בבית המשפט ב__________ ת"א ________ התובע _______ נגד הנתבעת_____ התובע הינו יליד_____ ##סיכומים מטעם התובע## התובע יליד ____ נפגע בתאונת דרכים ביום ____) הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ, הרשומה כחוק בישראל, אשר בכל המועדים הרלוונטיים לכתב התביעה ביטחה רכב מ.ר. ______(להלן: "הרכב"), ע"פ פקודת רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970. ביום_____עת נהג התובע ברכב היה התובע מעורב בתאונת-דרכים (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בראש (דימום תוך מוחי חריף אשר היה מלווה באיבוד הכרה ממושך) , בפנים, במצח, בצוואר ( שברים ב-2 חוליות), בכתף ימין, ביד ימין ( שבר בהומרוס אשר קובע בניתוח באמצעות מסמר והצריך שני ניתוחים), בטחול ( קרע בטחול אשר היה מלווה בדימום תוך ביטני ואשר הצריך ניתוח לכריתת הטחול), באוזן שמאל , בבית החזה, בריאות ( הוחדר נקז לבית החזה) ובצלעות ( שבר בצלע).. ##זכאות לפיצויים בגין ימי אשפוז יום במסגרת נזק לא ממוני## התובע נפגע בתאונת דרכים קשה אשר גרמה לפגיעות רב-מערכתיות, לרבות דימום תוך מוחי, שברים בחוליות הצוואר, שבר בזרוע שהצריך ניתוחים, קרע בטחול שהוביל לכריתתו, חבלות בבית החזה ופגיעות נוספות. במסגרת ההליך המשפטי התעוררה השאלה כיצד יש לחשב את מנין ימי האשפוז לצורך קביעת הפיצוי בגין נזק לא ממוני, ובפרט האם ימים שבהם שהה הנפגע במסגרת שיקום של אשפוז יום נחשבים כאירועי אשפוז לכל דבר. התובע אושפז תחילה בטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם, ובהמשך הועבר למחלקה כירורגית וליחידה לפגיעות ראש במחלקה לשיקום נוירולוגי תת-חריף. בהמשך, טופל במסגרת יחידה לאשפוז יום שיקומי, כאשר תדירות הגעתו השתנתה לאורך התקופה. בנסיבות אותו מקרה, נטען כי יש לכלול במנין ימי האשפוז המזכים בפיצוי גם את הימים שבהם טופל הנפגע במסגרת אשפוז יום. לתמיכה בטענה זו צוין מקרה שבו עלתה השאלה בבית המשפט העליון, ##ע"א 8452/02 פלוני נ' כהן##, שם צוין כי יש להביא בכלל ימי האשפוז המזכים בפיצויים גם את ימי אשפוז היום. כמו כן, אוזכר מקרה נוסף שבו צוין כי אשפוז יום כמוהו כאשפוז כמשמעותו בתקנות חישוב הנזק הלא ממוני, כפי שעלה מן הדיון ב-##ע"א 9079/04 אלון נ' לאופר##. בנסיבות אלה, נטען בתיק כי מנין ימי האשפוז הכולל עומד על 121 ימים, המורכבים מימי אשפוז מלא, ימי אשפוז יום וימי אשפוז נוספים לצורך ניתוח חוזר. ##משמעות הקביעות הרפואיות והפגיעה התפקודית בתחומים השונים## על פי המתואר בתיק, מצבו הרפואי של הנפגע נבחן על ידי מספר מומחים שמונו מטעם בית המשפט, אשר סקרו את הנכויות הרפואיות השונות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה: ##התחום הכירורגי##: המומחה שמונה בתחום זה קבע כי הנפגע סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% בגין כריתת הטחול ו-10% נוספים בגין צלקת קלואידית מכוערת. כפי שעלה מן הדיון, כריתת הטחול מעמידה את הנפגע בסכנה מוגברת לחשיפה לזיהומים, ומחייבת קבלת חיסונים תקופתיים וטיפול אנטיביוטי מונע לפני כל התערבות פולשנית. צוין כי הסיבה להקפדה זו נובעת מכך שחולים כרותי טחול הלוקים באלח דם מצויים בסיכון תמותה גבוה פי 70 בהשוואה לחולים בעלי טחול תקין. ##התחום האורטופדי##: המומחה בתחום זה בדק את הנפגע פעמיים. בחוות דעתו המעודכנת נקבעו נכויות צמיתות בשיעור 5% בגין שבר בצוואר, 5% בגין צלקות הניתוח בזרוע, ו-8% בגין הגבלה קלה בכתף, ובסך הכל 18% נכות אורטופדית צמיתה. ##התחום הנוירולוגי##: המומחה בתחום הנוירולוגי קבע לנפגע נכות צמיתה בשיעור 20% עקב הפרעות בקשב, בריכוז, בזיכרון ואפתיות, הנובעות מנזקים מוחיים בחלק הקדמי של המוח. בחקירתו צוין כי הוא עומד על דעתו ששיעור הנכות עומד על 20%. ##התחום הפסיכיאטרי##: המומחה שמונה בתחום זה לא קבע נכות צמיתה, אך ציין כי הנפגע יזדקק לטיפול פסיכולוגי בעתיד, תוך שהתרשם מאמינותו. על פי המתואר בתיק, נכותו הרפואית המשוקללת של הנפגע עומדת על 47.52%, ולאחר הפחתת הנכויות הפלסטיות בגין הצלקות עומדת הנכות על 37.4%. ##אופן חישוב הנכות התפקודית והזכאות לפיצוי מעל הנכות הרפואית## בנסיבות המקרה הנדון, התאונה אירעה כחודשים ספורים לאחר שחרורו של הנפגע משירות חובה בצה"ל, בטרם גיבש מסלול תעסוקתי יציב. בשאלת היחס בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית, הובאו בתיק מספר מקרים הדנים בנפגעים צעירים ובקטינים. כפי שעלה מן הדיון, במקרים שבהם עתידו המקצועי של הניזוק טרם התגבש, משמשת הנכות הרפואית כלי מרכזי להערכת הירידה בכושר ההשתכרות. בעניין זה אוזכר מקרה שבו צוין כי בהעדר קריטריון חלופי אין לסטות משיעור הנכות הרפואית, כפי שנפסק ב-##ע"א 5148/05 קוגלמס נ' לוי##. קביעה דומה הוזכרה גם ב-##ע"א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בע"מ##, שם צוין כי לגבי נפגעים שטרם יצאו לשוק העבודה, הנכות הרפואית משקפת במקרים רבים את הפגיעה בכושר ההשתכרות. בנוסף, אוזכר מקרה שבו צוין כי בהעדר נתונים מוכחים יש לפסוק פיצוי לפי אובדן הכושר הפיזיולוגי הכללי, כפי שעלה מ-##ע"א 571/78 אבו-קרט נ' וינר##. עם זאת, על פי המתואר בתיק, במקרים שבהם קיימים נתונים קונקרטיים, ניתן לקבוע נכות תפקודית בשיעור הגבוה מהנכות הרפואית. בעניין זה אוזכר מקרה שבו בית המשפט המחוזי העמיד את הפגיעה בכושר השתכרותו של נפגע צעיר על 50% למרות שנכותו המשוקללת ללא רכיבים פלסטיים עמדה על 38.8% בלבד, כפי שעלה מתיק ##ת.א. 1123-07 נ.ק. נ' איילון##. כמו כן, צוין מקרה שבו נקבעה נכות תפקודית בשיעור 40% לנפגע שסבל מ-30% נכות קוגניטיבית עקב פגיעה בריכוז, תוך הדגשת ההגבלה ביכולת לעסוק במקצועות הדורשים כישורים קוגנטיביים, כפי שמתואר ב-##ע"א 5826/90 סטיגולו נ' שמש##. מקרה נוסף שבו נקבעה נכות תפקודית הגבוהה מהרפואית עקב שילוב נכויות קוגניטיביות ומוטוריות הוא ##ע"א 8388/99 הסנה נ' בן-ארי##. בנסיבות המקרה דנן, נטען כי השילוב בין המגבלות המוטוריות למגבלות הקוגניטיביות מגביל את הנפגע בכל סוגי העבודה. אף על פי שהנפגע נקלט לעבודה בתחום הטכנולוגי, הועלתה הטענה כי קיים חשש ממשי מאי-יציבות תעסוקתית ומהיפלטות לשוק העבודה, נושא שנדון בעבר במקרים כגון ##ע"א 646/77 לוי נ' עמיאל## ו-##ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש##. ##קביעת בסיס השכר לנפגעים צעירים שהשתלבו בתחום ההייטק## בסוגיית בסיס השכר לצורך חישוב אובדן כושר השתכרות בעתיד, נבחנה החזקה העובדתית הנוגעת לנפגעים שעתידם המקצועי אינו ברור. על פי המתואר בתיק, ככלל נקבעת חזקה שלפיה יש להסתמך על השכר הממוצע במשק, כפי שצוין ב-##ע"א 10990/05 פינץ' נ' הראל##. חזקה זו יושמה במקרים רבים הנוגעים לקטינים ולצעירים, כפי שעלה מ-##ע"א 778/83 עזבון סעידי נ' פור## וכן מתיק ##ת"א 1179/05 תנעמי נ' הפול##, שבו הוחלה ההלכה על בחור צעיר בן 23. עם זאת, בנסיבות שבהן הוכחו נתונים קונקרטיים על כישורים מיוחדים או פוטנציאל השתכרות גבוה, נפסק פיצוי על בסיס שכר העולה על הממוצע במשק: * מקרה שבו הועמד בסיס השכר על כפל השכר הממוצע במשק בשל כישורים מיוחדים תואר ב-##ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר##. * מקרה שבו הועמד בסיס השכר של נפגע צעיר על 150% מהשכר הממוצע במשק על בסיס נתוני אינטליגנציה נדון בתיק ##ת.א. 1123-07 נ.ק. נ' איילון##. על פי המתואר בתיק דנן, הובאו ראיות המעידות על רמת אינטליגנציה גבוהה מן הממוצע, לרבות תוצאות הערכה נוירופסיכולוגית מבית החולים בילינסון וציון בחינה פסיכומטרית שנערכה בתנאים מותאמים שעמד על 644 (ציון הגבוה מ-78% מכלל הנבחנים). יתרה מזאת, בתיק הועלה נתון קונקרטי נוסף והוא שילובו בפועל של הנפגע בעבודה בחברת הייטק ובתחום מערכות המידע לאחר סיום לימודיו האקדמיים. בסוגיית השתלבות בפועל לעומת פוטנציאל בלבד, אוזכר מקרה שבו הבחין בית המשפט העליון בין מי שגילה כישרון לבין מי שרכש "היסטוריה תעסוקתית" והשתלב בפועל בתחום ההייטק, כפי שעלה מ-##ע"א 9980/06 עיזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים## וכן מ-##ע"א 9873/06 כלל נ' פפו##. כמו כן, אוזכר מקרה שבו הועמד בסיס השכר על 150% מהשכר הממוצע במשק לגבי נפגע שהראה נכונות לעסוק בתחום המחשבים אך טרם החל לעבוד בו בפועל, תוך שצוין כי אילו היה עובד בפועל היה בסיס השכר נגזר משכר הענף, כפי שעלה מתיק ##ת"א 2265-08 דפן נ' המאגר##. בנסיבות אלה, נטען כי הנתונים הסטטיסטיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי השכר הממוצע בענף שירותי המחשוב עמד על סך של 17,862 שקלים, דבר המצדיק חישוב לפי כפל השכר הממוצע במשק. ##רכיבי פיצוי נוספים בגין הפסדי שכר, פנסיה והוצאות רפואיות## על פי המתואר בתיק, מכלול הנזקים הנטענים כולל מספר ראשי נזק מוגדרים: ##הפסדי שכר לעבר##: מחושבים בשתי תקופות נפרדות. התקופה הראשונה מתייחסת לפרק הזמן מיום התאונה ועד למועד המשוער שבו היה הנפגע מסיים את לימודיו אלמלא התאונה, על בסיס שכרו ערב התאונה. התקופה השנייה מתייחסת לתקופה שמאותו מועד ועד למועד הדיון, על בסיס גובה הפיצוי החודשי המוצע לעתיד. סך הפסדי השכר הנטענים לעבר עומד על 416,890 שקלים. ##הפסדי פנסיה##: מחושבים לפי שיעור של 13.3% מסכום הפיצוי שנפסק בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, כפי שצוין בתיק ##ת.א. 1123-07 נ.ק. נ' איילון##. ##הוצאות רפואיות וטיפולים נפשיים##: לעבר צוינו הוצאות שטרם שולמו, הוצאות נסיעה לטיפולים ושימוש בשירותי טלוויזיה בעת האשפוז הממושך. לגבי העתיד, צוין כי הנפגע נזקק ויזדקק לטיפולים רפואיים, תרופות, פיזיותרפיה וטיפול פסיכולוגי. בהקשר זה אוזכר כי בתיק ##ת.א. 1123-07 נ.ק. נ' איילון## נפסק פיצוי עבור טיפול נוירו-פסיכולוגי בתדירות שבועית על בסיס הערכת המומחה. בנסיבות המקרה הנדון הוערכו ההוצאות הרפואיות לעתיד באופן גלובלי בסך 100,000 שקלים, בתוספת 10,000 שקלים עבור הוצאות נסיעה לטיפולים. מסמכיםסיכומיםתאונת דרכיםנזקי גוף