##הוכחת חשיפה תעסוקתית לחומרים רעילים בתביעות פגיעה בעבודה## ההכרה בפגיעה בעבודה עקב חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים וגזים רעילים מהווה את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני הביטוח הלאומי. תביעות אלו נשענות על היכולת המשפטית והעובדתית להוכיח קשר סיבתי הדוק בין תנאי העבודה ובין המחלה שפרצה אצל המבוטח. ##ב"ל 21786-04-25 (אזורי לעבודה באר שבע)## ממחיש את רף ההוכחה הנדרש, כאשר בית המשפט דחה תביעה להכרה במחלת הסרקואידוזיס כפגיעה בעבודה עקב אי הוכחת תשתית עובדתית מספקת לחשיפה תעסוקתית לחומרים רעילים. במסגרת ההליך, המבוטח טען כי במהלך שנות עבודתו, שנמשכו כ-13 שנים, נחשף באופן ממושך, אינטנסיבי ורציף לחומרים מזיקים ורעילים, הן במסגרת בדיקת טנקרים ומכולות והן במסגרת שהייה ממושכת בתוך מכולות שבהן הצטברו אדים וחומרים כימיים שונים. למרות טענות אלו, נקבע כי על המבוטח להציג תשתית עובדתית הכוללת חשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים, זיהוי מדויק של החומרים שאליהם נחשף, והצגת נתונים מפורטים בדבר אופן החשיפה והיקפה. ##תשתית עובדתית וזיהוי חומרים מסוכנים בסביבת העבודה## הנטל המוטל על כתפי המבוטח בתביעות אלו מחייב פירוט מדויק של סביבת העבודה, אופי הפעילות והחומרים הספציפיים שהיו נוכחים במקום. ##ב"ל 43565-09-18 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## עסק בדיון משפטי מקיף בבקשת עובד להכרה במחלת סרטן שלפוחית השתן כנובעת מחשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים וגזים רעילים במהלך עבודתו בתחנת כוח. במסגרת תפקידו, המבוטח היה מפעיל את המדליקות שאחראיות לבערה של הדוד לצורך חימום המים ויצור הקיטור להפעלת הטורבינות. בנוסף, הוא נדרש לנקות את המדליקות מסתימות של מזוט וסולר, לסגור ברזים ושסתומים, ולהוסיף חומרים כימיים שונים כתוספת למים. הוכח כי במהלך עבודתו היומיומית היה חשוף לשורה ארוכה של חומרים מסוכנים, ביניהם הידרזין, פוספט, אסבסט, היפוכלוריט, חומצה מלחית, סודה קאוסטית, אנטיסקאלנט, סולר ומזוט. כמו כן, נחשף המבוטח לגזים רעילים וחומציים מסוגים שונים, כגון תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, ובהם פחמן דו-חמצני, פחמן חד-חמצני ותחמוצות חנקן שונות. ##חשיפה ממושכת לחומרי הדברה והקשר למחלות קשות## היקף החשיפה נמדד לא רק בסוג החומרים אלא גם במשך הזמן ובעצימות הפעילות היומיומית לאורך שנים רבות. ##ב"ל 309-09-14 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## דן בהכרה במחלת פרקינסון כפגיעה בעבודה עקב חשיפה תעסוקתית ממושכת לחומרי הדברה רעילים בין השנים 1961 ל-1975. במקרה זה, חשיפתו של המבוטח לחומרים היתה על בסיס יומיומי ואינטנסיבי במשך כ-8 שעות ביום. במסגרת תפקידו, המבוטח עסק בעבודות ריסוס על הקרקע, טיפל באופן ישיר בציוד הריסוס ובחומרי הריסוס הכוללים דילול וערבוב, ואף השתתף כסמן על הקרקע עבור מטוסי הריסוס שריססו את שדות הקיבוץ. פירוט פרטני זה של אופן העבודה היומיומי היווה נדבך מרכזי בבניית התשתית העובדתית לצורך ביסוס הקשר הסיבתי הנדרש על פי דיני הביטוח הלאומי. הוכחת הקשר הסיבתי הרפואי מותנית בחוות דעת של מומחים רפואיים המנתחים את השפעת החומרים אל מול גורמי סיכון אישיים של המבוטח. ##ב"ל 2017-01-17 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## עסק בדחיית תביעה להכרה במחלת ריאות כפגיעה בעבודה עקב חשיפה תעסוקתית לחומרים רעילים בדפוס, בהעדר קשר סיבתי מוכח. במסגרת העבודה, המבוטח נחשף מדי יום לגזים וריחות של חומרים רעילים כגון טינרים, צבעים, מדללים וחומרי דפוס שונים ובהם אלכולור, תוסף מים למים ואיסיווש. המומחה הרפואי שמונה בהליך, ד"ר גפן, התבקש להשיב לשאלות הבהרה והבהיר כי לחשיפה לחומרים במסגרת התעסוקתית יש אכן פוטנציאל להחמיר את מצב מחלת הריאות המדוברת, אך נמצא כי המחלה התפתחה ככל הנראה בעקבות עישון כבד. משום שחשיפה לחומרים מגרי דרכי נשימה כמו אדים, גזים, אבק ועשן יכולה להחמיר את המצב הקיים, הודגש הצורך בקבלת נתונים מדויקים יותר אודות רגלי העישון של המבוטח לצורך הכרעה סופית בתביעה. ##צעדים מעשיים להוכחת חשיפה תעסוקתית והגשת תביעה## 1. ##איסוף תיעוד תעסוקתי מקיף##: יש לאסוף תלושי שכר, דוחות נוכחות, ותיאורי תפקיד רשמיים המוכיחים את תקופת העבודה המדויקת ואת היקף השעות שבהן נחשף המבוטח לסביבת העבודה המזיקה. 2. ##זיהוי מדויק של חומרים וגזים##: יש להכין רשימה מפורטת של כלל החומרים הכימיים, הממסים, הדלקים או הגזים שבהם נעשה שימוש בפועל במסגרת התפקיד היומיומי, לרבות חומרי ניקוי ותוספים. 3. ##תיעוד רפואי וחוות דעת מקצועיות##: יש לרכז את כל המסמכים הרפואיים המעידים על הופעת המחלה, תוך ציון ההיסטוריה התעסוקתית בפני הרופאים המטפלים כבר בשלבים הראשונים. 4. ##בדיקת גורמי סיכון אישיים##: יש להיערך למתן מידע מדויק ושקוף אודות הרגלי חיים וגורמי סיכון נלווים, כגון עישון, כדי לאפשר למומחה הרפואי לבודד את ההשפעה התעסוקתית. ##שאלות ותשובות נפוצות## ##ש:## מהי התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת פגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים רעילים? ##ת:## על המבוטח להוכיח חשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים במהלך עבודתו, לזהות ככל הניתן את החומרים הספציפיים שאליהם נחשף, ולהציג נתונים מדויקים בדבר אופן החשיפה והיקפה היומיומי. ##ש:## האם חשיפה לחומרים כימיים בתחנת כוח מוכרת כגורם למחלות קשות? ##ת:## כן, במקרים שבהם הוכחה תשתית עובדתית מפורטת על חשיפה יומיומית לחומרים כמו מזוט, סולר, חומצות וגזים שונים, נקבעו קשרים סיבתיים למחלות קשות כגון סרטן שלפוחית השתן. ##ש:## כיצד משפיע עישון כבד על תביעה להכרה במחלת ריאות עקב חשיפה תעסוקתית? ##ת:## כאשר מתגלה כי מחלת הריאות התפתחה עקב עישון כבד, נדרשים נתונים מדויקים כדי לבחון האם החשיפה התעסוקתית לחומרים רעילים היוותה גורם מחמיר משמעותי המצדיק הכרה חלקית או מלאה.חשיפה לחומרים מסוכנים