התפטרות עקב מעבר מגורים בהתנחלות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עקב מעבר מגורים בהתנחלות: סגן הנשיא (קובובי): 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט נחתומי - אב-בית-הדין; מר קפלן - נציג ציבור; תב"ע מו/1519-3) שדחה את עתירת המערער לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). 2. העובדות העיקריות כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין קמא, הן - א) המערער, מתמחה בראיית חשבון, עבד אצל המשיבה במשרדה שבתל-אביב, 4 שנים וחודשיים; ב) במשך רוב התקופה האמורה - כשלוש שנים וחצי - התגורר המערער בראש העין. הנסיעה משם לתל-אביב באוטובוסים, נעשתה בשני קווים, דרך פתח תקוה, וארכה בבוקר כשעה בגלל פקקי תנועה. הקטע העמוס במיוחד, הוא מפתח תקוה לתל-אביב; ג) ב- 10.5.1985 העתיק המערער את מקום מגוריו לאלקנה אשר בשומרון לאחר שהתגורר, מספר חדשים אצל הורי אשתו בפתח תקוה. הנסיעה מאלקנה לתל-אביב עוברת אף היא דרך פתח-תקוה; ד) ב- 17.7.1985 הודיע המערער בכתב למשיבה שהוא מתפטר, עקב העתקת מקום מגוריו, בתוקף מיום 31.7.1985; ה) למן ה- 1.8.1985 ועד ה- 31.12.1985 לא מצא המערער עבודה וקיבל דמי אבטלה; ו) בסוף נובמבר 1985 רכש המערער רכב; ז) ב- 1.1.1986 החל המערער את עבודתו אצל רואה חשבון אחר בתל-אביב; ח) המשיבה שילמה למערער מענק פרישה חוזי בשיעור של % 75 מפיצויי הפיטורים, כפי שזכאים שאר עובדיה המתפטרים מסיבה זו או אחרת. 3. הוראות החוק הצריכות לענייננו הן - א) סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים ("התפטרות לרגל העתקת מגורים") שזו לשונו במה שנוגע לענייננו: " 8. לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו - (1) לרגל נשואין... (2) לישוב חקלאי - מישוב שאינו חקלאי, או לישוב פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות... או מישוב שאינו עיר פיתוח... לעיר פיתוח... (3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד"; ב) תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, באה להשלים את הדרוש לביצוע פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 8 לחוק, ולמלא תוכן את המסגרת שהותוותה בפסקה (3) לסעיף 8, היינו את "הנסיבות האחרות" בהן יראו כפיטורים, התפטרות עקב העתקת מקום מגורים. נסיבות אלו פורטו בתקנות משנה (ג)-(ח) שבתקנה 12, והן - " 12(ג) רואים התפטרות... עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת... (ב)שירות קבע והמרחק בין מקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו... (ד) רואים התפטרות של עובד כפיטורים לעניין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאישרו לעניין זה שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים". במאמר מוסגר ולמען השלמות, ייאמר שתקנת משנה (ד) נוספה בשנת 1971 (קובץ תקנות 2731, תשל"א מיום 19.8.1971, בע' 1493). תקנות המשנה (ה)-(ח) דנות במקרה של העתקת מקום מגוריו של עובד עקב העברה בתפקיד של בן הזוג המשרת שירות קבע בצה"ל (תקנה 12(ה)); עקב הצטרפותו לבן זוג היוצא בשליחות לאומית לחו"ל לתקופה של 6חודשים לפחות, והמעביד סירב לאשר חופשה ללא תשלום לתקופת השליחות (תקנה 12(ו)); עקב גירושיו ובכפוף לתנאי מרחק מסויימים (תקנה 12(ז)); עקב הצטרפותו לבן-זוג העובד בשירות ציבורי - לירושלים ובכפוף לתנאי של מרחק (תקנה 12(ח)). 4. טענות המערער היו: א) כי סעיף 8(3) דורש קיום נסיבות המצדיקות העתקת מגורים, להבדיל מנסיבות המצדיקות את ההתפטרות; ב) בתקנה 12(ד) אין דרישה שההתפטרות תהיה מוצדקת בגלל קושי להמשיך לעבוד באותו מקום, קושי הנובע מהעתקת מקום המגורים; ג) שילוב הוראות סעיף 8(3) ותקנה 12(ד) מראה כי עצם העתקת מקום המגורים להתנחלות או להאחזות - בכפוף לתנאי של ששה חודשי מגורים - מזכה את העובד ב"פיצויי התפטרות", אחרת מרוקנים מתוכנה את הסיפה לסעיף 8(3) ("כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד"), ומוסיפים על הכתוב בתקנה 12(ד) תנאי שאין בה, אודות הקושי להמשיך לעבוד. 5. הנתבעת השיבה: א) שהמפתח לסוגיה כולה הוא במלה "עקב" שברישה לסעיף 8, המחייבת קשר סיבתי בין העתקת מקום המגורים, והקושי שנוצר "עקב כך" להמשיך לעבוד בעבודה הקודמת. כך נפסק לעניין סעיף 8(2) לגבי עובד שהעתיק מקום מגוריו לישוב באזור פיתוח, לאמור: "לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה" (דב"ע לב/8- 3, בע' 350- ההדגשה במקור); ב) הפסוק הפותח (הרישה), כולל את המלה "עקב", מחייב את כל הנסיבות האפשריות במסגרת הסעיף; ג) על המקרה דנן יש להחיל את אשר נפסק בדב"ע לו/104- 3 (סדן - קיבוץ יפעת; לא פורסם) בו נדונו סעיף 8(2) ותקנה 12(ב) ונקבע בו: "אשר לתקנה 12(ב) הנ"ל אין היא באה אלא לקבוע מינימום של זמן למגורי העובד באיזור פיתוח, כדי שיזכה בפיצויי פיטורים, ולא לשלול את הצורך בקשר סיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מקום המגורים. למותר להוסיף, כי חקיקה ראשית וחקיקת משנה - חקיקה ראשית עדיפה" (ההדגשה נוספה). 6. בית-הדין קמא אימץ את פירושה של המשיבה, וקבע שאין ספק כי הרישה לסעיף "מחייבת ככותרת וכגג לכל סעיפי המשנה שבו", ודחה את טענת המערער שניתן ליצור, מכוח סעיף 8(3) "סיבות המצדיקות העתקת מקום מגורים" הגוברות על הרישה, בית-הדין הוסיף והקשה: אם תשאל מדוע בתקנות לפי סעיף 8(3) פורשו ב"אירועים האחרים" קריטריונים של מרחק וכו' ואילו בתקנה 12(ד) לא נעשה כן, התשובה היא כי אכלוס התנחלויות והיאחזויות נראה למחוקק המשנה כמשימה כה חשובה, שלא רצה להתנותו בתנאים של קשר גיאוגרפי או אחר, ובלבד שנתקיים האמור ברישה של הסעיף כולו. לו רצה המחוקק לשחרר, במקרה זה, מחובת ה"עקב" שברישה, היה מוצא דרך לומר זאת בסעיף חוק נפרד, במסגרת העומדת בפני עצמה. תחת זאת הונהגה גמישות המאפשרת שיקול דעת בכל מקרה ומקרה, ללא כבילה למרחק גיאוגרפי, ובלבד שנתקיים התנאי של אי-יכולת, או יכולת מוגבלת בלבד, להמשיך לעבוד במקום העבודה הקודם. לגופו של העניין: בית-הדין האזורי לא קיבל כמהימנה את גרסת המערער בדבר הקושי להמשיך לעבוד אצל המשיבה עקב העתקת מקום מגוריו לאלקנה, ופירט את טעמי הסתייגותו בהרחבה (סעיפים 5 ו- 6 לפסק-דינו). 7. בפתח טיעונו בערעור הצביע בא-כוח המערער על טעויות עובדתיות שנפלו, לדעתו, בפסק-הדין נשוא הערעור, כגון שבית-הדין קמא סבר שהמעבר לאלקנה נעשה מראש העין ולא מפתח תקוה; שהמערער לא גילה נכונות להמשיך לעבוד אצל מעבידתו, בכך שלא ביקש ממנה עזרה לרכוש רכב (דבר שעשה לאחר מכן), בעוד שההלכה אומרת שהמעביד הוא שצריך ליזום ולהצביע עזרה לעובד. כמו כן עמד הפרקליט המלומד על קשיי התחבורה הציבורית, התדירות הנמוכה של אוטובוסים; אי-השלמת כביש חוצה-שומרון בקטע מסויים, דבר שחייב לעבור דרך פתח-תקוה. המערער היה מובטל זמן מה ואין לצפות שימשיך להיות מובטל, לכן החל לעבוד במקום חדש, אמנם שוב בתל-אביב אבל היתה לו כבר מכונית. בא-כוח המערער גם לא זנח - כטענה חילופית - את הטענה שהעתקת מקום מגורים לפי תקנה 12(ד) - היינו מעבר לקו הירוק - מגבשת לכשעצמה את הזכאות לפיצויי פיטורים. 8. בא-כוח המשיבה סמך את ידו על פסק-הדין שבערעור, שדחה כבלתי מהימנים את הסבריו המאולצים של המערער בדבר קשיי הדרך מאלקנה. מעדותו של המערער עצמו, הוסיף וטען הפרקליט המלומד, עולה כי גם כשהתגורר בראש העין נאלץ לנסוע שעה אחת עד העבודה וממנה בחזרה - בדומה למצב שעה שהתגורר באלקנה. מדוחות השעות שמילא בעבדותו אצל המשיבה, מסתבר שאין ממש בטענה שעבד אצלה עד מאוחר. בפרק הזמן שבין ה- 10.5.1985 (המועד שעבר לאלקנה) ועד 17.7.1985 (מועד ההתפטרות) עבד ימים ספורים בלבד, ולא עד שעות מאוחרות, ועל כן ניתן לשאול היכן פעל הצורך להתפטר "עקב העתקת מקום מגוריו" במועד ההתפטרות? אף לעניין הטענה החילופית - פרשנות סעיף 8 רישה בהקשר לתקנה 12(ד), סמך בא-כוח המשיבה על האמור בפסק-הדין. עד כאן טענות הצדדים. 9. תחילה לטענה החילופית. כדי למקד את הטענה יש לזכור שמדובר בתובענה מכוח חוק פיצויי פיטורים, שעניינו אינו הסדר מערכת כללים ונורמות לתשלום פיצויים בגין כל מצב של סיים יחסי עובד ומעביד, אלא בראש ובראשונה ובעיקר בגין פיטורי העובד על ידי מעבידו. ואכן פותח החוק בקובעו (בסעיף 1) כי עובד "... (ש) פוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים" (ההדגשות נוספו). בית-דין זה הקפיד מראשית דרכו לוודא אל-נכון, מי מהצדדים נתן ביטוי ברור וחד-משמעי לכוונתו להביא את יחסי עובד-ומעביד לידי סיום, כאבן בוחן לזכאות או לאי-הזכאות לפיצויי פיטורים. לצידו של הכלל כי פיצויים מגיעים למי שפוטר - מספר סייגים ויוצאים מן הכלל, ובמקביל - לצידו של הכלל שאין זכאות לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות, מספר סייגים ויוצאים מן הכלל. אלה האחרונים נוצרים בעזרת ניבים כגון "כאילו" "רואים" או "יראו" (סעיפים 4 עד 11 לחוק) היוצרים פיקציה משפטית של התפטרות בדין פיטורים. המשתית את טיעונו על חריג מן הכלל, עליו הראיה שנתקיים בעניינו כל הדרוש לקיום החריג. כך במעביד הטוען שהוא פטור מחובת תשלום פיצויים לעובד שפיטר, וכך בעובד הטוען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים אף כי לא פוטר כי אם התפטר. הצד השווה לשני הטיעונים הוא שהם סבים על אותו ציר והוא, מכלול הנסיבות שהביאו לסיים היחסים עובד ומעביד. במקרה אחד שומה על המעביד להראות שהנסיבות מצדיקות פטור מחובתו לשלם פיצויי-פיטורים, במקרה השני מוטל על העובד להראות כי הנסיבות שהביאו להתפטרות מזכות אותו לקבל פיצויי פיטורים. 10. ספציפית לענייננו: עובד הטוען להתפטרות בדין פיטורים מכוח הוראות סעיף 8 לחוק והתקנות לפיו, עליו הראיה שהתפטרותו באה עקב העתקת מקום מגוריו. נחזור ונצטט את האמור בדב"ע לב/8- 3 היינו כי סעיף 8 אינו עוסק במניע להעתקת מקום המגורים, כי אם בסיבה להתפטרות (צוטט בסעיף 5 דלעיל). הצד השווה לכל ה"אירועים" המנויים בסעיף ובתקנה 12הוא, שהעתקת מקום המגורים יצרה מצב שהביא להתפטרות מן העובדה, בין שהמניע להעתקה היה כורח של חיי המשפחה ובין שהיה היענות למשימה התיישבותית שהמדינה מעוניינת בה. שהרי - השורה התחתונה בכל אותם "אירועים" אחת היא: שהמעביד חייב לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהוא היה מעוניין, ואולי אף מעוניין מאד, שימשיך לעבוד אצלו. על כן צריך שכל מקרה ייבחן על נסיבותיו כדי לוודא אם היה קשר סיבתי סביר בין העתקת מקום המגורים וההתפטרות. אין לקבל את הטענה שלעניין תקנה 12(ד) די לו לעובד שיעתיק את מקום מגוריו להיאחזות או להתנחלות - אפילו מתקרב הוא על ידי כך למקום עבודתו - כדי לזכותו בפיצויי פיטורים. 11. אשר לעובדות המקרה דנן, נחה דעתנו שבית-הדין קמא הגיע למסקנה נכונה, וכי בדין דחה את גרסת המערער שהעתקת מקום מגוריו היתה הסיבה להתפטרותו. בית-הדין קיבל כבלתי מהימנים את דברי העדים - המערער ואשתו - ואין מקום להתערב ולהפוך את הקערה על פיה. 12. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות ערעור בסך - 1,000 ש"ח בצירוף מ.ע.מ.התפטרותשינוי מקום מגורים של עובדמושבים נחלות ומשקים