התיישנות תביעת שיפוי של המבוטח

##כיצד מוכרעת טענת התיישנות בתביעת שיפוי של מבוטח נגד מבטחת?## מתי מתחיל למרוץ שעון ההתיישנות בתביעת שיפוי נגד מבטחת, וכיצד משפיעים השילובים בין סעיפי החוק על זכויות המבוטח והצד השלישי? בשורה התחתונה, מרוץ ההתיישנות המקוצר בתביעות ביטוח כפוף לכללים דווקניים, כאשר בביטוחי אחריות קיימים חריגים המאריכים את התקופה, אך השיווי משקל המשפטי מטיל חובת זהירות מוגברת על מבוטחים לעמוד בלוחות הזמנים כדי למנוע את דחיית תביעתם. ##תקופת ההתיישנות המקוצרת ומשמעותה בתביעות תגמולי ביטוח## כפי שנקבע ב-##תא"מ 27071-10-16 (שלום תל אביב - יפו)##, מקום שבו מוגשת תביעה שעילתה נשענת על חוזה ביטוח, כגון תביעת שיפוי לתגמולי ביטוח בגין אירוע כדוגמת גניבת רכב בסכום של 56,176 ₪, חלה תקופת ההתיישנות המקוצרת בת 3 השנים המעוגנת בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. באותו מקרה נדונה בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, לאחר שנטען כי חלפו למעלה מ-3 שנים מיום לידת העילה. עם זאת, כאשר עילת התביעה נגד גורם מסוים אינה נובעת מחוזה הביטוח עצמו, לא חלה תקופת ההתיישנות המקוצרת של 3 שנים מיום האירוע, אלא חלה תקופת ההתיישנות הכללית בת 7 השנים, המותירה את התביעה בתוקף ככל שטרם חלפה תקופה זו. הוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובעת את הכלל הבסיסי של שלוש שנות התיישנות לתביעת תגמולי ביטוח, אך יישומה המעשי מצריך בחינה מדוקדקת של סוג הביטוח, סוג הנזק והמועד המדויק שבו נולדה עילת התביעה. כאשר מדובר בתביעות ישרות של מבוטח כנגד מבטחת בגין נזק ישיר לרכוש או לגוף, מנין הימים יחל ככלל ביום קורות מקרה הביטוח, והשתהות מעבר לתקופה זו תוביל לסילוק התביעה על הסף. ##אימתי מתיישנת תביעת שיפוי של המבוטח ? ## אלמלא הסדרי חוק חוזה הביטוח נראה היה כי הזכות לשיפוי מחברת הביטוח הייתה קמה למבוטחת רק לאחר שפרעה את החוב לניזוק, שעל כן מרוץ ההתיישנות היה מתחיל רק מאותו מועד (בהתאם לכלל שמרוץ ההתיישנות איננו מתחיל עד שמתקיימים כל היסודות של עילת התביעה). בית המשפט העליון קבע עקרון זה, בקשר לתביעות השתתפות בין חייבים, בפסק הדין המנחה בע"א 493/63 קופת חולים נ' קבוצת כנרת, פ"ד יח(2) 225 (1964), והלכה זו שרירה וקיימת במשפט הישראלי (ראו ע"א 1386/05 סיבוס רימון תעשיות מבנים ופיתוח בע"מ נ' מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ (ניתן ב- 2.7.2008). לדיון בנושא התיישנותן של תביעות שיפוי והשתתפות ראו דניאל פרידמן ונילי כהן, "ריבוי חייבים", דיני חיובים - חלק כללי (העורך ד' פרידמן, 1994) 155, 320 - 323). לפיכך, דומה כי בהעדר הסדר חקיקתי או חוזי מיוחד ניתן היה להגיש את תביעת השיפוי כלפי מבטח אחריות עד שבע שנים ממועד פיצוי הניזוק. ##מנגנון ההתיישנות בביטוחי אחריות והיחס בין סעיף 31 לסעיף 70## בסוגיית ביטוחי האחריות מתעורר מתח מובנה בין מועד היווצרות העילה לבין היכולת המעשית של המבוטח לתבוע את המבטחת. כפי שצוין ב-##ת"א 28411-11-14 (שלום נצרת)##, בדיון בטענת התיישנות של תביעת שיפוי נגד מבטחת אחריות בהתאם לסעיפים 31 ו-70 לחוק חוזה הביטוח, נטען כי מבוטח שהתגלתה אצלו הפוליסה בשנת 2015 וצירף אותה להודעה לצד רביעי במרץ 2017, תביעתו הביטוחית נגד מבטחת האחריות התיישנה. זאת מאחר שסעיף 31 קובע תקופת התיישנות בת 3 שנים ממועד הגשת התביעה נגד המבוטח, וכאשר חלפו 7 שנים מיום הגשת התביעה המקורית נגד המבוטח, התביעה הביטוחית התיישנה זה מכבר. על פי המתואר באותו עניין, אף שסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח מיועד להאריך את תקופת ההתיישנות בביטוחי אחריות, נקבע בהסמך לפסיקה (כדוגמת ע"א 16818-08-09) כי הוראה זו אינה מועילה כאשר חולפות למעלה מ-3 שנים ממועד הגשת התביעה כנגד המבוטח ועד להגשת התביעה או ההודעה כנגד מבטחת אחריותו. התקשרות בחוזה ביטוח אחריות נועדה להגן על המבוטח מפני דרישות צד שלישי, ולפיכך הדין יוצר התאמה בין תקופת החשיפה של המבוטח לתביעה לבין זכותו לדרוש שיפוי. כפי שהובהר ב-##ת"א 61809-06-19 (שלום בת ים)##, בסוגיית דחיית תביעת מבוטח לשיפוי מחברת ביטוח, התביעה כנגד המבוטחת הוגשה במסגרת הליך בוררות ביום 21.10.2014 (כאשר המבוטחת ידעה על הכוונה להגישה עוד ביום 2.6.2014 ואף הודיעה על כך למבטחת), ואילו תביעת השיפוי הוגשה רק ביום 27.6.2019. התביעה נדחתה מחמת התיישנות בחלוף למעלה משלוש שנים לפי סעיף 31 לחוק מאז נודע על הכוונה להגיש תביעה ומאז שהוגשה בפועל. בסוגיה זו נדחתה גם הטענה החלופית של התובעת, לפיה עילת התביעה הביטוחית קמה רק עם התגבשות הסכום הסופי לפיצוי במועד מתן פסק הדין בבוררות (ביום 26.09.2017). כמו כן, באותו עניין יוחסה משמעות ראייתית לחובת התובעת עקב הימנעותה מהבאת עוה"ד שייצג אותה בהליך הבוררות למסירת עדות, דבר שפעל לרעתה והוביל למסקנה כי עדות מנהלה לבדה אינה מספקת. להבנת תכליתו של סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, המוראיין בתיק האמור מצטט את הלכת בית המשפט העליון (בע"א 3812/91 ברבארה נ' אריה): לפי סעיף 65 לחוק, מרוץ ההתיישנות של תביעת המבוטח נגד המבטח בביטוח אחריות מתחיל עם היוולד עילת התביעה של הצד השלישי כנגד המבוטח. מכיוון שהמבוטח צפוי להיתבע על ידי הצד השלישי במשך כל תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הצד השלישי נגדו (שאורכה הרגיל הוא 7 שנים), בא סעיף 70 וקובע חריג לתקופת ההתיישנות הרגילה בת שלוש השנים. לולא הוראה זו, המבוטח היה עלול להיתבע על ידי הצד השלישי לאחר חלוף 3 שנים ממקרה הביטוח, כשתביעתו שלו כלפי המבטח כבר התיישנה. עם זאת, ברגע שהוגשה התביעה בפועל על ידי הצד השלישי, נעצר המנגנון המאריך, ועל המבוטח לנקוט הליכים נגד המבטחת בתוך 3 שנים ממועד זה. ##תביעות תחלוף, זכויות עצמאיות ומרוץ ההתיישנות כלפי צד שלישי## זכות התחלוף (סוברוגציה) המעוגנת בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח מעבירה אל המבטחת את זכויות המבוטח כלפי המזיק לאחר ששילמה למבוטח את תגמולי הביטוח. כפי שנפסק ב-##ת"א 31403-11-18 (המחוזי תל אביב - יפו)##, בהכרעה בשאלת התיישנות תביעת תחלוף של מבטחת נגד צד שלישי ובסוגיית עצירת מרוץ ההתיישנות עקב הליך קודם שנמחק, מרוץ ההתיישנות של תביעת המבטחת נגד הצד השלישי מתחיל ממועד התגבשות העילה של המבוטח (הניזוק) כלפי הצד השלישי. נקבע כי למרות שזכות המבטחת לפי סעיף 62(א) עוברת לידיה מנכסיה של המבוטחת רק לאחר מועד התשלום בפועל, תביעתה של המבטחת נובעת אך ורק מזכותו של המבוטח. אין למבטחת עילת תביעה עצמאית נפרדת מזו של הניזוק, ולכן מרוץ ההתיישנות של תביעת התחלוף מתחיל במועד אירוע הנזק עצמו, בדיוק כמו מרוץ ההתיישנות של המבוטח עצמו. להבדיל מתביעת תחלוף נגד מזיק ישיר, כאשר מדובר בתביעת השתתפות בין מעוולים יחד או מזיקים נוספים, מדובר בזכות עצמאית. במקרה כזה, מרוץ ההתיישנות של תביעת ההשתתפות מתחיל ביום שבו נולדה עילת ההשתתפות, קרי ביום ביצוע התשלום הראשון לניזוק. ##השפעת התיישנות תביעת המבוטח על זכויותיו של הצד השלישי## מערכת היחסים המשולשת בין המזיק (המבוטח), המבטחת והניזוק (הצד השלישי) מושפעת ישירות מהוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, המאפשרות לצד שלישי לתבוע ישירות את המבטחת. כפי שהוכרע ב-##ת"א 22071-03-17 (שלום קריות)##, בתביעה נגד מבטחת שנדחתה על הסף מחמת התיישנות, עמדה למבטחת האפשרות להדוף את תביעת הצד השלישי בשל הנימוק כי לו המבוטח היה מגיש תביעת שיפוי נגדה במועד שבו הוגשה תביעת התובע, הייתה עומדת למבטחת טענת התיישנות טובה נגדו. הוראת הסיפא של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובעת מפורשות כי "טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". לפיכך, כאשר חלפה תקופת ההתיישנות של תביעת השיפוי שבין המבוטח למבטחת (בהתאם לסעיף 31 לחוק ולפסיקה המפרשת אותו), נשללת גם יכולתו של הצד השלישי לה להיפרע ישירות מהמבטחת. באותו מקרה נקבע כי אף צירוף המבוטח לתובענה לא הועיל לצד השלישי, מאחר כנגד המבוטח כבר התנהל הליך קודם שבו ניתן נגדו פסק דין, והתביעה הישירה נגד המבטחת נדחתה כליל מחמת התיישנות. ##צעדים מעשיים להתמודדות עם טענות התיישנות בתביעות ביטוח## 1. ##הודעה מיידית למבטחת עם קבלת דרישה:## ברגע שמתקבלת מכתב התראה, דרישה או תביעה מצד שלישי, יש להודיע על כך בכתב ובאופן מיידי לחברת הביטוח. אין להמתין לסיום הליכים מקדמיים או לפסק דין. 2. ##שילוב המבטחת בהליך המשפטי:## ככל שהוגשה תביעה נגד המבוטח, יש להגיש הודעת צד ג' נגד המבטחת במסגרת אותה תביעה או להגיש תביעת שיפוי נפרדת בתוך תקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד הגשת תביעת הצד השלישי. 3. ##תיעוד מועדי האירועים והמסמכים:## יש לרשום ולתעד במרוכז את מועד אירוע הנזק, מועד קבלת התביעה, מועד הודעת המבטחת ומועדי פסיקה חלוטה, שכן מועדים אלו קובעים את תחילת מרוץ ההתיישנות. 4. ##זיהוי עילת התביעה המדויקת:## בטרם הגשת תביעה, יש לבחון אם מדובר בתביעה מכוח חוזה ביטוח (הכפופה ל-3 שנות התיישנות), תביעת נזיקין כללית (7 שנים), או תביעת תחלוף/השתתפות, ולכלכל את צעדי ההליך בהתאם. ##שאלות ותשובות## ##ש: מהי תקופת ההתיישנות של תביעה לקבלת תגמולי ביטוח?## ##ת:## תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח היא מקוצרת ועומדת על 3 שנים בלבד מיום קורות מקרה הביטוח. עם זאת, ככל שמדובר בעילת תביעה שאינה נובעת מחוזה הביטוח עצמו, תחול תקופת ההתיישנות הכללית בת 7 השנים. ##ש: כיצד משפיע סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח על התיישנות בביטוח אחריות?## ##ת:## סעיף 70 קובע כי בביטוח אחריות, תביעת המבוטח נגד המבטח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגדו. תכלית הסעיף היא למנוע מצב שבו המבוטח יתבע על ידי צד שלישי בחלוף 3 שנים מהאירוע כאשר תביעתו נגד המבטח כבר התיישנה. ##ש: מה קורה אם הצד השלישי כבר הגיש תביעה נגד המבוטח?## ##ת:## ברגע שהוגשה תביעה בפועל נגד המבוטח, חל חלון הזמנים של 3 שנים ממועד הגשת תביעה זו לשם הגשת תביעת שיפוי או הודעת צד ג' נגד המבטחת. הגשת תביעת השיפוי בחלוף למעלה מ-3 שנים מיום הגשת התביעה נגד המבוטח תוביל לדחייתה מחמת התיישנות. ##ש: מאיזה מועד מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת תחלוף של חברת ביטוח?## ##ת:## תביעת תחלוף (סוברוגציה) של מבטחת נכנסת בנעלי המבוטח, ולכן מרוץ ההתיישנות שלה מתחיל ביום אירוע הנזק של המבוטח, ולא ביום שבו שילמה המבטחת את תגמולי הביטוח. זאת בניגוד לתביעת השתתפות בין מזיקים, שבה המרוץ מתחיל מיום התשלום. ##ש: האם חברת ביטוח יכולה לטעון התיישנות נגד צד שלישי שתובע אותה ישירות?## ##ת:## כן. לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, כל טענה שהמבטחת יכולה לטעון כלפי המבוטח עומדת לזכותה גם כלפי הצד השלישי. אם תביעת השיפוי של המבוטח כלפי המבטחת התיישנה, נדחית גם תביעתו הישירה של הצד השלישי נגד המבטחת. חברת ביטוחפוליסהשיפויהתיישנות