הסכם עבודות קידוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב כספי בגין עבודות קידוח / הפרת הסכם עבודות קידוח: תביעה ותביעה שכנגד. .1התובעת, חברה העוסקת בעבודות קידוח והנדסה, ביצעה עבודות קידוח שונות עבור הנתבעת, שהיא חברה העוסקת בעבודות בניה, והיא הגישה תביעתה בגין יתרה כספית שהנתבעת חבה לה, לטענתה, בגין אותן עבודות. .2בכתב התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר, נטען שהנתבעת פנתה אל התובעת במהלך חודש מאי 1994וביקשה הצעת מחיר וטיוטת הסכם לביצוע עבודות קידוח באתר בניה במבשרת ציון, שם אמורה הייתה הנתבעת לבצע עבודות בניה. התובעת, בעקבות פניה זו, העבירה לנתבעת חוזה הכולל הצעת מחיר ולאחר שחוזה זה התקבל אצל הנתבעת שערכה בו שינויים מעטים, נחתם החוזה ע"י הנתבעת. בעקבות חתימת ההסכם, החלה התובעת בבצוע עבודות באתר הבניה ביום .12.1.94הקידוחים בוצעו עפ"י מפת קידוחים וסימונים שהוכנה ע"י הנתבעת, ובסיום כל יום נבדקו הקידוחים ע"י נציג מטעם הנתבעת אשר אישר בחתימתו על דף העבודה את סיכום העבודה לאותו יום. התובעת בצעה קידוחים, כמפורט בכתב התביעה, הגישה חשבונות וקיבלה תשלום ביניים ע"ס 000, 50ש"ח. נותרה יתרה לתשלום בסך 612, 111ש"ח ליום 30.7.94, אולם פניות התובעת לקבלת התמורה לא נענו, ומכאן הגשת התביעה. .3בבקשתה למתן רשות להגן טענה הנתבעת כי התובעת החלה בביצוע העבודות באיחור, לא עמדה בקצב הקידוחים המוסכם לו התחייבה, והשתמשה בעבודתה באתר במכונת קידוח מיושנת אשר גרמה לתקלות ועיכובים. כן נטען כי מנהל העבודה מטעם הנתבעת אישר במהלך ביצוע העבודות את ביצוען מבלי לבדוק ולוודא שהעבודות בוצעו כמוסכם וזאת מתוך שהאמין לדיווחי התובעת. לא רק זאת, בסע' 11לתצהיר שתמך בבקשה נאמר: "לקראת סוף חודש מאי, פנה עובד של המשיבה, לעובד של המבקשת שעבד באתר, בהצעה לרשום על גבי דפי המדידה עומק קידוח נמוך יותר מזה שבוצע בפועל, באופן שהמבקשת תחויב לשלם על פי דפי המדידה סכומים נמוכים מהמגיע בפועל, ואת ההפרש או חלקו, תשלם המבקשת ישירות לידי אותו עובד". לאור זאת, התעורר חשדה של הנתבעת וביום 31.5.94היא בצעה בדיקה מדגמית של עומק הקידוחים שדווח עליהם והוברר לה, להפתעתה, כי קיימות סטיות של עד % 50בין עומק הקידוחים כפי שדווח עליהן לבין עומקם בפועל. בסופו של דבר, לאחר שהתובעת הודיעה כי סיימה את העבודות (ביום 19.7.94) בצעה הנתבעת בדיקה והוברר לה כי לא בוצעו כל הקידוחים, אחרים בוצעו שלא עפ"י התוכנית ואחרים בוצעו בסטיה ניכרת ממיקומם עפ"י התוכנית והסימונים בשטח. כן פורטו בבקשה הנזקים שנגרמו לנתבעת עקב אי קיומן של מלוא ההתחיבויות מטעם התובעת, לרבות בגין התמוטטות מצוק באתר שהסב לנתבעת לנזק ושאירע, כך נטען, באשמת התובעת. .4בסופו של דבר ניתנה לנתבעת הרשות להגן כאשר תצהירה הפך לכתב הגנה ולאחר מכן הוגשה ע"י הנתבעת תביעה שכנגד ע"ס 989, 224ש"ח וזאת, בין היתר, מהנימוקים שפורטו לעיל, וכן בגין חיובי יתר שהנתבעת חויבה בהם, תשלום יתר עבור בטון וברזל ששימשו לקידוחים מסוימים, נזקים שנגרמו בשל כך שלא הונחו ברזלים למלוא אורך כלונס מסוים, ושמעשי התובעת גרמו לנתבעת לאיחור בתחילת ביצוע עבודות הבניה, עובדה שהסבה לה נזקים, והוצאות בגין תיקון פגמים שנפלו בעבודות התובעת. .5מטעם התובעת העיד מנהלה, מר יורם פליבצקי. לדבריו (בתצהירו) נחתם ההסכם, נספח א' לתצהירו, ע"י הנתבעת, רק ביום 2.6.95וזאת לאחר שנשלחו תזכורות ובקשות לנתבעת לחתום על ההסכם: המכתב מיום 29.5.94(נספח ב'(1)) והמכתב מיום 1.6.94(נספח ב(2)) שבו נאמר: "למה מ- 10.5.94עד היום ההסכם לא חוזר אלינו בפקס למרות 30שיחות טלפון בנושא. אבקש ההסכם בפקס חוזר". (הערה: הצדדים הסכימו לקבילותם של המסמכים שצורפו לתצהירי העדות הראשית, למעט חריגים מסוימים). ההסכם נספח א' כלל את המחיר ליחידה ( 48.5ש"ח למ"א קידוח) ומחיר לעבודה (800, 1ש"ח לטון). אין בהסכם התייחסות למועד תחילת העבודה וסיומה ואין בו פירוט של מספר הקידוחים. לעניין המחיר, טענה הנתבעת כי הסכימה לשלם מחיר גבוה יותר לתובעת מהמקובל בענף "בשל הסכמת הצדדים על ביצוע עבודות הקידוח במועדן המדויק ואחרי שנופרם הדגישה בפני צמנטכל חשיבות העמידה במועדים המוסכמים לאור השלכתם על המשך בצוע העבודות באתר... " (סעיף 5לתצהירו של מנהל הנתבעת, דוד דיין). לעניין זה אומר כי לטענה זו, שהוסכם על מחיר גבוה מהמקובל בענף לא באה כל ראיה שהיא ולא הוברר כלל ועיקר מהו המחיר המקובל בענף. יתירה מכך: סביר להניח שלו הייתה עמידה בלוח זמנים כה חשובה ומשמעותית לנתבעת, הייתה מציינת זאת בהסכם. מכל מקום, כאמור, טענה זו לא הוכחה, וכפי שיובהר להלן, הרושם שעלה מעדותם של מנהל הנתבעת דוד דיין, ואחיו, שלום דיין, (גם בנקודות אחרות) היה עגום, שלא לדבר על חוסר האמינות שבאה מדבריהם. .6מנהל התובעת פירט בתצהירו כי העבודות בוצעו בהתאם למפת קידוחים וסימונים שהוכנה ע"י הנתבעת, ובסיום כל יום עבודה נבדקו הקידוחים שבוצעו ע"י נציג הנתבעת אשר חתם בדף העבודה כאישור לביצוע הקידוחים. עד לסוף חודש מאי בוצעו 004.10, 1מ"א קידוחי מיקרו פיילים כמפורט בדפי החשבון ג' 10- 1שצורפו לתצהירו. בנספחים אלה, שכותרתם היא "דפי מדידה", מצוינים מספר הקידוחים ואורכו של כל קידוח ונרשם בו הסך הכולל של אורך הקידוחים והם חתומים ע"י נציג בשם הנתבעת. לעניין חתימה זו, אתייחס להלן שכן היו לנתבעת טענות בנוגע לנציג שחתם בשמה (אם כי במהלך הדיון היא חזרה בה מטענותיה). בחודש יוני בוצעו קידוחים בכמות של 417.63, 1מ"א וזאת כמפורט בדפי המדידה, שגם הם חתומים ע"י נציג הנתבעת, והמסומנים כנספחים ו' 17- 1לתצהירו של פליבצקי. לאחר מכן, בתאריך 24.7.94בוצעו קידוחים משלימים וקידוחים חוזרים ובגין כך חויבה הנתבעת בגין 49.76מ"א קידוחים בלבד, שהיו קידוחים נוספים, ולא חויבה בגין 18.80מ"א קידוחים שהיו קידוחים נוספים, שנאלצה התובעת לבצע, לטענתה, עקב טעות בסימון ע"י הנתבעת. ביום 31.7.94שולם לתובעת, ע"ח, סך של 000, 50ש"ח לאחר שהוצא חשבון בנוגע לעבודות שבוצעו בחודש מאי בסך 765, 60ש"ח, (כמפורט בחשבון נספח ה'). לפיכך, עומד חובה של הנתבעת ביתרת חובה ע"ס 612, 111ש"ח כמפורט בחשבון נספח ח' לתצהירו של מר פליבצקי, וזאת בגין 471.49, 2מ"א קידוחים: 1004.10מ"א קידוחים שבוצעו בחודש מאי (כמפורט בדפי המדידה נספחי ג'), 417.63, 1מ"א קידוחים שבוצעו בחודש יוני כמפורט בדפי המדידה נספח ו', עבור 49.76מ"א קידוחים (נוספים) שבוצעו ביום 24.7.94וכן עבור 18.80מ"א קידוחים נוספים עקב הטעות בסימון. כמו כן היה חיוב עבור אספקת ספירלות בסך 123, 6ש"ח (לפי 402, 3ק"ג ולפי 800, 1ש"ח לטון כאמור בהסכם נספח א'), חיוב נוסף בסך 400, 4ש"ח עבור הובלה והתארגנות לרבות לשלב השני. סה"כ הגיע החשבון לסך של 302, 131ש"ח, (ללא מע"מ) וסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה לחודשים מאי-יולי עמד ע"ס 130, 138ש"ח ובניכוי הסכום ששולם, ובצירוף מע"מ, עמדה היתרה ע"ס 612, 111ש"ח כמפורט בחשבון נספח ח', נכון ליום .24.7.94 .7למעשה, אין חולק שהתובעת ביצעה עבודות ושיש לחשב את המחירן לפי הנתונים המופיעים בהסכם, אלא שלנתבעת טענות הנוגעות לגופו של החשבון שנערך ע"י התובעת ולטענתה עומד הסכום שלו זכאית התובעת, לאחר קיזוזים, ע"ס 107,98 ש"ח (ראה סעיף 11לסיכומי הנתבעת) כשמנגד, עומדות לנתבעת לטענתה, תביעות בגין נזקים שנגרמו ע"י התובעת ושהגיעו לסך של 529.5, 196ש"ח, כמפורט בסיכומיה. .8בסיכומיה, טענה הנתבעת כאמור כי לתובעת עומדת זכות בסך 107, 98ש"ח וזאת לאחר שניכתה את הסך של 297, 20ש"ח מהחשבון שנערך ע"י התובעת (צירוף שני הסכומים מגיע לסך של 404, 118ש"ח הכולל את הסך של 612, 111ש"ח המופיע בחשבון נספח ח' לתצהיר של פליבצקי, חשבון מיום 30.7.94, וסך של 793, 6ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.7.94ועד להגשת התביעה). לטענת הנתבעת, הסכום הנ"ל אותו יש לנכות, מורכב מהסך של 984, 12ש"ח בגין עומק הקידוחים, כפי שיובהר להלן, סך של 921ש"ח בגין קידוחים שבוצעו ביום 24.7.94( 19מ"א קידוח), ניכוי בסך 912ש"ח בגין חיוב הנתבעת בחשבון מס' 2(חיוב מס' 2), זיכוי בסך 080, 1ש"ח בנוגע לכמות החומר הקשורה לקידוחים הנוספים ואת הסך של 400, 4ש"ח הנוגע להובלה ולהתארגנות לשלב השני. אדון איפוא בטענות בנוגע לכל פריט ופריט, כסדרו. .9א. ניכוי הסך של 984, 12בגין עומק הקידוחים: לטענת הנתבעת, (ראה סעיף 5בעמ' 11לסיכומיה), בשלב הראשון נחתמו דפי המדידה ע"י נציגיה מתוך אמון וללא בדיקה של עומק הקידוחים "כשמטרת החתימה הייתה לצורך אישור כי אכן בוצע הקידוח עצמו לפי מספרו הרץ הנקוב בצידו" כאמור בסיכומי הנתבעת. אולם, כך טוענת הנתבעת, ביום 31.5.94התגלו ע"י העד שלום דיין הפרשים בעומקי הקידוח, הפרשים שנעו בין % 10עד % 50מאלה שטענה התובעת לביצועם. לפיכך, טענה הנתבעת כי היא זכאית לנכות מחשבון מס' 1שעור ממוצע של % 25מהסכום שנדרש בגין קידוחים עד ליום .31.5.94 טענה זו, שלפיה הקידוחים כפי שבוצעו בשטח לא היו בעומק לו התחייבה הנתבעת, אלא בוצעו קידוחים בעומקים נמוכים יותר הינה אחת מטענותיה המרכזיות של הנתבעת. בתצהיר עדותו הראשית של מנהל הנתבעת, מר דוד דיין, נאמר כי החתימות על דפי המדידה שנעשו ע"י מנהל העבודה מטעם הנתבעת, באו מתוך אמון בתובעת ומבלי לבדוק את עומק הקידוחים בפועל. חשדה של הנתבעת התעורר בעקבות בדיקה אחת שנערכה לאחר שבאה הצעה לקנוניה מעובד של התובעת ואז הוברר כי הייתה סטיה משמעותית בעומק הקידוחים. בחקירתו, "התקדם" מנהל הנתבעת צעד אחד קדימה וטען: "בימים שעשו רישום בשטח זה (הכוונה לדפי המדידה ר.כ.) נחתם פעמים על ידי איש שלי ולפעמים על ידי מחסנאי שהוא אינו מורשה לחתום ושאינו יודע קרוא וכתוב" (עמ' 11ש' 26- 24לפרו'). ולשאלה: "אמרת שהיית בשטח כל הזמן איך לא ראית שהוא חותם שאינו יודע קרוא וכתוב", השיב: "אני ראיתי את הדפים האלה רק בחשבון הסופי כנראה שהחתימו אותו בהסתר". ובהמשך: "אני אישית גרמתי לבדיקה לאחר שאנשים שלכם ניסו להגדיל את כמות הקידוחים ופנו למחסנאי שיפנה את העניין לצ'רלי ושיוכלו לעשות קנוניה יחד על מנת להגדיל את הקידוחים... (עמ' 12ש' 25- 21לפרו'). אולם, מסתבר שלטענות אלה לא היה בסיס ולא היו רגליים: אחיו של מנהל הנתבעת, העד שלום דיין אמר כי כל דפי העבודה חתומים ע"י נציגים של הנתבעת והוסיף: "הנתבעת חברה רצינית ונציגה בשטח הם אנשים שמבינים את תפקידם בשטח ולא אנאלפבתים" (עמ' 24ש' 23- 21לפרו'). בנקודה זו מיהר ב"כ הנתבעת, אשר חש כנראה כי העדים מטעם הנתבעת הרחיקו לכת, להצהיר: "אני מסכים שדפי העבודה נחתמו על ידי נציגי נופרם המוסמכים". דברים אלה מטילים צל כבד על אמינות ומהימנות דבריו של מנהל הנתבעת מר דוד דיין. מדבריו, כפי שפורט לעיל, עולה שמנהל הנתבעת, לפחות בנקודה זו, היה רחוק מלאמר את האמת. אציין, כי מהתרשמותי הכללית מדבריהם של האחים דיין עולה כי לטענה בדבר "הקנוניה" שרקחו עובדי התובעת אין בסיס ומוטב היה שלא הייתה נטענת. ועתה, אם אחזור לטענת הנתבעת שלפיה היו הפרשים של 10עד 50אחוזים מעומק הקידוחים שלהם טענה התובעת, הרי לאחר שהוברר כי נציג מוסמך חתם על דפי המדידה ולאור דבריו של המנהל דוד דיין (שנאמרו בטרם חזרה בה הנתבעת מטענתה כי המסמכים נחתמו ע"י מחסנאי שאינו יודע קרוא וכתוב), ושאישר את ההנחה שאם דפי המדידה מגלמים אורך קידוח אז סיכום עומק הקידוחים (כדבריו) "כפול מה שכתוב בהסכם, שוה למה שאתה חייב עבור הקידוחים ובהנחה שזה נחתם על ידי מי שהוסמך מטעמך", עולה שאין מקום לנכות כל סכום שהוא בקשר עם עומק הקידוחים. ב. אולם, פרט לכך, יש שני נימוקים נוספים, כבדי משקל, המביאים לדחיית הטענה בנוגע לעומק הקידוחים: האחד, לו חפצה הנתבעת בתביעתה שכנגד, לטעון לניכוי או קיזוז סכומים בגין הקידוחים, היה עליה לעשות כן באופן מדויק ומוכח ולהביא ראיות מוצקות לכל מטר ומטר שהיא חפצה בזיכוי בגינו. בנקודה זו לא באו ראיות מהימנות, מספיקות ומבוססות. כל שיש הם דבריו של העד שלום דיין שטען כי ביצע מדידה ונוכח לדעת שעומקה קצר מזה שהתובעת טענה לו. אולם, ביצוע המדידה (אם אכן היה כדבר הזה) נערך על ידו תוך כדי בצוע היציקה בקידוח ע"י החדרת מוט ברזל, זאת, על אף שהוא אישר ש:נ"נכון שאת המדידה של אורך הקידוח מבצעים ע"י משקולת המחוברת למטר גמיש. רק בגלל שזה יותר נוח". שלום דיין עמד על גרסתו שהשיטה של מדידה ע"י משקולת המחוברת למטר גמיש אינה מדויקת יותר וכי הבדיקה שהוא בצע ע"י "דחיפת הברזל תוך כדי יציקה" מדויקת אף היא אם כי, באותה נשימה הוא אומר שצריך למדוד לפני היציקה (ראה עמ' 29- 28לפרו'). מסיכום דבריו של העד שלום דיין בנקודה זו עולה שבתחילה הוא בצע בדיקה לאחר היציקה. לאחר שיורם פליבצקי הפנה תשומת לבו כי לא מודדים בשיטה זו אלא כפי שפורט לעיל, מדד העד תוך כדי יציקה. יחד עם זאת הוא מאשר שהדרך הנכונה היא למדוק לפני היציקה ע"י משקולת המחוברת למטר גמיש. מכאן המסקנה היא שקשה, אם בכלל, לקבל את עדותו בנקודה זו. בכל אופן, אני מעדיף את עדותו של מנהל התובעת פליבצקי כמפורט, בין היתר, בסעיף 10לתצהירו. אולם, כאמור, זאת למעלה מן הצריך שכן משנפלו הטענות בנוגע לדפי המדידה, יש לקבל את תוכנם לעניין עומק הקידוחים. הנימוק הנוסף שלפיו יש לדחות טענה זו בנוגע לעומק הקידוחים מצוי בהסכם שנחתם ע"י הצדדים (וגם הנתבעת הסתמכה עליו, נספח ב' לתצהירו של דוד דיין) שבו נאמר, בסעיף 5(בדף מס' 2): "באתר ינוהל יומן עבודה ודפי מדידה שיחתמו ע"י נותן העבודה או בא כוחו מדי יום. הרישומים יחייבו את הצדדים אלא אם הסתייגו מהם ביומן או בדפי המדידה בו ביום". דומני שדברים אלה ברורים ומדברים בעד עצמם. ג. לעניין הקידוחים הנוספים שבגינם שבה התובעת לאתר ביום 24.6.94(לאחר שהובהר כי אפשרי שהתובעת עזבה את האתר ביום 21.6.94ולא ביום 19.7.94כאמור בסעיף 6לתצהירו של שלום דיין) הרי שלעניין זה נשלח מכתבה של הנתבעת, נספח ד' לתצהירו של העד דוד דיין, שנכתב ע"י העד שלום דיין, שם הוא מתייחס לקידוחים "שלא בוצעו" ( 11קידוחים), לקידוחים שבוצעו "שלא במקום" ( 5קידוחים), כאשר אחד מ- 5קידוחים אלה בוצע כאמור בנספח, על דעת עובד התובעת ומיקומו סומן בנספח, וכאמור במכתב: "להלן מיקומו לפי הציור היפה שלי". מנהל התובעת יורם פליבצקי צירף לתצהירו את נספח י' שהוא דף מדידה שכלל את קידוחי אותו יום ושעליו חתם העד שלום דיין שציין כי: "צריך לבדוק אם הקידוחים הנ"ל מופיעים בדפים קודמים שנמסרו לנופרם". טענה כי קידוחים ספיציפיים מתוך הרשימה נספח י' (הכוללת מספרי קידוחים ואורכו של כל קידוח) כבר מופיעים בדפים קודמים לא הוכחה. סך כל אורך הקידוחים עפ"י נספח י' הוא 68.56מ"א והתובעת, כפי שהעיד מנהלה, חייבה רק עבור קידוחים נוספים שהתבקשו, ואכן בגין כך חויבה הנתבעת בגין 49.76מ"א בלבד כאשר לכך יש להוסיף את האמור בסעיף 5לתנאי ההסכם, כפי שפורט לעיל. ד. מכאן, שאין בסיס לטענה שהחיוב בגין העבודות ביום 24.7.94מקורו אך ורק בעבודות חוזרות שנתבעת כבר חויבה בגינן ואין מקום לחיוב בגין 19מ"א קידוחים נוספים. כן הדבר בנוגע לטענות הנתבעת המתייחסות לניכויים האחרים שבקשר עם העבודות שבוצעו באותו מועד: סך של 080, 1ש"ח בגין חומרים, סך של 400, 4ש"ח בגין הובלה והתארגנות לשלב השני, וניכוי סך של 912ש"ח בגין 4קידוחים נוספים שבוצעו עקב טעות בסימון. (שכן בגין קידוחים אלה לא חויבה, כאמור, הנתבעת). ה. התוצאה מהאמור לעיל היא, שיש לדחות את טענת התובעת באשר לניכויים שונים (בסך 297, 20ש"ח) שהיא זכאית להם לטענתה ולפיכך יש לחייבה במלוא סכום התביעה וכמפורט בחשבון נספח ח' לתצהירו של מר פליבצקי. .10התביעה שכנגד: בכתב התביעה טענה הנתבעת כי היא זכאית לקבל מהתובעת תשלום בגין הפריטים הבאים: א. סך של 217.5, 19ש"ח בגין עיכוב שנגרם לתובעת בלוח הזמנים של בניית הפרוייקט, עיכוב שמקורו בתובעת, אשר כלל ביצוע עבודות בתוך תקופת הגשמים עובדה שהקשתה על משך ביצוע העבודות. ב. סך של 602, 1ש"ח בגין חיובה ביתר של הנתבעת עבור קידוחים שבוצעו על ידה שלא בהתאם לתוכנית. ג. סך של 080, 1ש"ח עבור חומרים לקידוחי היתר הנ"ל. ד. סך של 650, 6ש"ח עבור תיקון כלונס. ה. סך של 750, 66ש"ח עבור תיקון כלונסאות שהוצבו בסטיה ניכרת ממקומם. ו. סך של 853, 77ש"ח עבור התמוטטות הקרקע. סיכום הסכומים הנ"ל מגיע לסך של 152, 173ש"ח בצירוף מע"מ בסך של 583, 202ש"ח, סכום שעמד על סך של 984, 224ש"ח ביום הגשת התביעה שכנגד. .11בסיכומי הנתבעת הצטמצם הסכום הנתבע לסך של 529, 196ש"ח. .12א. לעניין הטענה בדבר עיכוב בלוח הזמנים אשר גרם לנזקים לנתבעת: ב"כ הנתבעת הרחיב בסיכומיו בטענותיו בנוגע לכך שהתובעת אכן לא עמדה בהתחיבויותיה מבחינת מספר הקידוחים ליום, עובדה שהביאה, ביחד עם ציוד מיושן שהביאה התובעת לאתר, לפיגורים. אולם, עניין זה נזנח בהמשך סיכומיו שכן ב"כ הנתבעת בסעיף 4לסיכומיו, הדן בהערכת נזקים, לא טען לסכום נזק כלשהו בעניין זה (וכאמור, בסיכומים נתבע סכום קטן יותר מזה שפורט בתביעה). לפיכך, הטענה בגין פריט זה - נדחית. במאמר מוסגר אבהיר כי הטענה שהוסכם על כמות יומית של קידוחים שבין 20עד 30קידוחים ובאופן שהעבודה תסתיים לא יאוחר מיום 15.5.94, (כמפורט בסעיף 4לתצהירו של דוד דיין) לא הוכחה, אין לה רמז בהסכם שבין הצדדים ויש להניח שלו עובדה זו הייתה כה קריטית מבחינת הנתבעת, היא הייתה מופיעה בהסכם (בייחוד לאור המכתב נספח ב', לתצהירו של דוד דיין) מה עוד, שההסכם הושב אל התובעת כשהוא חתום, רק ביום 2.6.94, (וראה מכתבי התובעת בעניין זה, המסמכים ב(1) ו-ב(2) לתצהיר פליבצקי). לו היה ממש בטענת הנתבעת שהעבודות היו אמורות להסתיים כבר כשבועיים לפני כן, מדוע לא העירה על כך בהסכם שנחתם על ידה לאחר אותו מועד. ב. באשר לנזקים המפורטים בס"ק (ב) ו-(ג) בסעיף 9לפסק הדין (602, 7ש"ח בגין חיוב יתר הקידוחים שלא עפ"י התוכניות ו-080, 1ש"ח בגין החומרים לאותם קידוחים): התביעות בגין שני פריטים אלה גם הן נזנחו ע"י הנתבעת בסיכומיה ולא פורטו בסעיף 4.1לסיכומיה הדן בהערכת הנזק. ג. סך של 650, 6ש"ח בגין תיקון כלונס: ע"ה מס' 4, המהנדס דני שפר, העיד לעניין זה בתצהירו כי התעוררה בעיה בקשר לכלונס שנפל באתר מאחר שלא הונח ברזל למלוא אורכו וכן אמר כי הגיע למקום פעם נוספת : "ליתן פתרון לבעייה אחרת שהתגלתה בכלונסאות אחרים... ". בחקירתו אמר המהנדס כי "הבעיה הייתה רק בכלונס אחד ומצאנו לה פתרון ולאחר מכן לא הייתה שום בעייה. ... אני נתתי פתרון והפתרון טופל ובוצע, אני מאשר גם את הסיפא לסעיף 14לתצהיר הנ"ל". "התצהיר הנ"ל" הינו תצהירו של יורם פליבצקי ובסיפא לסעיף 14הוא אומר: "אין בכלונס הבודד האמור בכדי לגרום כל נזק או סכנה שהיא וכאמור תוקנה לחלוטין תקלה זו". ועוד אמר המהנדס שפר, שהעיד כאמור מטעם הנתבעת, כי לאחר ביצוע הקידוחים ויציקת הכלונסאות נבדק שלב קידוחים והכל היה, במקרה זה, תקין (עמ' 20ש' 18-17). לענין הנזק בגין פריט זה טען ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי הנזק הישיר מגיע לסך של 650, 6ש"ח (בצירוף מע"מ) ונטען שאין אפשרות להמציא קבלה שכן מדובר בשכר פועלים אשר בגינו לא הוצאה קבלה, המדובר בעלויות חומרים, והפתרון ניתן ע"י מהנדס הנתבעת. דין התביעה בגין פריט זה להדחות: בתצהירו של דוד דיין כל שאמר היה שהפתרון בוצע ע"י הנתבעת בעלות של 650, 6ש"ח בצירוף מע"מ תוך שלא פירט כלל סכום זה: כמה בגין העבודה, כמה בגין החומרים וכמה בגין המהנדס. בחקירתו אמר בנוגע לפריט זה כי המדובר בשכר עבודה, אין בידו קבלות אך יש בידו "אסמכתאות" שלא מצא לנכון לצרף אותן (כמו גם לגבי יתר החיובים המופיעים בתצהירו, כדבריו בעמ' 15ש' 19-15). לו חפץ מנהל הנתבעת כי התובעת תחוייב בגין סכומים אלה או אחרים (כאשר אין חולק שהיה כלונס פגום) היה עליו להוכיח זאת לא בדיבור בעלמא אלא היה עליו לפרט, כאמור לעיל, כיצד הגיע דווקא לסכום זה, ולצרף אותן אסמכתאות הנמצאות בידיו, כדבריו, אלא שהנתבעת לא עמדה ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה. ד. סך של 750, 66ש"ח בגין תיקון כלונסאות שהוצבו בסטיה ניכרת: לעניין זה הפנה מנהל הנתבעת לנספח ט- 1לתצהירו שם פורטו העבודות הנוספות לחיזוק הכלונסאות שהוצבו בסטיה ממקומם והחישוב פורט בנספח ט- 2(לאחר שט- 3- נמחק מתצהירו). לדבריו בחקירתו, הנתונים המופיעים בט- 1ובט- 2הינם על סמך מסמכים שונים, לרבות תוכניות שהיו בידו. ואמר: "אני לא יודע היכן היא (התוכנית ר.כ). כרגע. המהנדס שלי ערך את התוכנית". התוכנית, כאמור לא הוגשה והמהנדס שערך אותה לא הופיע להעיד, ולמעשה דברי העד בנקודה זו הם בגדר עדות מפי השמועה שכן הוא עצמו אינו יודע ואינו מעיד מידיעתו האישית על הסטיות שבהצבת הכלונסאות. בטרם תחילת חקירת העדים הסתייג ב"כ התובעת מאמירות מסוימות (שפורטו על ידו בתחילת הדיון, ראה פרוטוקול מיום 6.2.96) בהיותן בגדר עדות שמיעה, ובין היתר הפנה לסעיף 28לתצהיר דוד דיין הדן בפריט זה ולנספחים ט(1) עד ט(3). ב"כ הנתבעת טען שדוד דיין היה צד לאותם נספחים אם כי הסכים אח"כ למחיקת הנספח ט(3). ע"ה מס' 2, הגב' כהן רינה, אמרה בחקירתה כי הנספח שנזכר בתצהירה בנוגע לעבודות מחפרון ששולם בגינן לחב' דוגה, הוא הנספח ט-3, לא נערך על ידה, אין היא יודעת אם הכתוב בו נכון אם לאו, ואינה יודעת עבור איזה עבודות שולם לחב' דוגה. מכאן, שלא הייתה הסכמה לקבילותן של עדויות מפי השמועה ועל כן לא הוכח עצם קיומם של כלונסאות שהוצבו בסטיה ניכרת. גם דבריו על שלום דיין, בנקודה זו היו כוללניים, בלתי מפורטים, ואוסיף, גם בלתי מהימנים. בנוסף, הטענה של סטיה במיקום הכלונסאות אינה מתיישבת גם עם דברי המהנדס מטעם הנתבעת, דן שפר, כפי שפורט לעיל, וגם לא עם נספח ד' לתצהירו של דוד דיין שם מנה אחיו, שלום דיין, 5קידוחים שלא במקומם, וכאמור, בגינם לא חויבה הנתבעת. בנספח ד' הנ"ל אין הערה בנוגע לקידוחים שבוצעו עקב סטיות קודמות אלא רק שאלה אם לא היה חיוב בגין אותם קידוחים בעבר. ה. סך של 853, 77ש"ח בגין התמוטטות מצוק. לעניין זה העיד דוד דיין בסעיף 29לתצהירו כי "כתוצאה מביצוע העבודות המוקדמות באתר, בעונת הגשמים, אירעה התמוטטות של המצוק באתר, עובדה שאילצה את נופרם להפעיל כלים הנדסיים וכח עבודה רב בכדי לתקן את המעוות. סך הכל נגרם לנופרם נזק בסך של 853, 77ש"ח בצירוף מע"מ". בעדותו אמר, שלו התובעת הייתה עומדת בהתחיבויותיה לא היה צורך לחזק את המצוק. אחיו, שלום דיין, אמר בתצהירו דברים דומים, מבלי להיכנס, חלילה, לפירוט כלשהו. הפירוט בא בתצהירו של העד דראי זאב אשר העריך את הנזק לפי שעות עבודה של קבלן משנה ומחירון דקל. בחקירתו אישר שכל הנתונים שנמסרו לו באו מפי צד שלישי והוא אינו יודע האם הם נכונים אם לאו, החישובים לא נערכו עפ"י קבלות ואין לו ידיעה מה בפועל בכלל אירע באתר. גם שלום דיין אומר שבעיית המצוק לא הייתה מתרחשת לו התובעת לא הייתה גורמת לעיכובים (עמ' 31ש' 7-5). (מדבריו גם עולה שחלפו מספר חודשים בין המועד בו הבעייה התגלתה עד להתמוטטות המצוק בגשמים (כחמישה חודשים לאחר מכן). לחלופין עולה כאן השאלה, כפי שב"כ התובעת הצביע עליה, של הקטנת הנזק. אולם, וכפי שהוברר לעיל, הטענה שהתובעת עיכבה את בצוע העבודות ולא עמדה בלוח הזמנים נדחתה על ידי ומכאן שדין הטענה בגין פריט זה להדחות מטעם זה. אבהיר גם שאני מעדיף את עדות פליבצקי מטעם התובעת בנוגע לעובדה שעמד בלוח הזמנים המוסכם (פרט לתקלות כגון פיצוץ משאבת מים שהן מקובלות ושלא גרמו לעיכוב של ממש), על דבריהם של האחים דיין שהיו לא מהימנים ולא אמינים בעיני, ושהעדיפו להתייחס לעובדות כפי שהם הציגו אותן ולהתעלם מעובדות שלא היו נוחות להם (במיוחד בולט הדבר בחקירתו הנגדית של דוד דיין). .13התוצאה היא שדין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת (חב' נופרם) לשלם לתובעת את הסך של 612, 111ש"ח כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.7.94ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת סך של 500, 17ש"ח בגין שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ (וזאת לאור העובדה שתביעת התובעת התקבלה ותביעת הנתבעת נדחתה) ולסכום זה יווספו הוצאות המשפט של התובעת. קידוחחוזה