ב-##ע"א 28088-10-18 צ'רלטון בע"מ נ' פרזי## צוין כי השמעת מוזיקה במספרה, בבית קפה או בבית עסק, ואפילו מדובר בעסק קטן, תיחשב לביצוע פומבי ככל שהיא מבוצעת עבור הלקוחות. במסגרת אותה סקירה הופנה ל-##ע"א 1000/80 בלומרס נ' תעשיית תקליטים##, שם הועלה כי השמעת יצירות בטרקלין בית מלון להנעמת זמנם של השוהים נתפסת כביצוע פומבי. לעומת זאת, כפי שעלה מן הדיון בעניין פרזי, כאשר מכשיר טלוויזיה הוצב בחנות לצרכיו הפרטיים של הקופאי בלבד, מבלי שהיה מיועד לקידום העסק או לשירות הלקוחות שישבו בעומק החנות ולא יכלו לצפות במסך, נטה בית המשפט לראות בכך צפייה פרטית. נקבע כי אין הצדקה למנוע ועובד מלהנעים את זמנו בהאזנה או צפייה פרטית רק בשל הנימוק שלקוחות נחשפים לכך אגב אורחא ללא כוונה להפנות את השידור אליהם. הבחנה זו נתמכת גם במקרים נוספים שנדונו בערכאות. ב-##ת"א 15194-03-13 צ'רלטון בע"מ נ' סורטיס בע"מ## הוזכר כי השמעה באולמות אירועים, בתי קפה, מספרות, לובי של מלון, חדרי כושר ומשחקיות ילדים הוכרה כהשמעה פומבית. בהתאם למתואר באותו הליך, הובהר כי עובדת השמעת היצירות ממקלט טלוויזיה ולא באמצעות מערכת שמע אינה מעלה או מורידה, וכן נקבע כי היעדר תועלת כלכלית ישירה או העובדה שמהות העסק אינה הקרנת מוזיקה (כגון מרפאה) אינן שוללות את סיווג הפעולה כביצוע פומבי המופנה לקהל השוהים. ##החבות בפיצויים וארגון מופעים ללא היתר## הפרת זכויות יוצרים בדרך של ארגון הופעות חיות או השמעת מוזיקה בעסק ללא רישיון עלולה להוביל לחיוב כספי משמעותי. ב-##ע"א 2988/05 קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ נ' אקו"ם## נדון ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר חייב חברה שהפעילה בית קפה בקניון בנתניה לשלם סך של ##70,000 ש"ח## בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בנסיבות אותו מקרה, כפי שהוצגו בתיק: * בית המשפט מצא כי הופעת האמן התקיימה במתחם המסעדה מטעם העסק, כאשר הנהלת המקום ארגנה את המופע ושילמה לאמן. * נקבע כי לא היה קשר בין הופעה זו לבין מוזיקת הרקע הכללית שהושמעה ברחבי הקניון. * צוין כי העסק גבה סכום של ##50 ש"ח## כמחיר מינימום מכל אורח בערב שבו התקיימה ההופעה, אשר נפלה בערב שבת - מועד שבו מרבית בתי העסק בקניון היו סגורים. ההליך שהגיע לאחר מכן לבית המשפט העליון במסגרת ##רע"א 2991/07 אקו"ם נ' קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ## התמקד בשאלת חיובו האישי של מנהל בית הקפה. בתיק זה אושר העיקרון כי השמעת מוזיקה במקומות בידור, כגון אולמות אירועים, בתי מלון ומסעדות - גם אם אינה מבוצעת ישירות על ידי בית העסק עצמו - מבוצעת למעשה לתועלתו, ומשכך מקימה עילת תביעה בגין הפרת הזכויות. ##השמעת מוזיקה בהתאם לתנאי רישיון העסק והגבלות שיפוטית## סוגיה נוספת העולה בהקשר של הפעלת בתי קפה נוגעת לעמידה בתנאי רישיון העסק ולמטרדים הנגרמים עקב השמעת מוזיקה במרחב הציבורי. ב-##ת"א 103671/01 לוי נ' בית קפה אלקלעי## נדונה תביעה שבה נטען כי בית הקפה גרם לתובעת נזקי ממון בסך ##100,000 ש"ח##. במסגרת הליך זה צוין כי ניתנה החלטה קודמת בדבר צו מניעה זמני, אשר אסר על הנהלת בית הקפה לבצע מספר פעולות: 1. העמדת שולחנות וכיסאות בחזית העסק על המדרכה בשטח העולה על ##24.70 מ"ר##. 2. צמצום מעבר הולכי הרגל בחזית בית הקפה באופן שיפחת מרוחב של ##2.50 מטר##. 3. ביצוע פעילות בשטח העמדת השולחנות והכיסאות מחוץ לעסק. 4. השמעת מוזיקה בשטח העמדת השולחנות והכיסאות בחזית בית הקפה. כפי שעלה מן הדיון בתיק, לאחר הגשת בקשת רשות ערעור נבחנו סעיפי הצו, והובהר כי האיסור החל על העסק להשמיע מוזיקה התייחס מפורשות להשמעתה בשטח הצבת השולחנות והכיסאות בקדמת בית הקפה. לגבי מערכת ההגברה שמוקמה בקדמת העסק ונשמעה מחוצה לו, צוין כי בנסיבות אותה מחלוקת נראה היה שבית הקפה עמד בתנאי הרישיון בנוגע למיקום השמעת המוזיקה, מבלי שהדבר היווה קביעה גורפת לגבי עוצמת הקול שנפלטה אל מחוץ לתחום העסק. ##הבחנה בין ביצוע פומבי להאזנה תמימה בחצרים מסחריים## מן המקרים שנדונו בעניין צ'רלטון (##ע"א 28088-10-18##) ובעניין קפוצ'ין (##רע"א 2991/07##) עולה כי קו התחום בין האזנה מותרת לבין הפרת זכויות יוצרים נבחן על פי נסיבות כל מקרה ומקרה. כאשר ההשמעה מיועדת להנעים את זמנם של הלקוחות, להעשיר את האווירה בעסק או לקדם את פעילותו המסחרית - בין אם מדובר בהופעה חיה בתשלום מינימום ובין אם מדובר בהצבת מקלטים בחדרי המתנה - יינטו הערכאות לראות בכך ביצוע פומבי החב ברישוי. מנגד, מקום שבו יוכח כי מדובר בצפייה או האזנה פרטית של עובד שאינה מיועדת ללקוחות ואינה נגישה להם, לא בנקל תוטל חבות בגין הפרת חוק זכויות יוצרים.בית קפהזכויות מבצעים ומשדרים