נטל השכנוע בתביעה למתן חשבונות

ההלכה היא כי נטל השכנוע בתביעה למתן חשבונות מוטל על הנתבע: עליו להוכיח כי החשבונות שהוא הציג נאותים ומשקפים את המציאות (ראה: ע"א 127/83 ברלב נ' לוינזון, פ"ד מ(3) 249, פסקה 8; ע"א 1842/90 ברלב נ' לוינזון-רפופורט, פ"ד מח(5) 221, בעמ' 228-229). כאשר מסתבר כי החשבונות שהוגשו על ידי הנתבע אינם מהימנים, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע להגיש את חשבונותיו בצורה טובה יותר, או למנות חוקר מטעם בית המשפט לעריכת החשבונות, מכח תקנה 123 לתסד"א (ע"א 1842/90 הנ"ל, בעמ' 230 ו- 235-236, ע"א 127/83 הנ"ל פסקאות 8-12, וע"א 7346/00 יוסף מנשה נ' עזרא אהרוני, , תק-על 2004(4) 2751, פסקה 7). אם בסופו של דבר המצב הוא שאין בידי בית המשפט חשבונות מהימנים שהגיש הנתבע, כמו למשל במקרה בו הם הושמדו, ובהעדר ראיות ישירות בסוגיה זו - זכאי התובע להוכיח את הסכומים המגיעים לו באמצעות הבאת ראיות נסיבתיות או הערכות מומחים (ע"א 1842/90 הנ"ל, בעמ' 230-231). במקרה שכזה, גם לו היה נטל הראיה מוטל על התובע - היה זה נטל מופחת בהתחשב בעובדה שמדובר בעובדות ונתונים המצויים בגדר ידיעתו המיוחדת של הנתבע (ע"א 1842/90 הנ"ל בעמ' 231). כאשר הנתבע נמנע מלהציג חשבונות ומסמכים שאמורים להימצא בידו, בלא שהוא נותן לכך הסבר סביר, תחול ההלכה לפיה מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה הפועלת לטובתו; אם נמנע מלהביא ראיה שכזו - ניתן להסיק מכך כי אילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו (ראה: ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736, בעמ' 760; ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד(4) 595, בעמ' 602; י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי עמ' 1650). עם זאת, לא יפסוק בית המשפט לטובת התובע סכום כסף, אלא אם כן סכום זה הוכח להנחת דעתו, באחת מן הדרכים דלעיל, על פי מידת השכנוע הנוהגת במישור האזרחי (ע"א 1842/90 הנ"ל בעמ' 235-235).נטל השכנועמתן חשבונותמסמכיםתביעה למתן חשבונות