זניחת בוררות

##מתי שיהוי מוביל לפקיעת הסכם בוררות וסיום ההליך?## השתהות ממושכת וחוסר מעש בקידום הליכי בוררות עשויים להיחשב כזניחת ההליך ולהוביל לפקיעתו של הסכם הבוררות כולו, כפי שעלה למשל במסגרת ##הפ"ב 44139-07-20 (המחוזי ירושלים)##. כאשר תובע נמנע מביצוע פעולות דיוניות הכרחיות ללא הסבר סביר, בית המשפט עשוי לקבוע כי התנהגותו מלמדת על נטישת ההליך, באופן שחוסם הן את המשך הבוררות והן את האפשרות לבירור התביעה. ##התנהלות הצדדים כמקור לפקיעת הסכם הבוררות## יעילות הדיון ומהירותו עומדות בבסיס ההסכמה לפנות למנגנון בוררות. כאשר צד להליך גורר רגליים ואינו פועל לקידומו, עולה השאלה האם התנהגותו עולה כדי זניחה המביאה לסיום ההתקשרות הבוררותית. במסגרת ##הפ"ב 44139-07-20 (המחוזי ירושלים)## נדונה בקשה למינוי בורר חליפי לאחר שהועלתה טענה כי ההליך נזנח עקב חוסר מעש ממושך. באותו עניין נטען כי נוכח החשיבות של התנהלות מהירה ויעילה, שיהוי כה ארוך מסכל את מטרת ההליך, ומשכך יש לראותו כחתירה תחת הסכם הבוררות המביאה לביטולו. כפי שצוין שם, אין מחלוקת כי ניתן לראות הסכם בוררות כפוקע בשל זניחת הבוררות על ידי התובע. הדברים מקבלים ביטוי מפורט גם בפסק הדין שניתן במסגרת ##הפ"ב 3946-03-18 (המחוזי תל אביב - יפו)##, שם התקבלה בקשה להצהרה על זניחת הליך בוררות ופקיעת ההסכם עקב מחדל מתמשך בקידום ההליכים. בפסק הדין צוטטו דברי השופט רובינשטיין מתוך ##רע"א 1212/97##, שלפיהם יעילות ומהירות הן עמודי יסוד של מוסד הבוררות, וסחבת בניהול ההליך מהווה שיקול מרכזי בבחינת עיכוב הליכים או ביטול צו עיכוב, כאשר די בכך שהדיונים נמשכים מעל המידה הסבירה. באותו הקשר הובאו דברי המלומדת ס' אוטולנגי, המדגישה כי הצדדים פונים לבוררות כדרך מהירה לפתרון הסכסוך, והתארכות הדיונים מעבר לזמן הנדרש בבית משפט מסכלת את עצם תכלית המוסד. עוד הובאו שם דברי השופט דנציגר מתוך ##רע"א 1644/10##, המפנה לדברי השופט ת' אור מתוך ##רע"א 2650/95##, לפיהם הליך שהופסק באיבו או ננטש בטרם הסתיימו הישיבות מוביל למסקנה כי על יסוד התנהגות הצדדים פקע ההסכם, אף ללא הצהרה פורמלית. ##אי-ביצוע פעולות דיוניות והיקף השיהוי המלמד על נטישה## אחת השאלות המרכזיות היא מהם המעשים או המחדלים המבססים מסקנה בדבר זניחה. במסגרת ##ע"א 443/03##, אשר צוטט אף הוא בהרחבה במסגרת ##הפ"ב 3946-03-18 (המחוזי תל אביב - יפו)##, נקבע כי לתובע לא עומדת זכות מוקנית לקיום בוררות מקום שאינו משתף פעולה והתנהגותו שקולה לזניחה. מחדל מתמשך והיעדר פעולה מקום שבו מוטלת חובה לנקוט מעשה דיוני עשויים להיחשב לזניחה המביאה לביטול ההליכים ולפקיעת ההסכם. באותו עניין ב-##ע"א 443/03##, השתהותו של תובע בהגשת סיכומי טענותיו במשך למעלה משלוש שנים, ללא כל הסבר או תירוץ, הובילה למסקנה כי זנח את ההליך. הודגש כי גם אם ייתכנו מצבים שבהם נדרשת פעולה מסוימת מצד הנתבע להמרצת ההליך, שיהוי כה ניכר אינו מותיר מנוס מהמסקנה שהבוררות נזנחה, ואין לתלות את קולר ההקפאה בשתיקת הנתבעים לאורך התקופה. יישום עקרונות אלו נבחן בשורה של מקרים שהובאו בפסיקה: 1. אי-הגשת סיכומים במשך שלוש שנים: במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 1143-00## נקבע כי מחדל של אי-הגשת סיכומים במשך שלוש שנים מהווה זניחת ההליך ופקיעת סמכות הבורר מלדון בו. 2. אי-הגשת כתב תביעה במשך כשנתיים וחצי: במקרה שנדון במסגרת ##ה"פ 38746-10-13## נקבע כי מחדל מתמשך זה מהווה כשלעצמו זניחת הליכי הבוררות. בדומה לכך, במסגרת ##ה"פ 21903-03-15 (המחוזי נצרת)## נקבע כי הליכי בוררות נזנחו עקב שיהוי ניכר במימוש ההסכם, תוך הפניה לכך שהתנהלות בעל דין יכולה להוביל למסקנה שההסכם פקע ובטל עקב זניחתו (תוך אזכור ##רע"א 1172/15##, הראשון מבין שורת האזכורים ברצף זה). ##ההשלכות המשפטיות של זניחת ההליך ופקיעת ההסכם## זניחת הליך הבוררות אינה מסתכמת רק בהפסקת הדיון בפני הבורר, אלא גוררת תוצאות מהותיות על זכויות התביעה וההסכמות שבין הצדדים. במסגרת ##ע"א 4461/17 (העליון)## נדחה ערעור על החלטה שקבעה כי שיהוי רב בהגשת כתב תביעה ללא נטילת ארכה מתאימה מהווה זניחה של הליך הבוררות. נקבע כי זניחה זו הובילה לפקיעת ולביטול הסכם הבוררות, ואף הובהר כי זניחת ההליך מהווה מחסום החוסם את האפשרות להגיש תביעה לבית המשפט. משמעות נוספת נוגעת לתוקפם של הסכמים נלווים. במסגרת ##ע"א 5983/08 (העליון)## נקבע כי הליך בוררות שנזנח וננטש על ידי כל הצדדים במשך שנים, כאשר הזמן למתן פסק הדין חלף, הביא לפקיעת הסכם הבוררות כולו וכן לביטול הסכם פשרה. באותו עניין נקבע כי צד שזנח את הבוררות אינו יכול להישמע עוד בטענה כי עליו לקבל את התמורה שנדונה (תמורת המניות), ומשנזנחה הבוררות – פקעו הזכויות המעוגנות בה. ##צעדים מעשיים למניעת טענת זניחה ולניהול שיהוי בבוררות## 1. הקפדה על הגשת כתבי טענות במועד: יש לוודא כי כתב התביעה או כתבי בי-דין ראשוניים מוגשים ללא שיהוי, שכן הימנעות מהגשתם לתקופות ממושכות (כגון שנתיים וחצי) הוגדרה כזניחה המביאה לפקיעת ההסכם. 2. פנייה לקבלת ארכה מפורשת: במקרים שבהם נדרש עיכוב בניהול ההליך, חובה להגיש בקשה מסודרת לקבלת ארכה מתאימה ולא להסתמך על הבנות בעל-פה או חוסר מעש. 3. עמידה במועדי הגשת סיכומים: הימנעות מהגשת סיכומים לאורך שנים (כפי שנדון ביחס לתקופה של שלוש שנים) מובילה למסקנה דיונית של נטישת ההליך ואובדן סמכות הבורר. 4. תיעוד פעולות לקידום התיק: על תובע בבוררות ליזום פעולות אקטיביות לקידום ההליך, מתוך מודעות לכך ששתיקת הצד שכנגד אינה מונעת ממנו לטעון בהמשך כי ההליך נזנח ועבר מן העולם. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם היעדר פעולה של התובע בבוררות יכול להביא לביטול הסכם הבוררות? ##ת:## כן. על פי הפסיקה שנדונה בעניין ##הפ"ב 44139-07-20## ובעניין ##ע"א 443/03##, לתובע אין זכות מוקנית לקיום בוררות כאשר אינו משתף פעולה, ומחדל מתמשך ללא הסבר עשוי להתפרש כזניחת ההליך המביאה לפקיעת ההסכם ולביטולו. ##ש:## אילו פרקי זמן הוכרו בפסיקה כמלמדים על זניחת הבוררות? ##ת:## בפסיקה שהובאה בעניין ##הפ"ב 3946-03-18## צוינו מקרים שבהם אי-הגשת סיכומים במשך למעלה משלוש שנים (כפי שנקבע ב-##ת"א 1143-00## וב-##ע"א 443/03##) או אי-הגשת כתב תביעה במשך כשנתיים וחצי (כפי שנקבע ב-##ה"פ 38746-10-13##) הובילו למסקנה כי הליכי הבוררות נזנחו. ##ש:## האם שתיקת הנתבע לאורך תקופת השיהוי מונעת ממנו לטעון לזניחת ההליך? ##ת:## לא. כפי שהובהר במסגרת ##ע"א 443/03##, כאשר מדובר בשיהוי ניכר ללא הסבר, אין לתלות את קולר הקפאת ההליכים בשתיקת הנתבעים, ואי-המרצת ההליך מצדם אינה שוללת את המסקנה כי התובע נטש את הבוררות. ##ש:## מהי ההשלכה של קביעה כי הליך הבוררות נזנח על האפשרות לתבוע בבית משפט? ##ת:## כפי שעלה במסגרת ##ע"א 4461/17##, קביעה שלפיה הליך הבוררות נזנח עקב שיהוי ממושך מובילה לפקיעת הסכם הבוררות, ואף עשויה לחסום את דרכו של התובע מלפנות בתביעה לבית המשפט.יישוב סכסוכיםבוררות