תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

##האם ניתן לתבוע ייצוגית בגין גביית דמי חבר?## תובענות ייצוגיות נגד ארגוני עובדים בגין גביית דמי חבר או דמי טיפול מעוררות משוכות סף מורכבות של סמכות עניינית ועילות תביעה לפי החוק. בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בוחנים בקפדנות האם הגבייה בוצעה כדין, האם הארגון פועל כרשות או כעוסק, והאם מתקיימים התנאים לאישור ההליך. המענה המשפטי תלוי בטיב היחסים, בבסיס הגבייה ובסעיפי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 שעליהם נסמכת התובענה. ##הסמכות העניינית ועילות התביעה מול ארגוני עובדים## הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד ארגון עובדים מחייבת בראש ובראשונה התאמה לאחת העילות המנויות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. במסגרת הליך ##ת"צ 4192-03-12 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, נדונה בקשת סילוק על הסף שהגיש ארגון עובדים כנגד תובענה שעניינה גבייה נטענת מקצבת הפנסיה של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות בעבור דמי חבר. באותו עניין נסמכה בקשת האישור על מספר מקורות מתוך התוספת השנייה לחוק: 1. סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בתביעה נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. 2. סעיף 10 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המפנה לתביעה בעילה אשר לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. 3. סעיף 13 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית. במסגרת בקשת הסילוק על הסף שהוגשה ביום 14.3.2013 במסגרת ##ת"צ 4192-03-12 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, העלה ארגון העובדים שלושה נימוקים מרכזיים: ראשית, נטען כי לא ניתן לדון בתובענה כייצוגית באשר אין מדובר בתביעה העונה להוראות סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006; שנית, נטען כי אין זה בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתובענות ייצוגיות ככל שעילתן ביחסי עוסק וצרכן כהגדרתם בחוק הגנת הצרכן; שלישית, נטען כי תביעות של חברי הארגון כנגדו מקומן ברשות השיפוט הפנימית שלו מכוח תניית בוררות הקבועה בחוקת הארגון, אשר כל אחד מהחברים קיבל על עצמו עם הצטרפותו. בחינת סוגיות אלו ממחישה את המורכבות הדיונית המאפיינת ניסיונות לתקוף גביית כספים ארגונית באמצעות מכשיר התובענה הייצוגית. ##סיווג ארגון עובדים והגבייה לפי פרט 11 לתוספת השנייה## שאלה מרכזית שעלתה בפסיקה היא האם ניתן לסווג ארגון עובדים כרשות מנהלית לצורך תביעות השבה לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. שאלה זו עמדה במוקד ##ת"צ 37427-05-21 (המחוזי תל אביב - יפו)##, שם נמחקה על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל היעדר סמכות עניינית ואי היות הארגון רשות מנהלית. במסגרת אותו הליך, שהוגש ביום 19.5.2021 כהליך מנהלי, הועלו שתי טענות עיקריות: 1. גביית יתר שלא כדין של דמי חבר. 2. גבייה שלא כדין של דמי טיפול ממי שאינם חברים בארגון אך מועסקים במקום עבודה שבו הארגון מהווה ארגון יציג, ולחילופין גבייתם ביתר. באותו עניין נטען על ידי המבקשים כי הארגון הינו אגודה עות'מאנית ומשכך מוגבל בגובה דמי החבר שהוא רשאי לגבות, ומעבר לכך אינו מוסמך לגבות דמי טיפול ממי שאינו חבר בו. הטענה המרכזית הייתה כי הארגון מהווה "רשות" בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, וכי דמי החבר ודמי הטיפול מהווים תשלומי חובה לפי פרט 11 לתוספת השנייה. עוד נטען כי פרט 11 נועד להתמודד עם מקרים כגון סמכות הגבייה שבסעיף 25 לחוק הגנת השכר, ולכל הפחות הארגון מהווה רשות בכל הנוגע לגביית תשלומים אלה. בסופו של יום, ההליך נמחק על הסף מתוך קביעה על היעדר סמכות עניינית ואי היות הארגון בגדר רשות מנהלית. ##גביית דמי חבר מקצבאות גמלאים ומעמד ארגון יציג## סוגיה ייחודית נוגעת לגביית דמי חבר מאוכלוסיות שאינן עובדים פעילים, כגון מקבלי קצבאות פנסיה. במסגרת ##ת"צ 4192-03-12 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, בהחלטה משנת 2016, נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה השבת דמי חבר מגמלאים לאחר שבית המשפט המחוזי קבע קודם לכן כי הסמכות לדון בה מסורה לבית הדין לעבודה. המבקשות באותו עניין טענו כי גביית דמי החבר מהגמלאים נעשתה שלא כדין מהטעם שהארגון אינו מהווה ארגון עובדים יציג של הגמלאים, ולפיכך אינו רשאי לגבות מהם דמי חבר. במסגרת הדיון בתיק זה תואר כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית קודמת, שהוגשה נגד הארגון בגין גביית דמי חבר ממי שאינו חבר בו, הסתיימה בהסדר פשרה שאושר, ובמסגרתו הוסכם בין היתר על השבה של 50 מיליון ש"ח. המבקשות ניסו להישען על הסדר זה כאינדיקציה לגבייה בניגוד לדין. הניתוח המשפטי במקרים אלה בוחן בקפדנות את המקור המשפטי המאפשר ניכוי מקצבה ואת מעמדו של הארגון כלפי מי שפרש ממעגל העבודה הפעיל. ##גביית דמי חבר לעומת דמי טיפול מקצועי## קו הגבול בין דמי חבר לבין דמי טיפול ארגוני מקצועי מייצר אף הוא מחלוקות משפטיות משמעותיות, במיוחד ביחס לעובדים שאינם חברים בארגון היציג אך נהנים מייצוגו בהסכמים קיבוציים. במסגרת ##ת"צ 38077-04-24 (אזורי לעבודה באר שבע)##, נדונה בקשת אישור שנושאה השבת דמי טיפול שנגבו ביתר בתעריף של דמי חבר ארגוני מקצועי במקום דמי טיפול מקצועי מעובדים שאינם חברים בארגון. ביום 15.8.2024 הוגשה באותו הליך בקשה לסילוק על הסף, שבגדרה נטען כי אין עילה להגשת תביעה ייצוגית של חבר נגד ארגון עובדים מכוח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. בסופו של דבר אושרה באותו מקרה הסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. מקרה זה ממחיש את המורכבות שבגביית תעריף שגוי ואת הקושי בניהול תובענה ייצוגית נגד ארגון עובדים כאשר מועלות טענות סף בדבר היעדר עילה ייצוגית ייעודית בחוק. ##תשלומי טיפול בבקשות לגמול השתלמות והבחנה בין עובדים## היבט נוסף של גביית תשלומים בידי ארגוני עובדים בשיתוף המעסיק נדון במסגרת ##ת"צ 28424-02-18 (אזורי לעבודה ירושלים)##. באותו עניין הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המדינה וכנגד ארגון העובדים בגין גביית תשלומים לצורך בחינת בקשות עובדים לתשלום גמול השתלמות. בבסיס התובענה עמדה טענה לאפליה בין עובדי המדינה: נטען כי נגבה סכום נמוך יותר מעובדים החברים בארגון העובדים לצורך הטיפול בבקשת גמול ההשתלמות, בהשוואה לסכום שנגבה מעובדים שאינם חברים בו. מנגד נטען: 1. ההבחנה בין עובדים חברים לבין עובדים שאינם חברים לעניין סכום דמי הטיפול מהווה הבחנה ראויה. 2. חברי הארגון משלמים באופן שוטף דמי חבר, ואין מקום לכך שיסבסדו עובדים שאינם משלמים דמי חבר או שמשלמים דמי חבר לארגון אחר. 3. במסגרת ההליך צוין כי ביום 9.1.2019 הודיע הארגון על החלטתו לעדכן את מדיניות הגבייה בגין בקשות לגמול השתלמות, כך שייגבה סכום זהה מכלל העובדים. סוגיה זו משקפת את הגבולות שבין מתן הטבה לחברי ארגון המממנים את פעילותו השוטפת לבין איסור גביית יתר או יצירת הבחנה פסולה במתן שירותים מקצועיים המוסדרים במשותף עם המדינה. ביחס לרשימות הליכים נוספות שצוינו ברצף, על פי כללי הניתוח המחייבים התעלמות מאזכורים עוקבים, ההליך הראשון ברשימה העוקבת הינו ##ת"צ 15544-05-18 (המחוזי ירושלים)##, אשר מופיע ללא פירוט עובדתי בגוף הנתונים. ##צעדים מעשיים לבחינת תביעות גבייה נגד ארגוני עובדים## בטרם נקיטת הליך משפטי בגין ניכויים או גביית תשלומים מאת ארגון עובדים, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים: 1. ##בדיקת תלוש השכר או הודעת הקצבה##: יש לבחון במדויק את רכיב הניכוי, האם מדובר ב"דמי חבר" או ב"דמי טיפול מקצועי", ומהו הגורם המנכה בפועל (מעסיק, קרן פנסיה או גורם סליקה). 2. ##בירור סטטוס החברות בארגון##: יש לוודא האם העובד או הגמלאי הצטרף מפורשות כחבר בארגון וחתם על טופס הצטרפות הכולל תניית שיפוט פנימית בחוקה, או שמא מדובר בעובד שאינו חבר החב בדמי טיפול בלבד. 3. ##השוואת תעריפי הגבייה##: ככל שמדובר בעובד שאינו חבר, יש לבדוק האם סכום הניכוי תואם את תעריף דמי הטיפול או שנגבו ממנו דמי חבר מלאים ביתר. 4. ##זיהוי עילת התביעה לפי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות##: יש למפות במדויק תחת איזה פרט בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 חוסה המקרה (למשל סעיף 1 לעניין עוסק-לקוח, סעיף 10 לעניין סמכות בית הדין לעבודה, או סעיף 13 לעניין מערכת סליקה פנסיונית). 5. ##קביעת הערכאה המוסמכת##: יש להימנע מהגשת תובענה במסלול מנהלי לפי פרט 11 בהיעדר הוכחה כי הארגון מסווג כרשות, ולבחון את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד ארגון עובדים כרשות מנהלית לפי פרט 11 לתוספת השנייה?## ##ת:## במסגרת הליכים שהתבררו, כגון ##ת"צ 37427-05-21 (המחוזי תל אביב - יפו)##, נמחקה על הסף בקשת אישור שהוגשה במסלול זה, לאחר שנקבע חוסר סמכות עניינית ואי היות ארגון העובדים בגדר רשות מנהלית לצורך החוק. ##ש: מה ההבדל בין גביית דמי חבר לגביית דמי טיפול מקצועי ממי שאינו חבר ארגון?## ##ת:## עובד שאינו חבר בארגון עובדים אינו אמור לשאת בדמי חבר מלאים אלא לכל היותר בדמי טיפול מקצועי ככל שחל עליו הסכם קיבוצי; טענות בדבר גביית תעריף דמי חבר מעובדים שאינם חברים נדונו בהליכים כגון ##ת"צ 38077-04-24 (אזורי לעבודה באר שבע)##. ##ש: לאיזה בית משפט נתונה הסמכות לדון בתביעה להשבת דמי חבר שנגבו מקצבאות פנסיה?## ##ת:## במסגרת ##ת"צ 4192-03-12 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## הועברה התובענה מבית המשפט המחוזי לבית הדין לעבודה, אשר דן בעילות התביעה השונות ובשאלת סמכותו לפי סעיף 10 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. ##ש: האם מותר לגבות דמי טיפול מוגדלים בבקשות לגמול השתלמות מעובדים שאינם חברי ארגון?## ##ת:## במסגרת ##ת"צ 28424-02-18 (אזורי לעבודה ירושלים)## עלתה טענה לאפליה בגביית תשלומים אלה, ומנגד נטען כי מדובר בהבחנה ראויה שכן חברי הארגון נושאים בעלות השוטפת של דמי החבר; באותו מקרה הודיע הארגון על עדכון המדיניות לגביית סכום אחיד מכלל העובדים.תביעה ייצוגית