##האם מכבש נחשב "רכב מנועי" ?## בת"א (שלום-פ"ת) 1278/94, אטליס נ. ישראלי ואח', פסק-דינו של כב' השופט קסירר מה- 21.1.94, נפסק כי מכבש לכבישת דרכים שמהירות נסיעתו כ – 20 קמ"ש אינו רכב מנועי, שכן יעודו כאמור כבישת דרכים, והייעוד התחבורתי אם ישנו – טפל. המכבש גם אינו "מכונה ניידת" באשר הכשירות לנוע בכביש הדרושה על-פי כללי הפרשנות, כוונת המחוקק ותכלית החוק הינה כשירות משפטית והמכבש דנן אינו כשיר משפטית "לנוע" בכביש להבדיל מרשות "חציה" בתקנות התעבורה. הערעור על פסק-דין זה נדחה ב-ע"א (ת"א) 220/96. בע"א (ת"א) 220/96, אטליס נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פסק-דינם של כב' השופטים אבן-ארי, בר-אופיר ו-הדסה אחיטוב מה- 20.5.97), נדחה ערעור על ת"א (שלום-ת"א) 1287/94 ונפסק כי לפי הלכת בית-המשפט העליון ב-ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור והספקה, מכבש אינו "רכב מנועי" שכן עיקר ייעודו אינו לשמש לתחבורה יבשתית. ואולם מכבש גם אינו "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש" שכן הכשירות הנדרשת בהגדרה היא כשירות משפטית ולמכבש אין כשירות משפטית לנוע בכביש. הערעור על החלטה זו נדחה ב-רע"א 3534/97. ##מוות בתאונת מכבש:## ברע"א (עליון) 3534/97, לינה אטליס נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' (פסק-דינו של כב' השופט אור מה- 1.1.99), השאלה שהתעוררה היתה האם "מכבש דרכים" הינו "רכב" לעניין חוק הפלת"ד. המכבש הנדון היה מכבש גדול יחסית, בעל שני טורי גלגלים, ארבעה מקדימה וארבעה מאחור ומשקלו כ- 12 טון. מפעיל המכבש יושב בתא בחלקו העליון של הכלי ומפעיל אותו מתאו. פעולת הכבישה מתבצעת מכוח משקלו הפיסי של הרכב, כאשר הוא נע על מצע אספלט וזפת. המכבש נרשם במשרד הבינוי על-פי הוראות חוק רישוי הנדסי תחת הסיווג "מכבש". בתי-המשפט השלום והמחוזי פסקו שהמכבש אינו "רכב" במובן חוק הפלת"ד, ומכאן הערעור. אין חולק שהמכבש הוא "מכונה ניידת הכשירה לנוע באופן מכני בכביש", ושאלת המחלוקת היתה: מהותו של המונח "כשירות". פיסית או נורמטיבית-משפטית? המכבש הנדון אינו כשיר מבחינת תקנות התעבורה לנוע בכביש, שכן מהירותו המקסימאלית נמוכה מ – 30 קמ"ש כנדרש בתקנות, הוא מסוגל לנוע מבחינה פיסית במהירות מקסימאלית של 20 קמ"ש. בית-המשפט הגיע למסקנה כי הכשירות הנדרשת היא כשירות נורמטיבית-משפטית מהנימוקים הבאים: א. המבחן של ,כשירות פיסית" מרוקן מכל תוכן את היסוד התחבורתי שבהגדרה הבסיסית ומכניס במסגרת הריבוי של "מכונה ניידת" כלי-עבודה ואף כמעט כל כלי-הרכב הנעים בכוח מיכני בעצם היותם ניידים, וזאת בניגוד לתיקון מס' 4 להגדרת רכב שבא לצמצם את מגוון הכלים שייכללו במסגרת "רכב מנועי" על-ידי הכנסת היסוד התחבורתי להגדרת המונח "רכב". ב. "המבחן הנורמטיבי" יש בו כדי לרבות את ההגדרה הבסיסית בהוסיפו למסגרת "רכב מנועי" גם מכונות ניידות אשר עיקר ייעודן אינו לתחבורה יבשתית ומהוות סיכון תחבורתי, אך אין בו כדי ליתר את ההגדרה הבסיסית על-ידי הכללת מכונות ניידות רבות אשר ייעודן אינו תחבורתי ואין להן כשירות נורמטיבית לנוע בכביש. ג. מבחן "הכשירות הנורמטיבית" בהיר וברור לעומת "המבחן הפיסי" אשר יביא לעמימות אשר תשליט חוסר ודאות בנוגע לתחולת החוק על כלים מסויימים כמו מכסחת דשא, רכב לצעצועים ואף אווירונים, שעה שהם נעים על-פני הקרקע. ד. הפרשנות לפיה הכשירות הנדרשת היא "כשירות פיסית" מייתרת את הצורך בהגדרת "מכונה ניידת", שכן מכונה ניידת מעצם טבעה כשירה ומסוגלת לנוע בכביש, ולפיכך נכנסת לכאורה למסגרת ההגדרה הבסיסית. ה. השוואה לשונית בין ההגדרה הבסיסית, הנוקטת לשון "רכב הנע בכוח מיכני" לבין הגדרת המכונה הניידת "הכשירה לנוע" מצביעה על כך שהכשירות של מכונה ניידת אינה פיסית אלא נורמטיבית. ו. הכשירות לנוע "בכביש" כוונתה לאותו חלק מהדרך המיועד לתנועת כלי-רכב, והתנועה בכביש מותרת רק לבעלי רכב המורשים לכך מכוח דיני התעבורה. ז. הכשירות הנורמטיבית של מכונה ניידת, תיבחן אך ורק על-פי כשירותה הכללית של מכונה ניידת מסוגה לנוע בכביש, ולא לפי מצב ספציפי מסויים בו כשירות זו נשללה. לאור האמור, נפסק כי "מכבש דרכים" הנדון אינו בבחינת "רכב" במובן חוק הפלת"ד, ולפיכך נדחתה, על-פי חוק הפלת"ד, תביעתה של אשת המנוח שעבד לצד המכבש וכתוצאה מפגיעתו על-ידי המכבש נהרג. ##נפילה ממכבש תוך כדי עבודה כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-נהריה) 4596/93, ג'דיר נ. "איתן" חברה לביטוח בע"מ ואח' (פסק-דינו של כב' ס' הנשיא כ' סעב מה- 15.9.98), בעת עבודתו של התובע על מכבש, הוא ביקש לרדת ממנו ואז מעד ונפל, וכתוצאה מכך נחבל בגופו וחולץ לבית-החולים. השאלה שהתעוררה היתה האם מכבש דרכים הפועל בהידוק ותיקון דרכים וכבישים יוצר מטיבו ומטבעו סיכון תעבורתי, והאם יעודו העיקרי הוא יעוד תעבורתי? בית-המשפט עונה על שאלה זו בחיוב, וקובע כי די (בהסתמך על פסק-דין של כב' השופט אור בפרשת "קרנית" נגד נחום) בפוטנציאל שיש במכבש להוביל אנשים או מטענים ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו כדי שהרכב יוכר ככזה על-פי חוק הפלת"ד, ואין כל דרישה לקיומו של פוטנציאל זה בעת ארוע התאונה. במכבש נשוא הדיון קיים פוטנציאל להוביל מטען או נוסע, ודי אם תאמר שהנהג נכלל בקטגוריה של נוסע, או די בכך שתחובר אל המכבש עגלה או יונח עליו מטען כדי שיהיה ביכולתו להובילו ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו. בית-המשפט העליון החליט בניגוד להחלטה זו ב-רע"א 3537/97. ##נפילה תוך כדי ניסיון תיקון של מכבש כ"תאונת דרכים":## בת"א (שלום-נצ') 3862/99, אמרגי נ. "המגן" חב' לביטוח בע"מ ואח' (פסק-דינו של כב' השופט סוהיל יוסף ניתן ב- 14.3.01), תוך כדי עבודתו, עלה התובע על "מכבש" כדי לתקן תקלה ובירידתו החליק ממדרגות סולם המכבש עליו עבד ונפגע קשות. "המכבש" שאינו רכב מנועי במובן חוק הפלת"ד בוטח ע"י המבטחת בביטוח חובה. הוסכם כי עפ"י הלכת "חמאדה" מנועה המבטחת מלטעון שהכלי אינו "רכב מנועי". השאלה לדיון היתה האם התאונה הינה תאונת דרכים עפ"י חוק הפלת"ד? המבטחת טענה כי הירידה לא היתה "למטרות תחבורה" שכן ייעודו הבלעדי של "המכבש" הוא איסוף וקשירת קש תוך כדי שהוא נגרר ע"י טרקטור. כמו כן טענה כי תיקון התקלה אינו בבחינת "תיקון דרך" במובן חוק הפלת"ד. נפסק: כי המבטחת אינה יכולה במקרה דנן להנות מהחריגים למונח "שימוש ברכב מנועי" המובססים על המבחן התעבורתי שכל כולו נועד ונולד עבור הייצור "רכב מנועי" כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד. משהסכימה המבטחת כי המכבש הינו "רכב מנועי" מכח קיום פוליסת הביטוח, ולא משום שהוא אכן רכב מנוע, אלא משום שהיא מנועה מלטעון אחרת, בהתבסס על הלכת "חמאדה", הרי בכך טמונה גם הסכמתה, מכוח אותה מניעות, שייעודו של הרכב הינו תעבורתי. הטיפול שעשה התובע במכבש נעשה אגב נסיעה ואין הכרח שיהיה לצורך המשכה המידי כדי שיוכר כ"תיקון דרך". יתרה מזו, הטיפול שעשה התובע נועד למזער ולהקטין נזקים נוספים במכבש שהיה נחוץ להמשך העבודה שהתבטאה בנסיעה וגרירת המכבש לאורך ורוחב השדה. כשם שהמבטחת הכירה במכבש כ"רכב מנועי" הגם שאינו כזה, יהיה עליה לקבל שהטיפול במכבש הינו בגדר "טיפול דרך" לצורך המשך נסיעתו של המכבש, אשר בנסיעתו, תוך כדי שהוא גורר, כל ייעודו. התיקון מס' 8 לחוק הפלת"ד, אשר נועד בעיקרו להחליף את ה"מבחן התעבורתי, במקום "המבחן הייעודי", נועד מטבע הדברים למקרים בהם מדובר ב"רכב מנועי" ולא במקרים בהם כלי מסוים נחשב ל"רכב מנועי" מכוח פיקציה משפטית שיצרה הפסיקה כאשר במציאות אינו כזה, כפי שנעשה בהלכת "חמאדה". לאור האמור נפסק שהתאונה הינה תאונת דרכים כמשמעות המונח בחוק הפלת"ד. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##האם הפעלת מכבש ללא רישיון שוללת כיסוי ביטוחי?## הפעלת מכבש ללא רישיון נהיגה תקף שוללת את הכיסוי הביטוחי, וזאת גם כאשר פעולת הכלי מתבצעת בתוך מתחם עבודה סגור. נהיגה בכלים הנדסיים או תעשייתיים מחייבת רישיון מתאים ורישיונות מכונה בתוקף, כאשר היעדרם עשוי להוביל לדחיית תוקף הפוליסה, לחשיפת המפעיל והמעסיק לתביעות נזיקין ולסוגיות מורכבות בדבר סיווג הכלי. ##שלילת כיסוי ביטוחי עקב היעדר רישיון נהיגה תקף במכבש## במסגרת ##רע"א 5946/10 (עליון)## עלתה שאלת תוקפו של הכיסוי הביטוחי כאשר אדם נפגע ממכבש בעת שעסק בעבודות עפר. באותו מקרה, המשיב 1 נפגע ממכבש שהופעל על ידי אדם אחר. הצדדים הסכימו ביניהם כי לנהג המכבש לא היה רישיון נהיגה ישראלי. בעקבות כך, עמדו לדיון שתי שאלות מרכזיות: האם הנהיגה במכבש הצריכה רישיון נהיגה, והאם היעדר רישיון נהיגה שולל את הכיסוי הביטוחי. נקבע כי מפעיל המכבש נהג בו, ומשעשה כן בלא רישיון נהיגה בר תוקף, לא הייתה הנהיגה מבוטחת. המשמעות המשפטית של קביעה זו היא כי הפעלת מכבש ללא רישיון נהיגה תקף שוללת את הכיסוי הביטוחי, וזאת גם כאשר הפעולה מתבצעת במתחם עבודה סגור. ההשלכות של שלילת הכיסוי הביטוחי במקרים אלה הן מרחיקות לכת. כאשר מפעיל כלי מבצע פעולות ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף, עמדת המבטחות לשלילת תוקף הפוליסה מקבלת תוקף משפטי, מה שמותיר את הצדדים המעורבים חשופים לחבויות ישירות בגין פגיעות גוף שנגרמות לצדדים שלישיים או לעובדים במתחם. ##סיווג מכבש לפי הגישה הנורמטיבית ותקנות התעבורה## סוגיה מרכזית נוספת נוגעת להגדרתו של מכבש דרכים ולכשירותו הנורמטיבית, כפי שעלתה במסגרת ##רע"א 3534/97 (עליון)##. באותו עניין, בעת עבודת סלילה, תוך כדי נסיעה לאחור, פגע מכבש בעובד שעבד לצדו והרגו. אלמנת המנוח הגישה תביעת פיצויים מכוח שתי עילות תביעה חלופיות: האחת, על פי חוק הפיצויים כנגד "קרנית", בטענה כי למפעיל המכבש לא היה רישיון נהיגה כדין ועל כן פוליסת הביטוח שהוצאה לא הייתה תקפה כלל לעניין התאונה; והשנייה, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. במסגרת הדיון בתיק זה נבחנה ##תקנה 39א(א) לתקנות התעבורה##, בנוסחה בעת התרחשות התאונה, אשר קבעה: > "לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לבצוע העבודה של המכונה הניידת". בהתאם לטענת יבואן המכבש ולפי הפרוספקט שצורף לכתבי הטענות, מהירותו המקסימלית של המכבש עמדה על 20 קמ"ש. לאור האמור צוין כי לפי "הגישה הנורמטיבית", המכבש אינו עומד בדרישות מצב הריבוי ולכן אין הוא נכנס בגדר המונח "רכב" כמשמעותו בחוק הפיצויים. המשמעות המשפטית היא כי מהירותו המתוכננת של הכלי ומגבלות התנועה המוטלות עליו בתקנות התעבורה עשויות להשליך ישירות על סיווגו כרכב מנועי, ועקב כך על מסלול התביעה הרלוונטי – בין אם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובין אם במסלול לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ##תביעות שיבוב ונזקי רכוש בהיעדר רישיון נהיגה מתאים לכלי## שאלת הרישוי אינה מוגבלת רק לעצם קיומו של רישיון נהיגה כללי, אלא נוגעת ישירות לסוג הרישיון הנדרש להפעלת המכונה. במסגרת ##תא"מ 53160-07-14 (שלום באר שבע)##, נדונה תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים בין רכב פרטי לבין מכבש שבו נהג אדם ללא רישיון מתאים. באותו מקרה, בתאריך 14.4.13 בשעה 07:50, התנגשה מכונית מבוטח עם מכבש. מן הנתונים שהובאו בתיק עלה כי לנהג המכבש לא היו רישיונות מכונה וביטוח תקף. יתרה מזאת, הנהג ציין כי אומנם היה ברשותו רישיון נהיגה, אך לא רישיון המתאים לנהיגת מכבש. מקרה זה ממחיש את המורכבות הראייתית והביטוחית הנוצרת בתאונות רכוש כאשר נהג מחזיק ברישיון נהיגה רגיל אך חסר רישוי ספציפי למכונה הניידת שבה נהג, דבר המשפיע על תקפות הביטוח ועל החשיפה לתביעות שיבוב של חברות הביטוח. ##אחריות מעסיק לפגיעת עובד בהפעלת מכבש ללא הכשרה## סוגיית ההכשרה וההסמכה של עובדים המפעילים מכבשים נדונה במסגרת ##ת"א 4067/06 (שלום ירושלים)##. בתיק זה נבחן חיוב מעסיק בפיצויים עקב מותו של עובד שנהג במכבש ללא הכשרה מתאימה, באירוע שהוגדר כתאונת עבודה שאינה מוגדרת כתאונת דרכים. המנוח הידרדר אל מותו ביום 16.1.02 בעודו נוהג במכבש משולב מתוצרת הייסטר, כאשר על פי התיאור הוא ניסה לשוב על עקבותיו לאתר שבו נמצא הציוד. במישור העובדתי הוכח בבית המשפט כי: 1. המנוח היה העובד היחיד במכבש נושא התובענה. 2. המנוח ביצע באמצעות המכבש עבודות אף על פי שלא עבר כל הכשרה לצורך זה ולא קיבל הסמכה מתאימה לכך. 3. מצב זה עמד בניגוד למעסיק, אשר זכה לקבל הכשרה והסמכה מתאימות. הממצאים המשפטיים בתיק זה מדגישים את החבות הנזיקית של מעסיקים המאפשרים או מורים לעובדים להפעיל ציוד הנדסי כבד, כגון מכבש משולב, מבלי שניתנו להם הכשרה והסמכה כדין. בהיעדר הגדרת האירוע כתאונת דרכים, נבחנת אחריות המעסיק לפי עילות נזיקיות כלליות בגין אי-מתן הדרכה מתאימה והיעדר הסמכה מורשית להפעלת הכלי. ##סוגיות בירור זהות המפעיל ורישוי כלים במתחמי עבודה תעשייתיים## במסגרת ##עפ"ת 76802-01-19 (המחוזי תל אביב - יפו)##, אשר הופיע בראש רשימת הליכים, עולה חשיבות הדיוק בהליכים תעבורתיים ופליליים הנוגעים להפעלת כלי רכב וציוד. לצד זאת, במתחמי עבודה המשלבים מכבשים וציוד הנדסי נוסף, מתעוררות תדיר שאלות של מתן הוראות נהיגה ובירור קיומו של רישיון מתאים למפעיל. כך למשל, במקרים שבהם מתרחשות תאונות עבודה כתוצאה מפעילות משולבת של מכונות במפעל – כגון הזנת מתכת למכבש ושינוע באמצעות מלגזות – מתעורר צורך ראייתי מהותי לברר האם המפעיל החזיק ברישיון נהיגה תקף לכלי הספציפי והאם ניתנה לו הוראה מפורשת לנהוג בו מצד הממונים. העובדה כי עובד נוהג בכלי ללא רישוי מתאים מעמידה בסיכון את הכיסוי הביטוחי ומעבירה את מוקד הדיון לחבויות ישירות של המעסיקים ובעלי הכלים. ##היבטים מעשיים לבדיקת רישוי וכיסוי ביטוחי בציוד מכני הנדסי## לאור ההכרעות והסוגיות שעלו בבתי המשפט השונים, על מעסיקים, בעלי ציוד ומפעילי מכבשים לנקוט בצעדים הבאים להבטחת תוקף הכיסוי הביטוחי ועמידה בדרישות הדין: 1. אימות רישיון נהיגה ישראלי תקף: יש לוודא כי לכל מפעיל מכבש יש רישיון נהיגה ישראלי תקף, שכן נהיגה ללא רישיון שוללת את הכיסוי הביטוחי של הכלי גם בתוך מתחם עבודה סגור. 2. בדיקת התאמת סוג הרישיון למכונה הספציפית: אין להסתפק ברישיון נהיגה כללי; יש לוודא כי המפעיל מחזיק ברישיון מתאים לנהיגת מכבש ולציוד המופעל על ידו. 3. הסמכה והכשרה מתועדות למפעיל: יש להקפיד כי כל עובד המבצע עבודה באמצעות מכבש יעבור הכשרה והסמכה מלאות ומסודרות לפני תחילת העבודה, על מנת למנוע חשיפה לתביעות נזיקין בגין תאונות עבודה. 4. החזקת רישיונות מכונה וביטוח תקפים: יש להחזיק באופן רציף ברישיונות מכונה תקפים ובפוליסות ביטוח מותאמות, כדי למנוע דחיית כיסוי וחשיפה לתביעות שיבוב בגין נזקי רכוש. 5. בחינת המהירות המרבית והתאמה לתקנות התעבורה: יש לבחון את המהירות המרבית המתוכננת של המכונה הניידת בהתאם לפרוספקט היצרן ולהוראות תקנה 39א(א) לתקנות התעבורה, לצורך סיווג משפטי מדויק של הכלי. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם היעדר רישיון נהיגה של מפעיל מכבש שולל כיסוי ביטוחי גם במתחם סגור? ##ת:## כן. על פי המתואר בפסיקה, נקבע כי מפעיל מכבש שנהג בו ללא רישיון נהיגה ישראלי בר תוקף אינו מבוטח, והיעדר הרישיון שולל את הכיסוי הביטוחי גם כאשר הפעולה נעשית בתוך מתחם עבודה סגור. ##ש:## האם רישיון נהיגה רגיל מספיק להפעלת מכבש? ##ת:## לא. כפי שעלה בהליכים משפטיים בנושא תאונות עם מכבש, נדרש רישיון נהיגה מתאים לנהיגת מכבש וכן רישיונות מכונה תקפים. קיומו של רישיון נהיגה שאינו מתאים לכלי עלול להותיר את הנסיעה ללא כיסוי ביטוחי תקף. ##ש:## כיצד משפיעה מהירותו המרבית של המכבש על סיווגו המשפטי? ##ת:## לפי הוראות תקנה 39א(א) לתקנות התעבורה בנוסחה הרלוונטי, חל איסור לנהוג בדרך במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה היא עד 30 קמ"ש, אלא לשם חצייתה ולביצוע עבודתה. במקרה שבו מהירות המכבש הייתה 20 קמ"ש לפי פרוספקט היצרן, צוין כי לפי "הגישה הנורמטיבית" המכבש אינו מקיים את דרישות מצב הריבוי ואינו נכנס להגדרת "רכב" לפי חוק הפיצויים. ##ש:## מהי אחריותו של מעסיק כאשר עובד נפגע בעת הפעלת מכבש ללא הכשרה? ##ת:## כאשר עובד מפעיל מכבש מבלי שעבר הכשרה מתאימה ומבלי שקיבל הסמכה לכך ונגרם אסון, עשוי המעסיק לחוב בפיצויים במסגרת תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה, עקב אי-מתן הדרכה והיעדר הכשרה מורשית להפעלת הכלי. מכבשתאונת דרכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)