##כיצד ומתי ניתן להורות על תיקון רישום ברשם החברות?## סוגיית תיקון הרישום במרשם החברות מעוררת שאלות משפטיות כבדות משקל בדבר מעמדו הנורמטיבי של המרשם שמנהל רשם החברות, היחס בינו לבין מרשמי החברה הפנימיים, והגבולות שבין פעולה חד-צדדית לבין סעד שיפוטי. כפי שעולה מ-##ת"א 45218-11-22 (מחוזי מרכז)##, הליכים המשפטיים שעוסקים באכיפת הסכמים להעברת מניות כוללים תכופות גם דרישה לתיקון הרישום ברשם החברות. במסגרת זו מובהר כי הרישום ברשם אינו עומד בפני עצמו, אלא תפקידו הבלעדי הוא לשקף את המצב המשפטי והעובדתי הקיים. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להורות על תיקון המרשם ללא ביצוע העברה בפועל של המניות, שכן המרשם אינו יוצר זכויות מדעתו אלא אך ורק משקף את העברת הזכויות המהותית. התמודדות עם רישומים מוטעים, דיווחים כוזבים או שינויים חד-צדדיים ברשם החברות דורשת היכרות מעמיקה עם המנגנונים הקבועים בחוק החברות, התשנ"ג-1999, לצד סמכויותיו הכלליות של בית המשפט למתן סעדים הצהרתיים וצווי עשה. ##מעמדו הדקלרטיבי של מרשם החברות והיחס לספרי החברה## אחד מעקרונות היסוד בסוגיית הרישום נדון בהרחבה במסגרת ##ת"א 60521-10-15 (מחוזי ירושלים)##. באותו מקרה הוגשה תביעה למתן צו לתיקון מרשם בעלי המניות ונושאי המשרה ברשם החברות, בהתאם למצב שהיה קיים עובר לביצוע פעולות זיוף במסמכי החברה. התובעת עתרה להורות על תיקון הרישום כך שישקף את המצב שהיה קיים עובר ליום 12.6.2013, ובכלל זה לתקן את הרישום מבחינת ההון הרשום, למחוק את רישומו של נתבע כבעל מניות ודירקטור, ולרשום תחתיו את התובעת כבעלת מניות וכדירקטורית. בית המשפט ניתח את המסגרת הנורמטיבית וקבע מפורשות כי הרישומים בספרי רשם החברות הינם ##דקלרטיביים בלבד## ואינם יוצרי זכויות. תוקפן של הזכויות אינו תלוי ברשום אצל רשם החברות, ככל שישנה סתירה בין מרשמי בעלי המניות או הדירקטורים המנוהלים בחברה לבין הרשום אצל רשם החברות — ##גוברים הרישומים במשרדי החברה##. נפסק כי יש לתקן בראש ובראשונה את הרישום בספרי החברה, וכפועל יוצא מכך הורה בית המשפט לרשם החברות לתקן את המרשם המתנהל אצלו באופן שישקף את מצב הזכויות כפי שהיה עובר למועד הזיוף, הן לעניין זכויות התובעת כבעלת מניות, והן לעניין היותה יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל ובעלת זכויות חתימה בחברה. העיקרון לפיו מרשם החברות אינו יכול לשמש כלי לשינוי חד-צדדי של זכויות קיבל ביטוי מובהק גם ב-##ה"פ 62497-12-19 (מחוזי תל אביב - יפו)##. בתיק זה התגלעה מחלוקת בין בעלי מניות בנוגע לשיעור אחזקותיהם בחברה. מבדיקה שנערכה התגלה כי שינוי ברישום ברשם החברות בוצע במסגרת דיווח שנתי לרשם החברות שהגיש רואה חשבון בשנת 2010 (נספח 39 לתצהיר). בדוח זה ציין רואה החשבון כי הבעלות במניות החברה מתחלקת בחלקים שווים (150 מניות לכל אחד), ובהתאם לכך שונה הרישום ברשם החברות. בית המשפט קבע כי גם אם רואה החשבון סבר בשנת 2010 כי נפלה טעות המחייבת תיקון ברישום ברשם החברות, הוא לא היה רשאי "לתקנה" באופן חד-צדדי ומבלי לקבל את הסכמתו של שותפו, אשר הוכח כי לא היה מודע לתיקון וממילא לא נתן את הסכמתו לו. נקבע כי לא היתה כל עילה לבצע את השינוי ברישום הבעלות במניות ברשם החברות, וניתנה הוראה על תיקון מרשם בעלי המניות בהתאם לממצאים העובדתיים המהותיים. ##המסגרת הנורמטיבית: סעיף 134 לחוק החברות וסמכות בית המשפט## הבסיס החוקי המרכזי לתיקון הרישום מוגדר בסעיף 134 לחוק החברות, התשנ"ג-1999, שעניינו "תיקון רישום". הסעיף קובע כי: > "רשום אדם במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי לכך, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהוא זכאי לכך, או שהרישום אינו מלא או מדויק, והחברה סירבה לתקן את הטעון תיקון, רשאי בית המשפט לבקשת הנפגע או כל בעל מניה בחברה לתת כל סעד הנראה לו מתאים, בנסיבות הענין, לרבות תיקון המרשם." לצד הוראה זו, מקור הסמכות של בית המשפט מושתת על שילובו של סעיף 134 לחוק החברות יחד עם ##סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984##. סעיף 75 מעניק סמכות כללית למתן סעד וקובע כי כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. שילוב נורמטיבי זה נידון ב מפורט ב-##ת"א 56478-10-21 (מחוזי תל אביב - יפו)##. באותו עניין הוגשה תובענה לביטול רישום שגוי של אדם כבעל מניות ודירקטור בחברה עקב התחזות. המבקש עתר להורות לרשם החברות לפעול לתיקון ועדכון המרשמים המתנהלים אצלו בנוגע לחברה, על דרך של ביטול רישומו כבעל מניות וכדירקטור. על פי הפסיקה המודגשת בהכרעה, אף שסעיף 134 לחוק החברות מתייחס בלשונו במישרין רק לרישום שגוי בעניין ##בעלי המניות##, השילוב בין סעיף 134 לחוק החברות לבין סעיף 75 לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט להורות על תיקון המרשם ברשם החברות גם לגבי ##דירקטורים ונושאי משרה##. הלכה זו נשענת על שורה של תקדימים מחוזיים, ובהם: * ##ת"א (מחוזי באר שבע) 7189/06## * ##ה"פ (מחוזי ירושלים) 7264-08## * ##ת"א (מחוזי תל-אביב) 54977-05-21## * ##ת"א (מחוזי תל-אביב) 10603-08-21## * ##ת"א (מחוזי נצרת) 65137-11-21## ב-##ת"א 56478-10-21 (מחוזי תל אביב - יפו)## הגיב רשם החברות בהודעה מיום 6.10.2022 והותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אך ציין כי לא ניתן להותיר חברה ללא אורגנים ולכן ביקש להורות על חיסול החברה. בסופו של דבר הורה בית המשפט לרשם החברות לפעול לתיקון המרשם בדרך של ביטול רישומו של התובע כבעל מניות ודירקטור. סוגיה דומה של רישום כוזב שבוצע במרמה נידונה ב-##ת"א 54977-05-21 (מחוזי תל אביב - יפו)##. התובע עתר להורות לרשם החברות לתקן ולעדכן את המרשמים המתנהלים לגבי חברה, לבטל את רישומו כבעל מניות יחיד וכדירקטור בחברה, ולהשיב את הרישומים לקדמותם כפי שהיו עובר לדיווחים הכוזבים שהוגשו לרשם ביום 1.3.2012. בית המשפט אימץ את ניתוח הסמכויות המשולב של סעיף 134 לחוק החברות וסעיף 75 לחוק בתי המשפט, והורה לרשם החברות לבטל את הרישומים הכוזבים ולהשיב את המרשם לקדמותו. ##שלבים מעשיים לטיפול בדיווח כוזב או שגוי ברשם החברות## בעת גילוי אי-תאימות, זיוף או דיווח חד-צדדי ברשם החברות, יש לפעול לפי הצעדים המעשיים הבאים: 1. ##בדיקת מרשם החברה הפנימי:## יש לחלץ ולאסוף את מרשמי בעלי המניות ופרוטוקולי הדירקטוריון המתנהלים במשרדי החברה, שכן לפי ההלכה הרישום הפנימי גובר על הרישום הדקלרטיבי אצל רשם החברות. 2. ##פנייה בכתב בדרישה לתיקון:## בהתאם לתנאי סעיף 134 לחוק החברות, יש לפנות תחילה בכתב לחברה ולדרוש את תיקון הרישום המוטעה. 3. ##איסוף ראיות לעניין היעדר הסכמה או זיוף:## ככל שמדובר בדיווח חד-צדדי (כגון דוח שנתי שהוגש ע"י רואה חשבון) או התחזות, יש לרכז את כל התכתובות והמסמכים המוכיחים כי הדיווח בוצע ללא הרשאה, ללא סמכות או ללא הסכמת בעלי הזכויות. 4. ##הגשת תובענה לבית המשפט המחוזי:## ככל שהחברה מסרבת לתקן או שמדובר ברישום כוזב/התחזות, יש להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך למתן סעד מבוקש לפי סעיף 134 לחוק החברות בשילוב סעיף 75 לחוק בתי המשפט. 5. ##עריכת ניסוח הסעד המבוקש:## יש לבקש מבית המשפט להורות ראשית על תיקון הרישום בספרי החברה, וכפועל יוצא מכך להורות לרשם החברות לתקן את רישום בעלי המניות והדירקטורים ולהשיב את המצב לקדמותו. ##שאלות ותשובות נפוצות בנושא תיקון רישום ברשם החברות## ##ש:## מה מעמדו המשפטי של הרישום המופיע אצל רשם החברות? ##ת:## הרישום ברשם החברות הוא דקלרטיבי (הצהרתי) בלבד ואינו יוצר זכויות מהותיות. במידה וקיימת סתירה בין הרישום אצל רשם החברות לבין הרישום המתנהל בספרי החברה הפנימיים, הרישום בספרי החברה הוא השורר והקובע. ##ש:## האם רואה חשבון או בעל מניה יכול לתקן על דעת עצמו טעות ברשם החברות? ##ת:## לא. שינוי חד-צדדי של הרישום ברשם החברות במסגרת דוח שנתי או דיווח אחר, ללא הסכמת בעלי המניות הנוגעים בדבר וללא הרשאה כדין, מבוצע בחוסר סמכות ומהווה עילה לביטול הרישום ולהשבת המצב לקדמותו. ##ש:## האם ניתן לבקש מבית המשפט לבטל רישור של דירקטור ולא רק של בעל מניות? ##ת:## כן. על אף שסעיף 134 לחוק החברות עוסק בלשונו ברישום בעלי מניות, הפסיקה קבעה כי בשילוב עם סעיף 75 לחוק בתי המשפט, נתונה לבית המשפט הסמכות להורות לרשם החברות לתקן ולהסיר גם רישומים שגויים או כוזבים של דירקטורים ונושאי משרה. ##ש:## מה קורה כאשר אדם נרשם כבעל מניות או דירקטור עקב התחזות או מרמה? ##ת:## הנפגע רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לפי סעיף 134 לחוק החברות וסעיף 75 לחוק בתי המשפט, על מנת שיינתן צו עשה המורה לרשם החברות לבטל את הרישום הכוזב ולהשיב את מרשמי החברה והרשם למצב שהיה קיים עובר לביצוע תרמית הרישום. הוראות החוק הרלבנטיות בנושא תיקון רישום ברשם החברות הן סעיף 134 לחוק החברות וסעיף 75 לחוק בתי המשפט. סעיף 134 לחוק החברות, קובע כך: " תיקון רישום 134. רשום אדם במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי לכך, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהוא זכאי לכך, או שהרישום אינו מלא או מדוייק, והחברה סרבה לתקן את הטעון תיקון, רשאי בית המשפט לבקשת הנפגע או כל בעל מניה בחברה לתת כל סעד הנראה לו מתאים, בנסיבות הענין, לרבות תיקון המרשם." סעיף 75 לחוק בתי המשפט קובע כך: " סמכות כללית לתת סעד 75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו." דהיינו, סעיף 134 הנ"ל מסמיך את בית המשפט (המחוזי - בהתאם להגדרה שבסעיף ההגדרות בחוק החברות) - במצב בו מרשם בעלי המניות אינו נכון או אינו מלא או אינו מדוייק, כגון אם נרשם אדם במרשם אף שאינו זכאי להירשם - והחברה סירבה לתקן את הטעון תיקון, ליתן כל סעד הנראה לו מתאים, לרבות תיקון המרשם. דוגמא למקרה בו יושמה הוראת הסעיף, מצינו בת.א. (מחוזי-ב"ש) 7189/06 גנדל נ' מדסטאר די.אמ.סי בע"מ (לא פורסם, 17.6.08). באותו עניין, עתר המבקש לקבל סעד הצהרתי, לפיו, אין בידי הנתבע כל מינוי תקף וחוקי לכהן כדירקטור ו/או מנהל, בסניף של החברה-הנתבעת (חברה זרה), וכן להורות לרשם החברות למחוק את רישומו של הנתבע כדירקטור, מהמרשם. בית המשפט (כב' השופטת ר' ברקאי) קבע בסופו של יום, כי נפל פגם בדרך המינוי, שכן, על פי הראיות שהובאו בפניו, אין בנמצא החלטה של האסיפה הכללית של החברה, הגורם המוסמך, בה הוחלט למנות את הנתבע למנהל. לאור זאת, ובהתאם לסמכותו מכוח סעיף 134 לחוק החברות, הורה בית המשפט לרשם החברות למחוק את רישומו של הנתבע כדירקטור. סעיף 75 לחוק בתי המשפט, מקנה לבית המשפט הדן בעניין אזרחי, סמכות כללית למתן כל סעד מתאים אותו הוא מוצא לנכון בנסיבות שלפניו. סמכות זו פורשה על פי הפסיקה, כידוע, בצורה נרחבת (ראו: רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (לא פורסם, 25.3.10); רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 268 (1999)). דיני חברותרשם החברותתיקון רישום מקרקעין