##מתי בית המשפט העליון יורה על גילוי ראיה חסויה?## עתירה לגילוי ראיה חסויה בהליך פלילי לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות תתקבל רק כאשר בית המשפט העליון מוצא כי הראיה חיונית להגנת הנאשם או שהתועלת שבה להגנה עולה על הפגיעה בביטחון המדינה. ללא עמידה בתנאים אלה, ובמקרים שבהם חשיפת המידע תפגע באינטרס הציבורי מבלי להועיל להגנה, תעודת החיסיון תיוותר על כנה והעתירה תידחה. ##המסגרת הנורמטיבית של סעיף 44(א) לפקודת הראיות## במסגרת הליכים פליליים, נקודת המוצא לדיון בראיות חסויות מוסדרת בהוראת סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, כפי שנדונה בהרחבה בהליך ##בש"פ 6408/22 (עליון)##. לשון החוק קובעת במפורש כי אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הביטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו בתעודה חתומה בידו כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה. הסעיף מקנה את הסמכות השלטונית להוצאת תעודת חיסיון מטעמי ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, ובמקביל מתווה את מנגנון ההשגה והסרת החיסיון באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט העליון. כפי שעולה מניתוח ההוראה בהליך ##בש"פ 6185/20 (עליון)##, המבחנים הנוהגים כיום בהליך פלילי הם פועל יוצא של תיקון מספר 17 לפקודת הראיות שנעשה בשנת התשע"ו-2016. תיקון זה הגדיר מפורשות את מתחם שיקול הדעת של שופט בית המשפט העליון היושב בדין, וקבע את האיזון החקיקתי שבין האינטרס הציבורי שבמניעת פגיעה בביטחון המדינה לבין הצורך בעשיית צדק ושמירה על זכויותיו של הנאשם בפלילים. ##המבחנים השיפוטיים לבחינת עתירה לגילוי ראיה חסויה## כאשר מוגשת עתירה להסרת חיסיון ביטחוני במשפט פלילי, סמכותו של שופט בית המשפט העליון תחומה לבחינת שאלות מוגדרות. כפי שפורט בהליך ##בש"פ 6408/22 (עליון)## ובהליך ##בש"פ 6185/20 (עליון)##, על בית המשפט לבחון שתי חלופות מרכזיות: האחת – האם הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם, והאם מידת התועלת שתניב הראיה להגנה עולה על העניין שיש באי-גילויה מטעמי ביטחון. השנייה – האם הראיה חיונית להגנת הנאשם, שאז גובר משקלה של זכות ההגנה. לצד שאלות אלו, נקבע בהליך ##בש"פ 2271/21 (עליון)## כי על בית המשפט לערוך מבחן דו-שלבי. בשלב הראשון, נדרש בית המשפט לבחון ולהכריע האם החומר שגילויו מתבקש אכן נכלל בגדר העניינים שהוגדרו כחסויים בגדרה של תעודת החיסיון שהוצאה. ככל שהחומר אכן חוסה תחת התעודה, עובר בית המשפט לשלב הבא של בחינת תועלתו של החומר וחיוניותו להגנת העותר. דברים דומים צוינו גם בהליך ##עג"ר 65455-02-25 (עליון)##, שבו נקבע כי בבוא בית המשפט להכריע בעתירה לגילוי ראיה עליו לבחון אם החומר החסוי נכלל בגדר העניינים שהוגדרו כחסויים על פי תעודת החיסיון והאם הוא חיוני להגנת הנאשם. ##נקודת המבט של הסנגור ורף הבחינה המעשי## בהליך ##עג"ר 65455-02-25 (עליון)## הודגש כי בחינת החומר החסוי על ידי שופט בית המשפט העליון צריכה להיעשות, ככל הניתן, מנקודת מבטו של סנגור התר אחר כל בדל ראיה שיש בה, ואפילו בדוחק – כשהיא לעצמה או עם ראיות אחרות – כדי לסייע לנאשם. מבחן זה מיועד להבטיח כי בית המשפט לא יחמיץ פוטנציאל הגנה הגלום בחומר, אף אם במבט ראשוני הוא אינו נראה מובהק. עם זאת, יישום אמות המידה הללו בפועל מוביל לעיתים קרובות לדחיית העתירה. כך למשל, בהליך ##בש"פ 2271/21 (עליון)## נדחתה עתירתו של נאשם בעבירות ביטחוניות לאחר שבית המשפט השתכנע כי חשיפת החומר החסוי תגרום לפגיעה באינטרס הציבורי, ומנגד אין בראיות המבוקשות כדי להועיל להגנתו. האיזון הקבוע בחוק אינו מאפשר חשיפה כאשר התועלת להגנה אינה מתקיימת או כאשר היא אינה גוברת על הפגיעה הממשית בביטחון המדינה. ##סוגי חומרים ומידע חסוי העולים בעתירות ביטחוניות## החומרים שחוסים תחת תעודות חיסיון של שר הביטחון כוללים קשת רחבה של אמצעים ושיטות עבודה של גופי הביטחון. במסגרת ההליכים השונים עלו בקשות מגוונות לגילוי מידע: 1. שיטות פעולה ומקורות: בהליך ##בש"פ 6185/20 (עליון)## עתר נאשם להורות על גילויים של מקורות מידע ודרכי חשיפתו, וכן של שיטות פעולתו ושמות עובדיו של שירות הביטחון הכללי ככל שהם קשורים להליך העיקרי. עתירה זו נדחתה לאור המבחנים שבסעיף 44(א) לפקודת הראיות. 2. פעולות חקירה ותרגילי דיבוב: בהליך ##בש"פ 4582/19 (עליון)## ביקש העותר להסיר את החיסיון שהוטל על פרטי מידע החוסים תחת תעודת החיסיון בטענה שהם עשויים לסייע להגנתו, ובתוך כך ביקש גילוי ביחס ל"תרגילי המדובבים" והעברתם לעיונו. בית המשפט בחן את הטענות ומצא כי דין העתירה להידחות. 3. תעודות חיסיון מוגדרות: בהליך ##עג"ר 65455-02-25 (עליון)## נדונה עתירה לגילוי ראיה חסויה על פי תעודת חיסיון ספציפית שהוצאה על ידי שר הביטחון ביום 7.7.2022, בעניינו של נאשם בעבירות ביטחוניות, וגם בה נבחנה השאלה האם החומר חורג מגדר התעודה או חיוני להגנה. כמו כן, בהליך ##בש"פ 467/22 (עליון)##, אשר הופיע כראשון ברצף אזכורים, עלתה סוגיית הטיפול בראיות חסויות במסגרת הליכים פליליים מסוג זה. ##צעדים מעשיים לניהול עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות## 1. בדיקת התאמת החומר לתעודת החיסיון: בשלב הראשון יש לבחון האם המידע המבוקש אכן מכוסה על ידי תעודת החיסיון שהוצאה על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון, שכן אם החומר אינו נכלל בגדרה – אין תחולה לחיסיון. 2. ביסוס פוטנציאל התועלת לקו ההגנה: יש להגדיר במדויק בטיעוני העתירה כיצד המידע עשוי לסייע להגנת הנאשם, תוך הצבעה על התועלת הקונקרטית אל מול העניין שבאי-גילויו. 3. הוכחת חיוניות הראיה: במקרים שבהם הפגיעה בביטחון נטענת כמשמעותית, יש לכוון לרף הגבוה ולהראות כי הראיה חיונית באופן מוחלט להגנת הנאשם לצורך עשיית צדק. 4. פנייה ממוקדת לתרגילי חקירה או שיטות פעולה: בעת דרישת חומרים הנוגעים לתרגילי חקירה, מדובבים או מקורות, יש למקד את הדרישה לחלקים הנוגעים במישרין להליך העיקרי ולא לבקש גילוי גורף של דרכי פעולה כלליות. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מי מוסמך להוציא תעודת חיסיון מטעמי ביטחון המדינה לפי פקודת הראיות? ##ת:## לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הגורמים המוסמכים להביע דעה בתעודה חתומה כי מסירת ראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה הם ראש הממשלה או שר הביטחון (או שר החוץ לעניין פגיעה ביחסי החוץ). ##ש:## לאיזו ערכאה מוגשת עתירה להסרת חיסיון שהוטל לפי סעיף 44(א) לפקודה? ##ת:## הסמכות להכריע בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות מסורה לשופט של בית המשפט העליון. ##ש:## מהם התנאים לגילוי ראיה חסויה בהליך פלילי? ##ת:## על פי סעיף 44(א) לפקודה, הראיה תגולה אם שופט בית המשפט העליון מצא כי היא עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או אם מצא שהראיה חיונית להגנת הנאשם. ##ש:## מהו המבחן הדו-שלבי שמפעיל בית המשפט העליון בבחינת העתירה? ##ת:## כפי שנקבע בפסיקה, בשלב הראשון בית המשפט בוחן האם החומר שגילויו מתבקש אכן נכלל בגדר העניינים שהוגדרו כחסויים בתעודת החיסיון, ובשלב השני נבחנת שאלת תועלתו וחיוניותו להגנת הנאשם מול הפגיעה באינטרס הציבורי.גילוי ראיותראיות חסויותראיות