##הוכחת אובדן רווחיות בפרויקט בנייה: תנאים, נטלי ראייה ודחיית תביעות פיצויים## ##התנאים המשפטיים להוכחת אובדן רווחים בפרויקטי בנייה והנטל הראייתי המוטל על הקבלן## בתביעות שעניינן טענות להפרת הסכמי בנייה, אחת הטענות המרכזיות הנטענות על ידי קבלנים ויזמים היא הזכאות לקבלת פיצויי קיום בגין אובדן רווחים צפויים. המסגרת הנורמטיבית לתביעות אלו מבוססת על הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970 (להלן: חוק התרופות). בפרט, סעיף 10 לחוק התרופות קובע את הזכות הכללית לפיצויים: ##הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה##. מטרה מרכזית של פסיקת פיצויים בגין אובדן רווחים היא להעמיד את הנפגע במצב שבו היה מצוי אילו היה החוזה מקוים במלואו והעבודות היו מבוצעות עד תומן. לצידו של סעיף 10, עומד סעיף 9 לחוק התרופות שעניינו ##השבה לאחר ביטול##, הקובע בסעיף קטן (א) כי ##משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך##. עם זאת, מימוש הזכות לקבלת פיצוי בגין אובדן רווח כרוך בעמידה בנטל ראייתי מוגדר. בכל הנוגע לשומת הנזק של אובדן רווחים וכימותו, עולה מהפסיקה כי ראשי נזק אלה נמנים עם סוג הנזקים לגביהם על הנפגע להביא את הנתונים שניתן באופן סביר להביאם, ולהוכיח את הנזק ואת שיעורו במידה של ##ודאות סבירה## אשר תאפשר לערוך אומדן להשלמת החסר. במסגרת זו, צוין בפסיקה כי מן הבחינה המשפטית, נזק של אובדן רווח עשוי מבדוק ולהיות מוכר גם כאשר היקף העבודה שהספיק הקבלן לבצע בפועל היה מצומצם בלבד. למרות זאת, העדר הוכחה מדויקת ומשכנעת לגבי שיעור הרווח הצפוי מוביל במקרים רבים לדחיית התביעה. כפי שעלה מן הדיון בתיק ##ע"א 9692/16 שאול אסרף ובניו חברה לבנייה בע"מ נ' יעקב ואלעזר אברהמי חברה##, וכן בערכאה הדיונית בתיק ##ת"א 7085-07-11 שאול אסרף ובניו, חברה לבניה בע"מ נ' יעקב ואלעזר אברהמי חברה לבניה בע"מ##, עלתה השאלה לגבי משמעות אי-הגשת חוות דעת מומחה להוכחת שיעור הרווח. על פי המתואר בתיק, לאחר שניסיונות כלל הצדדים המעורבים בפרויקט הבנייה להביא לביצועו עלו בתוהו, הוגשה בחודש יולי 2011 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה להפרת הסכם בנייה. בתביעה זו נתבעו סעדים כספיים שונים, ובהם פיצוי עבור אובדן רווח על סך של 3,037,500 ש"ח בתוספת מע"מ. תחילה קבע בית המשפט כי התמורה החוזית להסכם הבנייה עמדה על סך של 20,250,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ואולם, בנוגע לחישוב פיצוי אובדן הרווח, נקבע כי התובעת לא הוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה את שיעור הרווח שהייתה מרוויחה מביצוע פרויקט הבנייה. בנסיבות אותו מקרה, נקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכחת שיעור אובדן הרווח, ומשכך דחה בית המשפט את תביעתה לקבלת פיצוי בראש נזק זה. ##השלכות הוויתור על ראיות מומחה והבחנה בין פיצויי קיום לפיצויי הסתמכות ונזקים ישירים## המציאות הדיונית מלמדת כי תובעים המבקשים לקבל פיצוי על אובדן רווחיות עלולים לחזור בהם מטענות אלו או להישאר ללא תשתית ראייתית תומכת במידה והם מוותרים על עדויות מומחים. בנסיבות שנדונו בתיק ##ת"א 33604-08-23 י.א. אלון בניה בע"מ נ' עיריית עפולה##, עלתה סוגיה זו באופן מובהק. על פי המתואר בתיק, התביעה נסבה על ביטול הסכם פרויקט בנייה בשל אי-התקיימות תנאי מתלה. במסגרת הסיכומים באותו הליך, הבהירה התובעת כי משוויתרה על עדות המומחה הנוסף מטעמה, השמאי כהן, ממילא ויתרה על תביעתה בעניין אובדן הרווחים. בסופו של יום, עמדה התביעה באותו מקרה על שני אדנים עיקריים שנגעו להוצאות ישירות בסך כולל של 3,244,414 ש"ח, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. בנסיבות אלו הובהר כי אין מדובר עוד בפיצויי קיום בגין אובדן הרווח שהיה צפוי להתקבל מן הפרויקט אילו ההסכם היה מקוים במלואו, אלא בפיצוי שנועד לכסות על הנזק הכספי שנגרם בשל ריתוק ההון לטובת הפרויקט שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל נוכח ביטול ההסכם. הדרישה להוכחת הנזק ושיעורו בצורה דווקנית הוחלה בפסיקה גם על עבודות קבלניות בהיקפים קטנים יותר, כגון עבודות תשתית ואינסטלציה. בתיק ##ת"א 22290-08-18 אמיר נ' עובד## נדונה תביעה לצידו של סעיף 10 וסעיף 9 לחוק התרופות, שבה עתר התובע לפיצויים בסך כולל של 380,000 ש"ח בגין נזקיו והפסדיו בעקבות הפרת הסכם לביצוע עבודות אינסטלציה וביוב. במסגרת רכיבי התביעה בתיק זה, נדרש פיצוי עבור אובדן רווחים בסך כולל של 280,000 ש"ח. סכום זה מורכב מטענה להפסד רווח בסך של 149,000 ש"ח עקב הפרת ההסכם מול חלק מהנתבעים, וכן סך של 131,000 ש"ח בגין הפסד רווח מול נתבעים נוספים. כפי שעלה מן הדיון, בית המשפט בחן את הדרישה להוכחת אובדן הרווחים לצד העיקרון המורה על העמדת התובע במצב שבו היה צפוי להיות אלמלא הופרו ההסכמים, וציין כי על אף שהאומדן המשפטי מיועד להשלים חסר, על הנפגע להביא נתונים שניתן באופן סביר להביאם להוכחת הנזק במידת ודאות סבירה. בהעדר הוכחה מספקת לגבי הנזק ושיעורו, נדחתה התביעה בראש נזק זה. ##העדר רשלנות, קשר סיבתי ושיקולי אגרה בתביעות ליזמות ובנייה## מעבר למכשול של הוכחת שיעור הרווח, תביעות בגין אובדן רווח יזמי נתקלות לא פעם בהעדר הוכחה של יסודות האחריות, כגון רשלנות המנגנון הציבורי או הוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התנהלות הנתבע לבין ביטול הפרויקט והנזק הנטען. סוגיה זו נדונה בתיק ##ת"א 19780-03-22 תמ"א בונים איכות בע"מ נ' מועצה מקומית בית דגן##. בתיק זה נבחנה תביעה לפיצויים בגין אובדן רווח יזמי בפרויקט מסוג תמ"א 38. התובעת טענה כי התנהלות המועצה המקומית גרמה לביטול החוזה שנחתם בינה לבין בעלי הדירות בפרויקט. על פי המתואר בתיק, החוזה המקורי היה אמור להניב רווח של כ-5 מיליון ש"ח, אולם סכום התביעה הועמד על סך של 2.6 מיליון ש"ח בלבד מטעמי אגרה. לחילופין, עתרה התובעת לקבלת סך של 452,790 ש"ח בגין נזקיה הישירים. להוכחת הנזק, נסמכה התובעת על חוות דעת מומחה מטעמה, השמאי גולן, וטענה כי היא זכאית לפיצוי בגין אובדן הרווח היזמי הצפוי מן הפרויקט בסך 2.6 מיליון ש"ח. אולם, כפי שעלה מן הדיון, התביעה לפיצוי בגין אובדן הרווח היזמי נדחתה עקב קביעה בדבר העדר רשלנות מצד הרשות המקומית והעדר הוכחת קשר סיבתי לנזק הנטען. כמו כן, סוגיות נוספות הנוגעות למערכות יחסים חוזיות בפרויקטי נכסים ובנייה עלו בדיונים משפטיים נוספים, כגון במסגרת תיק ##ע"א 7854/21 קריתי מטלון נ' רוברט ביליה נכסים ובנין בע"מ##, המיועד להליך ##ת"א 15869-06-20 רוברט ביליה נכסים ובנין בע"מ נ' קריתי מטלון##, וכן בתיק ##ת"א 7227-09-12 א.שמים קבלנות וקומפלטים בע"מ נ' אלמקייס##, אשר עוסקים במערכות היחסים המורכבות שבין מזמינים, קבלנים ויזמים בשלבי הביצוע שונים. ##דרישת חוות הדעת המקצועית וגישת הפסיקה לניתוח נתוני רווחיות קבלנית## מן הניתוח המצטבר של ההליכים שהובאו עולה כי בתי המשפט נוקטים גישה זהירה ומצמצמת בכל הנוגע לאישור פיצויים בגין אובדן רווחים בלתי מוכחים בפרויקטי בנייה. מקום שבו תובע עותר לקבלת פיצויי קיום בגין רווח שנמנע ממנו, מוטלת עליו החובה להציג תשתית עובדתית וחשבונאית מפורטת ומלאה. כפי שצוין בתיקים הנדונים, התובעים אינם יכולים להסתפק בטענות בעל פה או בהערכות כוללניות לגבי אחוזי הרווח הנהוגים בענף הבנייה. היעדר חוות דעת מומחה, כגון חוות דעת שמאי או רואה חשבון הבוחנת את הוצאות הפרויקט הצפויות אל מול ההכנסות המשוערות, מוביל באופן עקבי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל הראייתי המוטל עליו. אפילו במקרים שבהם מוכחת הפרת חוזה מצד המזמין או הנתבע, והמשפט מכיר בזכאות העקרונית של הקבלן לקבלת פיצוי על רווח שנמנע ממנו, בהיעדר הוכחה של שיעור הרווח במידת ודאות סבירה, רכיב זה של התביעה נדחה. בנוסף, כפי שעלה מהדיונים השונים, כאשר תובעים בוחרים לוותר על עדות המומחה מטעמם או אינם מצליחים להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התנהלות הנתבע לבין הגורמים שהביאו לביטול החוזה, בית המשפט נמנע מאישור הסכמים או הערכות בלתי מבוססות, והסעד הכספי מוגבל לכל היותר להחזר הוצאות ישירות או נזקים כספיים שהוכחו כדבעי.בניהפרויקט בניהפיצויים