##הקדמה## ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בפסיקת הוצאות ובשכר טרחת עו"ד אלא במקרים נדירים בהם החלטת בית משפט קמא נראית פגומה או בלתי מתקבלת על הדעת (ע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין (טרם פורסם, 9.12.08) וע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" (טרם פורסם, 16.6.05)). בע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין המדינה הגישה ערעור לעניין ההוצאות שנפסקו: במסגרת הערעור שהגישה המדינה על פסקי הדין, טענה היא כי יש מקום להתערב בשיעור ההוצאות ושכר טרחת עורך-דין שנפסק על-ידי בית המשפט המחוזי. לשיטתה, שיעור ההוצאות ושכר הטרחה שנקבע (17% מסך הפיצויים שנפסקו בעניין הראשון ו-15% מהפיצויים שנפסקו בעניין השני) אינו סביר בהתחשב בכך שסכום הפיצויים שנפסק מהווה אך חלק קטן מהסכום שהתבקש בהמרצות הפתיחה. בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא כי התערבותו של בית המשפט שלערעור בסכום ההוצאות שנפסק על-ידי הערכה הדיונית הינה מצומצמת ומתבצעת אך באותם במקרים חריגים בהם ניתן להצביע על אי-סבירות רבה בהוצאות שנפסקו (ראו למשל: ע"א 136/92 בייניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993); רע"א 6568/05 כץ נ' כץ (טרם פורסם, 17.8.2005) וההפניות שם). בית המשפט לא מצא כי קמה עילה להתערבות בהוצאות שפסק בית המשפט המחוזי ועל כן דחה את טענות המדינה לעניין זה. ##כיצד נקבע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט## פסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט נבחנת לאור היקף העבודה שהושקעה, היחס בין הסעד הנתבע לזה שנפסק, והסכמי שכר הטרחה שנכרתו בין בעלי הדין למייצגיהם. במסגרת ההליכים המשפטיים, ערכאות השיפוט נדרשות לאזן בין החזר הוצאות ריאליות שהוכחו לבין שמירה על סבירות ומידתיות בנסיבותיו הקונקרטיות של כל תיק. השורה התחתונה מורה כי בתי המשפט מתערבים ומפחיתים חיובים כאשר אין הלימה בין היקף ההליך לשכר שנפסק, אך בד בבד מאשרים חיובים משמעותיים כאשר ההוצאות גובו בתיעוד ובחשבוניות, גם אם תשלומן הותנה בתוצאות התובענה. ##היחס הסביר בין היקף ההשקעה לסעדים שנפסקו## במסגרת הליכי ערעור, סוגיית גובה שכר הטרחה שהושת על בעל דין עשויה לעבור בחינה מחודשת. במקרה שבו נדונה הפחתת סכומי שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט שנפסקו לחובת נציגות בית משותף במסגרת ##ע"א 852-03-26 (המחוזי ירושלים)##, נבחן חיוב שכר טרחה בסך של 45,000 ש"ח, כולל מס ערך מוסף. באותו עניין נקבע כי סכום זה אינו עומד ביחס סביר לכלל נתוני המקרה, ובהם היקף העבודה שמוצדק היה להשקיע בתיק נוכח הסעדים שניתנו, כמו גם היחס בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק. לאור אמות מידה אלה, התקבל הערעור ביחס להוצאות המשפט ולשכר הטרחה שבהם חויבה הנציגות, אף שהערעור נדחה בעיקרו. קביעה זו מדגישה כי בעת פסיקת הוצאות ושכר טרחה, הערכאה השיפוטית אינה בוחנת אך ורק את התוצאה הסופית של ההליך במנותק מהדרך, אלא בודקת האם המשאבים שהוקדשו לניהול ההליך עומדים במבחן של סבירות ומידתיות מול הסעדים שהתבקשו ונפסקו בפועל. ##עילות להתערבות בית המשפט בהסכמי שכר טרחה והיקף הגבייה## היחסים החוזיים שבין עורך דין ללקוחו מעוררים שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכאות לגביית שכר מתוך כספים ופיצויים. במקרה שנדון במסגרת ##ע"א 45599-03-22 (המחוזי חיפה)##, נדונה השאלה המשפטית האם רשאי עורך דין המייצג בתביעת נזיקין לגבות שכר טרחה מכל הנזק שנידון בתביעה ושעליו התקבל פיצוי, לרבות פיצוי שהתקבל בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי שבהם לא ייצג עורך הדין את הלקוח. באותו הליך נדחה ערעור על פסק דין שחייב עורך דין להשיב שכר טרחה שנגבה ביתר בגין הליכים שלא ייצג בהם. בפסק הדין צוין כי שאלת גובה שכר הטרחה עולה בשלושה מצבים אפשריים: כאשר לא הוסכם מראש בין הצדדים על שיעורו של שכר הטרחה. כאשר הטיפול המשפטי הופסק בטרם הסתיים ההליך לשמו נשכרו השירותים. כאשר בית המשפט נדרש להתערב בהסכם שכר הטרחה שנחתם מטעמים שונים, כגון היותו נוגד את תקנת הציבור או כל הוראת דין אחרת. מקרים אלה ממחישים את הגבולות החלים על חופש ההתקשרות בין מייצג ללקוח, ומבהירים כי גביית שכר מתוך כספים שהושגו בהליכים שלא טופלו ישירות על ידי עורך הדין עשויה להיחשב כגביית יתר המקימה חובת השבה. ##הוכחת הוצאות בפועל והסכמי שכר טרחה המותנים בתוצאות## סוגיית פסיקת ההוצאות במקרים שבהם ההליך מסתיים ביוזמת התובע נדונה במסגרת ##ע"א 24967-02-26 (העליון)##. באותו עניין, בית המשפט המחוזי קיבל בקשה למחיקת תביעה וחייב את המבקשים בהוצאות בסך של 250,000 ש"ח בצירוף ריבית שקלית כדין. בהודעה שהוגשה לערכאה הדיונית, פורטו הוצאות משפט בסך כולל של 437,424 ש"ח, שממנו קוזז סך של 80,000 ש"ח שנפסק לזכותם בהליכי ביניים, כך שסכום ההוצאות שנותר הועמד על 357,424 ש"ח. לצורך הוכחת ההוצאות, הוצגו העתקי שעות עבודה של נאמנים שליוו את ההליך, וכן צורפו חשבונות וחשבוניות להוכחת שכר הטרחה. בית המשפט המחוזי קבע כי כאשר קיים הסכם שכר טרחה שלפיו השכר ישולם לעורכי הדין לפי תוצאות התובענה, לא יעלה על הדעת שבית המשפט יימנע מחיוב כלשהו בגין הוצאות משום שההוצאות לא שולמו בפועל לפני הגשת הבקשה לפסיקתן. הערעור שהוגש לבית המשפט העליון נסב אך ורק על גובה הוצאות המשפט בסך 250,000 ש"ח, ובית המשפט העליון דחה את הערעור והותיר את החיוב על כנו, חרף הטענה בדבר שיעור החלק היחסי של המבקשים בכלל קבוצת הרכישה שעמד על כ-25%. ##השפעת זהות הסוגיות ומאפייני בעלי הדין על שיעור החיוב## שיקולים נוספים המשפיעים על התערבות ערכאת הערעור בשיעור ההוצאות כוללים את מידת המורכבות הדיונית של התיקים ואת מאפייני הצדדים. במקרה של ערעור על פינוי ממקרקעין שנדון במסגרת ##ע"א 21579-01-24 (המחוזי באר שבע)##, חויבה במקור כל קבוצת נתבעים בשכר טרחת עורך דין בסך 11,700 ש"ח, ובאופן מצרפי נקבע חיוב שכר טרחה בסך 117,000 ש"ח לטובת רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום. המערערים טענו בפני בית המשפט כי לא היה מקום להטיל עליהם הוצאות כה משמעותיות, שעה שמדובר באנשים קשיי יום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בנוגע לרכיב זה והפחית את שיעור ההוצאות שנפסקו לסך כולל של 40,000 ש"ח לכל המערערים יחד ולחוד, חלף הסכום המקורי. הפחתה זו נומקה ברגישות העניין, ובעיקר בכך שהסוגיות שעמדו לדיון בכלל התביעות המאוחדות היו זהות למדי ולא נדרשו חקירות נפרדות בכל תיק. נתון זה הבהיר כי כאשר הדיון המשפטי אינו דורש הכפלה של המאמץ הראייתי, אין להטיל חיובים מצטברים המכבידים יתר על המידה על בעלי הדין. כמו כן, במסגרת ##עש"א 40037-10-25 (המחוזי חיפה)## נדונו סוגיות הנוגעות לסדרי דין אלה, המתווספות למסגרת הכללית של ניהול הוצאות בהליכים משפטיים אזרחיים. ##צעדים מעשיים להוכחה ולהפחתה של שכר טרחה והוצאות## ##גיבוי מלא בחשבונות ושעות עבודה:## בעת הגשת בקשה לפסיקת שכר טרחה והוצאות משפט, יש לצרף פירוט שעות עבודה, חשבונות עסקה וחשבוניות מס המעידים על ההוצאות שנוצרו בהליך, לרבות בהסכמים מותני תוצאה. ##בחינת היחס בין התביעה לסעד:## במסגרת בקשה להפחתת הוצאות, יש לבחון ולהציג בפני בית המשפט את הפער בין הסכום שנתבע במקור לבין הסעד שנפסק בפועל, ולהראות כי היקף העבודה שהושקע אינו עומד ביחס סביר לתוצאה. ##הצבעה על אחידות וסוגיות זהות:## בתביעות מרובות צדדים או מאוחדות, מומלץ לטעון כי הסוגיות המשפטיות היו זהות ולא הצריכו חקירות נפרדות או השקעת משאבים כפולה, כעילה להפחתת החיוב המצרפי לסכום מתון יחד ולחוד. ##בדיקת זכאות עורך הדין להליכים ספציפיים:## לקוחות הנדרשים לתשלום שכר טרחה מחויבים לבדוק האם הפיצוי שהתקבל נבע מטיפול משפטי שבוצע בפועל, ולשלול גביית שכר מפיצויים שהושגו בהליכים מקבילים שבהם עורך הדין לא ייצג כלל. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם ניתן לחייב בהוצאות שכר טרחה כאשר ההסכם מותנה בתוצאות והשכר טרם שולם בפועל?## ##ת:## כן. בהתאם למתואר בפסיקה, כאשר קיים הסכם שכר טרחה שלפיו השכר ישולם לפי תוצאות התובענה, בית המשפט אינו נמנע מחיוב בהוצאות ושכר טרחה רק בשל כך שהסכומים לא שולמו בפועל לפני הגשת הבקשה לפסיקתם, ובלבד שהוצגו מסמכים, חשבונות וחשבוניות המבססים את החיוב. ##ש: באילו נסיבות יתערב בית המשפט בהסכם שכר טרחה שנכרת בין עורך דין ללקוחו?## ##ת:## שאלת גובה שכר הטרחה וההתערבות בו עולה בעיקר בשלושה מצבים: כאשר לא הוסכם מראש על שיעור השכר, כאשר הטיפול המשפטי הופסק טרם סיום ההליך, או כאשר ההסכם נוגד את תקנת הציבור או כל הוראת דין אחרת, כגון ניסיון לגבות שכר מפיצויים שהתקבלו בהליכים שבהם עורך הדין לא ייצג את הלקוח. ##ש: האם זהות הסוגיות בהליכים מאוחדים משפיעה על גובה ההוצאות שיוטלו על הצדדים?## ##ת:## בהחלט. כאשר מתברר כי הסוגיות שעמדו לדיון בתביעות מאוחדות היו זהות ולא נדרשו חקירות נפרדות בכל תיק ותיק, בית המשפט עשוי להתערב ולהפחית באופן משמעותי את החיוב המצרפי שהוטל על בעלי הדין, ולהעמידו על חיוב כולל אחד יחד ולחוד.עורך דיןערעורשכר טרחת עורך דיןשכר טרחה