##זכויות נפגעי נפילה מגובה חמישה מטרים בעבודה ודרכי הוכחת התביעה## בתיק ##ב"ל 51003-03-22 אזערי נ' המוסד לביטוח לאומי## נדון ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים אשר עסקה בעניינו של עובד שפגע בנפילה מגובה חמישה מטרים במהלך עבודתו, לאחר שטפס על מכולה ביום 30.10.19, אירוע שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. תאונות עבודה המתרחשות עקב נפילה מגובה רב מעלות סוגיות משפטיות וראייתיות מורכבות, הן בהליך ההכרה הראשוני והן בשלב קביעת דרגת הנכות הרפואית. נסיבות של נפילה מגובה של חמישה מטרים עשויות להתרחש במגוון מתארים, כגון נפילה ממכולה, מפיגום או מסולם, כאשר כל מקרה מציב אתגרים ראייתיים ייחודיים בנוגע להוכחת עצם התרחשות האירוע, לבחינת הממצאים הרפואיים ולהטלת האחריות המשפטית. ##ממצאים קליניים ומבחן בדיקות העזר בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי## במסגרת הדיונים המשפטיים הנוגעים לנפילות מגובה, שאלת היקף הפגיעה והערכת הנכות נבחנות לעיתים מזומנות בפני ועדות רפואיות לעררים, והחלטותיהן עומדות לביקורת שיפוטית בבתי הדין לעבודה. בתיק ##ב"ל 7566-12-25 גדיר נ' המוסד לביטוח לאומי## נדחה ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין נכות מעבודה שנגרמה עקב נפילה מגובה חמישה מטרים. על פי המתואר בתיק, המערער, יליד 1971 העובד בעבודות עפר, נפל ביום 13.8.2024 מגובה של 5 מטר וסבל מחבלה בגב תחתון ושפשוף באמה שמאל. במסגרת ההליך צוין כי הוועדה הרפואית עיינה במסמכים השונים שעמדו בפניה, ובהם בדיקת CT מיום 25/4/2025 אשר הדגימה אוסטאופניה קלה, בלטים דיפוזים של הדיסקה ללא לחץ על השק בגובה 4L עד 1S ושינויים ניווניים במפרק SI. כמו כן, אוזכר רישום של רופא מומחה כארבעה חודשים לאחר מכן בדבר בקע פרא-מידאני 4-5L משמאל, ובדיקת EMG מיום 15/8/2025 בעצבי צד שמאל שהראתה יחידות גבוהות ופולפזיות בשרירים מ-4L עד 1S משמאל כאשר הגיוס מלא ללא פעילות ספונטנית וההולכה תקינה. על פי המתואר באותו תיק, הוועדה התייחסה גם לממצאי בדיקתו של הנפגע בחדר המיון ביום התאונה, שם צוינה נפילה מגובה 4 מטר והבדיקה הקלינית של עמוד שדרה מותני הוגדרה כתקינה לחלוטין, עם תנועת SLR שלילית, ללא ירידה בכוח גס, תחושה שמורה וללא חסר נוירולוגי, כאשר חודש לאחר מכן חזר לעבודתו. בבדיקה הקלינית שערכה הוועדה עצמה נמצאה הליכה ללא צליעה, מסוגלות לעמוד על קצות אצבעות ועקבים, הטייה לצדדים של ##30 מעלות##, תנועות סיבוביות בגב מותני של ##60 מעלות## דו-צדדי, דיווח על הפחתה בתחושה בשוק ימין ללא ירידה בכוח גס בגפיים תחתונות, ומבחן הרמת רגליים של ##70 מעלות## דו-צדדי. עוד נרשם כי הנבדק היה מסוגל לשבת על מיטת הבדיקה בגב זקוף ורגליים ישרות, ללא סימנים לגירוי שורשי או לסג שורשי, והחזרים הופקו שווים. על סמך מכלול זה קבעה הוועדה כי בהתאם לבדיקתה הקלינית לא קיימת מוגבלות בטווח תנועות בגב מותני. בית הדין האזורי לעבודה ציין בנסיבות אותו עניין כי בהינתן שיקול דעתה הרפואי של הוועדה, הבדיקה המקיפה שנערכה, והעובדה שבדיקות ההדמיה ובכלל זה בדיקת ה-EMG מהוות בדיקות עזר בלבד, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה. ##חובת הוכחת גרסת האירוע והשלכות של סתירות בעדויות## סוגיה מרכזית נוספת בתביעות להכרה בתאונת עבודה היא חובת הוכחת הפירוט העובדתי של אירוע הנפילה. היעדר הוכחות מספקות או קיומן של סתירות בגרסאות הנפגע עלולים להוביל לדחיית התביעה להכרה באירוע. בתיק ##ב"ל 21003-03-17 רחמים ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'## נדחתה תביעת עובד להכרה בנפילה מגובה חמישה מטרים כאירוע תאונת עבודה עקב היעדר הוכחות וסתירות בגרסאות. על פי המתואר בתיק, בטופס דמי הפגיעה (בל 211) מיום 11.12.13 נכתב כי נמסרה הודעה למעביד, ובתיאור הפגיעה נרשם כי הפיגום נפל והעובד נפל איתו מגובה של ##5 מטרים##. בהודעה שנגבתה במשרדי הביטוח הלאומי ביום 21/01/2015 צוין תאריך פגיעה של 10.12.13, ונמסר פירוט לגבי עבודה אצל מעסיקים שונים באזור שתולים ליד אשדוד. באותה הודעה צוין תיאור מפורט שלפיו ביום שלישי בשעה 10:00 בבוקר אירע פירוק של פיגום מגובה 5 מטרים ובזמן העבודה קרס הפיגום והעובד נפל לרצפה. אולם, כפי שעלה מן הדיון, בחקירתו מסר העובד תיאור שונה לחלוטין, וציין כי עמד על סולם מעץ ועלה עם דיסק שחתך את הקוצים. סתירות אלו בתיאור אופן התרחשות האירוע הובילו לדחיית התביעה בנסיבות אותו מקרה. ##אחריות מעסיקים בגין קריסת פיגומים ונפילה מגובה באתר בנייה## במישור האזרחי, נפילה מגובה במהלך עבודות בנייה מעלה שאלות של אחריות נזיקית מצד מעסיקים וחברות ביצוע. בתיק ##ת"א 16325-09-17 פלוני נ' מחאמיד תופיק - חברה לבנין ופיתוח בע"מ## הוטלה אחריות על מעסיק בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד עקב נפילה מפיגום בגובה חמישה מטרים באתר בנייה. על פי המתואר בפסק הדין, התובע הצהיר כי ביום 19.5.2016, במהלך עבודתו כטפסן באתר בנייה בחריש, הורה לו מנהל העבודה מטעם החברה לבצע עבודות פירוק טפסנות וניקוי קיר חיצוני בגובה רב. לשם כך השתמש התובע בפיגום בגובה של כ-##5 מטרים##. במהלך העבודה, כשהוא עומד על הפיגום, לפתע קרס הפיגום והתובע נפל עמו לרצפה. בנסיבות אותו מקרה נקבע עובדתית כי התובע נפגע עת קרס הפיגום עליו עמד במהלך עבודות פירוק הטפסנות וניקוי הקיר החיצוני, ונפל עמו מגובה של כ-5 מטרים לרצפה, ועל בסיס זה נקבעה אחריות המעסיקה. ##ניתוח נסיבות נפילה מסולם והשפעת הרישום בחוות דעת רפואיות## מנגנון פגיעה נוסף המאפיין נפילות מגובה הוא נפילה מסולם במהלך עבודות אחזקה או צביעה. בתיק ##ת"א 2201-08-23 פלוני נ' זורסקי ואח'## נדונה אחריות מעסיק בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד עקב נפילה מסולם במהלך עבודת צביעה. על פי המתואר בתיק, התובע הסביר בעדותו כי נאלץ להטות את גופו מאחר שצבע את החלק החיצוני של תקרת הפרגולה, ולא היה מקום לקרב את הסולם יותר כיוון שהגדר חסמה את הגישה. צוין כי מצדה השני של הגדר היה הפרש גובה של ##5-6 מטרים##, ומן הצד השני הייתה בריכה בעומק של ##2 מטרים##. במסגרת ההליך עלתה טענה לגבי העובדה שבחוות דעת רפואית צוין כי התובע נפל מגובה של 5 מטרים. כפי שעלה מן הדיון, נקבע כי מדובר בתאונה פשוטה שבה התובע הניח רגל אחת על המדרגה האחרונה של הסולם ורגל שנייה על גדר הפרגולה ונפל. הוצע כי אין מדובר במנגנון מסובך ואין לראות חשיבות מכרעת לגובה המדויק שרשם הרופא בחוות דעת מטעמו שלא היה עד לאירוע עצמו. ##משמעות התיעוד הרפואי ורציפות הליכי התביעה בנזקי נפילה מגובה## הניתוח העולה מן המקרים שנבחנו מלמד כי בתביעות שעניינן נפילה מגובה חמישה מטרים בעבודה קיימת חשיבות מרכזית להתאמה בין התיאור העובדתי שנמסר בזמן אמת לבין הראיות המוצגות בבית המשפט או בפני הוועדות הרפואיות. היבטים אלו נבחנו גם בתיק ##ת"א 56123-09-20 פלוני נ' עמותת ברכה והצלחה -חב"ד (ע"ר) ואח'##, אשר עסק בהיבטים שונים של פגיעות מגובה בעבודה. הקפדה על תיעוד מדויק בטפסי המוסד לביטוח לאומי, מסירת גרסה עובדתית עקבית מהשלב הראשוני בחדר המיון, והבנה כי בדיקות הדמיה מהוות כלי עזר לצד הבדיקה הקלינית המקיפה, מהווים רכיבים משמעותיים בבירור הזכויות המשפטיות והרפואיות של נפגעים באירועים אלו.תאונות נפילהנפילהנפילה מגובה / מסולם